איסידורה סקוליץ'
 | |
| לידה |
16 בפברואר 1877 מושורין, סרביה  |
|---|---|
| פטירה |
5 באפריל 1958 (בגיל 81) בלגרד, הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה |
| מדינה |
האימפריה האוסטרו-הונגרית, ממלכת יוגוסלביה, הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה |
| שפות היצירה |
סרבית |
  | |
איסידורה סֶקוּלִיץ' (בסרבית: Исидора Секулић, 16 בפברואר 1877 - 5 באפריל 1958) הייתה סופרת, מסאית, ומבקרת אמנות סרבית. עוד בחייה היא זכתה בהכרה רבה: איזידורה היתה האישה הראשונה שהתקבלה כחברה באקדמיה המלכותית הסרבית למדע (1939), חברה באקדמיה הסרבית למדעים למדעים ואומנות (1950) נשיאת כבוד של מרכז ה-PEN הסרבי (1931), סגנית נשיא אגודת הסופרים של יגוסלביה ונשיאת איגוד הסופרים של סרביה.
כיום, מדי שנה נערך כנס מדעי הנושא את שמה וניתן במסגרתו פרס איזידורה סקוליץ'.
חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סקוליץ', נולדה בכפר מושורין (Mošorin ) ליד טיטל (Titel) וודינה (לשעבר בשטח האימפריה האוסטרו- הונגרית). בילדותה למדה בבית ספר לבנות נובי סאד ולאחר מכן בסומבור, בודפשט.
היא למדה ספרות, מדעים, ופילוסופיה. היא סיימה את בית הספר הפדגוגי בבודפשט בשנת 1892, ולאחר מכן לימדה מתמטיקה במקומות שונים. היא הנישאה לרופא פולני שנפטר זמן קצר לאחר הנישואין (1914). היא לא נישאה מחדש ולא היו לה ילדים.
מאוחר יותר השלימה דוקטורט בשנת 1922 בגרמניה. במסעותיה התגוררה תקופות שונות באנגליה, צרפת, ונורווגיה. בזמנה היא נחשבה לאחת הנשים המשכילות ביותר והמבריקות ביותר בסרביה והיא היתה בקשר קבוע עם אינטלקטואלים מובילים (למשל Branko Radičević, Đura Jakšić, Laza Kostić, Petar Kočić, Ivo Andrić ואחרים). המפגשים האינטלקטואליים שערכה בביתה היו מפורסמים בכך שנדונו בהם נושאים מגוונים כגון ספרות, מוזיקה, תיאטרון, ציור ועוד.
כתיבתה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות מסעותיה בנורווגיה, מאוסלו דרך ברגן עד מחוז פינמרק, חיברה את ספר המסעות Pisma iz Norveške ("מכתבים מנורווגיה") בשנת 1914.
אסופת סיפורים קצרים שלה, Saputnici, התאפיינה בסגנון נועז ובניתוח עצמי נוקב.[דרוש מקור] היא שלטה בכתשע שפות מדוברות, וכן בשפות הקלאסיות.
כתיבתה של סקוליץ', שמתאפיינת בליריות, במהורהרות, אך גם בנוסח אנליטי ובוחן, הגיעה בראשית כתיבת הסיפורת המודרנית בסרבית. סקוליץ' עוסקת במצב האנושי בסביבה המודרנית. ברומן העיקרי שלה, Кроника паланачког гробља ("תולדות בית עלמין בעיר קטנה"), היא הופכת את סדר המאורעות: כל חלק בספר מתחיל בבית העלמין, וחוזר אחורנית אל החיים הסוערים בעבר. דמויות כגון גוספה נולה נמנות עם דמויות הנשים החזקות הראשונות בספרות הסרבית, והן מתוארות כאמיצות, גאות, ונחושות.
כמו כן חיברה סקוליץ' כתבים ביקורתיים בתחום ביקורת מוזיקה, אמנות, תיאטרון, אדריכלות, ספרות, ופילוסופיה. בנוסף חקרה ספרויות זרות.
