Ipse dixit

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

Ipse dixit (לטינית) - ("הוא עצמו, אמר זאת"); מקור הביטוי הוא מיוונית. תלמידיו של פיטגורס נהגו להקדים ולומר ביטוי זה בכל פעם שציטטו מדבריו של מורם ורבם, בו ראו אוטוריטה עליונה. הם ראו בדברים המצוטטים מפיו, ככאלה שאין לפקפק או להרהר אחריהם, כאמת הצרופה.

המונח הלטיני מקורו בספרו של המדינאי והסנטור הרומי, מרקוס טוליוס קיקרו, בספרו "על טבע האלים"; קיקרו, תרגם את המקור היווני לשפה הלטינית, והשתמש שם במונח לתיאור מקור הסמכות של פיטגורס, באופן ביקורתי.

בעת העתיקה כבר התעוררה, עוד קודם לכן, ביקורת כלפי הגישה הדוגמטית של תלמידי פיטגורס, המעודדת סוג של קיפאון מחשבתי. ידועים בהקשר זה דבריו של אריסטו: "אוהב את סוקרטס, אוהב את אפלטון, אך את האמת אוהב מעל כולם". פתגם זה מבוסס על גישתו של סוקרטס עצמו, אשר הורה לחבריו ומקורביו להעדיף את האמת תמיד (דיאלוג פידון ובספר 3 של הפוליטאה), גם אם מדובר בפגיעה בעמדתו של אדם חשוב (נאמר בהקשר של המשורר הומרוס).