אלכסנדר אגאסי

אלכסנדר אגאסי
Alexander Emanuel Agassiz
לידה	17 בדצמבר 1835; נשאטל, שווייץ
פטירה	27 במרץ 1910 (בגיל 74); RMS Adriatic
ענף מדעי	זואולוגיה, בוטניקה, אוקיינוגרפיה, ביולוגיה, גאולוגיה, אנטומיה, natural science
מקום קבורה	Forest Hills Cemetery
מקום לימודים	אוניברסיטת הרווארד (1855); בית הספר להנדסה ומדע שימושי של הרווארד ;
מוסדות	אוניברסיטת הרווארד; Calumet and Hecla Mining Company (1866); United States Coast Survey (1859); Anderson School of Natural History (1873) ;
פרסים והוקרה	אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה; מדליית ויקטוריה (1909); עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים; עמית כבוד של החברה המלכותית של אדינבורו; חבר זר של החברה המלכותית (26 בנובמבר 1891) ;
צאצאים	Rodolphe Louis Agassiz
תרומות עיקריות
חתימה

אלכסנדר עמנואל אגאסי (באנגלית: Alexander Emmanuel Agassiz;‏ 1835–1910) היה מדען אמריקאי ממוצא שווייצרי, שהתמחה בזואולוגיה ימית וכן היה מהנדס מכרות.^[1]

ביוגרפיה

אגאסי נולד ב-17 בדצמבר 1835 בנוישטל שבשווייץ ועבר לארצות הברית עם אביו, לואי אגאסי, בשנת 1849. הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת הרווארד בשנת 1855, לאחר מכן למד הנדסה וכימיה, וקיבל את התואר הראשון למדעים בשנת 1857. בשנת 1859 הפך לעוזר בסקר החופים של ארצות הברית.^[2] מכאן ואילך הוא הפך למומחה בזואולוגיה ימית. אגאסי נבחר לחבר עמית באקדמיה האמריקאית לאמנויות ומדעים בשנת 1862. עד קיץ 1866 עבד אגאסי כעוזר במוזיאון להיסטוריה של הטבע שהקים אביו בהרווארד.^[3]

ידידו של אגאסי, קווינסי אדמס שו, גילה מרבץ נחושת עשיר בחצי האי קווינאו במישיגן. הוא עם קבוצת חברים, רכשו את גרעין השליטה במכרות, שבסיסה בעיירה קלומט, מישיגן. באותו קיץ הוא ערך סיור כדי לראות את המכרות בעצמו והפך לגזבר המפעל.

במהלך חורף 1866 ותחילת 1867 החלו פעולות הכרייה להחלש, בגלל הקושי להפיק נחושת מהקונגלומרט. היזם הולברט מכר את הנכסים שלו במכרות ועבר למיזמים אחרים. אבל אגאסי סירב לוותר על התקווה מהמכרות. הוא שב אליהם במארס 1867, עם אשתו ובנו הצעיר. באותה תקופה הייתה קלומט יישוב נידח, כמעט בלתי נגיש במהלך החורף. אגאסי נאבק לשמור על התפוקה במכרות, ושו דאג לצד הפיננסי, והשיג סיוע כספי מג'ון סימפקינס, להמשך פעילותו.

אגאסי המשיך להתגורר בקלומט, והתקדם בהדרגה לייצוב פעולות הכרייה, והצליח לחזור לבוסטון בשנת 1868 לפני שהחורף סגר את הדרכים. המכרות המשיכו לשגשג ובמאי 1871 אוחדו כמה מכרות כדי להקים את חברת הכרייה קלומט ובחרה את שו כנשיאה הראשון. באוגוסט 1871 שו "פרש" לדירקטוריון ואגאסי הפך לנשיא, תפקיד אותו מילא עד מותו. עד סוף המאה הייתה חברה זו יצרנית הנחושת הגדולה ביותר בארצות הברית, שייצרה שנים רבות למעלה ממחצית מהתפוקה בארצות הברית.

אגאסי היה גורם מרכזי בהמשך הצלחתו של המכרה וביקר בו פעמיים בשנה. הוא התקין מיכון חדש ומשוכלל שהצליח להרים 24 טונות סלע מעומק של 1,200 מטר. הוא גם בנה מסילת ברזל וכרה תעלת מים לשייט. עם זאת, לאחר זמן מה המכרות לא דרשו את תשומת ליבו ברציפות, והוא חזר לתחומי העניין שלו בהיסטוריה של הטבע בהרווארד. מתוך רווחיו ממכרות הנחושת, הוא נתן להרווארד כ -500,000 דולר להקמת מוזיאון לזואולוגיה השוואתית ולמטרות אחרות.

זמן קצר לאחר מות אביו בשנת 1873, רכש אגאסי חצי אי קטן בניופורט, רוד איילנד, עם נופים מרהיבים. כאן בנה בית גדול ומעבדה לשימוש כבית מגורים בקיץ. הבית הושלם בשנת 1875 שמו הנוכחי - הפונדק בקאסל היל.

