ואטאבאוטיזם
ואטאבאוטיזם (באנגלית: Whataboutism) או whataboutery (מאנגלית: "what about..."; "מה לגבי...") הוא כשל לוגי ואסטרטגיית תעמולה, אשר מספק מענה להאשמה באמצעות האשמה נגדית (ספין), כדי לחמוק ממתן הסבר לטענה המקורית[1][2]. זהו כשל לוגי בלתי פורמלי המשמש את הצד המואשם כדי להימנע ממתן דין וחשבון – בין אם על ידי ניסיון להסיח את הדעת באמצעות הסטת מוקד השיחה מהתנהגותו, ובין אם על ידי ניסיון להצדיק את עצמו באמצעות הצבעה על התנהגות דומה שאינה רלוונטית, בין אם של יריבו או של צד שלישי שאינו נושא הדיון הנוכחי.
מנקודת מבט לוגית ורטורית, ואטאבאוטיזם נחשב לגרסה של כשל "גם אתה", המהווה תת-סוג של טיעון "אד הומינם", המופנה לגופו של אדם. טקטיקה זו משמשת לרוב כהסחת דעת (הרינג אדום), שמטרתה להסיט את הדיון מליבת הנושא לעבר כשלים של הצד המבקר. היעד המרכזי הוא ערעור הלגיטימיות, היושרה או ההגינות של המבקר, ובכך לפסול את הביקורת עצמה, בין אם היא מוצדקת ובין אם לאו.
במסגרת זו, נפוץ השימוש בהאשמות בדבר מוסר כפול וצביעות, אך הטקטיקה משמשת גם כדי לגמד את חשיבות הביקורת באמצעות השוואה לא רלוונטית (לדוגמה, א': "אבטלה ארוכת טווח בגרמניה משמעה לעיתים קרובות עוני", ב': "ומה עם הרעבים באפריקה?").
ישנן טכניקות דומות של מניפולציה ותעמולה המבוססות על התחמקות רטורית הן כמו שינוי והסטת הנושא ו"איזון כוזב" (False Balance). האחרונה מתבטאת בהצגה מטעה של שתי צדדים כשקולים, גם כאשר קיים ביניהן פער מהותי מבחינה עובדתית או מוסרית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המונח "whataboutery" היה כבר בשימוש בבריטניה ובאירלנד מאז תקופת הסכסוך בצפון אירלנד[2][3][4]. מילונים מתארכים את ההופעה הראשונה של הגרסה whataboutism לשנת 1990,[דרוש מקור] אך יש היסטוריונים הטוענים כי במהלך המלחמה הקרה, גורמים במערב התייחסו לתעמולה הסובייטית באמצעות המונח.[דרוש מקור] השימוש בטיעון נקשר עם התעמולה הסובייטית והפוסט-סובייטית.
למעשה, מושג זה הוא גרסה של כשל לוגי הנקרא "Tu quoque" ("טוּ קווֹקוֶה" – בעברית: "גם אתה") שמטרתו ביטול טענת היריב בטענה שמעשיו סותרים את טענותיו. אחד המקרים הידועים של שימוש בטענה זו אירע בזמן משפטו בצרפת של הפושע הנאצי קלאוס ברבי בגין פשעי מלחמה. עורך דינו ניסה לטעון שגם במהלך מלחמת העצמאות של אלג'יריה ביצעו קצינים צרפתיים פשעי מלחמה, ולכן אין לצרפת זכות מוסרית לשפוט את ברבי. בית המשפט דחה טענה זו והרשיע את ברבי.
ביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]חלק מהפרשנים סבורים כי השימוש ב"וואטאבאוטיזם" (מה עם...) עשוי להיות מוצדק בנסיבות מסוימות, שכן הוא מספק הקשר חיוני לבחינת ההוגנות והרלוונטיות של הביקורת המושמעת. לפי גישה זו, התנהלות שנראית לקויה לפי סטנדרטים בינלאומיים מופשטים עשויה להתברר כהולמת או ככורח המציאות בתוך סביבה גאופוליטית ספציפית. יתרה מכך, עצם ההאשמה ב"וואטאבאוטיזם" עלולה להיות טקטיקה מניפולטיבית שנועדה להשתיק ביקורת נגדית. זאת משום שפעמים רבות הצד המבקר בוחר מראש בנקודות תקיפה סלקטיביות, כדי להכתיב את סדר היום ואת מסגור הדיון. במקרים כאלה, כל ניסיון להסיט את המבט לעבר מוקדים אחרים מתויג מיד ככשל לוגי, על אף שמדובר בערעור לגיטימי על הטיית הדיון המקורית. בסופו של דבר, הן השימוש בטיעון והן פסילתו הם כלים בעיצוב אסטרטגי של תודעה ונועדו לייצר אפקט של מסגור המשרת צד מסוים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Whataboutism, מילון אוקספורד
- Whataboutism, מילון קיימברידג'
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ "whataboutism", Cambridge Dictionary
- 1 2 Zimmer, Ben (9 ביוני 2017). "The Roots of the 'What About?' Ploy". The Wall Street Journal.
"Whataboutism" is another name for the logical fallacy of "tu quoque" (Latin for "you also"), in which an accusation is met with a counter-accusation, pivoting away from the original criticism. The strategy has been a hallmark of Soviet and post-Soviet propaganda, and some commentators have accused President Donald Trump of mimicking Mr. Putin's use of the technique.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "whataboutery", Oxford Living Dictionaries, Oxford University Press, 2017
{{citation}}: (עזרה) - ↑ Richards, Molly (2017-09-13). "Whataboutery and whataboutism – what's it all about?". OxfordWords blog (באנגלית בריטית).