הצגת המקור של הדף "אוקיינוס"

{{פירוש נוסף|נוכחי=גוף המים|אחר=מושג במיתולוגיה|ראו=[[אוקיינוס (מיתולוגיה)]]}}
[[קובץ:The tube.jpg|ממוזער|300px|[[גל (מים)|גלים]] ב[[האוקיינוס השקט|אוקיינוס השקט]]. [[אוסטרליה]]]]
'''אוֹקְיָנוֹס''' הוא [[מקווה מים]] [[מי ים|מלוחים]] גדול מאוד המפריד בין [[יבשת|יבשות]]. האוקיינוסים מהווים חלק גדול מה[[הידרוספירה]] של [[כוכב לכת]], ומתוך פני השטח של [[כדור הארץ]], 70.8% הם אוקיינוסים – 361,126,444 קמ"ר. בכדור הארץ מוגדרים, לפי [[ארגון ההידרוגרפיה הבין-לאומי]], חמישה אוקיינוסים: [[האוקיינוס השקט]], [[האוקיינוס האטלנטי]], [[האוקיינוס ההודי]], [[אוקיינוס הקרח הצפוני]] ו[[האוקיינוס הדרומי]]. האוקיינוסים מורכבים בחלקם מגופי מים קטנים יותר, למשל [[ים|ימים]] ו[[מפרץ|מפרצים]], אשר נחשבים ל[[ים שולי|גופי מים שוליים]].

== מקור השם ==
ב[[מיתולוגיה יוונית|מיתולוגיה היוונית]], [[אוקיינוס (מיתולוגיה)|אוקיינוס]] הוא [[אל]] ה[[נהר]] הגדול המקיף את כדור הארץ ומעניק [[חיים]] לכל דבר הקשור ב[[מים]].{{הערה| אוקיינוס היה בנם הבכור של [[אורנוס (מיתולוגיה)|אורנוס]] ו[[גאיה]], ומשום כך הוא נקרא גם בכור ה[[טיטנים]]. מאחותו נולדו לו כ-3,000 בנים – אלי הנהרות – וכ-3,000 בנות – הנימפות האוקיינידות. אף ש[[פוסידון]] נטל את תפקיד אל הים, אוקיינוס המשיך למשול על הנהר הגדול. אוקיינוס לא עמד לצד אֶחיו, שיצאו ל[[מלחמה]] כנגד [[זאוס]] לאחר שתפס את שלטונו של [[קרונוס]], ולפיכך לא גורש עמם ל[[טרטרוס]].}} מאחר שאוקיינוס הוא אל הנהר המקיף את כל הארץ, מתייחס המונח אוקיינוס גם לכלל גופי המים המקיפים את יבשות כדור הארץ. התיבה "אוֹקְיָנוֹס" מופיעה ב[[עברית משנאית|עברית המשנאית]] ב[[ברייתא]] ב[[מסכת תענית]] "[[רבי אליעזר בן הורקנוס|ר' אליעזר]] אומר כל העולם כולו ממימי אוקיינוס הוא,{{הערה|{{בבלי|תענית|ט|ב}}}} וכן ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]]: "כאלו חוט מתוח מקפלריא ועד אוקיינוס".{{הערה|{{ירושלמי|חלה|ד|ד}}; וכן {{בבלי|גיטין|ח|א}}}}

