Jack's Mannequin

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Jack's Mannequin
מקום הקמה אורנג' קאונטי, קליפורניה, ארצות הברית
תקופת הפעילות 2004-2012–2016
סוגה רוק אלטרנטיבי, פופ רוק
חברת תקליטים מווריק רקורדס, סייר רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
חברים לשעבר
אנדרו מקמהן
רובי "רו" אנדרסון
ג'יי מקמילן
מייקי "דה קיד" ווגנר
ג'ונתן "ד"ר ג'יי" סאליבן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

Jack's Mannequin הייתה להקת רוק אמריקאית שקמה ב-2004 והגיע מאורנג' קאונטי, קליפורניה. הלהקה התחילה כפרויקט סולו של אנדרו מקמהן, הסולן של Something Corporate.

הלהקה חתמה בחברת מאווריק רקורדס והוציאה את האלבום "Everything in Transit" באוגוסט 2005, אשר הגיע למקום ה-37 במצעד הבילבורד 200.[1] האלבום "The Glass Passenger" יצא ב-2008 בחברת סייר רקורדס, מכר 49,000 עותקים בשבוע הראשון שלו והגיע למקום השמיני במצעד הבילבורד 200.[2] האלבום "People and Things" יצא ב-4 באוקטובר 2011. זמן קצר לאחר מכן, הוכרז שמקמהן יפסיק להוציא מוזיקה עם הלהקה Jack's Mannequin.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרו מקמהן התחיל את הקיירה המוזיקלית שלו כסולן והפסנתרן של להקת Something Corporate. הדחף הראשוני מאחורי פרויקט הסולו של מקמהן, Jack's Mannequin, היה שיר שהוא הקליט בדצמבר 2003 בשם "Locked Doors". הוא הרגיש שלשיר היה סגנון שונה מדי מהחומרים הקודמים של Something Corporate כדי שהוא יהיה שיר שיוצא בלהקה. הוא הבין שאם הוא אי פעם יחליט להוציא אותו, זה יהיה באלבום שולו במקום באלבום של Something Corporate.[3] לאחר שהלהקה הייתה מותשת מחודשים של הופעות בסוף קיץ 2004, הלהקה החליטה לקחת הפסקה.

מקמהן התחיל לכתוב שירים משלו. הוא לא ציפה שהשירים יצאו. מקמהן לקח גישה יותר טיפולית בכתיבת השירים האלה. הוא שילם על ההפקה מכיסו, מה שבסופו של דבר הוביל לעסקת אלבום עם חברת מאווריק רקורדס.

הוא הקים את הלהקה תחת השם Jack's Mannequin, לאחר שהוא שקל את השם "The Mannequins".

האלבום הראשון שלהם, "Everything in Transit", יצא באוגוסט 2005 וקיבל ביקורות טובות. סיבוב הופעות בקיץ תוכנן, אבל הוא בוטל לאחר שמקמהן אובחן בלוקמיה לימפוציטית חריפה וקיבל השתלת מח עצם מאחותו קייט.

מוזיקה מהאלבום "Everything in Transit" הופיעה בסדרה מגרש ביתי.[4] השחקנית פייטון סוייר מהסדרה הופיעה בווידאו קליפ לשיר "The Mixed Tape" מהאלבום "Everything in Transit".

במאי 2013, כמעט שמונה שנים אחרי יציאתו, השיר "Dark Blue" קיבל תקליט זהב.[5] באוגוסט 2021, 16 שנה אחרי יציאתו, קיבל "Everything In Transit" תקליט זהב.[6]

הלהקה החלה להקליט את אלבומה השני בקיץ 2007. האלבום יצא ב-30 בספטמבר 2008 ונקרא "The Glass Passenger".

המיני-אלבום "The Ghost Overground" יצא באייטונס ב-5 באוגוסט 2008. המיני-אלבום "In Valleys" יצא באייטונס ב-9 בספטמבר.

ב-3 בספטמבר 2008, הוכרז ש-Jack's Mannequin תצא לסיבוב הופעות. סיבוב ההופעות נקרא "Hammers and Strings: An Evening with Jack's Mannequin and The Glass Passenger". הלהקה הופיעה בערים רבות ולרוב ההופעות נגמרו הכרטיסים בכמה ימים.

