אוקלהומה סיטי ת'אנדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אוקלהומה סיטי ת'אנדר
Oklahoma City Thunder
לוגו המועדון
מידע כללי
שנת ייסוד 1967
אולם ביתי צ'סאפיק אנרג'י ארינה (18,203 מושבים)

אוקלהומה סיטי, אוקלהומה, ארצות הברית

ליגה ליגת ה-NBA
אזור האזור המערבי
בית הבית הצפון-מערבי
היסטוריה סיאטל סופרסוניקס (1967-2008)
אוקלהומה סיטי ת'אנדר (הווה-2008)
בעלים קלייטון בנט
מנכ"ל סם פרסטי
מאמן בילי דונובן
צבעי תלבושת לבן, כחול, שחור
תארים
אליפויות ליגה‏ 1
1979
אליפויות אזוריות‏ 4
1978, 1979, 1996, 2012
אתר הקבוצה
לוגו הקבוצה בזמן שנקראה סיאטל סופרסוניקס

אוקלהומה סיטי ת'אנדר (אנגלית: Oklahoma City Thunder) היא קבוצת כדורסל מהעיר אוקלהומה סיטי, אוקלהומה. המועדון משחק בבית הצפון-מערבי‏[1] של אזור המערב בליגת ה-NBA. אולמה הביתי הוא הצ'סאפיק אנרג'י ארינה.‏[2]

הת'אנדר שיחקו בסיאטל שבוושינגטון, תחת השם סיאטל סופרסוניקס, ועברו לאוקלהומה סיטי בשנת 2008 לאחר חילוקי דעות בין בעלי המועדון, קליי בנט, לבין המחוקקים בסיאטל. הסופרסוניקס העפילו למשחקי הפלייאוף של ליגת ה-NBA‏ 22 פעמים, זכו ב-6 אליפויות הבית וזכו באליפות ה-NBA בעונת 1978/1979. באוקלהומה סיטי, העפילו הת'אנדר להופעת הבכורה שלהם בפלייאוף בעונת 2009/2010.

קבוצת הבת של הת'אנדר, אוקלהומה סיטי בלו, משחקת בליגת הפיתוח של ה-NBA ונמצאת בבעלות הת'אנדר.‏[3] הת'אנדר הם מועדון הספורט המקצועני היחידי מאוקלהומה המשחק באחת מארבע ליגות הספורט המקצועניות בארצות הברית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1967-2008: סיאטל סופרסוניקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

1967-1973:שנים ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-20 בדצמבר 1966 קיבלו אנשי העסקים סם שולמן ויוג'ין קליין את הזיכיון להקמת קבוצת NBA בעיר סיאטל. הקבוצה נקראה "סופרסוניקס" (בעברית: על קולי) על שם הפרויקט בואינג 2707 של חברת בואינג, הממוקמת בסיאטל, שניסתה לבנות מטוס נוסעים על-קולי שיתחרה עם מטוס הקונקורד האירופאי. הסופר סוניקס הייתה הקבוצה הראשונה של העיר באחת מארבעת הליגות בכירות בארצות הברית. הקבוצה הצטרפה לפעילות בליגה בעונת 1967/68, במקביל ליוסטון רוקטס. אל ביאנקי מונה למאמן והקבוצה כללה את וולט האזרד, שנבחר כחלק מדראפט ההרחבה ובוב רול ואל טאקר, שנבחרו בדראפט. במשחק הבכורה שלה הפסידה הקבוצה בתוצאה 144-116 ואת עונת הבכורה סיימה במאזן 59-23‏[4].

לקראת עונת 1968/69 נשלח האזרד לאטלנטה הוקס תמורת לני וילקינס. בעונתו הראשונה בקבוצה רשם וילקינס ממוצעים של 22.4 נקודות, 8.2 אסיסטים ו-6.5 ריבאונדים למשחק. בוב רול, בעונתו השנייה בליגה שיפר את הנתונים האישיים שלו ורשם ממוצע של 24 נקודות ו-11.5 ריבאונדים למשחק. למרות ההישגים המרשימים של שני השחקנים הקבוצה סיימה את העונה עם 30 ניצחונות בלבד, דבר שהוביל לפיטוריו של ביאנקי ולמינוי של וילקינס כמאמן/שחקן במקומו. וילקינס ורול נבחרו למשחק האולסטאר של 1970 ווילקינס אף הוביל את הליגה באסיסטים למשחק (9.1 אסיסטים בממוצע) בסיומה של העונה. הקבוצה שיפרה את מאזנה ב-6 ניצחונות, אך עדיין נשארה מחוץ לתמונת הפלייאוף. וילקניס נבחר לMVP של משחק האולסטאר בשנת 1971, אך החדשות הטובות מבחינתה של סיאטל הגיעו באמצע העונה כאשר סאם שולמן, הבעלים של הקבוצה, הצליח לצרף לקבוצה את ספנסר הייווד. הייווד, ששיחק בליגת ה-ABA וזכה בתואר רוקי העונה וה-MVP, אך העברתו לליגה דרשה את התערבות בית המשפט העליון של ארצות הברית[5]. הייווד הגיע לקבוצה במרץ כשמאזנה עמד על 46 ניצחונות ו-24 הפסדים. בתשעת המשחקים שנותרו עד סוף העונה סבלה הקבוצה מפציעות של 3 שחקנים חמישייה (הייווד, דיק שניידר ודון סמית') והקבוצה הפסידה בשמונה משחקים והחמיצה את האפשרות לשחק בפלייאוף.

