אדוארד באודן

אדוארד באודן
Edward Bawden
לידה	10 במרץ 1903; בריינטרי, הממלכה המאוחדת
פטירה	21 בנובמבר 1989 (בגיל 86); Saffron Walden, הממלכה המאוחדת
מקום לימודים	אוניברסיטת אנגליה רסקין; Friends School Saffron Walden; הקולג' המלכותי לאמנות, לונדון ;
פרסים והוקרה	מפקד במסדר האימפריה הבריטית (1946); Royal Academician (1956); Associate Member of the Royal Academy of Arts (1947); המעצב המלכותי לתעשייה (1949) ;

אדוארד באודן (באנגלית: Edward Bawden;‏ 10 במרץ 1903 – 21 בנובמבר 1989) היה צייר, מאייר וגרפיקאי אנגלי, הידוע בהדפסים, כריכות ספרים, פוסטרים ורהיטי גן שלו. באודן לימד בקולג' המלכותי לאמנות, שם למד, עבד כאמן מסחרי ושימש כאמן מלחמה במלחמת העולם השנייה. הוא היה צייר של צבעי מים אבל עבד בהרבה מדיות שונות. הוא אייר מספר ספרים וצייר ציורי קיר הן בשנות ה-30 והן בשנות ה-60.^[1] הוא זכה להערצה על ידי אדוארד גוריי, דייוויד ג'נטלמן ואמנים גרפיים אחרים, ועבודתו והקריירה שלו קשורות לעיתים קרובות לזו של אריק רביליוס בן זמנו.

ביוגרפיה

אדוארד באודן נולד ב-10 במרץ 1903 בבריינטרי, אסקס, בנם היחיד של אדוארד באודן, מוכר ברזל, ואלינור באודן. הוריו היו נוצרים מתודיסטים. הוא בילה זמן רב בציור או בשיטוט עם רשת פרפרים ומיקרוסקופ. בגיל שבע הוא נרשם לתיכון בריינטרי, והחל ללמוד או להעתיק ציורים של חתולים מאת לואי וויין, ואיורים במגזינים שונים. בבית הספר התיכון, כשהיה בן חמש עשרה, המליץ לו המנהל ללמוד יום אחד בשבוע בבית הספר לאמנות של קיימברידג'.

לאחר שעזב את בית הספר ב-1919, למד בבית הספר לאמנות בקיימברידג' במשרה מלאה בין השנים 1919 עד 1921. שם החל להתעניין בקליגרפיה ובעבודותיהם של אוברי בירדסלי, ריצ'רד דויל, ויליאם מוריס וויקטוריאנים אחרים.^[2] לאחר מכן, בשנת 1922, קיבל מלגה לבית הספר המלכותי לאמנות בלונדון, שם למד איור עד 1925. בבית הספר הוא פגש את עמיתו אריק רביליוס; הזוג תואר על ידי המורה שלהם פול נאש כ"התפרצות יוצאת דופן של כישרון".

עבודה מוקדמת

בתקופה זו ייצר באודן את האריחים לרכבת התחתית של לונדון שהוצגו בתערוכת הבנייה הבינלאומית באולימפיה באפריל 1928. בשנת 1928, הוזמן באודן על ידי סר ג'וזף דווין, ליצור ציור קיר עבור חדר האוכל במורלי קולג', לונדון יחד עם רביליוס וצ'ארלס מהוני. ציור הקיר נחשף ב-1930 על ידי ראש הממשלה לשעבר סטנלי בולדווין, שהיה בזמנו מנהיג האופוזיציה.^[3]

עד 1930, באודן עבד יום אחד בשבוע עם רביליוס והמורה לשעבר שלהם, נאש, והפיקו איורים עבור חברות מובילות באותה תקופה כמו London Transport, Westminster Bank, Twinings, Poole Potteries, Shell-Mex & BP, the Folio Society, Chatto & Windus ו- Penguin Books. בתחילת שנות ה-30 הוא התגלה על ידי סוכנות הפרסום סטיוארט, בבעלות ה. סטיוארט מנזיס ומרקוס ברוול. בערך בזמן הזה הפיק באודן כמה מהעבודות החדשניות ביותר שלו עבור Fortnum & Mason ואימפריאל איירווייס.