ב-4 באוקטובר 2009, מקמהן התחיל בסיבוב הופעות סולו בחרבי ארצות הברית כדי להעלות מודעות ללוקמיה וכדי לתמוך בפרסום של הסרט הדוקומנטרי "Dear Jack" שיצא ב-3 בנובמבר 2009. באותו היום יצא כמה המיני-אלבום "Dear Jack".

ב-28 בספטמבר 2010, הוכרז שהבסיסט ג'ונתן "ד"ר ג'יי" סאליבן עזב את הלהקה.[7] מילקי "דה קיד" ווגנר הפך לבסיסט החדש של הלהקה.

ב-4 באוקטובר 2011 יצא האלבום השלישי של Jack's Mannequin שנקרא "People and Things".[8]

בספטמבר 2012 הוכרז ש-Jack's Mannequin תופיע בפעם האחרונה בנשף הצדקה Dear Jack Benefit ב-11 בנובמבר בלוס אנג'לס. מכיוון שכל הכרטיסים להופעה אזלו, הלהקה הוסיפה הופעה נוספת ב-12 בנובמבר. שתי ההופעות צולמו ושוחררו באלבום וב-DVD ששניהם נקראו "Live From The El Rey Theatre". הרווחים הלכו לקרן Dear Jack Foundation.

ב-30 בנובמבר 2015 מקמהן הודיע ש-Jack's Mannequin תתאחד לסיבוב הופעות של "Everything in Transit" כדי לציין עשר שנים לאלבום "Everything in Transit".

ב-2020, מקמהן ביצע את כל האלבום "Everything in Transit" בכמה הופעות בדרייב-אין בארצות הברית.[9] חלק מההופעות התבטלו בגלל הקורונה. ההופעות לא התפרסמו תחת השם Jack's Mannequin. בהופעות השתתפו מקמהן, אנדרסון, מקמילן, ווגנר ומורגן פארוס.

חברי הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרכב סופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אנדרו מקמהן - שירה, פסנתר, קלידים (2005–2012, 2016)
  • בובי "רו" אנדרסון - גיטרה ראשית, גיטרת קצב, גיטרה אקוסטית, קולות רקע (2005–2012, 2016)
  • מיי'י "דה קיד" ווגנר - גיטרה בס, קולות רקע (2010–2012, 2016)
  • ג'יי מקמילן - תופים, כלי הקשה (2005–2012, 2016)

חבר בהופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זאק קלארק - קלידים (2016)

חבר לשעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ג'ונתן "ד"ר ג'יי" דאליסן - גיטרה בס (2005–2010)

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2005 - "Everything in Transit"
  • 2008 - "The Glass Passenger"
  • 2011 - "People and Things"

DVD[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2013 - "Live from the El Rey Theatre"

מיני-אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2005 - "Kill the Messenger"
  • 2006 - "The Free Holiday EP"
  • 2008 - "The Ghost Overground"
  • 2008 - "In Valleys"
  • 2008 - "The Resolution EP"
  • 2009 - "Live from SoHo EP"
  • 2009 - "The Dear Jack EP"

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא Jack's Mannequin בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Music, Billboard (באנגלית אמריקאית)
  2. ^ Katie Hasty, T.I. Debuts Big Atop Billboard 200, Hot 100, Billboard, ‏2008-10-08 (באנגלית אמריקאית)
  3. ^ SoCo-Online, web.archive.org, ‏2007-06-20
  4. ^ One Tree Hill Music - www.oth-music.com, www.oth-music.com
  5. ^ Jack's Mannequin's "Dark Blue" Goes Gold, Tumblr
  6. ^ Gold & Platinum, RIAA (באנגלית אמריקאית)
  7. ^ Grant Trimboli, Bassist from Jack’s Mannequin leaves band | Under the Gun Review (באנגלית אמריקאית)
  8. ^ Jack's Mannequin | Home, web.archive.org, ‏2012-07-24
  9. ^ Centric Digital, Andrew McMahon Live at Drive-In OC, AndrewMcMahon (באנגלית)