לפני עונת 1972/73 נשלח וילקינס בטרייד לא -פופולרי לקליבלנד קאבלירס[6] ובלעדיו צנח מאזנה של הקבוצה ל-56-26 בסיום העונה.

1974-1983:פלייאוף ואליפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 1973/74 מונה ביל ראסל לאימון הקבוצה ובעונתו השנייה כמאמן הוביל אותה למאזן 39-43 ולהופעה ראשונה בפלייאוף. בסיבוב הראשון גברה הקבוצה על דטרויט פיסטונס בשלושה משחקים‏[7], אך בסיבוב השני הפסידה אחרי שישה משחקים לגולדן סטייט ווריירס, שזכתה באותה שנה באליפות. לפני עונת 1975/76 הועבר ספנספר הייווד בטרייד לניו יורק ניקס. פרד בראון, בעונתו החמישית לקבוצה, נבחר למשחק האולסטאר של שנת 1976 וסיים את העונה במקום החמישי בליגה בנקודות למשחק. סליק ווטס הוביל את הליגה באסיסטים ובחטיפות ונבחר לחמישיית ההגנה של העונה. הקבוצה נכנסה ישירות לסיבוב השני של הפלייאוף, אך הפסידה את הסדרה בשישה משחקים לפיניקס סאנס.

ראסל עזב את תפקידו כמאמן בסיום עונת 1976/77 ובמקומו מונה בוב הופקינס. לאחר שהקבוצה החלה את העונה במאזן 17-5 פוטר הופקינס ובמקומו הוחזר לתפקיד לני וילקינס. עם הגעתו של וילקינס חל היפוך מגמה מיידי, כאשר הקבוצה ניצחה 11 מ-12 המשחקים הראשונים וסיימה את העונה במאזן 35-47, זכתה באליפות המערב והובילה 2-3 בסדרת הגמר לפני שהפסידה את 2 המשחקים האחרונים לוושינגטון בולטס. למעט מרווין ובסטר שעזב לניו יורק ניקס סגל הקבוצה נשאר יציב לקראת העונה הבאה. בגמר המערב התמודדה הקבוצה מול פיניקס סאנס בסדרה צמודה, שהסתיימה לאחר 7 משחקים. הגמר היה שחזור של גמר העונה הקודמת, אך הפעם הייתה זאת סיאטל שניצחה את הסדרה ב-5 משחקים וזכתה בתואר האליפות הראשון של הקבוצה.

בעונה שלאחר הזכייה באליפות המשיכו לבלוט שחקני הקבוצה - ג'ק סיקמה נבחר למשחק האולסטאר בפעם השנייה, גאס וויליאמס ודניס ג'ונסון נבחרו לחמישיית העונה השנייה וג'ונסון נבחר גם לחמישיית ההגנה של העונה עונה שנייה ברציפות. בסיום העונה סיאטל הגיעה לגמר המערב, עונה שלישית ברציפות, אך נכנעה ללוס אנג'לס לייקרס בחמישה משחקים. בסיום העונה ג'ונסון נשלח בטרייד לפיניקס סאנס וויליאמס לא שיחק במשך העונה עקב מחלוקת הנוגעת לחוזהו. בלא שני הגבוהים שלה התקשתה הקבוצה לנצח וסיימה את העונת 1980/81 במקום האחרון בבית הפאסיפי במאזן 48-34. ויליאמס חזר לשחק בעונה הבאה ויחד איתו השתפר מאזן הקבוצה ל-30-52 ו-34-48 בשתי העונות הבאות.

1984-1989:נסיגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 1983 מכר סם שולמן את הקבוצה לברי אקרלי, נקודת ציון המהווה את תחילת של תקופת הנסיגה של הקבוצה. פרד בראון פרש ממשחק בסיום עונת 1983/84 לאחר 13 עונות, כולן במדי הקבוצה. לני וילקינס עזב את הקבוצה בסיום עונת 1984/85 וג'ק סיקמה הועבר בטרייד בעונת 1985/86.

