איוואן אילין
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. | |
 | |
| לידה |
9 באפריל 1883 מוסקבה, האימפריה הרוסית |
|---|---|
| פטירה |
21 בדצמבר 1954 (בגיל 71) זוליקון, שווייץ |
| מדינה | האימפריה הרוסית |
| מקום קבורה |
מנזר דונסקוי  |
| פעילות בולטת | פילוסוף חברתי ופוליטי, נחשב לאחד מאבות הפשיזם. |
| השכלה |
אוניברסיטת מוסקבה |
| מעסיק |
אוניברסיטת מוסקבה, האוניברסיטה הקיסרית של מוסקבה, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
| השקפה דתית | הכנסייה האורתודוקסית הרוסית |
| חתימה |
 |
  | |
איוון אלכסנדרוביץ' אילין (ברוסית: Ива́н Алекса́ндрович Ильи́н; 9 באפריל 1883 – 21 בדצמבר 1954) היה משפטן, פילוסוף דתי ופוליטי ומונרכיסט. הוא נחשב כאחד מאבות האידאולוגיה הפשיסטית, ולתאוריה הפוליטית שהגה התקבל השם "פשיזם נוצרי". איוון אילין היה אנטי-קומוניסט מובהק, ובתקופת מלחמת העולם הראשונה הוא התייחס למהפכת פברואר הדמוקרטית בתור "אי-סדר זמני", ולמהפכת אוקטובר הקומוניסטית כקטסטרופה. הוא הצטרף באופן אקטיבי למאבק בשלטון הבולשביקי, ולאחר הפסד הצבא הלבן במלחמת האזרחים ברוסיה היגר לגרמניה, ומאוחר יותר לשווייץ. בהתאם לדעותיו הרדיקליות והאנטי-קומוניסטיות, הוא במקור תמך באדולף היטלר, אך נעצר על ידי שלטונות גרמניה הנאצית ב-1934 כי סירב לתמוך במדיניות האנטישמית של המדינה. ב-1937 הצליח בקושי רב לעזוב לשווייץ, שם המשיך לכתוב.
איוון אילין כתב מעל ל-40 ספרים ומאות מאמרים ועלונים ברוסית וגרמנית. סגנון הכתיבה שלו ציורי ורומנטי. כמעט כל עבודותיו היו פוליטיות, חברתיות או דתיות בצורתן וקשורות לרוסיה. פניות להרואיזם ואריסטוקרטיזם מופיעות בכתביו של אילין.
אילין ביקר את האינדיבידואליזם, הליברליזם והנייטרליות. אילין הלאומן והריאקציונר היה ביקורתי כלפי הדמוקרטיה המערבית, ושם דגש על ממשלה חזקה עם מורשת אוטוקרטית במקום. דעותיו של אילין על המבנה החברתי של רוסיה השפיעו רבות על חלק מהאינטלקטואלים והפוליטיקאים הרוסים, כולל אלכסנדר סולז'ניצין, והן נחשבות להשראה האידאולוגית של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, אם כי הדעות חלוקות בנושא.
