הוקון השביעי, מלך נורווגיה
 | |||||
| הוקון השביעי, מלך נורווגיה | |||||
| לידה |
3 באוגוסט 1872 ארמון שרלוטנלונד, קופנהגן, דנמרק  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
21 בספטמבר 1957 (בגיל 85) הארמון המלכותי, אוסלו, נורווגיה  | ||||
| מקום קבורה | טירת אקרסהוס | ||||
| שם מלא | כריסטיאן פרדריק קארל גאורג ולדמאר אקסל | ||||
| שם לידה |
Prince Christian Frederik Carl Georg Valdemar Axel of Denmark  | ||||
| מדינה | נורווגיה | ||||
| מקום מגורים |
| ||||
| השכלה |
Royal Danish Naval Academy | ||||
| תארים | מלך נורווגיה | ||||
| השקפה דתית |
לותרניזם | ||||
| בת זוג | הנסיכה מוד מוויילס | ||||
| ילדים | אולף החמישי | ||||
| פרסים והוקרה |
| ||||
| אתר רשמי | |||||
| שושלת בית שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-גליקסבורג | |||||
| אב | פרדריק השמיני, מלך דנמרק | ||||
| אם | לוביסה, נסיכת שוודיה | ||||
| |||||
| שירות ביטחוני | |||||
| השתייכות |
הצי המלכותי הדני | ||||
| דרגה |
לוטננט ראשון, סגן משנה | ||||
| פעולות ומבצעים | |||||
|
מלחמת העולם השנייה | |||||
  | |||||
הוקון השביעי, מלך נורווגיה (3 באוגוסט 1872 – 21 בספטמבר 1957) היה מלך נורווגיה הראשון לאחר פירוק האיחוד עם שוודיה ב-1905 ועד מותו. הוא נודע בהתנגדותו האיתנה לפלישת גרמניה הנאצית לארצו במלחמת העולם השנייה.
ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוקון נולד ב-3 באוגוסט 1872 בשם קרל למשפחת המלוכה של דנמרק. אביו היה מלך דנמרק העתידי פרדריק השמיני, ואחיו הבכור היה מלך דנמרק העתידי כריסטיאן העשירי.
משפחתו שימשה כמשפחת המלוכה הדנית מאז שנת 1448, וכמה מבני משפחתו אף שימשו כמלכי נורווגיה בעבר.
הוקון נישא בשנת 1896 לנסיכה מוד מוויילס, בתו של מלך בריטניה העתידי אדוארד השביעי. בשנת 1903 נולד לזוג בנם אלכסנדר אדווארד כריסטיאן פרדריק, נסיך דנמרק.
מלך נורווגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחרי פירוק האיחוד השוודי-נורווגי בשנת 1905 הוקמה על ידי הממשלה הנורווגית ועדה, שתפקידה היה לחפש מועמד מתאים לשמש כמלך נורווגיה העצמאית הראשון בעידן המודרני. הנסיך קרל סומן כמועמד המוביל בזכות קשרי הדם שלו למלכי נורווגיה בעבר, העובדה שהיה לו בן שיוכל לשמש כיורש, וקשרי המשפחה שלו עם בית המלוכה הבריטי, שיכולים היו להיות לתועלת למדינה הצעירה.
הנסיך התנה את הסכמתו לשמש כמלך נורווגיה בעריכת משאל עם שבו יאושר המשך קיומה של מונרכיה בנורווגיה העצמאית, ויידחה הרעיון להפוך את המדינה לרפובליקה. לאחר שמוסד המונרכיה זכה לתמיכה של 79% מהבוחרים, הוכתר הוקון רשמית כמלך נורווגיה ב-22 ביוני 1906. הוא בחר את השם הוקון, שמם של שישה ממלכי נורווגיה העצמאית בימי הביניים.
מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הצהירה נורווגיה על נייטרליות. למרות זאת, ולמרות הבטחות מצידה שלא תעשה כן, פלשה גרמניה לנורווגיה ב-9 באפריל 1940. תחילה הצליחו הכוחות הנורווגיים לבלום את הפולשים, דבר שנתן לממשלה, למשפחת המלוכה ולפרלמנט שהות להתפנות מהבירה אוסלו לכיוון הצפון.
