אולאף ביאלאנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אולאף ביאלאנד

אולאף ביאלאנדנורווגית: Olav Bjaaland5 במרץ 18738 ביוני 1961) היה אלוף סקי נורווגי מטלמרק.[1] בשנת 1911 היה בין חמשת האנשים הראשונים שהגיעו אל הקוטב הדרומי כחלק ממשלחת הקוטב הדרומי בהנהגת רואלד אמונדסן.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולאף ביאלאנד נולד במורגדאל שבמחוז טלמרק בנורווגיה. במפנה המאה, היה ביאלאנד, יחד עם האחים המסטפייט, בין טובי גולשי הסקי בנורווגיה. בשנת 1902 זכה בפרס בפסטיבל הסקי של הולמנקולן, שהוא עד ימינו אלה באירוע הקלאסי בסקי הנורדי. ב-1909 הוזמן ביאלאנד, יחד עם עוד חמישה גולשים, להתחרות בצרפת עם טובי הגולשים באירופה.

בנסיעה זו פגש ביאלאנד במקרה את רואלד אמונדסן; חוקר הארצות המצליח הזמין את ביאלאנד, כגולש סקי, להצטרף למשלחתו המתוכננת אל הקוטב הצפוני. ביאלאנד נפעם, ובטוח עדיין שהם יוצאים אל הקוטב הצפוני, יצא מאוסלו ב-7 ביוני 1910. כשנודע לו, שבמקום צפונה הם בדרכם דרומה להתחרות על כיבוש הקוטב הדרומי כנגד רוברט פלקון סקוט, הריע ביאלאנד: "הידד, זה אומר שאנחנו נגיע לשם ראשונים!" על השתתפותו במשלחת, קיבל ביאלאנד את מדליית הקוטב הדרומי (Sydpolsmedaljen), אות הוקרה נורווגי שייסד המלך הוקון השביעי בשנת 1912, כגמול למשתתפי משלחת הקוטב הדרומי של אמונדסן.

מדליית הקוטב הדרומי

ביאלאנד היה נגר מוכשר ומיומן. יחד עם סטוברוד בנה את הצריף במפרץ הלווייתנים בו דרו חברי המשלחת,[2] בזמן שיתר האנשים עסקו בהעברת צידה אל המצבורים, והצליח להפחית את משקל המזחלות, שנקנו באוסלו כשהן כבר מורכבות (סקוט קנה מזחלות מאותו סוג למשלחת טרה נובה, אלא שבאלה שלו לא נעשו שום שינויים), מ-88 ק"ג ל-22 ק"ג, בלי להפחית באופן ניכר מעמידותן. במסע המזחלות בפועל ממפרץ הלווייתנים אל הקוטב וחזרה, היה ביאלאנד לעיתים קרובות החלוץ, שגלש בראש הקבוצה כדי לספק לכלבי המזחלות משהו לרוץ בעקבותיו. הוא נודע ביכולתו לגלוש כך, שהעקבות שהשאיר אחריו יצרו בשטח קווים ישרים כמעט לחלוטין. ב-14 בדצמבר, במרחק 27 ק"מ בלבד מן הקוטב, היה ביאלאנד נרגש כיתר חבריו. "עכשיו אנחנו יכולים לראות את הקוטב מונח לפנינו, ואני כבר יכול לשמוע את חריקת הציר, אבל בבוקר נשמן אותו. כולנו נרגשים. האם נראה את הדגל האנגלי? רחמי האל עלינו! אינני מאמין שזה יקרה." כתב ביומנו.[3]

אחרי שובם מכיבוש הקוטב, ביקש אמונדסן מביאלאנד לצאת עמו צפונה לחקור את המעבר הצפון-מזרחי, אבל הוא דחה את ההצעה.

ב-1912 זכה ביאלאנד במדליית הולמנקולן, אחת המדליות הגבוהות ביותר שגולש סקי יכול לזכות בהן. לאחר זמן חזר לטלמרק והקים סדנה מצליחה לייצור מגלשי סקי, בכסף שלווה מאמונדסן.

בשנת 1952, במורגדאל, הדליק ביאלאנד את המשואה באולימפיאדת החורף.

בשנת 1961 הלך ביאלאנד לעולמו בגיל 88; מבין החמישה שהגיעו אל הקוטב הדרומי, הוא האריך ימים ביותר, והיה היחיד שזכה לראות את השיפורים שהשיגה השנה הגאופיזית הבינלאומית באנטארקטיקה, בהם בניית הבסיס הקבוע בקוטב הדרומי, שנקרא התחנה האנטארקטית אמונדסן-סקוט לכבוד מפקדו במשלחת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אולאף ביאלאנד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Rainer-K. Langner, "Scott & Amundsen", English translation by T. Beech, Haus Publishing, 2007, ISBN 978-1-905791-08-8, P. 16]
  2. ^ Langner, p.124
  3. ^ Langner, p. 193