בשנת 1875 הוא סקר את אגם טיטיקקה שבפרו, בדק את מכרות הנחושת של פרו וצ'ילה, וערך אוסף של עתיקות פרואניות למוזיאון שהקים בהרווארד, בו שימש כאוצר הראשון משנת 1874 עד 1885 ואחר כך היה מנהלו עד מותו בשנת 1910. ^[4] בין 1877 ל־1880 הוא השתתף בשלוש משלחות סקר ימי של קרקעית הים, והציג תיאור מלא של הממצאים בשני כרכים שכתב (1888).^[3]

בשנת 1896 ביקר אגאסי באיי פיג'י וקווינסלנד ובדק את שונית האלמוגים "המחסום הגדול", כשהוא מפרסם מאמר בנושא בשנת 1898.

כתביו האחרים של אגאסי בנושא זואולוגיה ימית, רובם כלולים בפרסומי המוזיאון לזואולוגיה ההשוואתית. עם זאת, בשנת 1865 הוא פרסם עם אליזבת אגאסי, אמו החורגת, מאמר על חוף הים בתולדות הטבע, יצירת מופת. הם גם פרסמו, בשנת 1871, על בעלי החיים הימיים של מפרץ מסצ'וסטס.

הוא קיבל את אות המסדר הגרמני Pour le Mérite for Science and Arts באוגוסט 1902.

אגאסי כיהן כנשיא האקדמיה הלאומית למדעים, שמאז 1913 העניקה לזכרו את מדליית אלכסנדר אגאסי.

הוא נפטר ב־27 במרץ 1910 על סיפון האונייה "אדריאטי" בדרך לניו יורק מאנגליה. ^[5]

הוא היה אב לשלושה בנים - ג'ורג' ר. אגאסי (1861–1951), מקסימיליאן אגאסי (1866–1943) ורודולפה אגאסי (1871–1933).

מורשת

אלכסנדר אגאסי מונצח בשמו המדעי של מין לטאה, אנוליס אגאסי.

רשימת פרסומים

Agassiz, Alexander (1863). "List of the echinoderms sent to different institutions in exchange for other specimens, with annotations". Bulletin of the Museum of Comparative Zoology 1 (2): 17–28.
Agassiz, Elizabeth C., and Alexander Agassiz (1865). Seaside Studies in Natural History. Boston: Ticknor and Fields.
Agassiz, Alexander (1872-1874). "Illustrated Catalogue of the Museum of Comparative Zoology, at Harvard College. No. VII. Revision of the Echini. Parts 1-4". Memoirs of the Museum of Comparative Zoology 3: 1–762. Plates
Agassiz, Alexander (1877). "North American starfishes". Memoirs of the Museum of Comparative Zoology 5 (1): 1–136.
Agassiz, Alexander (1881). "Report on the Echinoidea dredged by H.M.S. Challenger during the years 1873-1876". Report of the Scientific Results of the Voyage of H.M.S. Challenger During the Years 1873-76. Zoology. 9: 1–321.
Agassiz, Alexander (1903). "Three cruises of the United States Coast and Geodetic Survey steamer 'Blake' in the Gulf of Mexico, in the Caribbean Sea, and along the Atlantic coast of the United States, from 1877 to 1880. Vol I". Bulletin of the Museum of Comparative Zoology 14: 1–314.
Agassiz, Alexander (1903). "Three cruises of the United States Coast and Geodetic Survey steamer 'Blake' in the Gulf of Mexico, in the Caribbean Sea, and along the Atlantic coast of the United States, from 1877 to 1880. Vol II". Bulletin of the Museum of Comparative Zoology 15: 1–220.
Agassiz, Alexander (1903). "The coral reefs of the tropical Pacific". Memoirs of the Museum of Comparative Zoology 28: 1–410. Plates I. Plates II. Plates III.
Agassiz, Alexander (1903). "The coral reefs of the Maldives". Memoirs of the Museum of Comparative Zoology 29: 1–168.
Agassiz, Alexander (1904). "The Panamic deep sea Echini". Memoirs of the Museum of Comparative Zoology 31: 1–243. Plates.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אלכסנדר אגאסי בוויקישיתוף

אלכסנדר אגאסי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
כתבי אלכסנדר אגאסי בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
אלכסנדר אגאסי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

^ The Guide to Nature, 1910. (באנגלית)
^ John William Leonard, Albert Nelson Marquis, Who's who in America, Marquis Who's Who, 1908. (באנגלית)
^ ¹ ² Chisholm, Hugh, ed. (1911). "Agassiz, Alexander Emanuel". Encyclopædia Britannica. 1 (11th ed.). Cambridge University Press. pp. 366–367.
^ ההיסטוריה של המוזאון לטבע בהרווארד
^ "PROF. AGASSIZ DIES ON LINER AT SEA; Wireless from His Son on the Adriatic to Major Higginson Gives No Details". The New York Times (באנגלית אמריקאית). 1910-03-30. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-04-13.

[1] The Guide to Nature, 1910. (באנגלית)

[2] John William Leonard, Albert Nelson Marquis, Who's who in America, Marquis Who's Who, 1908. (באנגלית)

[:0-3] ¹ ² Chisholm, Hugh, ed. (1911). "Agassiz, Alexander Emanuel". Encyclopædia Britannica. 1 (11th ed.). Cambridge University Press. pp. 366–367.

[4] ההיסטוריה של המוזאון לטבע בהרווארד

[5] "PROF. AGASSIZ DIES ON LINER AT SEA; Wireless from His Son on the Adriatic to Major Higginson Gives No Details". The New York Times (באנגלית אמריקאית). 1910-03-30. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-04-13.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]