אחת מנקודות האור היחידות של הקבוצה במהלך שנות ה-80 היה טום צ'יימברס שזכה בתואר ה-MVP של משחק האולסטאר ב-1987 והוביל את הקבוצה להופעה מפתיעה בגמר המערב באותה שנה. בעונת 1987/88 בלטה בקבוצה שלישיית שחקנים שכללה, מלבד צ'יימברס, גם את אקסבייר מקדניאל ודל אליס. שלושת השחקנים סיימו את העונה עם ממוצע של יותר מ-20 נקודות למשחק כאשר אליס קולע 25.8 נקודות למשחק, אקסבייר 21.4 וצ'יימברס הוסיף 20.4. עונה לאחר מכן עבר צ'יימברס לפיניקס סאנס וממוצע הנקודות של אליס עלה ל-27.5 נקודות. הסוניקס הגיעו לסיבוב הפלייאוף השני בו נעצרו.

1989-1998:שון קמפ וגארי פייטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליכי השינוי החלו עם בחירתו של שון קמפ בדראפט של 1989, שנה מאוחר יותר נבחר הגארד גארי פייטון. במהלך עונת 1990/91 העבירה הקבוצה את מקדניאל ואליס בטריידים לקבוצות אחרות. הגעתו של ג'ורג' קארל כמאמן בשנת 1992 סימנה את השלמת המהפך שעברה הקבוצה.

החיבור המוצלח בין קמפ ופייטון הוביל את הקבוצה למאזן 27-55 בסיום עונת 1992/93 והגעה לגמר המערב, בו הפסידו לפיניקס סאנס בשבעה משחקים. עונה לאחר מכן השיגה סיאטל את המאזן הטוב בליגה, כשסיימה במאזן 19-63, אך הפסידה בסיבוב הראשון של הפלייאוף לדנוור נאגטס, שדורגה שמינית בסיום העונה הסדירה-הפעם הראשונה בתולדות הליגה שמדורגת ראשונה הודחה בסיבוב הראשון. את עונת 1994/95 סיימה הקבוצה במקום השני בליגה עם מאזן 25-57, אך שוב לא הצליחה לעבור את הסיבוב הראשון של הפלייאוף לאחר שהפסידה ללוס אנג'לס לייקרס.

סגל הקבוצה בעונת 1995/96 נחשב לחזק ביותר בתולדות המועדון- בנוסף לקפמ ופייטון כללה החמישייה את הסנטר סם פרקינס, הפורוורד דטלף שרמפף והגארד הרשי הוקינס. את העונה סיימה הקבוצה במאזן 18-64, המאזן הטוב ביותר בתולדותיה והגיעה לסדרת הגמר, בו הפסידה בשישה משחקים לשיקגו בולס בהובלת מייקל ג'ורדן. סיאטל המשיכה להוות כוח חשוב במערב כשסיימה את 2 העונות עם 57 ו-61 נצחנות, בהתאמה. בסיום עונת 1996/97 הועבר שון קמפ לקליבלנד קאבלירס בעסקה משולשת, שהביאה במקומו את ויין בייקר ממילווקי באקס. בסיום העונה הבאה הודיע נייט מקמילן, שחקנה הוותיק של הקבוצה על פרישה ממשחק. במקביל, אי הסכמות בין הנהלת הקבוצה והמאמן הובילו לסיום עבודתו של קארל בקבוצה ולמינויו של פול ווסטפאל לתפקיד.

1998-2008:עשור של מאבקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ווסטפאל פוטר במהלך עונת 2000/01 ובמקומו מונה נייט מקמילן ששימש כעוזרו‏[8]. בעונת 2002/03 הועבר גארי פייטון בטרייד למילווקי באקס, תמורת ריי אלן[9]. באותה העונה לא הגיעה הקבוצה לפלייאוף לאחר שסיימה במאזן 42-40, פעם ראשונה מזה 11 עונות שהקבוצה מסיימת עונה במאזן שלילי. בעונת 2004/05 הפתיעה הקבוצה בהובלת ריי אלן ורשארד לואיס, כשסיימה בראשות הבית במאזן 30-52. סיאטל הצליחה לעבור את סקרמנטו קינגס בסיבוב הראשון של הפלייאוף, אך נכנעה לסן אנטוניו ספרס בשישה משחקים בסיבוב השני. הופעה זאת, הייתה ההופעה האחרונה של הקבוצה מסיאטל בפלייאוף. בסיום העונה עזב מקמילן את הקבוצה, לטובת משרת המאמן בפורטלנד טרייל בלייזרס[10].

