סאליוט 7

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סאליוט 7
Salyut program insignia.svg
מידע סטטיסטי
אות קריאה סאליוט 7
צוות 3
שיגור 19 באפריל 1982
כן שיגור LC-81/24 בקוסמודרום בייקונור, ברית המועצות
חדירה לאטמוספירה 7 בפברואר 1991
מסה 19,824 ק"ג
אורך 14.4 מטר
קוטר 4.15 מטר
נפח (מדוחס) 82.5 מטרים מעוקבים
פריגיאה 279 ק"מ
אפוגיאה 284 ק"מ
נטיית מסלול 51.6°
זמן הקפה 90.2 דקות
ימים במסלול 3,216 ימים
מתוכם מאוישים 816 ימים
מספר הקפות 51,917 הקפות
מספר הקפות ביום 16.16 הקפות
מרחק גמיעה כ-2,106,297,129 ק"מ
תרשים
Salyut 7 diagram.png

סאליוט 7 היא תחנת חלל סובייטית שפעלה בשנים 1982-1991 כחלק מתוכנית סאליוט. תחנת החלל הייתה מיועדת להמשך ביצוע ניסויים ומחקרים שהחלו בתחנות חלל סובייטיות קודמות. בתחנה בוצעו מספר שיפורים לעומת סאליוט 6:

  • התחנה תוכננה לפעות בתקופה ארוכה יותר
  • תא העגינה הקדמי שופר והותאם לקליטת חלליות כבדות
  • על התחנה הורכבו לוחות סולאריים להגדלת הספק המערכת. סה"כ שטח הלוחות הגיע ל-60 מ"ר.
  • שופרו תנאיי מחייה של הצוות

במהלך תפקודה פעלו בה 6 צוותים קבועים ובקרו בה 5 משלחות. בפעם הראשונה הגיעו לחלל קוסמונאוטים שלא היו אזרחי המדינות מהגוש הסובייטי. בסך הכול ביקרו בתחנה 21 אנשים מהם 3 פעמיים ואחר שלוש פעמים. במהלך היותה פעילה, עגנו בה 11 חלליות מאוישות ו-12 בלתי מאוישות. משך שהיית הצוות בתחנת החלל גדל בהדרגה ל-237 יממות בסוף. לצורך תחזוקה ומחקרים שונים נערכו 13 הליכות חלל במשך כולל של כ-48 שעות. בסך הכול התחנה הייתה מאוישת במשך 683 ימים.

אירועים מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1982 - תחילת פעילות תחנת החלל. ביוני 1982 לתחנת החלל הגיע קוסמונאוט צרפתי ראשון. באוגוסט 1982 לתחנה הגיעה אישה סבטלנה סביצקיא.
  • 1983 - בתחנה הותקנו פנלים נוספים לייצור חשמל.
  • 1984 - חלק ממתקני התחנה תוקנו, כולל יציאות לחלל לצורכי תיקון.
  • 1985 - ב-11 בפברואר הקשר עם תחנת החלל נותק. הוחלט לנסות להגיע לתחנה ולהפעיל אותה מחדש. לחלל שוגר צוות חרום בראשות ולדימיר דז'אניבקוב שהיה לו ניסיון לביצוע עגינה ידנית ובסך כול זה הייתה הטיסה החמישית שלו. הצוות הצליח לעגון לתחנה לאחר בדיקת המצב הפעיל את תחנת החלל מחדש. בהמשך הותקנו פנלים סולאריים נוספים. בעקבות מחלתו של קוסמונאוט שהיה בתחנה התוכניות שובשו והיה צורך להחזיר אותו לכדור הארץ.
  • 1986 בחלל פעלו שני תחנות חלל סובייטיות סאליוט 7 ומיר. חללית סויוז T-15 ביצע טיסה בין תחנות החלל. לאחר עזיבת הצוות בוצעו פעולות לשימור התחנה וביקורים הופסקו.
  • 1991 לאחר 5 שנות שימור בחלל תחנת החללה החלה לאבד גובה וב-7 בפברואר נשרפה באטמוספירה. חלקי התחנה נפלו בגבול צ'ילה ארגנטינה.

