אלפונסו פורד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלפונסו פורד
Alphonso Ford
לידה 31 באוקטובר 1971
גרינווד שבמיסיסיפי
פטירה 4 בספטמבר 2004 (בגיל 32)
ממפיס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עמדה קלע
גובה 1.91 מטרים
מכללה אוניברסיטת מיסיסיפי ואלי סטייט
דראפט בחירה מספר 32, 1993
פילדלפיה 76'
קבוצות כשחקן
1993-1994
1993-1994
1994-1995
1994-1995
1995-1996
1996-1998
1998-1999
1999-2001
2001-2002
2002-2003
2003-2004
טרי-סיטי צ'יינוק
סיאטל סופרסוניקס
טרי-סיטי צ'יינוק
פילדלפיה 76'
אואסקה
פאפאגאו
ספורטינג אתונה
פריסטרי
אולימפיאקוס
מונטפסקי סיינה
סקאבוליני פזארו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלפונסו ג'ין פורדאנגלית: Alphonso Gene Ford;‏ 31 באוקטובר 1971 - 4 בספטמבר 2004) היה כדורסלן אמריקאי. פורד, ששיחק בעמדת הקלע, היה אחד מהקלעים הבולטים בהיסטוריה של כדורסל המכללות.

שנים מוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר התיכון בעיר הולדתו גרינווד שבמיסיסיפי, הגיע פורד לאוניברסיטת מיסיסיפי ואלי סטייט, והיה הקלע המצטיין מבין שחקני השנה הראשונה ב-NCAA עם 29.9 נקודות למשחק. בעונתו השנייה קלע 32.9 נקודות למשחק, ודורג שני מבין כל שחקני הליגה. פורד היה לשחקן הראשון שקלע מעל 25 נקודות בממוצע למשחק בארבע שנים רצופות ב-NCAA ומדורג רביעי מבין קלעי כל הזמנים בליגה עם 3,165 נקודות.

קריירה מקצוענית[עריכת קוד מקור | עריכה]

NBA ו-CBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורד, שנבחר בדראפט ה-NBA של 1993 על ידי פילדלפיה 76', שיחק רק 11 משחקים בשתי עונותיו הראשונות ב-NBA: שישה משחקים במדי סיאטל סופרסוניקס וחמישה במדי פילדלפיה. במהלך שתי העונות הללו (1993/94 ו-1994/95) שיחק פורד גם בליגת ה-CBA בשורות קבוצת טרי-סיטי צ'יינוק, שם באה לידי ביטוי יכולת הקליעה שלו והוא סיים את עונתו הראשונה עם ממוצע של 22.8 נקודות למשחק. הופעותיו זיכו אותו בתואר רוקי השנה בליגה, קנו לו מקום בחמישיית העונה ובהשתתפות במשחק האולסטאר של הליגה. בעונה השנייה קלע בממוצע 24 נקודות למשחק והשתתף שנית במשחק האולסטאר.

המעבר לאירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שלא הצליח למצוא את מקומו ב-NBA עבר פורד לנסות את מזלו באירופה, בקבוצת אואסקה הספרדית. למרות שהציג יכולת טובה וסיים את עונת 1995/96 עם 25.1 נקודות בממוצע למשחק לא הצליח למנוע את ירידתה של הקבוצה לליגת המשנה. לאחר מכן עבר לליגה היוונית, שם סיים כמלך הסלים עם 24.5 נקודות בממוצע למשחק והוביל את קבוצתו פאפאגאו למקום השביעי המכובד.

לפני פתיחתה של עונת 1997/98 אובחן פורד כחולה לוקמיה, מה שגרם לקבוצתו פאפאגאו להתיר את חוזהו. למרות טיפולים מפרכים שעלו לו בכך שהחמיץ את עונת 1997/98 במלואה, היה נחוש פורד לחזור ולשחק. הוא חתם על חוזה לעונה אחת עם קבוצת ספורטינג אתונה היוונית. פורד, שדרך הכדורסל הצליח להילחם במחלה בצורה מעוררת כבוד, סיים יחד עם קבוצתו במקום ה-11.

