לדלג לתוכן

TKS (חללית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
TKS
Транспортный корабль снабжения
דגם של החללית
דגם של החללית
מידע כללי
ייעוד חללית מטען שמתאימה גם להעברת צוות
יצרן משינוסטרויניה
ארץ ייצור ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
היסטוריית פעילות
סטטוס לא פעיל
מפעיל תוכנית החלל הסובייטית
משגר פרוטון
טיסה ראשונה 15 בדצמבר 1976
ביצועים
טווח פעולה מסלול LEO
עמידות עד ל-6 חודשים מעוגנת לתחנת חלל
כושר נשיאה כ-4,500 ק"ג
תרשים
TKS spacecraft drawing (svg).svg
מידע טכני
מסה כוללת 21,600 ק"ג
נפח כולל 50 מטרים מעוקבים
גובה 17.5 מטרים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

TKSרוסית: Транспортный корабль снабжения, TKS) הייתה חללית מטען סובייטית שהייתה יכולה להביא אנשים לחלל. היא תוכננה ונבנתה במשרד משינוסטרויניה בראשות ולדימיר צ'לומיי. המטרה הייתה להביא אספקה וצוות לתחנת חלל מדגם "אלמז" שהייתה באחריות המשרד. זה הייתה תחנת חלל צבאית כחלק של תוכנית סאליוט.

מבנה החללית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חללית כללה יחידת מטען ויחידת נחיתה.

בקצה יחידת מטען כאשר קוטר שלה היה 2.9 מ' חוברה יחידת נחיתה. היה מעבר בין היחידות המתאים למעבר אנשי צוות. בחלק המרכזי יחידת מטען הייתה בקוטר 4.1 מ'. תאי דלק היו מוצבים בחלק החיצוני. כמו כן הותקן פאנל סולארי שהיה יכול לספק 3.5 קוו"ט חשמל.

יחידת נחיתה הייתה באורך של 10 מ' ובעלת נפח פנימי של 3.5 מ"מ. משך טיסה עצמאית הייתה 3 שעות. צוות היה יכול להיות עד 30 שעות מהם עד 3 שעות בטיסה עצמאית. משקל חוזר (כולל צוות) היה עד 500 ק"ג. היחידה הייתה מיועדת למספר שיגורים (עד 10).

היסטוריית שיגורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התכנון המקורי הושלם בשנת 1969. בשנת 1970 בהצעת תאגיד הטילים והחלל אנרגיה הוחלט להעביר את המודול שכבר נבנה ולנצל אותו לתחנת חלל סאליוט 1. הפעילות חודשה רק בשנת 1973.

השיגור הראשון בוצע בשנת 1976. בהמשך בוצעו עוד מספר שיגורים שהוכרזו כ"טיסות ניסוי". בין היתר בוצע עגינה בתחנת חלל סאליוט 7 תוך העברת אספקה והחזר ציוד ומסמכים לכדור הארץ. שיגור אחרון בוצע בשנת 1985.

הפרויקט לא זכה להצלחה ממספר סיבות. פרויקט תחנת חלל מדגם "אלמז" שהיה באחריות המשרד בוטל. תאגיד הטילים והחלל אנרגיה שלאחריותו הועבר פרויקט תחנת חלל סובייטית פיתח חללית מטען "פרוגרס". השיגורים היו מבוססים על משגר מדגם פרוטון שניצל דלק רעיל והיה חשש לנצל אותו לטיסות מאוישות.

מודול חללית שלא נוצל עבר שדרוג למודול "קוונט 1" של תחנת החלל מיר.

על בסיס תכנון של החללית נבנו מודולים של תחנת החלל הבין-לאומית "זאריה" ו-"נאוקה"

חברת אקסקליבר-אלמאז ניסתה לפתח חללית מאוישת על בסיס חללית TKS אך ניסיון זה לא צלח.

מספר יחידות נחיתה מוצגות כיום במוזיאוניי חלל.

רשימת שיגורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל השיגורים בוצעו מקוסמודרום בייקונור בעזרת משגר לוויינים וחלליות מסדרת "פרוטון".

תאריך שיגור שם חללית תיאור משימה
15 בדצמבר 1976 קוסמוס 881/קוסמוס 882 שיגור זוג יחידות נחיתה מחוברות. לאחר ביצוע סיבוב בודד היחידות התנתקו ונחתו בנפרד.
17 ביולי 1977 קוסמוס 929 שיגור חללית מטען. לאחר חודש במסלול יחידת נחיתה נחתה בהצלחה. יחידת מטען פעלה במסלול עוד 6 חודשים.
30 במרץ 1978 קוסמוס 997/קוסמוס 998 שיגור זוג יחידות נחיתה מחוברות. לאחר ביצוע סיבוב בודד היחידות התנתקו ונחתו בנפרד.
23 במאי 1979 קוסמוס 1100/קוסמוס 1101 שיגור זוג יחידות נחיתה מחוברות. לאחר ביצוע סיבוב בודד היחידות התנתקו ונחתו בנפרד.
25 באפריל 1981 קוסמוס 1267 יחידת נחיתה חזרה לכדור הארץ. ב-19 ביוני יחידת מטען עגנה בתחנת החלל סאליוט 6
2 במרץ 1983 קוסמוס 1443 חיבור לתחנת חלל סאליוט 7 עם 2,600 ק"ג מטען ו-3,800 ק"ג דלק. ב-23 באוגוסט יחידת נחיתה חזרה עם 350 ק"ג מטען ומסמכים
27 בספטמבר 1985 קוסמוס 1686 חיבור לתחנת חלל סאליוט 7 עם 4,322 ק"ג מטען.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא TKS בוויקישיתוף