לדלג לתוכן

אאיצ'י D3A

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
D3A
D3A1 מאקאגי
D3A1 מאקאגי
מאפיינים כלליים
סוג מפציץ צלילה
ארץ ייצור יפןיפן האימפריה היפנית
יצרן אאיצ'י
טיסת בכורה ינואר 1938
תקופת שירות 1940–1945 (כ־5 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
צוות שניים (טייס ותותחן)
יחידות שיוצרו 1,486
משתמש ראשי הצי הקיסרי היפני
ממדים 
אורך 10.2 מטרים
גובה 3.8
מוטת כנפיים 14.37 מטרים
משקל ריק D3A1:‏ 2,408 ק"ג
D3A2:‏ 2,570 ק"ג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ביצועים 
מהירות מרבית D3A1:‏ 389 קמ"ש
D3A2:‏ 430 קמ"ש
טווח טיסה מרבי D3A1:‏ 1,472 ק"מ
D3A2:‏ 1,352 ק"מ
סייג רום D3A1:‏ 9,300 מטרים
D3A2:‏ 10,500 מטרים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חימוש 
תותחים 3 מקלעים בקוטר 7.7 מ"מ
פצצות פצצה אחת במשקל 250 ק"ג
שתי פצצות במשקל 60 ק"ג מתחת לכנפיים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הנעה 
Kinsei עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אָאִיצִ'י D3A היה מפציץ הצלילה העיקרי בשירות הצי הקיסרי היפני שהמריא מנושאות מטוסים במלחמת העולם השנייה. המטוס לקח חלק ברוב פעילותיו המבצעיות של הצי הקיסרי, החל בהתקפה על פרל הארבור ועל בסיסים אמריקנים בפיליפינים. כינויו בקרב בעלות הברית היה וַאל (Val).

תכנון ופיתוח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטוס תוכנן על ידי חברת המטוסים אאיצ'י באמצע שנות ה-30 של המאה ה-20 כדי לספק את דרישת הצי הקיסרי היפני למפציץ צלילה חדש, שיוכל להמריא מנושאות מטוסים. אב טיפוס ראשון שנבנה כלל כנפיים אליפטיות, בהשראת הנקל 70 He, ומכיוון שמהירות הטיסה של המפציץ הייתה נמוכה, נעשה שימוש בכן נסע קבוע. כמו כן הורכב במטוס מנוע כוכבי בעל הספק של 710 כוחות סוס. אולם, לדגם היו בעיות ניווט בפניות ובעת צלילת הפצצה.

במטוס השני שנבנה הורכב מנוע חדש בהספק של 840 כוחות סוס, והזנב האנכי הוגדל כדי להוסיף יציבות. מוטת הכנפיים גדלה במקצת ובלמי צלילה חזקים יותר הותקנו. שיפורים אלה פתרו כמעט את כל הבעיות שהתעוררו במטוס הראשון, ואאיצ'י זכתה במכרז, אל מול נקג'ימה.

היסטוריה מבצעית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 1939 הזמין הצי הקיסרי את המטוס, שזכה לכינוי מפציץ נושאת מטוסים סוג 99 מודל 11, ולפני כניסתו לשירות הוכנסו בו שיפורים נוספים: מנוע חדש בהספק 1,000 כוחות סוס, ושינויים במבנה הכנפיים שהביאו ליכולת תמרון טובה ביותר.

בשנת 1940 נכנס D3A לשירות על נושאות המטוסים אקאגי וקאגה, והחל בהתקפה על פרל הארבור, השתתף המפציץ בכל הקרבות המרכזיים בהם לחם הצי הקיסרי בעשרת החודשים הראשונים של הלחימה. ההצלחה הראשונה של ה-D3A הגיעה באפריל 1942, בפשיטה באוקיינוס ההודי, בה טיבעו המפציצים שתי סיירות כבדות בריטיות ואת נושאת המטוסים הרמס.

פעמים רבות תקפו מפציצי D3A את האויב בתאום עם מפציצי טורפדו מדגם נקג'ימה B5N "קייט", ויחד היו מסבים נזק רב לאוניות האויב, שפעמים רבות הביא לטיבוע האוניה. ביוני 1942 יצרה אאיצ'י דגם מתקדם של המפציץ, "דגם 22", שכלל מנוע חזק יותר בהספק של 1,300 כוחות סוס. מכיוון שהמנוע החזק פגע בטווח הטיסה של המפציץ, הוחלפו כל מכלי הדלק במכלים גדולים יותר, שאפשרו למפציץ להמריא מרבאול כדי להפציץ את גוודלקנל.

עם כניסתו של המפציץ יוקוסוקה D4Y לשירות, עברו כל ה-D3A לבסיסים יבשתיים, ולקחו חלק במערכה בפיליפינים. אולם, בשלב זה של הלחימה היו מפציצים אלה מיושנים, וספגו אבדות קשות, ובמהלך שנת 1945 שימשו בעיקר למשימות קמיקזה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אאיצ'י D3A בוויקישיתוף