ב-1932 התחתן באודן עם שרלוט אפטון, שהייתה סטודנטית עמיתה בקולג' המלכותי. נולדו להם שני ילדים, ג'ואנה וריצ'רד, שניהם הפכו לאמנים. בתחילה גרו בני הזוג בדירה בהאמרסמית', אך עד מהרה עברו לבית ג'ורג'יאני בגרייט בארדפילד, אסקס, רק כמה קילומטרים מבריינטרי, שם נולד באודן. רוב הנושאים שלו היו של סצנות סביב בארדפילד. הוא ערך תערוכה של ציורי צבעי המים באסקס בגלריה זוומר ב-1934, ותצוגה נוספת של ציוריו התקיימה בגלריות לסטר ב-1938.^[4]

אמן מלחמה

במהלך מלחמת העולם השנייה שימש באודן כאמן מלחמה רשמי, תחילה בצבא הבריטי בצרפת ולאחר מכן, בעקבות פינוי הצבא משם, במזרח התיכון.^[4] כבר בצרפת לפני שהוכרזה מלחמת העולם השנייה, הוא תיעד מערכי הגנה, ואז היה עד להפצצות ולפינוי מדנקרק. הוא הוצב בצפון אפריקה כאמן משרד מלחמה בחוזה במשרה מלאה לוועדה המייעצת של אמני מלחמה. באודן צייר נופים ודיוקנאות בלוב, סודן, קהיר ועוד.

לאחר שערך סדרת רישומים בדרום עיראק, הוחזר באודן ללונדון. הוא עזב את קהיר אך הועבר לאוניה "לאקוניה", בדרבן ב-27 באוגוסט 1942. האוניה טורפדה וטבעה, ב-12 בספטמבר 1942. הוא בילה חמישה ימים בסירת הצלה פתוחה לפני שחולץ על ידי ספינה צרפתית.^[5] הוא הוחזק בשבי במחנה המעצר של וישי בקזבלנקה במשך חודשיים לפני שהמחנה שוחרר על ידי חיילים אמריקאים. מקזבלנקה הפליג לנורפוק, וירג'יניה. כאשר בסופו של דבר חזר לבריטניה, באודן עשה ציורי דיוקן בבית החולים הצבאי בקולצ'סטר ובסקוטלנד, כשהכוחות הפולניים התאמנו שם. הוא חזר לעיראק בספטמבר 1943, כאמן משרד המידע לעבודה בבגדד ובכורדיסטן, לפני שהצטרף ליחידה בג'דה. מג'דה חזר לדרום עיראק, לפני שנכנס לאיראן כדי לתעד משלוחי אספקה לברית המועצות.

באודן חזר לאנגליה ב-1944 ולזמן קצר, צייר ברציפי סאות'המפטון לפני שיצא ליוגוסלביה, דרך רומא. כשהוא לא הצליח להיכנס ליוגוסלביה הוא נסע לרוונה, ולאחר מכן ליוון, אוסטריה ופירנצה לפני שנסע חזרה לאנגליה ביולי 1945.^[6]

עבודה מאוחרת יותר

באודן התגורר באסקס משנות ה-30 עד 1970. בזמן שחי בארדפילד הוא היה חבר חשוב בקהילת האומנים המקומית. קבוצה זו של אמנים מקומיים הייתה מגוונת בסגנון אך חלקה אהבה לאמנות פיגורטיבית, מה שהפך את הקבוצה למובדלת מקהילת האמנות סנט איב הידועה יותר בקורנוול, אשר, לאחר המלחמה, נשלטו בעיקר על ידי ציירים אבסטרקטים.^[7]

באודן השלים סדרה של אחד-עשר ציורי קיר לטרקלין המחלקה הראשונה של אוניית ה-P&O Oronsay, שהושקה בשנת 1951. הנושא היה הפאב האנגלי ובאודן תיאר שמות פאבים מסורתיים, כמו Rose & Crown, בצורה ויזואלית.^[8]

במהלך שנות ה-50, אמני בארדפילד ארגנו סדרה של תערוכות "בית פתוח" גדולות שמשכו תשומת לב עיתונות הארצית.^[9] ביקורות חיוביות והחידוש של צפייה ביצירות אמנות בבתיהם של האמנים עצמם, הביאו אלפים לבקר בכפר המרוחק במהלך תערוכות הקיץ של 1954, 1955 ו-1958. בנוסף לתערוכות אלה, אמני בארדפילד ערכו מספר תערוכות נודדות של עבודותיהם ב-1957, 1958 ו-1959.