בדראפט של 2007 ניצלה סיאטל את הבחירה השנייה ובחרה את קווין דוראנט ומיד לאחר מכן שלחה את ריי אלן בטרייד לבוסטון סלטיקס[11]. תהליך חידוש הקבוצה המשיך עם עזיבתו של רשארד לואיס לאורלנדו מג'יק[12].

המאבק סביב העברת הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006 נמכרו הסופרסוניקס תמורת 350 מיליון דולר לקבוצת משקיעים מאוקלהומה סיטי בראשותו של קליי בנט, אישור להעברת המועדון הושג בחודש אוקטובר שלאחר מכן‏[13]. בשנת 2007, הודיע בנט כי המועדון יעבור לאוקלהומה סיטי ברגע שחוזה השכירות עם אולמה של הקבוצה הקי ארינה יפוג‏[14]. ביולי 2008 עבר הדיון בין הצדדים לבית משפט פדרלי ולאחר שישה דיונים הגיעו הצדדים להסדר פשרה. על פי ההסדר נקבע כי בנט ישלם לעיר 45 מיליון דולר בתמורה ליציאה המוקדמת מחוזה השכירות. בנוסף הוסכם כי הקבוצה החדשה תוותר על השם סופרסוניקס, סמל הקבוצה, וצבעי המדים, ותשאירם בסיאטל לאפשרות שמועדון עתידי יגיע או יקום בעיר. בתמורה יקבל המועדון "נכסים" אחרים, כולל דגל האליפות וגביעים אחרים‏[15][16]. במהלך השנים היו שמועות שונות והתקיימו מגעים על מנת להקים את המועדון מחדש, אך הם לא הבשילו לכדי מעשה‏[17][18][19].

במשך 41 שנותיהם בעיר סיאטל, השיגו הסופרסוניקס מאזן של 1,745-1,585 (52.4% הצלחה) במהלך העונה הסדירה ומאזן של 107-110 (49.3% הצלחה) במשחקי הפלייאוף. תוארי המועדון כללו שלוש אליפויות המערב ואליפות NBA אחת בשנת 1979.

2008 והלאה:אוקלהומה סיטי ת'אנדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

2008-09: עונת הבכורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'יספייק אנרג'י ארנה -אולם הבית של התא'אנדר

ב-29 באוקטובר 2008 קיימה הת'אנדר את הופעת הבכורה שלה, בהפסד למילווקי באקס. ארל ווטסון קלע את הנקודות הראשונות של הת'אנדר בזריקת המשך.‏[20]. שלושה לילות לאחר מכן ב-2 בנובמבר, נצחו הת'אנדר בפעם הראשונה בהיסטוריה של המועדון כאשר גברו על מינסוטה טימברוולבס, ושיפרו את מאזנם ל-1-3‏[21]. לאחר הניצחון רשמה הקבוצה 10 הפסדים רצופים, דבר שהוביל לפיטורי המאמן פי ג'יי קרליסימו ועוזר המאמן פול וסטהד. לאחר מכן מינתה הנהלת המועדון את עוזר המאמן סקוט ברוקס למאמן זמני.‏[22] הת'אנדר המשיכו והפסידו את ארבעת המשחקים הבאים והשוו את שיא המועון המפוקפק שהושג בסיאטל העומד על 14 הפסדים רצופים. אך הקבוצה הצליחה להימנע מלעשות היסטוריה כאשר נצחה את המשחק הבא בחוץ מול הממפיס גריזליס[23]. לאחר שהחלו אתה עונה במאזן 3-29, סיימו הת'אנדר את ה-50 המשחקים האחרונים של העונה במאזן 20-30 ושיפרו את מאזנם מעונתם האחרונה בסיאטל שעמד על 62-20. הצלחתם בשלהי העונה תרמה להחתמתו של סקוט ברוקס כמאמן הקבוע של הקבוצה.

לאחר המעבר מסיאטל לאוקלהומה סיטי, מצבה התפעולי של הקבוצה השתפר ללא הכר. בדצמבר 2008, המגזין פורבס העריך את שווי המועדון ב-300 מיליון דולר - עליה של 12% מהשנה הקודמת בה הוערך שוויו של המועדון ב-268 מיליון דולר, כאשר באותה עת הוא היה ממוקם בסיאטל. המגזין פורבס ציין גם עליה בכמות הכרטיסים הזמינים שנמכרו, מ-78% מאזנו של המועדון שנה שעברה ל-100% בעונת 2008/2009‏.