== נתונים ==
{| class="wikitable"
|-
!#
! שם מלא
! שם מלא באנגלית
! מיקום
! משטח כדור הארץ
! שטח (קמ"ר)
! נפח (קמ"ק){{ש}}(הערכה)
! עומק מרבי (מטר)
! עומק ממוצע (מטר)
!
|-
|1
| [[האוקיינוס השקט]]
| Pacific Ocean
| מ[[אוקיינוס הקרח הצפוני]] בצפון ועד [[האוקיינוס הדרומי]] בדרום, מוקף מאסיה ואוסטרליה במערב, ומאמריקה במזרח
| 32.4%
| 168,723,000<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.britannica.com/science/ocean/Major-subdivisions-of-the-oceans|כותרת=Ocean - Atlantic, Pacific, Indian {{!}} Britannica|אתר=www.britannica.com|שפה=en|תאריך_וידוא=2024-09-30}}</ref>
| 622,000,000
| 11,022<br><small>[[תהום צ'לנג'ר]] שב[[שקע מריאנה]]</small>
| 4,270
|
|-
|2
| [[האוקיינוס האטלנטי]]
| Atlantic Ocean
| אירופה ואפריקה ממזרח, ואמריקה ממערב. הוא מחובר לאוקיינוס הארקטי בצפון, לאוקיינוס השקט בדרום מערב, לאוקיינוס ההודי בדרום מזרח, ולאנטארקטיקה או לאוקיינוס הדרומי בדרום
| 20.9%
| 85,133,000
| 354,700,000
| 8,380
| 3,339
|
|-
|3
| [[האוקיינוס ההודי]]
| Indian Ocean
| מתוחם מצפון על ידי [[תת-היבשת ההודית]] ו[[חצי האי ערב]] (או, באופן כללי יותר, על ידי דרום ומערב אסיה), ממערב על ידי [[מזרח אפריקה]]. ממזרח – סין, איי סונדה באוסטרליה, ומדרום – אנטארקטיקה או האוקיינוס הדרומי.
| 14.4%
| 70,560,000
| 292,131,000
| 8,047
| 3,890
|
|-
|4
| [[האוקיינוס הדרומי]]
| Southern Ocean
| לפי ההצעות השונות הוא מקיף את יבשת אנטארקטיקה, מצפון לו האוקיינוס השקט, האטלנטי, ההודי, אולם אין הסכמה כללית על גבולותיו
| 4%
| 21,960,000
|71,800,000
| 7,235
| 4,500
|
|-
|5
|[[אוקיינוס הקרח הצפוני]]
|Arctic Ocean
|בין היבשות צפון אמריקה, אירופה, אסיה, האי גרינלנד ואיים נוספים
| 2.8%
|15,558,000
|18,750,000
|5,450
|1,038
|
|-
| colspan="4" |סך הכל
|70.9%
|361,934,000
|1,359,381,000
|8026.8 (ממוצע)
|3407
|
|}

==היווצרות האוקיינוסים וגבולותיהם==
[[קובץ:World ocean map.gif|300px|ממוזער|שמאל|[[תרשים]] המתאר את חלוקת האוקיינוסים ב[[כדור הארץ]], בהנחה שהאוקיינוס הדרומי נמצא דרומית לקו הרוחב ה־60]]
{{מבנה כדור הארץ}}
לא ידוע כיצד נוצרו לראשונה גופי המים הגדולים על פני כדור הארץ, אולם ישנן מספר תאוריות באשר למקור המים על פניו. התקררותו של כדור הארץ ב[[האדן]] שחררה רכיבים [[גז]]יים נדיפים שהוחזקו ב[[אטמוספירת כדור הארץ]] בלחץ שהספיק לייצוב המים בצורה [[נוזל]]ית. לחלופין, כוכבי [[שביט]], [[גוף טרנס-נפטוני|גופים טרנס-נפטוניים]] ו[[מטאוריט]]ים עשירים במים התנגשו בכדור הארץ והביאו מים שמילאו את האוקיינוסים שבכדור הארץ. תאוריות נוספות כוללות דליפת מים מתוך סלעים [[הידראט]]יים וקרינה ששברה קשרים כימיים על פני שטח כדור הארץ ויצרה כך מים.

למעשה, האוקיינוסים הם החלקים של [[קרום כדור הארץ]] המכוסים מים, וצורתם של אלה התעצבה לפי תזוזת [[טקטוניקת הלוחות]] ו[[נדידת היבשות]]. מכאן שהאוקיינוסים שינו ומשנים את צורתם בצורה מתמדת. אחד האוקיינוסים העתיקים המשוערים הוא [[פנתלסה]] שהקיף את [[יבשת-על|יבשת העל]] [[פנגיאה]]. [[ים טתיס]] אף הוא היה אוקיינוס עתיק בעידן ה[[מזוזואיקון]].

