איוונדר הוליפילד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איוונדר הוליפילד
Evander Holyfield
איוונדר הוליפילד
איוונדר הוליפילד
איוונדר הוליפילד
לידה 19 באוקטובר 1962 (בן 61)
אלבמה, ארצות הברית
מידע כללי
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה South Atlanta High School עריכת הנתון בוויקינתונים
משקל 102 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.91 מטר
האתר הרשמי
ספורט
ענף ספורט איגרוף
משקל קל כבד, בינוני כבד וכבד
תקופת הפעילות עד ל-2011 עריכת הנתון בוויקינתונים
הישגים
שיאים אישיים אלוף העולם הבלתי מעורער
אלוף העולם במשקל בינוני כבד ובמשקל כבד
פרסים והוקרה מדליית הכבוד של האליס איילנד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

איוונדר הוליפילד (אנגלית: Evander Holyfield) שכינויו The Real Deal ("הדבר האמיתי") (נולד ב-19 באוקטובר 1962 באלבמה) הוא מתאגרף מקצועי אמריקני אשר היה אלוף העולם במשקל בינוני כבד ובמשקל כבד. הוליפילד זכה במדליית ארד באיגרוף במשקל חצי-כבד באולימפיאדת לוס אנג'לס בשנת 1984 לאחר שהפסיד בקרב מעורר מחלוקת למתאגרף מניו זילנד.

ימיו כחובבן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוליפילד נולד במדינת אלבמה בשנת 1962 ובשנת 1964 עקרו הוריו לאטלנטה בג'ורג'יה. הוא החל מתאגרף בגיל 12 וכבר בגיל זה זכה בטורניר איגרוף לילדים. בגיל 13 הוא עמד במבחנים לתחרות אולימפיאדת הנוער. בגיל 15 הוכתר כאלוף דרום-מזרח ארצות הברית ובפרס המתאגרף המצטיין. בגיל 20 ייצג הוליפילד את ארצות הברית במשחקי פאן אמריקה לשנת 1983 שנערכו בקראקס, ונצואלה, שם זכה במדליית כסף לאחר שנוצח בגמר על ידי אלוף העולם לחובבים הקובני פבלו רומרו.

בשנת 1984 זכה באליפות "כפפות הזהב" של ארצות הברית, שהיא אליפות המדינה באגרוף לחובבים. באותה שנה זכה אף במדליית ארד באולימפיאדת לוס אנג'לס, לאחר שהפסיד בחצי הגמר בקרב מעורר מחלוקת למתאגרף קווין בארי מניו זילנד. לאחר הקרב התנצל שופט הקרב על קריאתו למתאגרפים להפסיק ללחום. הוליפילד, אשר לא שמע את הקריאה, שלח אגרוף אשר הפיל את יריבו לקרשים. לאחר שהמתאגרף הניו זילנדי לא היה יכול להתאושש ולחזור לקרב, נפסל הוליפילד והניצחון הוענק ליריבו. הוליפילד קיבל את מדליית הארד כאשר פניו שטופי דמעות.

ימיו כמתאגרף מקצועי[עריכת קוד מקור | עריכה]

משקל חצי-כבד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוליפילד החל את קריירת האגרוף המקצועי במשקל חצי-כבד בקרב בן שישה סיבובים בו ניצח, במדיסון סקוור גארדן, ב-15 בנובמבר 1984. ב-20 בינואר 1985 הוא ניצח בקרב נוסף בן שישה סיבובים, שנערך באטלנטיק סיטי נגד אריק וינברש. ב-13 במרץ אותה שנה ניצח בנוקאאוט בסיבוב הראשון את פרדי בראון, בקרב שנערך בנופולק, וירג'יניה. ב-20 באפריל ניצח בנוקאאוט בסיבוב השני את מרק ריברה בקרב שנערך בקורפוס כריסטי שבטקסס.

משקל Cruiserweight[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוליפילד עבר להתאגרף במשקל Cruiserweight (עד 190 ליבראות, כ-86 ק"ג) לקראת קרב שנערך ב-20 ביולי 1985 נגד טיירון בוז, בווירג'יניה. הוליפילד ניצח קרב זה בנקודות, בשמונה סיבובים. הוליפילד קיים שלושה קרבות נוספים בשנת 1985 ובכולם ניצח בנוקאאוט.