2009-10: עונת המפנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הת'אנדר לא ביצעו התאמות גדולות במהלך הפגרה, מעבר לבחירתו של ג'יימס הארדן מאוניברסיטת המדינה של אריזונה כבחירה השלישית בדראפט 2009[24]. מתחילת העונה נראו הת'אנדר מגובשים ונחושים. עונת 2009/2010 כללה כמה ניצחונות על הקבוצות הגדולות של הליגה, כולל ניצחון ב-28 נקודות הפרש על אלופת המזרח האורלנדו מג'יק וניצחון ב-16 נקודות הפרש על האלופה המכהנת הלוס אנג'לס לייקרס, ניצחונות חוץ על הסן אנטוניו ספרס, היוטה ג'אז, המיאמי היט, הבוסטון סלטיקס, והדאלאס מאבריקס. הת'אנדר סיימו את העונה הסדירה במאזן של 30-52, כשהם יותר ממכפילים את מספר הניצחונות המעונה הקודמת וסקוט ברוקס נבחר למאמן העונה‏[25]. קווין דוראנט הפך לשחקן הצעיר בהיסטוריה של ה-NBA הזוכה בתואר מלך הסלים של הליגה, כשהוא קולע בממוצע 30.1 נקודות למשחק כשהוא משתתף בכל 82 המשחקים של העונה הסדירה‏[26]. הת'אנדר סיימו במקום הרביעי בבית הצפון-מערבי וזכו בכרטיס למשחקי הפלייאוף. ב-22 באפריל, השיגו הת'אנדר את ניצחונם הראשון בפלייאוף לאחר שגברו באוקלהומה סיטי על האלופה המכהנת הלוס אנג'לס לייקרס 101-96 אך, הודחו לבסוף בסיבוב הראשון של הפלייאוף בשישה משחקים, 4-2.

מצבו התפעולי של המועדון המשיך להשתפר גם כן בעונת 2009/10. המגזין פורבס העריך עתה את שוויו של המועדון ב-310 מיליון דולר, 10 מיליון דולר יותר בהשוואה לשנה הקודמת, עם רווח תפעולי מוערך של 12.7 מיליון דולר (הרווח התפעולי הראשון הנראה במועדון מזה שנים).‏[27]

2010-2014: מאבקים בצמרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 2010/11 שיפרה הקבוצה את מאזן הניצחונות שלה ל-55 וזכתה באליפות הבית הדרום-מערבי. זכייה ראשונה באליפות הבית מאז המעבר וזכייה רביעית בסך הכל‏[28]. בסיבוב הראשון של הפלייאוף נצחה הקבוצה את דנוור נאגטס בחמישה משחקים. בסיבוב השני פגשה הקבוצה את ממפיס גריזליס, שהדיחה במפתיע את סן אנטוניו ספרס, שדורגה ראשונה בסיום העונה הסדירה. אוקלהומה הובילה 2-3 בסדרה, אך משחק חלש של קווין דוראנט שקלע רק 11 נקודות אפשר לממפיס להשוות את הסדרה ולכפות משחק שביעי ומכריע. במשחק השביעי קלע דוראנט 39 נקודות וראסל ווסטברוק הוסיף טריפל דאבל כשקלע 14 נקודות, מסר 14 אסיסטים ולקח 10 ריבאונדים, בדרך לניצחון בסדרה‏[29]. בגמר המערב הפסידה הקבוצה את הסדרה ב-5 משחקים לדאלאס מאבריקס, שזכתה באליפות בסיום העונה‏[30].


בעונת 2011/12 סיימה אוקלהומה במקום השני. במהלך העונה זכה קווין דוראנט בתואר ה-MVP של משחק האולסטאר ובסיומה זכה בתואר מלך הסלים, עונה שלישית ברציפות. בסיבוב הראשון של הפלייאוף פגשה את דאלאס מאבריקס, האלופה, וניצחה אותה בסוויפ. בסיבוב השני ניצחה את הלייקרס 1-4 ועלתה לגמר המערב בו פגשה את סן אנטוניו. הספרס ניצחו את שני המשחקים הראשונים, אך אוקלהומה השיגה ארבעה ניצחונות רצופים וזכתה באליפות המערב‏[31]. בגמר פגשה אוקלהומה את מיאמי היט, לאחר ניצחון במשחק הפתיחה, הפסידה בארבעת המשחקים האחרים והפסידה בסדרה 4-1‏[32].