קורט ברוייר, דיפלומט גרמני שהיה מוצב בנורווגיה, דרש להיפגש עם המלך. בפגישתם הבהיר להוקון שלהיטלר אין כל רצון להדיח אותו מכיסאו, ודרש שכתנאי להישארותו כמלך נורווגיה הוא יורה על כניעת צבא נורווגיה וימנה את מנהיג הנאציונל סמלינג (המפלגה הנאצית הנורווגית), וידקון קוויזלינג, לראש ממשלת נורווגיה. ברוייר איים כי ההשלכות לנורווגיה יהיו קשות אם יסרב המלך להצעתו. הוקון הודיע לו שהוא צריך להעלות את ההצעה בפני ממשלתו.
בפגישה עם הקבינט הנורווגי לא התערב הוקון בהחלטה, אולם הבהיר את דעתו שאין לקבל את תנאי הגרמנים, ואם הממשלה תמצא לנכון לקבל אותם הוא לא יראה את עצמו כשיר עוד לשמש כמלך נורווגיה ויגיש את התפטרותו. הקבינט החליט פה אחד נגד קבלת התנאים הגרמניים, ובשידור רדיו קרא המלך לעם הנורווגי להמשיך בהתנגדותו לפולשים הגרמנים.
כתגובה לסירוב לשתף פעולה שלחו הגרמנים מפציצים של הלופטוואפה להפציץ את העיירה בה שהו המלך וממשלתו, בניסיון לחסל אותם, אולם המלך והממשלה הצליחו לעזוב את העיירה לפני מועד ההפצצה. המלך ונסיך הכתר אולף פונו באונייה בריטית לטרומסו בצפון המדינה, שהממשלה ישבה בה זמנית.
בעלות הברית הצליחו לבסס את אחיזתן בצפון נורווגיה, אולם בסוף מאי התחילו להעביר כוחות שהיו זקוקים להם בקרב על צרפת. עמידת הכוחות הנורווגיים נחלשה, וב-7 ביוני פונו המלך והממשלה לבריטניה, והקימו ממשלה גולה בלונדון. במהלך שלטון הכיבוש הגרמני שימש המלך סמל לאומי של המחתרת הנורווגית.
לאחר המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם סיום המלחמה חזר הוקון לנורווגיה המשוחררת, שם זכה לאהדה רבה בעקבות עמידתו נגד הפולש הגרמני.
בשנת 1955 שבר הוקון את עצם הירך כתוצאה מתאונה במקלחת. התאונה ריתקה אותו לכיסא גלגלים, דבר שדיכא את רוחו והוסיף להידרדרות במצבו הרפואי עד פטירתו בשנת 1957, בגיל 85. הוא מלך על נורווגיה 52 שנה[1].
אילן יוחסין
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הוקון השביעי, מלך נורווגיה
- אורי קציר, המלך נמלט אל החוג הארקטי, אתר אפלטון
- הוקון השביעי, מלך נורווגיה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- הוקון השביעי, מלך נורווגיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הוקון השביעי, מלך נורווגיה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הוקון השביעי, מלך נורווגיה, באתר Discogs (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ הוקון מלך נורבגיה, הצופה, 23 בספטמבר 1957
| הקודם: אוסקר השני |
מלך נורווגיה 1905-1957 |
הבא: אולף החמישי |
| מאגרי מידע | |
|---|---|
| אנציקלופדיות | |
| בקרת זהויות |
|
- אבירי מסדר גיזת הזהב
- מלכי נורווגיה
- אבירי מסדר העיט הלבן
- מעוטרי אות לגיון הכבוד
- מעוטרי אות האריה הלבן
- מסדר הבירית: אבירים וגבירות זרים
- מסדר ג'ון הקדוש
- מסדר האמבט: אבירים וגבירות הצלב הגדול
- המסדר הוויקטוריאני המלכותי: אבירים וגבירות הצלב הגדול
- מעוטרי צלב המלחמה
- נורווגים במלחמת העולם השנייה
- מעוטרי עיטור אלכסנדר נבסקי (האימפריה הרוסית)
- מעוטרי עיטור אנדריי הקדוש
- אבירי מסדר הפיל
- מעוטרי מסדר השמש של פרו
- מעוטרי צלב המלחמה הצ'כוסלובקי
- מעוטרי מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
- מעוטרי מסדר הוורד הלבן של פינלנד
- מונרכים שהיו חברי הבונים החופשיים
- מעוטרי מסדר אוסמניה
- מונצחים בשלט כחול של ארגון המורשת האנגלית
- נורווגים שנולדו ב-1872
- נורווגים שנפטרו ב-1957