LCCN

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

LCCN (ראשי תיבות של Library of Congress Control Number) היא שיטת מיון ספרים ממוספרת בספריית הקונגרס בארצות הברית. לשיטה זו אין קשר לתוכן הספרים, ואין לבלבל בינה לבין שיטת ספריית הקונגרס.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטת LCCN נמצאת בשימוש מאז 1898, כשבמקור שימשו ראשי התיבות לקיצור "Library of Congress Card Number".[1] בשיטה זו, שנקראה "קיטלוג מרכזי", יצרה ספריית הקונגרס כרטיסים שהכילו מידע ביבליוגרפי על קטלוג הספרים בספרייה, שעותקים מהם נמכרו לספריות אחרות לשימוש בקטלוגים שלהם. המידע הועבר במהלך השנים לקיטלוג ממוחשב.

שיטת המיון נפוצה מאוד בקרב ספרנים מרחבי העולם למיון וסידור ספרים שהודפסו בארצות הברית.

בפברואר 2008, הוקם מאגר מידע רשתי שהכיל את כלל המידע.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצורתו הבסיסית ביותר, כולל המספר את השנה (שנת ההוצאה לאור) ומספר מזהה ייחודי (אנ'). השנה מצוינת בשתי ספרות (לשנים בין 1898 ל-2000) או ארבע (לשנים החל מ-2001). 3 השנים המשותפות (1898, 1899 ו-1990) מובחנות על פי גודל המספר המזהה. במספרים המתחילים בספרה 7, ישנה מוזרות בעקבות ניסוי קצר להוספת ספרת ביקורת שאירע בין השנים 1969 ל-1972.[2]

המספרים כוללים 6 ספרות וחייבים להכיל ספרת 0 מובילה. לעיתים מפריד מקף בין השנה למספר המזהה, אך ההמלצה המעודכנת היא לא להוסיף אחד כזה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Search/Browse Help - Number Searches: LC Catalog (Library of Congress)". catalog.loc.gov (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-23 ביולי 2020. 
  2. ^ "Structure of the LC Control Number".