GMAT

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

GMAT הוא מבחן הקבלה לתואר שני במנהל עסקים (MBA) הנהוג באוניברסיטאות המובילות בעולם. המבחן הוא בינלאומי וכתוב בשפה האנגלית.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חיבור: המבחן מתחיל בחיבור (AWA). בעבר היו 2 חיבורים. לכל חיבור נושא עליו יש לכתוב במשך 30 דקות ואין אפשרות של בחירה בין נושאים. בחלק זה, יציגו לנבחן טיעון לוגי, אותו יש לנתח ולבקר. עבור החיבור מקבלים הנבחנים ציונים הנעים בין 0 ל-6, בכפולות של חצי נקודה (4.0, 3.5, 5.5, וכו'). הציון הממוצע לחלק זה הוא 4.3.
  • חשיבה משולבת (Integrated reasoning) - חלק חדש הנכנס לבחינה לקראת סוף 2012 והחליף את אחד החיבורים (החיבור עליו יש להביע דעה, בעד או נגד). בחלק זה, ישנן 12 שאלות מ-4 סוגים שונים (Multi table analysis, graphics interpretation, multi-source reasoning, and two-part analysis) הציון בחלק זה נע בין 1–8 והוא מתקבל בנפרד. בחלק זה עומדות לנבחן 30 דקות ואין קנס על תשובות שלא סומנו.
  • חלק כמותי: 31 שאלות בסגנון מבחן רב ברירתי (אמריקאי) עליהן יש לענות תוך 75 דקות. בחלק זה השאלות עוסקות בחומר מלימודי תוכן, בדומה לפסיכומטרי, במגוון נושאים כגון אלגברה, חזקות ושרשים, אחוזים, הסתברות, גאומטריה וכדומה. כמחצית השאלות עוסקות ב-Data Sufficiency, בהן יש לקבוע אילו נתונים נדרשים על-מנת לפתור את השאלה, אך לא צריך להגיע לפתרון של ממש. פרק זה מקבל ציון הנע בין 0 לבין 60, כאשר 99% מהציונים נופלים בין 7 לבין 51. הממוצע העולמי הוא כ-35.
  • חלק מילולי: 41 שאלות בסגנון מבחן רב ברירתי (אמריקאי) עליהן יש לענות תוך 75 דקות. בחלק זה 3 סוגים של שאלות: הבנת הנקרא, הסקה לוגית ותיקון משפטים. שאלות מהסוג האחרון עוסקות בעיקר בדקדוק בשפה האנגלית. פרק זה מקבל ציון הנע בין 0 לבין 60, כאשר 99% מהציונים נופלים בין 7 לבין 49. הממוצע העולמי הוא כ-28.
  • ישנן הפסקות רשות של 8 דק' בין חלק מחלקי המבחן, אך לא בכולם.
  • בחלק הכמותי והמילולי, תשובות שלא סומנו כשנגמר הזמן יגררו קנס גדול ויפגמו משמעותית בציון הנבחן. לכן, על מנת להימנע מגרירת קנסות, כשנגמר הזמן עדיף לנבחנים לנחש ולסמן את השאלות שלא הספיקו להשלים עד הסוף.

שיטת הבחינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבחן הוא מבחן אדפטיבי ממוחשב. לאחר מתן התשובה לכל שאלה, בוחן המחשב את התשובה שנתנה ומחליט על פיה מה תהיה השאלה הבאה שיישאל הנבחן. ככלל, אם התשובה נכונה, השאלה הבאה שתיבחר עבור הנבחן תהיה קשה יותר ואם התשובה שגויה, תהיה השאלה הבאה קלה יותר. בגלל האופי האדפטיבי של המבחן, אין אפשרות לחזור לאחור ולשנות את התשובות לשאלות.

תוצאה אחת של השיטה האדפטיבית היא שהשאלות האחרונות שאותן נשאל הנבחן מייצגות את רמתו. כל הנבחנים מתחילים בשאלה ברמה בינונית, ממנה מטפסים המצטיינים לשאלות הקשות שעל פתרונן ניתן הניקוד הגבוה ביותר, בעוד החלשים מקבלים שאלות קלות יותר.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל ישנם כיום 16 מוסדות עם מסלול MBA וכמעט כולם מחייבים ציון GMAT, אך ברובם ניתן לקבל פטור על סמך לימודים קודמים (תואר ראשון בהצטיינות, תואר שני אחר ועוד).[1] רובם מסתפקים בציון החלק הכמותי בלבד או מקנים לו משקל רב יותר. המוסדות בישראל אינם לוקחים בחשבון את ציון החיבורים. השקלול בין ציון התואר הראשון, שגם הוא מרכיב בתנאי הקבלה לתואר שני, לבין ה-GMAT משתנה ממוסד אקדמי אחד למשנהו.

אוניברסיטאות אשר מחזיקות בתוכניות מיוחדות, כגון תוכנית למנהל עסקים למנהלים בכירים (Executive MBA), לרוב לא מחייבות את המועמדים במבחן GMAT או בציון סף כלשהו. בדומה לכך, רוב המכללות האקדמיות, כגון המכללה האקדמית נתניה והמכללה למינהל, מחייבות ציון GMAT, אך ציון זה נמוך למדי.

כיום נבחנים בישראל כ-2,500 סטודנטים בשנה במבחן זה, רובם במטרה ללמוד בישראל ורק כמה מאות פונים ללימודי MBA בחו"ל. בישראל פועלים מכונים רבים המכינים לקראת הבחינה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]