כיום ישנן מספר שיטות חלוקה לאוקיינוסים, מאחר שכולם מחוברים יחד לגוף מים אחד גדול, אולם החלוקה התקפה היא זו של הארגון ההידרוגרפי הבין-לאומי, שלפיה האוקיינוסים מחולקים לחמישה. האוקיינוס הגדול ביותר הוא [[האוקיינוס השקט]] המפריד בין [[אסיה]] ו[[אוקיאניה]] ל[[אמריקה]]. השני בגודלו הוא [[האוקיינוס האטלנטי]] המפריד בין [[אירופה]] ו[[אפריקה]] לאמריקה. יש המחלקים שני אוקיינוסים אלה לצפוני ולדרומי ביחס ל[[קו המשווה]]. האוקיינוס השלישי הוא [[האוקיינוס ההודי]], דרומית לאסיה ובין אפריקה לאוקיאניה. [[אוקיינוס הקרח הצפוני]] סובב את [[הקוטב הצפוני]]. [[האוקיינוס הדרומי]], לפי ההצעות השונות, מקיף את יבשת [[אנטארקטיקה]], מצפון לו האוקיינוס השקט, האטלנטי, ההודי, אולם אין הסכמה כללית על גבולותיו.

==אזורים==
[[קובץ:Oceanic divisions.svg|שמאל|ממוזער|250px|תרשים עומק של חלקיו העיקריים של האוקיינוס]]
[[קובץ:Clouds over the Atlantic Ocean.jpg|ממוזער|250px|פני מים רגועים עם עננים ב[[האוקיינוס האטלנטי|אוקיינוס האטלנטי]]]]
אוקיינוגרפים מחלקים את האוקיינוס לאזורים כתלות במרחק מן היבשת ובעומק, כאשר לכל אזור מאפיינים פיזיקליים וביולוגיים שונים. האזור הקרוב ביותר ליבשת הוא האזור החופי, נקודת המעבר בין היבשת לאוקיינוס הכוללת את תחומי ה[[גאות ושפל|גאות והשפל]]. אזור הים הפתוח, האזור הפלָגי, נחלק לאזור נריטי, שהוא האזור שמעל ה[[מדף יבשתי|מדף היבשתי]], ולאזור אוקייני. מבחינת שכבות עומק, השכבה העליונה באזור הפלגי היא השכבה המוארת, המגיעה לעומק של 200 מטרים. שכבה זו היא השכבה בעלת ה[[מגוון ביולוגי|מגוון הביולוגי]] הרחב ביותר מבין שכבות העומק באוקיינוס, בשל האפשרות לקיים בה [[פוטוסינתזה]]. שכבה בעומק 100–700 מ' נקראת [[פסיכרוספירה]]. בשכבות עמוקות יותר היצורים ניזונים מחומר אורגני השוקע מן השכבה המוארת או שהם מוצאים לעצמם מקור אנרגיה חלופי. מתחת לשכבה המוארת מופיעה השכבה המזופלגית, המובחנת מהשכבה שמתחתיה על ידי [[תרמוקלינה]] של 12 [[מעלות צלזיוס]], שב[[אזור טרופי|אזורים הטרופיים]] ממוקמת בעומקים של 700–1,000 מטרים. השכבה הבאה בעומק היא השכבה הבתיפלגית שבה הטמפרטורה נעה בין 4 ל-10 מעלות צלזיוס. שכבה זו מגיעה לעומק של 2,000–4,000 מטרים. מעל המישור המצולי שוכנת השכבה האביסלפלגית שמגיעה לעומק של 6,000 מטרים, וב[[שקע אוקייני|שקעים האוקייניים]] מופיעה שכבה נוספת, העמוקה ביותר מבין שכבות האוקיינוס, והיא השכבה ההדלפלגית. בנוסף לשכבות עומק אלה, שכבת האוקיינוס הממוקמת ממש מעל [[קרקעית הים]] נקראת [[אזור בנתי|אזור בֶּנְתִי]] {{אנ|Benthic zone}}, והיצורים החיים בה נקראים בשם כולל – [[בנתוס]].

