אלכסנדר שלן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלכסנדר שלן
Alexander Kielland
לידה 18 בפברואר 1849
סטוונגר, האיחוד השוודי-נורווגי עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 באפריל 1906 (בגיל 57)
ברגן, נורווגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Alexander Lange Kielland עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה נורווגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת אוסלו, Stavanger Cathedral School עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה נורווגית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1879 עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Beate Kielland, Jens Zetlitz Kielland עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אַלֶכְּסַנְדֶר שֶׁלַןנורווגית: Alexander Lange Kielland‏; 18 בפברואר 18496 באפריל 1906) היה סופר ריאליסטי נורווגי מהמאה ה-19. הוא אחד מ"ארבעת הגדולים (אנ')" של הספרות הנורווגית (אנ'), יחד עם הנריק איבסן, ביירנסטרנה ביירנסון ויונאס לי (אנ').

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלן נולד בסטוונגר בנורווגיה, הוא גדל במשפחת סוחרים עשירה. הוא היה בנו של הקונסול ינס זטליץ שלן (אנ') ונינו של גבריאל סנקקה שלן (אנ') (1760–1821). שלן היה אחיה הצעיר של ציירת הנוף הנורווגית קיטי לנג שלן.[1]

הוא סיים את לימודי משפטים ב-1871 עם הבחינה הממלכתית. שנה לאחר מכן התחתן עם ביאטה רמסלנד והתיישב בעיר הולדתו כבעלים ומנהל של מפעל לבנים קטן, שניהל עד 1881. אף על פי שנולד למשפחה עשירה, הייתה בו חיבה לאלו שהיו פחות בני מזל, והוא התייחס היטב לעובדיו כשהיה בעל מפעל. הוא שימש פה לחלשים ומבקר החברה לאורך כל תקופתו כסופר. כך למשל הוא מבקר את הבירוקרטיה הנורווגית ברומן Arbeidsfolk ("אנשי עבודה", 1881) ואת צביעות המעמד הגבוה והבורגנות ברומן "Else" ‏ (1881). מחזותיו הידועים ביותר היו הקומדיות הסאטיריות "Tre Par" ("שלושה זוגות", 1886) ו-"Professoren" ("הפרופסור" 1888). הוא נודע גם בזכות סיפוריו הקצרים.[2]

בין יצירותיו המפורסמות ביותר ניתן למנות את הרומנים: "Gift" ("רעל", 1883)‏, "Skipper Worse"‏ (1882) ו-"Garman & Worse"‏ (1880). "Gift" הוא הראשון בטרילוגיה הכוללת את "Fortuna"‏ (1884) ו-"St. Hans Fest"‏ (1887). טרילוגיה זו היא סאטירה על הצביעות של אנשי הדת של נורווגיה. ב-"Gift", קיילנד מתלבט בהעדפה ללטינית שהייתה למורים נורווגיים בתקופתו. הסיפור מציג נער צעיר בשם מריוס, שוכב על ערש דווי בעודו חוזר על דקדוק לטיני. ב-"Fortuna" שלן מבקר את שיטות המסחר והצביעות של אנשי העסקים.

מ-1889 עד 1890 עבד שלן כעיתונאי בעיתון Stavanger Avis. שלן כמעט הפסיק לכתוב ספרות ב-1891 ופרסם רק סיפורים שכבר פורסמו קודם לכן. בשנת 1891 הוא נבחר לראש עירייה של עיר הולדתו, סטוונגר, עד 1902, אז עבר לעיר מולדה (אנ') כמושל מחוז מרה ורומסדל.[3]

הסיבה מדוע שלן סיים את הקריירה שלו כסופר מוקדם כל כך שנויה במחלוקת. יש הסבורים שהוא היה כל כך ריאליסט שהוא לא יכול היה להתמודד עם הנטיות הנאו-רומנטיות של הספרות הנורווגית בסוף המאה ה-19. סיבה סבירה יותר היא שהוא בחר להתמקד בקריירה הפוליטית שלו.

הביוגרפיה של שלן שכתב טור אוברסטה (אנ') כוללת מחשבות על מותו מהשמנה. כבר מאמצע שנות ה-80 סבל שלן מקוצר נשימה. הוא לקה במספר התקפי לב, כל הזמן עלה במשקל, ולא יכול היה לשלוט בתשוקה הגדולה שלו לאוכל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלכסנדר שלן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]