את שנת 1986 פתח בניצחון בנוקאאוט על מי שהתחרה בעברו על הכתר העולמי, קיסנדה מוטי ולאחר מכן ניצח בשני קרבות נוספים בטרם ניתנה לו ההזדמנות להילחם על תואר אלוף העולם של התאחדות האיגרוף העולמית (אנגלית: World Boxing Association, ראשי תיבות WBA) במשקל cruiserweight נגד אלוף העולם דוויט מוחמד קאווי. קרב זה הוכתר על ידי ירחון האיגרוף "רינג" כקרב הטוב ביותר בשנות ה-80 במשקל Cruiserweight. הוליפילד ניצח בקרב בנקודות, בהחלטת רוב השופטים, ב-15 סיבובים. כאלוף עולם נסע לפריז שם ניצח בנוקאאוט את מייק ברות'רס, ב-3 סיבובים.

בשנת 1987 הוא הגן על תוארו נגד האלוף האולימפי לשעבר הנרי טילמן, אשר בעברו ניצח את מייק טייסון פעמיים בקרבות חובבים. לאחר שהגן על תוארו הוא ניצח אף באליפות העולם של פדרציית האיגרוף הבינלאומית (אנגלית: Internation Boxing Federation, ראשי תיבות IBF) כאשר ניצח את ריקי פרקי בנוקאאוט ב-3 סיבובים. בשני קרבות נוספים שערך בשנת 1987 הוא הגן על תאריו.

בשנת 1988 הפך הוליפילד לראשונה בהיסטוריה לאלוף העולם באיגרוף במשקל Cruiserweight בכל ארגוני האיגרוף המקצועי המוכרים, זאת לאחר שניצח בנוקאאוט את אלוף מועצת האיגרוף העולמית (אנגלית: World Boxing Council, ראשי תיבות WBC) קרלוס דה לאון בקרב בן 8 סיבובים שנערך בלאס וגאס.

משקל כבד[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שאיחד את תוארי אלוף העולם במשקל Cruiserweight הכריז הוליפילד כי יעלה במשקל וינסה להתחרות על תואר אלוף העולם במשקל כבד, בו החזיק מייק טייסון. הקרב הראשון במשקל כבד בו התחרה נערך ב-16 ביולי 1988 בו ניצח בנוקאאוט בסיבוב החמישי את ג'יימס "המהיר" טיליס, בלייק טהו שבנבדה. הוליפילד ניצח באותה שנה אף את אלוף העולם לשעבר במשקל כבד פינקלון תומאס, זאת בנוקאאוט בסיבוב השביעי.

בשנת 1989 התאגרף נגד אלוף העולם לשעבר במשקל כבד מייקל דוקס. אף קרב זה נבחר לאחד הקרבות הטובים ביותר של שנות ה-80 (במשקל כבד), על ידי המגזין "רינג". הוליפילד ניצח בקרב בנוקאאוט בסיבוב ה-10. הוא נלחם אותה שנה בשני קרבות נוספים, באחד מהם ניצח את אלוף ברזיל.

בשנת 1990 לאחר שניצח בקרב אחד, הוא היה למועמד הראשון לקרב על כתר אלוף העולם.

שנותיו כאלוף עולם במשקל כבד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-11 בפברואר 1990 הוכה עולם האיגרוף בתדהמה כאשר ג'יימס "באסטר" דוגלאס, מתאגרף אלמוני יחסית עד לאותה עת, ניצח בקרב אליפות שנערך בטוקיו את אלוף העולם במשקל כבד מייק טייסון והדיחו מן הכתר. להוליפילד הובטח קרב אליפות עוד בטרם נערך העימות בין טייסון לדוגלאס, כל זאת מתוך הנחה כי טייסון יגבר בקלות על דוגלאס. במקום טייסון, פגש הוליפילד בקרב האליפות את דוגלאס, אשר הופיע לקרב לאחר שהעלה באופן ניכר במשקלו ולא היה בכושר גופני מתאים. בסיבוב ה-3 נפל דוגלאס לקרשים לאחר אגרוף ימני של הוליפילד והתעלף. הוליפילד הוכתר לאלוף העולם החדש במשקל כבד של כל ארגוני האיגרוף המקצועי, והראשון לזכות בתואר זה שהחל את דרכו במשקל חצי כבד.

הוליפילד הגן לראשונה על תוארו בקרב נגד אלוף העולם לשעבר ג'ורג' פורמן בקרב שכונה "קרב הגילים". גילו של הוליפילד בעת הקרב היה 28, בעוד פורמן היה בן 42 אותה עת. הקרב נמשך 12 סיבובים ובסופו הוכרז הוליפילד כמנצח בנקודות. רבים הופתעו מכושר הסיבולת של פורמן בקרב זה.