==אקלים==
הסערות הגדולות ביותר מתרחשות באוקיינוס בדרך כלל, ונראים בו תנאי [[מזג אוויר]] קיצוניים ביותר. באזורים המשווניים מתרחשות [[סערה טרופית|סופות טרופיות]] – [[הוריקן]] ו[[טייפון]], שהן סופות חמות, בעוד שבאזורים הצפוניים מתרחשות סופות קרות, כמו [[השקע האטלנטי]]. [[זרם ים|זרמי ים]] משפיעים רבות על האקלים בכדור הארץ.<ref>{{צ-מאמר|שם=החשש: לונדון תהפוך לסיביר. מסע לגן עדן בעקבות שינויי הזרמים באוקיינוסים|קישור=https://www.haaretz.co.il/magazine/2024-05-01/ty-article-magazine/.highlight/0000018f-3388-d9c3-abcf-7bfd0a3c0000}}</ref> לעליית טמפרטורת פני השטח של האוקיינוסים יש השפעה רבה על אירועי אקלים קיצוניים.<ref>{{צ-מאמר|שם=המדענים עוקבים בתדהמה: החום באוקיינוסים שובר שיאים, וזה יעלה לכולנו ביוקר|קישור=https://www.haaretz.co.il/magazine/2023-06-15/ty-article-magazine/.highlight/00000188-bf68-d7cb-afcd-ff6a698e0000}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=הגשם ביוני בישראל חריג, אך התחממות האוקיינוסים היא הסיבה האמיתית לדאגה|קישור=https://www.haaretz.co.il/nature/2023-06-14/ty-article/.premium/00000188-b539-d078-a19a-b77b57c00000}}</ref>

==טמפרטורה==
[[טמפרטורה|טמפרטורת]] האוקיינוסים קובעת את האקלים ותבניות הרוח באזורים הסמוכים להם, היא נחשבת ליציבה ביחס לתופעות טבע ואקלים ולכן מהווה מדד ל[[אקלים]] [[כדור הארץ]]. יציבות זו מסבירה מדוע אוקיינוסים אינם [[קיפאון|קופאים]], גם באזורים בהם הטמפרטורה נמוכה דיה כדי לגרום ל[[מי ים]] לקפוא.
מאז [[1880]] טמפרטורת פני האוקיינוסים הממוצעת נמדדת באופן קבוע על ידי [[מנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי]] (NOAA).
ממוצע טמפרטורת פני האוקיינוסים של [[המאה ה-20]] עומד על 16.4 מעלות צלזיוס אך בעקבות [[ההתחממות הגלובלית]] הממוצע עולה באופן מתמיד<ref>{{צ-מאמר|שם=המדענים עוקבים בתדהמה: החום באוקיינוסים שובר שיאים, וזה יעלה לכולנו ביוקר|קישור=https://www.haaretz.co.il/magazine/2023-06-15/ty-article-magazine/.highlight/00000188-bf68-d7cb-afcd-ff6a698e0000}}</ref>. לעומתה, טמפרטורת מי האוקיינוסים נמוכה ויציבה יותר מזו של פני האוקיינוסים, כאשר הממוצע עומד על 3.9 מעלות צלזיוס.{{הערה|[http://encyclopedia2.thefreedictionary.com/ocean הערך אוקיינוס], באתר The Free Dictionary}} עם זאת, אפשר שגם בתחום זה ניתן לראות את השפעותיה של ההתחממות הגלובלית. כך למשל, טמפרטורת מי האוקיינוסים שנמדדה ביוני [[2009]] למשל הייתה גבוהה ב-1.06 מעלות צלזיוס מעל הממוצע של המאה ה-20 – הסטייה הגבוהה ביותר שנמדדה אי פעם.{{הערה|[http://www.noaanews.noaa.gov/stories2009/20090717_juneglobalstats.html NOAA: Global Ocean Surface Temperature Warmest on Record for June], NOAA, {{אנגלית}}}}

