K-431

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
K-431
Echo II class SSGN.svg
תיאור כללי
סוג אונייה צוללת גרעינית
צי הצי הסובייטי
סדרה צוללת מסדרת אקו 2
Naval Ensign of the Soviet Union (1950–1991).svg
ציוני דרך עיקריים
תחילת הבנייה 11 בינואר 1964
הושקה 8 בספטמבר 1964
הוכנסה לשירות 30 בספטמבר 1964
מצבה כיום פורקה לגרוטאות
גורלה הוצאה משירות ב-1987
נתונים כלליים
הדחק 4,415 טון על פני המים
5,760 טון בצלילה
אורך 115.4 מטר
רוחב 9.3 מטר
שוקע 7.4 מטר
מהירות 14 קשר על פני המים
16 קשר בצלילה
גודל הצוות 104-109 איש
טווח שיוט 33,000–56,000 קילומטר
הנעה שני כורים גרעיניים בהספק 70,000 כוח סוס
חימוש 8 טילי שיוט
4 צינורות 533 מילימטר לשיגור טורפדו 2 צינורות 400 מילימטר לשיגור טורפדו

K-431 (במקור K-31) הייתה צוללת גרעינית בצי הסובייטי אשר קרתה בה תאונה גרעינית ב-10 באוגוסט 1985[1] .בזמן תדלוק הצוללת בולדיווסטוק[2] התרחש פיצוץ ובו נהרגו עשרה בני אדם ו-49 נפגעו מהקרינה הגרעיניתטיים מגזין הגדיר את התאונה כאחד מהאסונות הגרעיניים החמורים בעולם.

אסון תדלוק הכור[עריכת קוד מקור | עריכה]

K-431 הושלמה ב-1965 כיחידה K-31, צוללת מסדרת אקו 2 בעלת שני כורים גרעיניים, כל אחד מהם בעל יכולת יצור של 70 מגה-וואט אשר עושים שימוש ב-20% אורניום מועשר כדלק.[3] ב-10 באוגוסט 1985 הצוללת תודלקה בבסיס הצי הסובייטי ליד ולדיווסטוק. לאחר התדלוק, הוחלף מכסה מיכל הכור. המכסה הונח לא נכון והיה צורך להרימו שוב כאשר מוטות הבקרה מחוברים.

כדי למנוע מהמכסה להתרומם יותר מדי - הייתה קורה ייעודית, אך הקורה אינה הונחה נכון והמכסה עם מוטות הבקרה הורם גבוה מדי. בשעה 10:55 התרחש הפיצוץ, הפיצוץ הרס את המכונות, יצר חור בגוף הצוללת, והרס חלקית את צריף התדלוק. בעקבות הפיצוץ פרצה שריפה שכובתה לאחר 4 שעות.

לאחר מכן החלה הערכה לזיהום רדיואקטיבי. רוב הנשורת הרדיואקטיבית נפלה במרחק של בין חמישים למאה מטרים מהצוללת, אך ענן של גז רדיואקטיבי וחומר חלקיקי הגיע למרחק של שישה קילומטרים צפונית-מערבית לצוללת. הערכות ראשוניות של שחרור החומרים הרדיואקטיביים היו 74 בקרל (2 Mci) של גזים אצילים ו-185 בקרל (5 Mci) של תוצרי ביקוע גרעיני אחרים, אך רובם היו איזוטופים.

ככל הנראה, עשרה אנשי צוות נהרגו כתוצאה מהפיצוץ עצמו ולא מפציעות הקשורות לקרינה. פציעות קרינה אותרו אצל ארבעים ותשעה אנשים, כאשר עשרה מהם פיתחו תסמונת קרינה חריפה והם כללו בעיקר כבאים. מתוך 2,000 האנשים שהיו מעורבים בפעולות הניקיון, 290 מהם נחשפו לרמות גבוהות של קרינה.

הפסולות שנאספה בפעולות הניקיון אוחסנה באתרי הטמנה זמניים. בגלל הקצב המהיר של פירוק החומרים ופעולות הניקיון, חלק ממתקני הנמל חזרו לפעילות ארבעה ימים לאחר הפיצוץ. חודשיים לאחר התאונה ירדו רמות הקרינה במים, ו-5-7 חודשים לאחר התאונה רמות הקרינה נחשבו לתקינות בכל אזור הרציף. הצוללת הפגועה נגררה ל-Pavlovsk Bay ונקשרה שם.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "The Worst Nuclear Disasters".
  2. ^ CNN (1998).
  3. ^ Some sources confuse this submarine with K-314, a Project 671 or Victor I class submarine launched in 1972 and withdrawn from service after a reactor accident in December 1985.