מהפכת אוקטובר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"הבולשביק", ציורו של בוריס קוסטודייב, 1920

מהפכת אוקטובררוסית: Октябрьская революция), הידועה גם כמהפכה הבולשביקית, היא מהפכה שהחלה ברוסיה ב-25 באוקטובר 1917 (על פי הלוח היוליאני אשר היה בשימוש ברוסיה באותה עת; 7 בנובמבר על פי הלוח הגרגוריאני הנוכחי). במהפכה זו הקומוניסטים, בראשות ולדימיר איליץ' לנין, הפילו את הממשלה הסוציאל-דמוקרטית והליברלית של אלכסנדר קרנסקי ותפסו את השלטון. מהפכת אוקטובר הביאה להקמת שלטון קומוניסטי בברית המועצות, אשר התקיים עד 1991.

מהפכת אוקטובר הייתה השלב השני במהפכה הרוסית של 1917. קדמה לה מהפכת פברואר בה עבר השלטון מידי הצאר, ניקולאי השני לבית רומנוב, אל גאורגי לבוב שעמד בראש הליברלים. כך למעשה פסק שלטון הצארים, בן חמש מאות השנים. ביולי של אותה השנה עבר השלטון לידי אלכסנדר קרנסקי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-25 באוקטובר 1917 (על פי הלוח היוליאני), הובילה המפלגה הבולשביקית בראשות מנהיגה לנין, את המהפכנים הקומוניסטים והסוציאלסטים למרד, כמעט ללא שפיכות דמים בפטרוגרד, בירת רוסיה באותה עת, נגד הממשלה הזמנית החלשה של קרנסקי. מאוחר יותר, ברישומי המהפכה שנכתבו על ידי ברית המועצות, תוארו אירועי אוקטובר כדרמטיים הרבה יותר ממה שהיו באמת.

רוב הזמן היה המאבק בפטרוגרד ללא שפיכות דמים, כאשר הבולשביקים תפסו את המבנים העיקריים של הממשלה הזמנית עם התנגדות קלה עד שלבסוף פרצו בהתקפה על ארמון החורף. סרטים רשמיים של הממשל הסובייטי, שצולמו הרבה לאחר מכן, הציגו הסתערות אדירה על ארמון החורף וקרבות עזים. אך במציאות המורדים הבולשביקים נתקלו בהתנגדות קלה מאוד אם בכלל, ומבחינה מעשית, די היה בכניסתם לבניין כדי להשתלט עליו. ככל הנראה, בכל המהלך היו 2 הרוגים ו-5 פצועים משני הצדדים.

הקונגרס השני של המועצות הנבחרות התכנס באותו הזמן, ומתוך 649 הצירים הנבחרים שבו, 390 היו בולשביקים וקרוב ל-100 השתייכו לאגף השמאלי של המפלגה הסוציאל-רבולוציונית, שתמכו גם הם בהפלת ממשלתו של קרנסקי. כשהוכרזה נפילתו של ארמון החורף, הקונגרס הוציא צו שיעביר כוח אל הסובייטים נבחרי הפועלים, החיילים והאיכרים, על מנת לאשר את המהפכה. ההחלטה לא עברה בתמימות דעים. רבים מהסוציאל רבולוציונרים האמינו שלנין והבולשביקים תפסו את השלטון בצורה בלתי חוקית ויצאו לפני שהתקבלה ההחלטה. בזמן יציאתם קרא אליהם לאון טרוצקי בזלזול: "כן, צאו, לכו, עיזבו, אתם נכנסים לפח האשפה של ההיסטוריה". ביום שלאחר מכן הסובייטים בחרו את "מועצת ממוני העם" כבסיסה של הממשלה הסובייטית החדשה, עד לכינוס האספה המכוננת, והעבירה את הצו על השלום (שתבע את יציאתה המיידית של רוסיה ממלחמת העולם הראשונה) ואת "הצו על האדמה" (שהציע את ביטול רכוש הפרט וחילוק האדמות מחדש לידי האיכרות).

"הצו על האדמה" אישר את פעולותיהם של האיכרים אשר בכל רחבי רוסיה החזיקו באדמותיהם של האצולה ושל הקולאקים - האיכרים הרוסים העשירים. הבולשביקים ראו עצמם כמייצגים של ברית בין פועלים ואיכרים (בסמל הקומוניסטי, חיבור של הפטיש והמגל מסמל את איחוד הפועלים והאיכרים).

הצלחת התקוממות אוקטובר הביאה לסיומו את שלב המהפכה שהתעוררה בפברואר ושינתה את אופיה של המהפכה מליברלית לסוציאליסטית. ניסיון להשתלט על מוסקבה, חודש לאחר מכן, נתקל בהתנגדות חריפה ואלימה הרבה יותר, והבולשביקים לא תפסו שליטה מלאה בעיר עד מרץ 1918; בחלקים אחרים של רוסיה נמשכה מלחמת האזרחים שנים אחדות, עד 1921.

הממשל החדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הפלת ממשלת המעבר הרוסית בהתאם להחלטת הוועידה של הסובייטים הוקמה ממשלה חדשה בראשות ולדימיר לנין. הממשלה נתכנתה "מועצת הקומיסרים העממיים" וכל חבר בה היה "קומיסר עממי". להלן הרכב הממשלה החדשה כפי שהורכבה ב-8 בנובמבר 1917:

רובם נהרגו במהלך הטיהורים הגדולים בשנות השלושים של המאה ה-20. לאון טרוצקי נרצח במקסיקו על ידי מתנקש בשנת 1940.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מארק פרו וז'אק ברטן, מהפכה ומלחמת אזרחים ברוסיה, בתוך: פייר וידאל-נאקה (עורך), תולדות העולם, תל אביב: הוצאת ידיעות אחרונות, 1993, עמ' 255-254.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]