אינדי פופ
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
 | |
| מקורות סגנוניים | פופ, פאנק רוק, פופ רוק, פוסט-פאנק |
|---|---|
| מקורות תרבותיים | שנות ה-70 המאוחרות, הממלכה המאוחדת |
| מוצא |
הממלכה המאוחדת  |
| נגזרות | צ'ילווייב, Shibuya-kei |
| תת-סוגות | |
| צ'אמבר פופ, טווי פופ | |
| סצינות אזוריות | |
| Dunedin sound | |
| נושאים קרובים | |
| רוק אלטרנטיבי, דרים פופ, לו-פיי, גל חדש, פופ-פאנק | |
  | |
אינדי פופ הוא סגנון מוזיקלי ותת־תרבות המשלבים מוזיקת פופ רוק עם גישת DIY. מקור האינדי פופ בפוסט-פאנק הבריטי של שנות השבעים המאוחרות. בהשוואה לאינדי רוק, האינדי פופ הוא מלודי יותר.
תת-סגנונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
Twee pop[עריכת קוד מקור | עריכה]
תת-סגנון של אינדי פופ המאופיין בפשטות ובתמימות מורגשת. בין הסממנים המגדירים תת-סגנון זה ניתן למנות הרמוניות של קולות זכריים ונקביים, מלודיות קליטות ומילים העוסקות באהבה.
Shibuya-kei[עריכת קוד מקור | עריכה]
סגנון יפני משנות ה-90 של המאה ה-20 אשר אומץ על־ידי חובבי אינדי פופ. מבין כל הלהקות בסצנת הShibuya-kei, הלהקה Pizzicato Five הייתה הקרובה ביותר להשגת הצלחה במיינסטרים האמריקאי.
Chamber pop[עריכת קוד מקור | עריכה]
צ'אמבר פופ הוא תת-סגנון של אינדי פופ המשלב תזמורים עשירים. הצ'אמבר פופ מאופיין בשימוש מתוחכם תזמורת ובקולות. להקת הצ'אמבר פופ הפופולרית ביותר בעידן הבריטפופ הייתה The Divine Comedy.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Fonarow, Wendy, "Empire of Dirt, The Aesthetics and Rituals of British Indie Music" July 2006
- Hann, Michael Fey City Rollers (The Guardian, 13 October 2004)
- Pearce, Kevin A Different Story: The Ballad of the June Brides(Tangents, March 2001)
- Rogers, Jude Smells like Indie Spirit (The Observer, 8 July 2007)
- Stanley, Bob, Where were you in C86? (The Times 20 October 2006)