אינטל 8080
| לא ידוע | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| יצרן |
אינטל  |
| השקה |
אפריל 1974 |
| הקודם |
אינטל 8008 |
| הבא |
אינטל 8085 |
  | |
Intel 8080 הוא המיקרו מעבד השלישי שתוכנן ויוצר על ידי אינטל, והשני בארכיטקטורת 8-ביט. שוחרר באפריל 1974.[1] תדר שעון עבודה מותר הוא 2MHz, עם הוראות שימוש 4, 5, 7, 10, או 11 מחזורים הכוונה היא שמהירות ביצוע הוראות של כמה מאות אלפי הוראות בשנייה.
מערכת עם 8080 בדרך כלל עושה שימוש בשני שבבים נוספים, ושלושת השבבים מהווים ביחד את "משפחת ה-8080". שני השבבים הנוספים במשפחה הם i8224 (clock generator/driver) ו-i8228 (bus controller).
8080 מיושם על ידי NMOS באמצעות שיפור מצב רוויה ובטרנזיסטורים כעומסים ולכן היה נדרש מתח 12v+ ו- 5v-. בנוסף ל-TTL +5vNMOS using non-saturated enhancement mode.
קודם לכן מיקרו-מעבדים שימשו ב-מחשבונים, קופות רושמות, מסופי מחשב, רובוטים תעשייתיים[2] ויישומים אחרים. 8080 היה המיקרו מעבד הראשון שזכה לתפוצה נרחבת, מכמה סיבות: קודם כל, המעבדים הקודמים, 4004 ו-8008, פותחו עבור לקוחות מסוימים (ביזיקום ו-CTC), והיו מגבלות על מכירתם ללקוחות נוספים, בעוד ה-8080 היה פיתוח עצמאי של אינטל, שיכלה לשווק אותו כעולה על רוחה.
הסיבה השנייה הייתה יתרונותיו הטכניים על המעבדים הקודמים: פישוט יישום NMOS (כך שהאותות מתאימים לממשק TTL), סט פקודות משופר ומורחב, עם אופני מיעון נוספים, מארז 40-פין (לעומת 18 ב-8008 ו-16 ב-4004), שאפשר להתממשק אליו בצורה פשוטה יותר, והחשוב מכל: אפיק כתובת 16-סיביות, שהעניק לו גישה ל-64K זיכרון, לעומת 14 סיביות ב-8008, שהגבילו את מרחב הזיכרון שלו ל-16KB בלבד[3]).[4]
הסיבה השלישית היא העובדה שהמחשב האישי הראשון, Altair 8800 השתמש בו, ומערכת ההפעלה הראשונה למיקרו מעבדים, CP/M, נכתבה עבורו.
הצלחתו של ה-8080 גרמה לכך שהמעבד הנפוץ הבא, ה-Z80 של חברת זילוג (זילוג נוסדה על ידי פדריקו פג'ין ומסטושי שימה, הצוות שפיתח את ה-8080 באינטל), היה "תואם לאחור" ל-8080, והמעבד המשמעותי הבא של אינטל, ה-8086, שתכננו החל בשנת 1976, נדרש גם הוא להיות תואם-לאחור ל-8080. באופן זה, ה-8080 השפיע ישירות על ארכיטקטורת המעבדים הדומיננטית עד היום (2017), ארכיטקטורת ה-x86.
במשפחת ה-8080 יצאו מספר דגמים, כמו 8080, 8080A, ועוד כמה, עם הבדלים קטנים ביניהם. ב-1976 יצאה אינטל עם דגם משופר של ה-8080, בשם 8085. דגם זה נבנה בטכנולוגיה חדשה יותר, ולא דרש 12V (ה-"5" בשם 8085 מרמז לכך שהמעבד דורש 5 וולט בלבד), תמך בקצב שעון מהיר יותר, והרחיב את סט הפקודות בשתי פקודות חדשות שהוסיף סטן מזור. ה-8085 הגיע לשוק אחרי ה-Z80 של זילוג, ואינטל למעשה איבדה את ההגמוניה בשוק ה-CP/M, שנשלט על ידי ה-Z80. אינטל חזרה למעמד דומיננטי בדור הבא של מעבדים, ה-8086, עם תוספת אוגרים, פקודות חדשות בסט הפקודות, קצב שעון משופר, והחשוב מכל: 20 סיביות באפיק הכתובות, שאפשרו גישה למגהבייט זיכרון - פי 16 מה-8080 וה-Z80.