לאחר מות אשתו ב-1970, עבר באודן לעיר הסמוכה Saffron Walden, שם המשיך לעבוד עד מותו בביתו ב-21 בנובמבר 1989.

מורשת

ניתן לראות את עבודתו באוספים מרכזיים רבים והיא מוצגת באופן קבוע בגלריה לאמנות פריי.^[10] עבודותיו הציבוריות הבולטות ששרדו כוללות קיר המתאר מעבורת על נהר לאה, שהוזמנה על ידי הרכבת התחתית של לונדון וממוקמת על רציף קו ויקטוריה בתחנת הרכבת התחתית טוטנהאם הייל. באודן ייצר גם את הצללית דמוית הקמיע של המלכה ויקטוריה הממוקמת בתחנת הרכבת התחתית ויקטוריה.^[11] מפה מוקדמת, שהופקה ב-1931 עבור מלון סקרבורו'ס פביליון והוצגה לספריית סקרבורו כאשר המלון נמכר, שוחזרה ונתלתה מחדש בספרייה.

ציור הקיר המקורי של מכללת מורלי שיצר באודן בשנות ה-30 נהרס במהלך הפצצה בזמן מלחמה; אולם המכללה שנבנתה מחדש והועברה על הגדה הדרומית מכילה ציור קיר משובח ששרד על ידו. בשנת 1965 השלים באודן ציור קיר עבור אוניברסיטת קווינס, בלפסט.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אדוארד באודן בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ Erika Langmuir & Norbert Lynton (2015). The Yale Dictionary of Art & Artists. Yale Nota Bene/ Yale University Press.
^ Malcolm Yorke, Edward Bawden & His Circle (2007), pp. 15–18
^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2014-02-22
^ ¹ ² Richards, J.M. (1946). The Penguin Modern Painters: Edward Bawden. Penguin Books Ltd.
^ Richard Knott (2013). The Sketchbook War – Saving the Nation's Artists in World War II. The History Press.
^ Brain Foss (2007). War paint: Art, War, State and Identity in Britain, 1939–1945.
^ Colin Gleadell (15 September 2009). "Art Sales: Essex boys' moment in the sun". Telegraph.
^ Robert Upstone (17 February 2013). "Modern British Murals". Huffington Post. Retrieved 4 April 2017.
^ "The History of England " Architecture + Painting " THE GREAT BARDFIELD EXHIBITION"
^ "Edward Bawden 2009". Thehigginsbedford.org.uk. Archived from the original on 22 February 2014. Retrieved 8 February 2014.
^ Transport for London (3 March 2010). "The Tube's art heritage: from murals to mosaics". Tfl.gov.uk.

[1] Erika Langmuir & Norbert Lynton (2015). The Yale Dictionary of Art & Artists. Yale Nota Bene/ Yale University Press.

[2] Malcolm Yorke, Edward Bawden & His Circle (2007), pp. 15–18

[3] Wayback Machine, web.archive.org, ‏2014-02-22

[:0-4] ¹ ² Richards, J.M. (1946). The Penguin Modern Painters: Edward Bawden. Penguin Books Ltd.

[5] Richard Knott (2013). The Sketchbook War – Saving the Nation's Artists in World War II. The History Press.

[6] Brain Foss (2007). War paint: Art, War, State and Identity in Britain, 1939–1945.

[7] Colin Gleadell (15 September 2009). "Art Sales: Essex boys' moment in the sun". Telegraph.

[8] Robert Upstone (17 February 2013). "Modern British Murals". Huffington Post. Retrieved 4 April 2017.

[9] "The History of England " Architecture + Painting " THE GREAT BARDFIELD EXHIBITION"

[10] "Edward Bawden 2009". Thehigginsbedford.org.uk. Archived from the original on 22 February 2014. Retrieved 8 February 2014.

[11] Transport for London (3 March 2010). "The Tube's art heritage: from murals to mosaics". Tfl.gov.uk.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]