לדלג לתוכן

אולימפיאדת אוסלו (1952)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אולימפיאדת החורף אוסלו 1952
עיר מארחת אוסלו, נורווגיה
מדינות משתתפות 30
ספורטאים משתתפים 694
תחרויות 22 תחרויות ב-6 ענפים
טקס הפתיחה 14 בפברואר 1952
טקס הנעילה 25 בפברואר 1952
נפתח רשמית על ידי נסיכת ראנגכילד
השביע את המשתתפים טורנביורן פלקנגר
הדלקת הלפיד האולימפי אייגיל ננסן
האצטדיון הראשי אצטדיון ביסלט, אוסלו
הערים שהתמודדו על האירוח לייק פלאסיד, קורטינה ד'אמפצו

אולימפיאדת החורף השישית הייתה אולימפיאדת חורף נערכה מ-14 בפברואר עד 25 בפברואר 1952 בעיר אוסלו שבנורווגיה.

דיונים על אירוח משחקי החורף האולימפיים בעיר אוסלו החלו עוד בשנת 1935; העיר רצתה לארח את המשחקים האולימפיים בשנת 1948, אך עקב הצורך בשיקום נורווגיה מהכיבוש הגרמני במלחמת העולם השנייה, הדבר לא התאפשר.[1] במקום זאת, נבחרה אוסלו לארח את המשחקים ב-1952.

כל מתחמי התחרות היו באזור המטרופולין של אוסלו למעט תחרות הסקי האלפיני, אשר נערכו כ-70 ק"מ מהעיר. לצורך אירוח התחרויות נבנו בעיר תשתיות מתאימות, נבנה בית מלון חדש עבור אנשי התקשורת ואורחים, בנוסף לשלושה מתחמי מגורים לספורטאים ולמאמנים. מתחמי מגורים אלה היו למעשה הכפר האולימפי שהוקם במיוחד לצורך אירוח תחרויות אולימפיות. העיר אוסלו נשאה בעיקר הנטל הכספי של אירוח המשחקים, תמורת ההכנסות הנילוות.

מדינות משתתפות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשחקים השתתפו 694 ספורטאים שייצגו 30 מדינות, שהשתתפו בארבעה תחומים של ספורט חורף ב-22 מקצים. יפן וגרמניה חזרו להשתתף בתחרויות החורף, לאחר שלא השתתפו באולימפיאדת סנט מוריץ (1948), בעקבות מלחמת העולם השנייה. את גרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה ייצגו ספורטאים מחלקה המערבי בלבד, מאחר שספורטאים מזרח גרמניים (בשטחים שנכבשו על ידי ברית המועצות במלחמה) סירבו להתחרות עמם כצוות מאוחד.[2] פורטוגל וניו זילנד השתתפו לראשונה במשחקי החורף האולימפיים, ולראשונה הורשו נשים להשתתף בתחרות סקי למרחקים.

אלו הן המדינות שהשתתפו:

  1. ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה (12)
  2. אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה (9)
  3. אוסטריהאוסטריה אוסטריה (39)
  4. בלגיהבלגיה בלגיה (9)
  5. הרפובליקה העממית של בולגריההרפובליקה העממית של בולגריה בולגריה (10)
  6. קנדה (1921-1957)קנדה (1921-1957) קנדה (39)
  7. צ'ילהצ'ילה צ'ילה (3)
  8. צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה (22)
  9. דנמרקדנמרק דנמרק (1)
  10. פינלנדפינלנד פינלנד (50)
  11. הרפובליקה הצרפתית הרביעיתהרפובליקה הצרפתית הרביעית צרפת (26)
  12. גרמניה המערביתגרמניה המערבית גרמניה (53)
  13. בריטניהבריטניה בריטניה (18)
  14. ממלכת יווןממלכת יוון יוון (3)
  15. הונגריה (1949–1956)הונגריה (1949–1956) הונגריה (12)
  16. איסלנדאיסלנד איסלנד (11)
  17. איטליהאיטליה איטליה (33)
  18. יפןיפן יפן (13)
  19. לבנוןלבנון לבנון (1)
  20. הולנדהולנד הולנד (11)
  21. ניו זילנדניו זילנד ניו זילנד (3) – השתתפות ראשונה
  22. נורווגיהנורווגיה נורווגיה (73)
  23. הרפובליקה העממית הפולניתהרפובליקה העממית הפולנית פולין (30)
  24. פורטוגלפורטוגל פורטוגל (1) – השתתפות ראשונה
  25. רומניה (1948-1952)רומניה (1948-1952) רומניה (16)
  26. המדינה הספרדיתהמדינה הספרדית ספרד (4)
  27. שוודיהשוודיה שוודיה (65)
  28. שווייץשווייץ שווייץ (55)
  29. ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית (65)
  30. יוגוסלביהיוגוסלביה יוגוסלביה (6)
מקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1נורווגיהנורווגיה נורווגיה (מארחת)73616
2ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית46111
3פינלנדפינלנד פינלנד3429
4גרמניה המערביתגרמניה המערבית גרמניה3227
5אוסטריהאוסטריה אוסטריה2428
6איטליהאיטליה איטליה1012
קנדה (1921-1957)קנדה (1921-1957) קנדה1012
8בריטניהבריטניה בריטניה1001
9הולנדהולנד הולנד0303
10שוודיהשוודיה שוודיה0044
11שווייץשווייץ שווייץ0022
12הונגריה (1949–1956)הונגריה (1949–1956) הונגריה0011
הרפובליקה הצרפתית הרביעיתהרפובליקה הצרפתית הרביעית צרפת0011
סך הכל22222367

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ בשנת 1948 אירחה סנט מוריץ שבשווייץ, שלא נפגעה במלחמה, את המשחקים.
  2. ↑ רק בשנת 1956 הוקמה המשלחת הכלל-גרמנית למשחקים האולימפיים.