להוליפילד נקבע קרב נוסף על התואר, נגד מייק טייסון, לחודש נובמבר 1991. אולם, טייסון ביקש תחילה לדחות את הקרב בטענה כי נפצע באימונים ומאוחר יותר הורשע באונס ונכלא ולכן הקרב הראשון בין הוליפילד לטייסון נערך רק בשנת 1996 (קרב בו ניצח הוליפילד בנוקאאוט בסיבוב ה-11). הוליפילד הצליח להגן על תוארו משך למעלה משנתיים, במספר קרבות, ביניהם מול אלוף העולם לשעבר, לארי הולמס.

בחודש נובמבר 1992 נפגש לקרב על התואר, בן 12 סיבובים, עם רידיק בואו. אף שהוביל בבטחה לאורך 5 הסיבובים הראשונים, הוליפילד נוצח בתום 12 הסיבובים בנקודות והפסיד את התואר. ב-6 בנובמבר 1993 נפגש עם בואו פעם נוספת. בסיבוב ה-7 בקרב זה אירע אחד הרגעים המוזרים יותר בהיסטוריית האיגרוף המקצועי, כאשר צנחן הופיע מאי-שם בשמיים וכמעט צנח לתוך הזירה בעיצומו של הקרב, לולא נתפס מצנחו בכלונסאות הפנסים. הצנחן נגרר אל הקהל, הוכה נמרצות בידי אנשי צוותו של בואו והקרב (בו הוביל בואו בבטחה) הופסק ל-20 דקות. לאחר ההפסקה נטל הוליפילד את היוזמה וניצח בנקודות ב-12 סיבובים. אותה שנה בחרה בו תוכנית הספורט של רשת הטלוויזיה ABC כאתלט השנה לשנת 1993.

הפסד תואר אלוף העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש אפריל 1994 ניסה הוליפילד להגן על תוארו בקרב נגד מייקל מור, אשר ביקש להיות למתאגרף הראשון בעל עמידת מוצא שמאלית (Southpaw) המוכתר לתואר אלוף העולם במשקל כבד. אף שהפיל את מור לקרשים בסיבוב השני, הוליפילד נקע את כתפו והפסיד בקרב בנקודות לאחר 12 סיבובים. כאשר אושפז לאחר הקרב לצורך הטיפול בכתף, התגלה כי קיים ליקוי בליבו והוא נאלץ להכריז על פרישה מאיגרוף מקצועי. זמן קצר אחר כך הפך הוליפילד למאמינו של המטיף הנוצרי יליד ישראל, בני הין, ובאסיפה של הין בפילדלפיה, זה הודיע לו כי ליבו החלים. בתגובה תרם לו הוליפילד 265,000 דולר. הוליפילד התייצב לבדיקה רפואית נוספת באיגוד האיגרוף ונמצא כשיר להתאגרף.

הוליפילד חזר להתאגרף ונפגש לקרב נוסף עם רידיק בואו, בו הפסיד בנוקאאוט בסיבוב ה-8. מאוחר יותר טען הוליפילד כי נדבק בצהבת נגיפית לפני הקרב ולכן היה חלש.

קרבותיו עם מייק טייסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1996 נערך העימות הראשון בין הוליפילד לטייסון. טייסון חזר וזכה בתוארי אלוף העולם במשקל כבד של ה-WBA וה-WBC. הוא הוכרז כמוותר על תואר ה-WBC לאחר שסירב להתייצב לקרב הגנה על התואר וב-9 בנובמבר 1996 והעדיף להתייצב לקרב הגנה על תואר ה-WBA נגד הוליפילד. רוב הפרשנים ניבאו ניצחון לטייסון אולם הוליפילד ניצח בנוקאאוט בסיבוב ה-11 והיה לאלוף עולם במשקל כבד בפעם השלישית, הישג לו זכו שני מתאגרפים בלבד לפניו: מוחמד עלי ולנוקס לואיס.