3 ימים לפני פתיחת עונת 2012/13, לאחר שלא הגיעה להסכמות על גובה החוזה, ביצעה הקבוצה טרייד מפתיע והעבירה את ג'יימס הארדן ליוסטון רוקטס תמורת קווין מרטין, ג'רמי לאמב ובחירת דראפט עתידית‏[33]. את העונה הסדירה סיימה הקבוצה במאזן 22-60 וזכתה באליפות אזור המערב, לראשונה מאז עברה הקבוצה לאוקלהומה. בסיבוב הראשון של הפלייאוף פגשה הקבוצה את הרוקטס וג'יימס הארדן. במהלך המשחק השני בסדרה נפצע ראסל ווסטברוק בברכו, פציעה שסיימה עבורו את העונה‏[34]. דוראנט התאמץ לחפות על העדרו של ווסטברוק, כשקלע ממוצע של 30.8 נקודות, לקח 9 ריבאונדים ומסר 6.3 אסיסטים ב-44 דקות ממוצע למשחק‏[35]. המאמץ הספיק בשביל לגבור על הרוקטס בשישה משחקים, אך בסיבוב השני, פגשה הקבוצה את ממפיס גריזליס שהדיחה את הת'אנדר לאחר חמישה משחקים.

הפציעה של ווסטברוק מנעה ממנו לפתוח את העונה יחד עם הקבוצה, אך הוא חזר למגרשים במחזור השלישי. בסוף דצמבר נאלץ לעבור ניתוח נוסף עקב נפיחות בברכו, ניתוח שהשבית אותו עד אמצע חודש פברואר[36]. חסרונו של ווסטברוק כמעט ולא הורגש אודות לעונה המצוינת של קווין דוראנט שנבחר 4 פעמים לשחקן החודש במערב, קלע 25 נקודות או יותר ב-41 משחקים רצופים, קלע שיא אישי של 54 נקודות במשחק, סיים את העונה כמלך הסלים עם ממוצע של 32 נקודות למשחק ונבחר כ-MVP של העונה הסדירה. את העונה סיימה הקבוצה באמזן 23-59, במקום השני במערב. בפלייאוף הגיעו הת'אנדר עד לגמר המערב בו הפסידו בשישה משחקים 4:2 לסן אנטוניו ספרס שהמשיכה וזכתה באליפות ה-NBA.

2015-הווה:מאבק בפציעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2015 התגלה שבר מאמץ ברגלו של קווין דוראנט, פציעה שאילצה אותו לעבור ניתוח ולהחמיץ את 17 המשחקים הראשונים בעונה‏[37]. במהלך המשחק השני של העונה נפגע ראסל ווסטברוק בכף ידו והחמיץ את 14 המשחקים הבאים‏[38]. בהיעדרם של שני הכוכבים הצליחה הקבוצה לנצח רק ארבעה מתוך שש עשרה המשחקים הראשונים בעונה. דוראנט חזר למגרשים בסוף חודש דצמבר, אך בשל הפציעה הושבת עוד מספר פעמים במהלך העונה ובמהלך חודש פברואר הודיעה הקבוצה שהשחקן סיים את העונה. הפעם היה זה תורו של ווסטברוק להוביל את הקבוצה - הוא זכה בתואר שחקן העונה במערב 3 פעמים ברציפות, השיג 11 טריפל דאבלים וסיים כמלך הסלים של הליגה עם ממוצע 28.1 נקודות למשחק. בשבועות האחרונים של העונה ניהלה הקבוצה מאבק צמוד עם ניו אורלינס פאליקנס על המקום השמיני במערב, המוביל לפלייאוף, אך בסופו של דבר סיימה הקבוצה רק במקום התשיעי ולא העפילה לפלייאוף, לראשונה מאז מונה סקוט ברוקס למאמן. בעקבות חוסר ההצלחה פוטר ברוקס ובמקומו מונה לתפקיד בלילי דונובן[39].

הישגים ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיאטל סופרסוניקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיאים למשחק בודד[עריכת קוד מקור | עריכה]

נקודות: 58, פרד בראון נגד הגולדן סטייט ווריורס, 23 במרץ 1973

כדורים חוזרים: 30, ג'ים פוקס נגד הלוס אנג'לס לייקרס, 26 בדצמבר 1973

אסיסטים: 25, נייט מקמילן נגד הלוס אנג'לס קליפרס, 23 בפברואר 1987

חטיפות: 10, פרד בראון נגד הפילדלפיה 76, 3 בדצמבר 1976 וגאס ויליאמס נגד הניו ג'רזי נטס, 922 בפברואר 1978


פרסים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

MVP של משחק האולסטאר


MVP של סדרת הגמר


השחקן המשתפר של העונה


רוקי השנה

חמישיית העונה
החמישייה הראשונה:

החמישייה השנייה:

החמישייה השלישית:

חמישיית ההגנה של העונה
החמישייה הראשונה:

החמישייה השנייה:

חמישיית הרוקיז של העונה
החמישייה הראשונה:

החמישייה השנייה:



מספרים שהוצאו לגמלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיאטל סופרסוניקס העלתה שישה מספרים לתקרת האולם, כמו גם דגל עם סמל מיקרופון עליו כהוקרה לשדרן בוב בלאקבורן, ששידר את משחקי הקבוצה בין השנים 1967-1992‏:‏[40]