פעולות עגינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חללית מועד עגינה פתח עגינה מועד עזיבה
סויוז T-5 13 במאי 1982 11:36 קדמי 27 באוגוסט 1982 11:43
פרוגרס 13 25 במאי 1982 07:54 אחורי 4 ביוני 1982 06:31
סויוז T-6 25 ביוני 1982 17:46 אחורי 2 ביולי 1982 11:03
פרוגרס 14 12 ביולי 1982 11:41 אחורי 10 באוגוסט 1982 22:11
סויוז T-7 20 באוגוסט 1982 18:32 אחורי 29 באוגוסט 1982 14:47
סויוז T-7 29 באוגוסט 1982 15:07 קדמי 10 בדצמבר 1982 14:45
פרוגרס 15 20 בספטמבר 1982 06:12 אחורי 14 באוקטובר 1982 13:46
פרוגרס 16 2 בנובמבר 1982 13:22 אחורי 10 בדצמבר 1982 15:45
קוסמוס 1433 10 במרץ 1983 09:20 אחורי 14 באוגוסט 1983 14:04
סויוז T-9 28 ביוני 1983 10:46 קדמי 14 באוגוסט 1983 14:25
סויוז T-9 14 באוגוסט 1983 14:45 אחורי 23 בנובמבר 1983 19:10
פרוגרס 17 19 באוגוסט 1983 13:47 קדמי 17 בספטמבר 1983 03:08
פרוגרס 18 22 באוקטובר 1983 11:34 קדמי 13 בנובמבר 1983 11:44
סויוז T-10 9 בפברואר 1984 14:43 קדמי 11 באפריל 1984 07:33
פרוגרס 19 23 בפברואר 1984 08:21 אחורי 31 במרץ 1984 09:40
סויוז T-11 4 באפריל 1984 14:31 אחורי 13 באפריל 1984 10:27
סויוז T-11 13 באפריל 1984 12:29 קדמי 2 באוקטובר 1984 07:35
פרוגרס 20 17 באפריל 1984 09:22 אחורי 6 במאי 1984 17:46
פרוגרס 21 10 במאי 1984 00:10 אחורי 26 במאי 1984 09:41
פרוגרס 22 30 במאי 1984 15:47 אחורי 15 ביולי 1984 13:36
סויוז T-12 18 ביולי 1984 19:16 אחורי 29 ביולי 1984 12:10
פרוגרס 23 16 באוגוסט 1984 08:11 אחורי 26 באוגוסט 1984 16:13
סויוז T-13 8 ביוני 1985 08:50 קדמי 25 בספטמבר 1985 03:58
פרוגרס 24 23 ביוני 1985 02:54 אחורי 15 ביולי 1985 12:28
קוסמוס 1669 21 ביולי 1985 15:05 אחורי 28 באוגוסט 1985 21:50
סויוז T-14 18 בספטמבר 1985 14:15 אחורי 21 בנובמבר 1985 07:16
קוסמוס 1686 2 באוקטובר 1985 10:16 קדמי לא נותק מתחנת החלל
סויוז T-15 6 במאי 1986 16:57 אחורי 25 ביוני 1985 14:58

צוותי התחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משימה חברי הצוות מועד שיגור חללית הגעה מועד נחיתה חללית חזרה משך המשימה (בימים)
EO-1 אנטולי ברזובוי, ולנטין לבדב 13 במאי 1982 סויוז T-5‏ 10 בדצמבר 1982 סויוז T-7‏ 211.4
EP-1 ולדימיר דז'אניבקוב, אלכסנדר איוואנצ'נקוב,
ג'אן קרטיין (צרפת)
24 ביוני 1982 סויוז T-6‏ 2 ביולי 1982 סויוז T-6‏ 7.9
EP-2 לאוניד פופוב,
אלכסנדר סרברוב, סבטלנה סביצקיה
19 באוגוסט 1982 סויוז T-7‏ 27 באוגוסט 1982 סויוז T-5‏ 7.9
EO-2 ולדימיר ליאחוב, אלכסנדר אלכסנדרוב 27 ביוני 1983 סויוז T-9‏ 23 בנובמבר 1983 סויוז T-9‏ 149.5
EO-3 לאוניד קיזים,
ולדימיר סוקולוב, אולג אטקוב
8 בפברואר 1984 סויוז T-10‏ 2 באוקטובר 1984 סויוז T-11‏ 237
EP-3 יורי מלישב, גנדי סטרקלוב
ראקש שארמה (הודו)
3 באפריל 1984 סויוז T-11‏ 11 באפריל 1984 סויוז T-10‏ 7.9
EP-4 ולדימיר דז'אניבקוב,
סבטלנה סביצקיה, איגור וולק
17 ביולי 1984 סויוז T-12‏ 29 ביולי 1984 סויוז T-12‏ 11.8
EO-4 ויקטור סביניך,
וולדימיר דז'ניבקוב
6 ביוני 1985 סויוז T-13‏ 21 בנובמבר 1985
26 בספטמבר 1985
סויוז T-14‏
סויוז T-13‏
168.2
‏ 112.1
EP-5 גאורגי גרצ'קו 17 בספטמבר 1985 סויוז T-14‏ 26 בספטמבר 1985 סויוז T-13‏ 8.9
E0-4/2 ולדימיר ואסיוטין, ואלכסנדר וולקוב 17 בספטמבר 1985 סויוז T-14‏ 21 בנובמבר 1985 סויוז T-14‏ 64.9
E0-5 ולאוניד קיזים,
וולדימיר סולוביוב
13 במרץ 1986 סויוז T-15‏ 16 ביולי 1985 סויוז T-15‏ 50

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סאליוט 7 בוויקישיתוף