TCR
| מזהים | |
|---|---|
| קוד MeSH |
D12.776.543.750.705.816.824 |
| מזהה MeSH |
D011948 |
| מערכת השפה הרפואית המאוחדת |
C0034790 |

בביולוגיה מולוקולרית T Cell Receptor) TCR) הוא הקולטן של תאי T. הקולטן הוא הטרודימר המזהה את הפפטיד המוצג על גבי MHC (שלא מזהה אנטיגנים חפשיים, לעומת תאי B).
ה-TCR מייחד את תאי ה-T בכך שכל קולטן TCR קצת שונה מקולטן ה-TCR של תאי ה-T האחרים. בעוד שתאים ציטוטוקסיים מזהים פפטידים על גבי MHC I (בעזרת קו-רצפטור CD8), תאים מסייעים מזהים פפטידים על גבי MHC II (בעזרת קו-רצפטור CD4). בכל מערכת חיסון יש מגוון עצום של תאי T שלהם קולטני TCR שונים. השוני בקולטן ה-TCR מאפשר לאוכלוסיית תאי ה-T להגיב למגוון רחב של גורמים זרים השונים זה מזה בהתאם לסוג קולטן ה-TCR.
מנגנון פעולה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרצפטור מורכב משתי שרשראות טראנסממברנליות: שרשרת α ושרשרת β. האזור העליון בשרשראות הוא האזור המשתנה, הקובע את הפפטיד שיזוהה על ידי הרצפטור. מאחר שהשרשראות הן טראנסממברנליות, זיהוי על ידי TCR יגרום להעברת סיגנלים בתא שיגרמו לשרשרת תהליכים (כולל יצירת חלבונים חדשים, על ידי כניסת סיגנלים לגרעין).
בצידי הרצפטור ישנן שתי מולקולות CD-3(אנג'), שהן קבועות בין כל תאי T. למולקולות CD-3 שני תפקידים עיקריים:
- סיוע בהעברת TCR שנוצר ב-ER אל פני הממברנה, מבלי תקלות מבחינת מבנה וסידור.
- תפקיד בהעברת הסיגנלים התוך-תאיים.
לצידם גם נמצאים החלבונים ζ (zeta, CD247)(אנג'). גם לחלבוני CD3 וגם לשרשראות ζ יש זנבות ציטופלסמה המכילים אזורי ITAM(אנג'), רצפים שמסייעים לזרחון וקשירה עם החלבון ZAP-70 המחולל את העברת הסיגנל לתוך גרעין התא.
המפגש בין תא מציג אנטיגן בוגר (מסוג B) לבין תא T המזהה את האפיטופ (הפפטיד) הספציפי, ומגיב לו, מתרחש בבלוטת לימפה (הסיכוי לפגישה אקראית בזרם הדם היא אפסית). כאשר הם נפגשים בבלוטת הלימפה- תא T יחפש את הפפטיד ב-MHC ואז חלה תגובה. תא T הוא תא מאוד גדול. פפטיד על גבי MHC הוא מולקולה מאוד קטנה. הסיכוי שהם ייפגשו הוא קטן. לכן ישנם שני גורמים עיקריים המגבירים את הסיכוי לאינטראקציה בין TCR על תא T, לבין פפטיד המוצג על MHC:
- MHC בכמות גדולה - על פני תא מציג אנטיגן יכולות להיות מאות ואלפי מולקולות MHC, כך שהסיכוי ש-TCR יגיב עם הפפטיד המוצג על אחת מהן עולה
- מולקולות CD-2(אנג') ו-LFA-1(אנג') - מולקולות לא ספציפיות על גבי תא T, המזהות מולקולות על פני תא המטרה (LFA-3, CD-58, ICAM-1, ICAM-2 לא ספציפיות) ומתחילות לפעול לאחר הזיהוי בין MHC ל-TCR. גורמות להדבקה של MHC ל-TCR ומורידות את כמות ה-MHC הנדרשת על מנת להפעיל תגובה
השרשראות α ו- β מורכבות מגנים שונים שחשובים לזיהוי האנטיגן. הגנים שמרכיבים את שרשרת אלפא הם: וי (V) ו-ג'יי (J), בעוד ששרשרת בטא מורכבת משרשראות הגן וי (V), די (D) וג'יי (J). במהלך רקומבינציה זו, נבחר מכל אחת מקבוצות הגנים שהזכרנו, בהתאם לשרשרת אלל אקראי. ובעזרת תהליכים נוספים שהם חלק מהרקומבינציה מתרחש חיבור בין האללים ליצירת שרשראות תקינות, ומשרשראות אלו בנויים הקולטנים.