Sweet Caroline

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

"Sweet Caroline" (בעברית: "קרוליין המתוקה") הוא שיר שנכתב והולחן על ידי הזמר האמריקני ניל דיאמונד. השיר פורסם לראשונה בחודש מאי 1969.

היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראיונות שהעניק במשך השנים טען דיאמונד כי את ההשראה לכתיבת השיר קיבל מתמונתה של קרוליין, ביתו של ג'ון קנדי שהייתה בת 11 שנים באותה העת, שהופיעה בלווית הוריה על שער מגזין כאשר היא רוכבת על סוס. דיאמונד אף ביצע את השיר לכבודה בחגיגות יום הולדתה החמישים. לעומת זאת ובהזדמנות אחרת טען כי השיר נכתב על אשתו באותה העת מרסיה, אך הוא השתמש בשם אחר על מנת להתאימו ללחן.

מייד לאחר פרסומו הגיע השיר למקום הרביעי ברשימת מאה השירים הגדולים של המגזין בילבורד וזמן קצר לאחר מכן למעמד של סינגל זהב לאחר שהגיע למכירות של מיליון עותקים. בנוסף לצלחתו המסחרית זכה השיר גם לשבחי הביקורת. הוא כונה על ידי המבקרים "בלדת אהבה חושנית המתנחשלת בגלים של חום ועוצמה".

במהלך השנים זכה השיר לגרסאות כיסוי רבות מהן ליריות שקטות או בלווי תזמורות גדולות ובביצועם של גדולי האומנים ובהם פרנק סינטרה, אלוויס פרסלי, רובי ויליאמס ואחרים.

השמעה באירועים המוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים ובעיקר מתחילת המאה ה-21, רכש לו השיר מעמד מיוחד כאשר החל להיות מושמע ומושר באירועי ספורט המוניים ובהשתתפות פעילה ונלהבת של קהל הצופים. קבוצת הפוטבול קרוליינה פנתרס ההחלה להשמיע את השיר לכבוד ניצחונות הבית שבהן זכתה משנת 1996. קבוצת הבייסבול בוסטון רד סוקס החלה להשמיע את השיר במשחקיה החל משנת 1997. קבוצת הפוטבול של אוניברסיטת איווה משמיעה את השיר לכבוד ניצחונותיה החל משנת 2006 קבוצת הפוטבול של אוניברסיטת פיטסבורג משמיעה את השיר כעידוד בין הרבע השלישי לרביעי במשחקי הבית שלה החל משנת 2008. בשנת 2020 הושמע השיר לכבוד ניצחונו של טייסון פיורי בקרב האיגרוף בו ניצח בנוק אאוט את דאונטי וילדר. נבחרת צפון אירלנד בכדורגל משתמשת בשיר כהמנון לא רשמי שלה החל משנת 2005. משנות העשרה של המאה ה-21 השתמשו בשיר לעידוד הקהל קבוצות רבות בליגת הכדורגל האנגלית ומשנת 2021 החלו גם נבחרות הגברים והנשים של אנגליה בכדורגל להשמיע אותו כשיר עידוד במשחקיהן. מתחילת העשור השני של המאה ה-21 הפך השיר לפופולרי כמעט בכל אירוע ספורט המוני בעולם ובעיקר במשחקי כדורגל וטניס שבה הושמע לראשונה לכבודה של הטניסאית קרוליין ווזניאקי לאחר ניצחונה באליפות אוסטרליה בשנת 2018. השיר הוא אחד האהובים והמושמעים בהשתתפות פעילה של הקהל בפסטיבל האוקטוברפסט במינכן.

הכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2019 הוכר השיר כנכס תרבותי היסטורי ראוי לציון ושימור על ידי ספריית הקונגרס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]