אירית דינור

אירית דינור
	דינור בפברואר 2014
לידה	4 במרץ 1973 (בת 51)
ענף מדעי	מדעי המחשב; מתמטיקה; קומבינטוריקה
מקום מגורים	ישראל
מקום לימודים	אוניברסיטת תל אביב
מנחה לדוקטורט	שמואל ספרא
מוסדות	מכון ויצמן למדע
פרסים והוקרה	פרס ארדש (2012); פרס חיים נסיהו במתמטיקה (2003); פרס גדל (2019); פרס מיכאל ברונו (2007); פרס פריס קנלאקיס (2021) ;
תרומות עיקריות
	גילוי הוכחה חדשה למשפט ה-PCP

אירית דינור (נולדה ב-4 במרץ 1973) היא מתמטיקאית ומדענית מחשב במכון ויצמן למדע, כלת פרס גדל לשנת 2019. מחקרה עוסק ביסודות מדעי המחשב ובקומבינטוריקה, בייחוד בהוכחות הניתנות לבדיקה הסתברותית (PCP).

קורות חיים

בשנת 1995 קיבלה תואר ראשון במדעי המחשב ובשנת 2001 קיבלה תואר דוקטור במחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב בהנחיית שמואל ספרא. לאחר מכן עשתה פוסט-דוקטורט באוניברסיטת פרינסטון במכון ללימודים מתקדמים וב-NEC במשך שנתיים, ושנה ב-Miller fellow שבאוניברסיטת קליפורניה בברקלי.

בשנת 2004 מונתה למרצה בכירה באוניברסיטה העברית בירושלים, ושימשה בתפקיד זה עד 2007. בשנים 2011–2012 הייתה חוקרת אורחת במעבדת מיקרוסופט מחקר בניו אינגלנד. בשנים 2012–2013 הייתה עמיתה אורחת באוניברסיטת הרווארד. בשנת 2007 מונתה לפרופסור חבר במכון ויצמן למדע ובשנת 2013 מונתה לפרופסור מן המניין. בשנת 2024 מונתה לפרופסור למדעי המחשב התאורטיים בבית הספר למתמטיקה של המכון למחקר מתקדם בפרינסטון.^[1]

היא תרמה לבעיית כיסוי הקודקודים, וגילתה ב-2005 הוכחה חדשה ומפתיעה למשפט ה-PCP.

דינור זכתה באותו הוקרה רבים, בהם:

2003 - פרס חיים נסיהו במתמטיקה (על תזה העוסקת בקושי של שתי בעיות קירוב: כיסוי מינימלי בצמתים והווקטור הקרוב ביותר).
2012 - פרס ארדש
2017 - פרס מיכאל ברונו
2019 - פרס גדל

מדיה וקבצים בנושא אירית דינור בוויקישיתוף

ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.