פורד חתם לשנתיים בקבוצת פריסטרי, שהייתה גדולה יותר ובעלת ציפיות גבוהות יותר מאשר קבוצותיו הקודמות. הוא הוביל את הקבוצה למקום החמישי עם 22.5 נקודות למשחק, והצליח להשאיר את חותמו במועדון. בגביע קוראץ' הוא קלע 20.7 נקודות למשחק, עד אשר הודחה פריסטרי בשמינית הגמר על ידי אסטודיאנטס מדריד.

הפריצה וההצלחה ביורוליג[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונתו השנייה של פורד בפריסטרי (2000/01) סימנה את הפריצה שלו. פורד, שנבחר לMVP של הליגה היוונית, הוביל את קבוצתו למקום השלישי בליגה. באירופה הצליח פורד לככב במפעל החשוב ביותר באירופה, היורוליג, כשהוא מסיים כקלע המצטיין בטורניר עם 26 נקודות למשחק, כולל משחק שיא בו קלע 41 נקודות נגד טאו ויטוריה בשלב הטופ 16. בסיום אותה עונה נבחר פורד לחמישיית העונה ביורוליג.

בעונת 2001/02 עבר פורד לאולימפיאקוס, שהציעה לו חוזה לעונה אחת בשווי מיליון דולר. פורד הובא על מנת להוביל את המועדון, שלא זכה בשום תואר מאז 1997, ולהחזיר אותו לצמרת הכדורסל היווני. אולימפיאקוס זכתה בגביע היווני, כשפורד מצטיין בחצי הגמר נגד פנאתינייקוס ובגמר נגד מארוסי. ביורוליג שוב סיים פורד כקלע המצטיין עם 24.8 נקודות למשחק, למרות שאולימפיאקוס הודחה בשלב הטופ 16, רחוקה משחק אחד בלבד מהעפלה לשלב הפיינל פור. פורד נבחר הפעם לחמישייה השנייה של היורוליג. בליגה הפסידה אולימפיאקוס בסדרת הגמר לאא"ק אתונה, כשפורד מחמיץ את שני המשחקים המכריעים בעקבות פציעה.

לאחר עונתו באולימפיאקוס קיצצו הקבוצות היוונית בתקציביהן לטובת שיפור המתקנים לקראת אולימפיאדת אתונה, וחוזהו של פורד לא חודש. פורד חתם על חוזה בקבוצת מונטפסקי סיינה האיטלקית. אמנם ממוצע הנקודות שלו ירד ל-17.9 למשחק, אך סיינה העפילה לפיינל פור של היורוליג ופורד נבחר לחמישיית הטורניר, בפעם השנייה. בליגה האיטלקית סיימה סיינה במקום הרביעי.

הסוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 2003/04 שיחק פורד בסקאבוליני פזארו האיטלקית, וקלע בממוצע 22.2 נקודות למשחק למרות השלב המתקדם של מחלתו. כתוצאה סיימה פזארו במקום הרביעי (המעניק השתתפות ביורוליג), וסיימה כסגנית מחזיקת הגביע.

בספטמבר 2004, פחות משבועיים לאחר שהכריז על פרישה מהיורוליג, נפטר פורד בממפיס שבטנסי כתוצאה ממחלתו. הנהלת היורוליג החליטה להנציח את זכרו על ידי קריאת פרס הקלע המצטיין על שמו. הראשון לזכות בפרס היה מחליפו של פורד בפזארו, צ'ארלס סמית'.

פורד הותיר אחריו אשה (פאולה) ושני ילדים: קארלדרק ואלפונסו ג'וניור.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תארים קבוצתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תארים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2 הופעות במשחק האולסטאר של ליגת ה-CBA: ב-1994 וב-1995
  • 3 הופעות במשחק האולסטאר של הליגה היוונית: 1996 2000 2002
  • מלך הסלים של הליגה היוונית בעונת 1996/97 (24.5 נקודות למשחק)
  • מלך הסלים של היורוליג בעונת 2000/01 (26.0 נקודות למשחק) ובעונת 2001/02 (24.8 נקודות למשחק)
  • חבר בחמישיית העונה ביורוליג 2000/01 ו-2002/03
  • חבר בחמישייה השנייה של היורוליג 2001/02
  • מחזיק שיא ממוצע הנקודות למשחק ביורוליג: 22.2 נקודות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]