ציוני דרך[עריכת קוד מקור | עריכה]
שפת המחשב הראשונה שיועדה למיקרו-מעבדים, PL/M, ומערכת ההפעלה הראשונה למיקרו-מעבדים, CP/M, נכתבו שתיהן עבור ה-8080, שתיהן על ידי גארי קילדל. המחשב שנחשב בדרך כלל ל"מחשב האישי הראשון", ה-Altair 8800 היה מבוסס על ה-8080, וכמוהו רבים מהמחשבים שבאו בעקבותיו – IMSAI-8800 של חברת IMSAI, Sol-20 של Processor Technologies, ורבים אחרים. עד הופעת ה-Z80, מעבד זה הניע את מהפכת ותעשיית המחשבים האישיים. כמקובל באותה תקופה, חברת אינטל נתנה רישיון לחברות נוספות לייצר את המעבד, בהסכם שנקרא Second-Source (מקור שני), וסימנס ו-AMD ייצרו את ה-8080 ברישיון. בנוסף, Mitsubishi, National Semiconductor, NEC, OKI, NTE, Signetics, Tesla, Texas Instruments, וברית המועצות, ייצרו 8080 בלי רישיון מאינטל.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Intel (15 באפריל 1974). "From CPU to software, the 8080 Microcomputer is here". Electronic News. New York: Fairchild Publications. pp. 44–45.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ The 8008 (1972) was used for interpolation and control in ASEA's (now ABB) first line of general industrial robots, introduced October 1973.
- ^ The enhancements were largely based on customer feedback and Federico Faggin and others listening to minicomputer-oriented professionals about certain problems and lack of features in the 8008 architecture.
- ^ The fact that the Z80 (and to some extent, the 8085) soon took over most of the CP/M market does not reduce this pivotal role of the 8080.
| מעבדי אינטל | ||
|---|---|---|
| ייצור שהופסק | ||
| BCD (4 ביטים) | Intel 4004 (שנת 1971) • Intel 4040 (שנת 1974) | .svg){kind=logo} |
| לפני x86 (8 ביטים) | Intel 8008 (שנת 1972) • Intel 8080 (שנת 1974) • Intel 8085 (שנת 1977) | |
| x86 מוקדמים (16 ביטים) | Intel 8086 (שנת 1978) • Intel 8088 (שנת 1979) • Intel 80186 (שנת 1982) • Intel 80188 (שנת 1982) • Intel 80286 (שנת 1982) | |
| יחידות נקודה צפה חיצוניות | 8/16-bit databus: Intel 8087 (שנת 1980) • 16-bit databus: Intel 80187 • Intel 80287 • Intel 80387SX • 32-bit databus: Intel 80387 • Intel 80487 | |
| IA-32 (32 ביטים) | Intel 80386 (SX • 376 • EX) • Intel 80486 (SX • DX2 • DX4 • SL • RapidCAD • OverDrive) • A100/A110 • Celeron (שנת 1998) (M • D (שנת 2004)) • Pentium (המקורי • OverDrive • Pro • II • II OverDrive • III • 4 • M • Dual-Core) • Core (Solo • Duo) | |
| x86-64 (64 ביטים) | Celeron (D • Dual-Core) • Pentium (4 • D • Extreme Edition • Dual-Core) Intel Core (2 • Sandy Bridge) | |
| אחרים | CISC: iAPX 432 • RISC: i860 • i960 • StrongARM • XScale | |
| ייצור נוכחי | ||
| IA-32 (32 ביטים) | EP80579 • Atom (CE • SoC) • Quark | |
| x86-64 (64 ביטים) | Atom • Celeron • Pentium • Core (i3 • i5 • i7) • Xeon (E7 • E5 • E3 • Phi) | |
| EPIC | Itanium | |