===גורמים משפיעים===
* זרמים – מאחר שהאוקיינוס הוא מאגר מים אדיר, שתָחום פיזית בין מספר יבשות וימות, הוא נתון להשפעותיהם של זרמים חמים יותר המגיעים מאוקיינוסים שכנים ומפעילות וולקנית בקרקעיתו. עובדה זו משפיעה במידה רבה על גבולותיה המשתנים של אנטארקטיקה, כמעט כפליים, בין עונת הקיץ לחורף ('''Atlantic Convergence''').{{הערה|[http://www.factmonster.com/ipka/A0932436.html מדוע אוקיינוסים אינם קופאים?], באתר Fact monster}}
* מליחות מי הים – [[מעבר פאזה]] מנוזל למוצק (או '''נקודת הקיפאון'''), יורדת משמעותית כתלות בשבר המסי של המלח במים. נוכחות המלח יוצרת [[קשר יוני|קשרים יוניים]] איתנים המקשים על היפרדות האטומים בעת חימומם, וגורמת לעלייה ב[[צמיגות]] הנוזל ובחסינותו לקיפאון. בנוסף, היווצרות של [[מדף קרח|מדפי הקרח]] ב[[אוקיינוס הקרח הצפוני]] ובאנטארקטיקה, משנה את מאזן המלח בחלקים שאינם קופאים, בהותירם מלוחים יותר וצמיגיים יותר.
* קרינה ובידוד – מים צמיגיים הם דחוסים יותר ולפיכך כבדים יותר. בשל כך הם שוקעים לקרקעית ובמקומם עולים מים חמים יותר שנכלאים בשכבה בין מעטה הקרח העליון למעטה הצמיגי התחתון, שנדחס אף יותר בשל עומקו ובשל "עמוד" המים שמעליו. אזור הכליאה משמש כרצועת בידוד שמשמרת את הטמפרטורה בצורה מיטבית, ומאפשרת לקרינת השמש לחמם את חלקה העליון ולמנוע מהקרח להוסיף להתעבות.{{הערה|[http://aquarius.nasa.gov/pdfs/can_sw_freeze.pdf נוכחות קרח במי ים], באתר [[נאס"א]]}}
*לפי הדוח השישי של [[הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]], האדם גרם להתחממות האטמוספירה, היבשה והאוקיינוסים<ref>{{צ-מאמר|שם=החשש: לונדון תהפוך לסיביר. מסע לגן עדן בעקבות שינויי הזרמים באוקיינוסים|קישור=https://www.haaretz.co.il/magazine/2024-05-01/ty-article-magazine/.highlight/0000018f-3388-d9c3-abcf-7bfd0a3c0000}}</ref>. קיים סיכון גבוה שהתחממות זו תמשיך.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ipcc.ch/report/sixth-assessment-report-working-group-i/|כותרת=AR6 Climate Change 2021: The Physical Science Basis – IPCC|תאריך_וידוא=2021-08-20}}</ref>

==אקולוגיה==
רוב יצורי האוקיינוסים חיים ב[[השכבה האפיפלגית|שכבה האפיפלגית]], שעומקה הוא עד 200 מטרים מתחת לגלים. בעומק זה ישנם צורות חיים רבות השוחות ללא הרף או נעות כ[[פלנקטון]] על זרמי הים. הם עושים זאת הן כדי לחפש מזון בעולם רחב מאוד וחסר חיים ברובו והן כדי לא לשקוע לעומקים חשוכים, קרים ולוחצים בהם קשה לשרוד.

מעבר לעומק 200 מטרים ישנו [[מעמקי הים|עולם שונה מאוד]] ובו חיים יצורים המותאמים לחיים במעמקי הים, המשתמשים ב[[נהורנות ביולוגית]] כדי למצוא מזון ולמטרות רבייה.

האוקיינוסים הם ביתם של צורות חיים רבות, כמו:
* [[פלנקטון]] ו[[אצות]] שונים
* [[צורבים]] ו[[מסרקניות]]
* [[רכיכות]] ימיות – [[דיונונים]], [[תמנונאים|תמנונים]] וחלזונות ימיים
* [[סרטנים]] שונים ו[[עכבישנים ימיים]]
* [[זוחלים ימיים]]
* [[דג]]ים שונים – [[דגי סחוס]], [[מקריני סנפיר]] ו[[מצויצי סנפיר]]
* [[יונקים ימיים]] שונים: סדרת ה[[לווייתנאים]], [[טורפים]] ו[[תחשאים]].
* [[עופות ימיים]], שוכני מים או דואים.

כמו כן יצורי יבשה שונים מצליחים להגיע לאיים נידחים ברחבי האוקיינוסים ולרבים מאפיינים ייחודיים.