ב-28 ביוני 1997 נפגשו הוליפילד וטייסון לקרב חוזר על התואר, קרב שנודע מאוחר יותר בכינוי "קרב הנשיכות". בסיבוב ה-3 לקרב נשך טייסון באחת מאוזניו של הוליפילד ושופט הזירה הפחית שתי נקודות ממאזנו. לאחר שנשך את אוזנו השנייה של הוליפילד וחתך חלק מרקמת האוזן, נפסל טייסון מן הקרב והתגוששות המונית פרצה בזירה. טייסון טען לאחר הקרב כי נשיכותיו באוזני הוליפילד באו בתגובה לנגיחותיו של הוליפילד במהלך הקרב, עליהן לא העיר השופט ואשר כתוצאה מהן נפצע בקרב.

הוליפילד בתחילת המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוליפילד בקרב שערך ב-30 ביוני 2007 באל פאסו, טקסס.

הוליפילד נפגש פעם נוספת עם מורר, אז אלוף העולם במשקל כבד של ה-IBF, וניצחו בנוק-אאוט טכני בתום 8 סיבובים, במהלכם הפיל הוליפילד את מורר שבע פעמים. בחודש מרץ 1999, נערך ניסיון לאחד מחדש את שלושת תוארי אלוף העולם במשקל כבד, בקרב נגד לנוקס לואיס מבריטניה. עימות זה הסתיים בתיקו לאחר 12 סיבובים, והשניים שמרו איש על תאריו (הוליפילד שמר על התארים מטעם ה-WBA וה-IBF ולואיס הוסיף להחזיק בתואר ה-WBC). על פי החלטת שלושת ארגוני האיגרוף נפגשו השניים לקרב נוסף בחודש נובמבר אותה שנה. בקרב זה ניצח לואיס בהחלטה פה אחד של השופטים, והפך לאלוף העולם הבלתי מעורער.

בחודש אוגוסט 2000 נפגש הוליפילד לקרב עם ג'ון רואיז על התואר העולמי של ה-WBA במשקל כבד, זאת לאחר שמתאגרף אחר הודח מן התואר לאחר שלא התייצב לקרב. הוליפילד זכה בהחלטת שופטים מעוררת מחלוקת לאחר 12 סיבובים. בכך היה למתאגרף הראשון בהיסטוריה שזכה בפעם הרביעית בתואר אלוף העולם במשקל כבד. בחודש מרץ 2001 נפגשו השניים לקרב נוסף על התואר. הפעם ניצח רואיז ב-12 סיבובים והיה לאלוף ההיספני הראשון במשקל כבד. ב-15 בדצמבר 2001 נפגשו השניים בפעם השלישית. הקרב הסתיים בתיקו ורואיז שמר על תוארו. הוליפילד המשיך להתאגרף אף לאחר שמלאו לו 40. בחודש אוגוסט 2005 דיווח עיתון הניו יורק דיילי כי הוועדה האתלטית של מדינת ניו יורק אסרה על הוליפילד להמשיך ולהתאגרף בגלל "מיומנויות ירודות". זאת אף שהוליפילד עמד בכל הבדיקות הרפואיות שנעשו לו. הוליפילד לא התאגרף בשנת 2005, אולם חזר להתאגרף וניצח מתאגרפים בולטים בשנים 2006–2007.

ב-30 ביוני 2007, עת היה בן 44, ניצח הוליפילד בהחלטת שופטים, קרב בן 12 סיבובים, נגד לו סבריס וכך נסללה דרכו לקרב נוסף על התואר העולמי במשקל כבד של ארגון ה-WBO. ב-13 באוקטובר 2007 נוצח הוליפילד על ידי סולטאן איברגימוב, בקרב שנערך במוסקבה. למרות גילו הצליח הוליפילד להלום באיברגימוב ואף זכה במספר סיבובים. לאחר הקרב הכריז הוליפילד כי עדיין אין בדעתו לפרוש מאיגרוף, למרות חששם של רבים לבריאותו.

מאזנו כמתאגרף מקצועי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאזנו של הוליפילד כמתאגרף מקצועי, לאחר שהפסיד בקרב עם סולטאן איברגימוב, הוא 42 ניצחונות (מהם 27 בנוקאאוט, 13 בהחלטת שופטים, 1 בניצחון טכני לאחר פרישת היריב, 1 בפסילת היריב), 9 הפסדים (2 בנוקאאוט, 7 בהחלטת שופטים), 2 קרבות שנסתימו בתיקו.

עיסוקים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2016 השתתף בגרסה הארגנטינאית לתוכנית המציאות "רוקדים עם כוכבים" בעונה ה-11, והיה למודח השלישי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איוונדר הוליפילד בוויקישיתוף