תסמונת קרינה חריפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תסמונת קרינה חריפה (מוכרת גם כהרעלת קרינה) היא תגובה חריפה של גוף ביולוגי שנגרמת כתוצאה מחשיפה לקרינה רדיואקטיבית בכמות גדולה בפרק זמן קצר. התסמינים מופיעים על פי רוב לאחר 24 שעות מרגע החשיפה וכוללים פגיעה בקוד הגנטי (DNA) ומולקולות נוספות מרכזיות בתאי הגוף.

קיים יחס ישיר בין כמות הקרינה הנספגת לבין סוגי הסימפטומים ומהירות הופעתם. כמות קרינה קטנה יחסית עלולה להביא לבחילות, הקאות, ירידה בספירת הדם, שילשולים, כאבי ראש, זיהומים, חולשה כללית, נשירת שיער וצואה דמית. בעוד ספיגה של כמויות גבוהות יותר של קרינה עלולה להביא לבעיות נוירולוגיות קשות ומוות מהיר. הטיפול בתסמונת נע בין מתן עירוי דם ואנטיביוטיקה במקרים הקלים והשתלת מח עצם במקרים הקשים יותר.

תסמונת קרינה חריפה אובחנה ברבים מניצולי הטלת פצצות האטום על הירושימה ועל נגסאקי ב-1945 ובעובדי ההצלה שטיפלו בתאונה בכור הגרעיני באסון צ'רנוביל ב-1986.


שלב מחלת הקרינה תסמין עוצמת הקרינה ביחידות גריי
1-2Gy 2–6Gy 6-8Gy 8-30Gy מעל 30Gy
לאחר החשיפה לקרינה בחילה והקאה 5-50% 50-100% 75-100% 90-100% 100%
פרק זמן עד להופעת התסמין 2-6 שעות 1-2 שעות 10-60 דקות פחות מ 10 דקות מיד לאחר החשיפה
משך זמן פחות מ24 שעות 24-48 שעות יותר מ 48 שעות יותר מ 48 שעות 48 שעות- מוות
שילשול ללא קל (10%) קשה (10%) קשה (90%) קשה(100%)
פרק זמן עד להופעת התסמין -- 3-8 שעות 1-2 שעות פחות משעה פחות מחצי שעה
כאב ראש חלוש בינוני(50%) ניכר(80%) חמור (80–90%) חמור (100%)
פרק זמן עד להופעת התסמין -- 4-24 שעות 3-4 שעות 1-2 שעות פחות משעה
חום מועט או כלל לא בינוני (50%) גבוה (100%) גבוה מאד (100%) גבוה מאד (100%)
פרק זמן עד להופעת התסמין -- 1-3 שעות פחות משעה פחות משעה פחות מחצי שעה
תפקוד שכלי ומוטורי אין פגיעה בתפקוד פגיעה ביכולות שיכליות בין 6 ל 20 שעות פגיעה ביכולות שיכליות נמשכת למעלה מ20 שעות אבדן תפקוד מהיר פירכוסים, עויתות, אבדן קואורדינציה מוחלט
שלב רדום 28–31 ימים 7–28 ימים פחות משבוע ללא ללא
חולי גלוי לויקופניה קלה;
תשישות;
חולשה;
לויקופניה;
פריחה;
דימום;
זיהומים;
נשירת שיער;
לויקופניה חמורה;
חום גבוה;
שילשול;
הקאה;
סחרחורת ובלבול;
אבדן מתח שריר;
מאזן מלחים משובש;
בחילה ;
הקאה ; שילשול חמור;
חום גבוה ;
מאזן מלחים משובש;
הלם
מוות
שיעור תמותה ללא טיפול 0%-5% 5%-100% 95%-100% 100% 100%
שיעור תמותה עם טיפול 0%-5% 5%-50% 50-100% 100% 100%

הטיפול במחלת קרינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול במחלה כולל שלושה אמצעים עיקריים: כדורי יודיד האשלגן[1], הצפת אנטיביוטיקה ומנוחה מוחלטת.

מטרת יודיד האשלגן היא להציף את בלוטת התריס, כך שלא תאגור יוד רדיואקטיבי בתוכה. יש להתחיל את הטיפול מוקדם ככל האפשר. הצפת הבלוטה במנה יומית של 130 מיליגרם לתינוקות בגיל שנה ומעלה, ילדים ומבוגרים, מורידה ב-99% את הסיכון לפגיעה בבלוטת התריס. מנות גדולות יותר לא משפרות תוצאה זו ויש להימנע מהן. יש להתמיד בטיפול לאורך עשרה ימים[2].

הצפת האנטיביוטיקה - מתן אנטיביוטיקה במינון גבוה מאד - נותנת סיכוי לגוף שהמערכת החיסונית שלו פגועה להתמודד עם זיהומים, ולכן גם נדרשת מנוחה מוחלטת. יש להמתין עם הטיפול האנטיביוטי כיממה לאחר החשיפה, משום שנפגעים שהשלב השני (נשירת שיער ושטפי דם רבים תחת העור) מופיע אצלם תוך פחות מיממה אינם שורדים בין כה וכה.

מחלת קרינה אינה מדבקת בשום צורה, למעט אולי קניבליזם בו נאכל בשרו של אדם שספג מנת קרינה גבוהה. בהירושימה ונגסקי[3] טיפלו רופאים ואחיות ללא הגנה בחולים שספגו מנות קרינה אדירות של 50 גריי ומעלה ללא שום נזק או קיצור בתוחלת חייהם של המטפלים.

נערך מחקר, שעדיין לא הגיע לכלל ניסויים בבני אדם אך הניב תוצאות מעודדות בחיות מעבדה, לשימוש בקלאטורים לסילוק אטומים של אקטינידים רדיואקטיביים מתוך הגוף[4]. באחד המקרים סולקו מגוף עכבר מעבדה כ-80% מחלקיקי האקטינידים אחרי טיפול בודד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תסמונת קרינה חריפה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Cresson Kearny, Nuclear War Survival Skills , עמוד 111
  2. ^ Cresson Kearny, Nuclear War Survival Skills , עמוד 112
  3. ^ Cresson Kearny, Nuclear War Survival Skills , עמוד 110
  4. ^ This pill may be a cure for radiation poisoning, ideas.ted.com (בen-US)
P medicine.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.