בשנת [[2019]] פרסם [[IUCN|האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע]] (IUCN) דוח שלפיו כמויות ה[[חמצן]] המומס במי האוקיינוס ירד בצורה דרסטית בשנים האחרונות, ככל הנראה בעקבות פעילות האדם המזהמת. בדוח הובהר כי ירידה מתמשכת כזו עלולה לפגוע אנושות במערכת האקולוגית וביצורים הימיים שמתקיימים באוקיינוס.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Laffoley, D., Baxter, J. M|שם=Ocean Deoxygenation : Everyone’s Problem|כתב עת=IUCN Publication|שנת הוצאה=2019|קישור=https://portals.iucn.org/library/node/48892}}</ref>

==גלריה==
<gallery>
Medusa-acquario di Genova.jpg|[[מדוזה]]
Expl0790 - Flickr - NOAA Photo Library.jpg|[[מלפפון ים]] במצולות האוקיינוס
Corl0125 (28225938431).jpg|[[מנטה ענק]]
Bathysaurus mollis.jpg|[[דגי-לטאים|דג לטאה]] מהמין ''Bathysaurus mollis''
Prionace glauca by mark conlin.JPG|[[כריש כחול]]
Walvisteuthis youngorum 2.jpg|דיונון ''Walvisteuthis youngorum''
Spinner dolphins - Fernando de Noronha, Brazil.jpg|[[סטנלה ארוכת-חרטום]]
Blue whale tail.JPG|[[לווייתן כחול]]
Galapagos Iguana 01.jpg|[[איגואנת הים]] מ[[איי גלאפגוס]]
</gallery>

==כלכלה==
האוקיינוסים הם הכרחיים לתחבורה: רוב ה[[סחורה]] בעולם מועברת באמצעות [[ספינה|ספינות]] בין [[נמל]]ים. בני האדם חיברו אוקיינוסים מסוימים במקומות שלא היה חיבור ביניהם על מנת ליצור מעבר נוח לספינות, כגון [[תעלת סואץ]] ו[[תעלת פנמה]].

==אוקיינוגרפיה==
[[קובץ:East Scotia Ridge - Plos Biol 04.tif|ממוזער|250px|מעשנות בקרקעית דרום האוקיינוס האטלנטי]]
המדע החוקר את האוקיינוסים נקרא [[אוקיינוגרפיה]]. שיט במימי האוקיינוס (בין השאר למטרות חקר) בעזרת סירות החל כבר בזמנים פרה-היסטוריים, אך רק מה[[המאה ה-17|מאות האחרונות]] התאפשר שיט מתחת למים בעזרת [[צוללת|צוללות]].

הנקודה העמוקה ביותר באוקיינוס (ובעולם בכלל) נמצאת באוקיינוס השקט ליד [[איי מריאנה הצפוניים]], זוהי [[תהום צ'לנג'ר]]. בנקודה זו עומק המים הוא כ-11,034 מטרים (לשם השוואה העומק המרבי של [[הים התיכון]] הוא 5,267 מטרים). המקום נחקר ונרשם באופן מלא רק ב-[[1951]] על ידי [[הצי המלכותי הבריטי|חיל הים הבריטי]].

== אוקיינוס בכוכבי לכת או ירחים ==
אין הוכחות על קיומם של אוקיינוסים בעלי מים בכוכבי לכת או ירחים. בירחו הגדול ביותר של [[שבתאי]], [[טיטאן (ירח)|טיטאן]], קיים אוקיינוס של [[מתאן]]. כיום מאמינים כי קיים בירחו של [[צדק (כוכב לכת)|צדק]], [[אירופה (ירח)|אירופה]], אוקיינוס מתחת למעטה הקרח שעוביו כמה עשרות ק"מ.

עוד לא נמצא [[כוכב לכת חוץ-שמשי]] עליו ניתן לזהות קיומם של אוקיינוסים.

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים}}
* [http://www.coreocean.org Coreocean – אגודה לחקר האוקיינוסים בארצות הברית] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20071231201143/http://www.coreocean.org/ |date=2007-12-31 }}
* [http://www.nopp.org/ NOPP – The National Oceanographic Partnership Program] – ארצות הברית
*[https://www.lergo.org/index.html#!/public/lessons/58368c0653a7d80769fc9fc8/intro חידון האוקיינוסים], באתר לרגו
* {{פרופילי אנציקלופדיות}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית}}
{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{אוקיינוסים}}
{{גאוגרפיה פיזית}}
{{רשימת ימים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:אוקיינוסים|*]]
[[קטגוריה:גופי מים]]