אוקלהומה סיטי ת'אנדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיאים למשחק בודד[עריכת קוד מקור | עריכה]

נקודות: 54, קווין דוראנט נגד הגולדן סטייט ווריורס, 17 בינואר 2014 וראסל וסטברוק נגד אינדיאנה פייסרס, 12 באפריל 2015

כדורים חוזרים: 22, סרג' איבקה נגד הדאלאס מאבריקס, 19 בפברואר 2015

אסיסטים: 17, ראסל וסטברוק נגד הגולדן סטייט ווריורס, 17 בינואר 2015 ונגד הדנוור נאגטס, 22 בפברואר 2015

חטיפות: 7, ראסל וסטברוק נגד הגולדן סטייט ווריורס, 27 בינואר 2012 ותאבו ספולושה נגד המילווקי באקס, 9 באפריל 2012

חסימות: 11, סרג' איבקה נגד הדנוור נאגטס, 19 בפברואר 2012

פרסים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

MVP של העונה הסדירה

מאמן העונה

השחקן השישי של העונה

מלך הסלים

רוקי השנה

MVP של משחק האולסטאר

חמישיית העונה
החמישייה הראשונה:

החמישייה השנייה:

חמישיית ההגנה של העונה
החמישייה הראשונה:

החמישייה השנייה:

חמישיית הרוקיז של העונה
החמישייה הראשונה:

החמישייה השנייה:

הישגים קבוצתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלעי נקודות בתולדות המועדון (נתוני עונה רגילה בלבד. השחקנים המופיעים בכתב מודגש עדיין פעילים בקבוצה‏[41])



מובילים בקטגוריות שונות בתולדות המועדון (נתוני עונה רגילה בלבד. השחקנים המופיעים בכתב מודגש עדיין פעילים בקבוצה‏[41])

ריבאונדים

אסיסטים

חטיפות

חסימות



סגל שחקנים בעונת 2015/2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוקלהומה סיטי ת'אנדר
שחקנים מידע נוסף
עמדה # ארץ שם גובה תאריך לידה אוניברסיטה/מדינת מוצא
C 12 ניו זילנדFlag of New Zealand.svg סטיבן אדמס 2.13 מטרים 20 ביולי 1993 אוניברסיטת פיטסבורג
PG 14 ארצות הבריתFlag of the United States.svg די ג'יי אוגוסטין 1.83 מטרים 10 בנובמבר 1987 אוניברסיטת טקסס
PF/C 4 ארצות הבריתFlag of the United States.svg ניק קוליסון 2.08 מטרים 26 באוקטובר 1980 אוניברסיטת קנזס
SF 35 ארצות הבריתFlag of the United States.svg קווין דוראנט (ק) 2.06 מטרים 29 בספטמבר 1988 אוניברסיטת טקסס
SF 34 ארצות הבריתFlag of the United States.svg ג'וש הואסטיס 2.01 מטרים 19 בדצמבר 1991 אוניברסיטת סטנפורד
PF/C 9 ספרדFlag of Spain.svg סרג' איבקה (ק) 2.08 מטרים 18 בספטמבר 1989 ספרד
C 11 טורקיהFlag of Turkey.svg אנס קאנטר 2.11 מטרים 20 במאי 1992 אוניברסיטת קנטקי
PF/C 33 ארצות הבריתFlag of the United States.svg מיץ' מקגרי 2.08 מטרים 6 ביוני 1992 אוניברסיטת מישיגן
SG 2 ארצות הבריתFlag of the United States.svg אנתוני מורו 1.96 מטרים 27 בספטמבר 1985 ג'ורג'יה טק
PF 6 ארצות הבריתFlag of the United States.svg סטיב נובאק 2.08 מטרים 13 ביוני 1983 אוניברסיטת מרקט
PG 22 ארצות הבריתFlag of the United States.svg קמרון פיין 1.91 מטרים 8 באוגוסט 1994 אוניברסיטת מארי סטייט
SG/SF 21 ארצות הבריתFlag of the United States.svg אנדרה רוברסון 2.01 מטרים 4 בדצמבר 1991 אוניברסיטת קולורדו
SF 5 ארצות הבריתFlag of the United States.svg קייל סינגלר 2.03 מטרים 4 במאי 1988 אוניברסיטת דיוק
SG 3 ארצות הבריתFlag of the United States.svg דיון וייטרס 1.91 מטרים 10 בדצמבר 1991 אוניברסיטת סירקיוז
PG 0 ארצות הבריתFlag of the United States.svg ראסל וסטברוק (ק) 1.91 מטרים 12 בנובמבר 1988 UCLA
מאמן:

ארצות הבריתFlag of the United States.svg בילי דונובן


מקרא


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הסוניקס ישארו בבית, אך לא בסיאטל
  2. ^ העיר מכינה אולם לקבוצה החדשה
  3. ^ האוקלהומה סיטי ת'אנדר קונים את הטולסה 66
  4. ^ David Andrieson,Sonics ushered Seattle into the big time 40 years ago Saturday, seattlepi.com, 12 October 2007
  5. ^ באותה תקופה חוקי ה-NBA לא איפשרו לשחקני מכללות לשחק בליגה עד שבני גילם יסיימו את 4 שנות לימודיהם. בעקבות המקרה נחקק "סעיף המצוקה" (Hardship Case) המאפשר לשחקני מכללות לעזוב ל-NBA לפני שסיימו את לימודיהם, בתנאי שיוכיחו כי הם נמצאים במצב כלכלי קשה שמחייב אותם להתפרנס באופן מיידי
  6. ^ Dan Raley, Where Are They Now? Butch Beard: Sonic turned coach, seattlepi.com, 1 November 2005
  7. ^ בשנים אלו סיבוב הפליאוף הראשון היה בשיטת הטוב מ-3
  8. ^ פול ווסטפאל פוטר מסיאטל, ynet, 28 בנובמבר 2000
  9. ^ יואב בורוביץ', ריי אלן לסיאטל, גארי פייטון למילווקי, הארץ, 23 בפברואר 2003
  10. ^ ערן סורוקה, נייט מקמילן עובר לאמן את פורטלנד, באתר nrg, 7 ביולי 2005
  11. ^ ערן סורוקה, אודן נבחר 1, רנדולף עבר לניקס וריי אלן לבוסטון nrg, 29 ביוני 2007
  12. ^ דיווח: רשארד לואיס סיכם באורלנדו מג'יק, ynet, 3 ביולי 2007
  13. ^ NBA approves sale of Sonics, Storm, ESPN.com, 24 October 2006
  14. ^ ערן סורוקה, בעלי הסוניקס מבקש להעביר את הקבוצה מסיאטל לאוקלהומה, nrg, 3 בנובמבר 2007
  15. ^ SuperSonics, Seattle reach last-minute settlement ,ESPN.com, 3 July 2008
  16. ^ Seattle and Oklahoma City will share the Sonics’ franchise history, The Seattle Times, 5 July 2008
  17. ^ האם העיר סיאטל בדרך לקבל בחזרה קבוצת NBA?, גלובס, 17 בפברואר 2012
  18. ^ דיווחים: הקינגס נמכרו לסיאטל, יעברו כבר בעונה הבאה, וואלה, 9 בינואר 2013
  19. ^ במילווקי מאיימים: נעבור לסיאטל או ללאס וגאס, ערוץ הספורט, 7 ביולי 2015
  20. ^ טרי ומרענן, וואלה, 30 באוקטובר 2008
  21. ^ בחזרה לגראונד זירו, וואלה, 3 בנובמבר 2008
  22. ^ Carlesimo fired; Brooks to take over Thunder in interim, ESPN.com, 22 November 2008
  23. ^ כריס כרוס, וואלה, 30 בנובמבר 2008
  24. ^ ישי רז, סקרמנטו בחרה את כספי במקום ה-23 בדראפט, וואלה, 26 ביוני 2009
  25. ^ סקוט ברוקס נבחר למאמן העונה, וואלה, 22 באפריל 2010
  26. ^ NBA: שיקגו בפלייאוף, דוראנט מלך הסלים, ynet, 15 באפריל 2010
  27. ^ NBA Team Valuations, Forbes, 9 September 2010
  28. ^ Darnell Mayberry, Thunder beats Clippers to wrap up Northwest Division title, NewsOK.com, 6 April 2011
  29. ^ שיקגו ניצחה את מיאמי ועלתה ל-0:1 בגמר המזרח, וואלה, 16 במאי 2011
  30. ^ המאבריקס ניצחו את הת'אנדר 96:100 ועלו לגמר ה-NBA, וואלה, 26 במאי 2011
  31. ^ דרק פישר: "קורה פה משהו גדול לנגד עינינו", וואלה, 7 ביוני 2012
  32. ^ מיאמי היט זכתה באליפות ה-NBA, וואלה, 22 ביוני 2012
  33. ^ ג'יימס הארדן עבר בטרייד ליוסטון, וואלה, 28 באוקטובר 2012
  34. ^ ראסל ווסטברוק כנראה גמר את העונה, וואלה, 26 באפריל 2013
  35. ^ ממוצעי הקבוצה לעונת 2012/113
  36. ^ ראסל ווסטברוק נותח ויושבת עד פגרת האולסטאר, וואלה, 27 בדצמבר 2013
  37. ^ קווין דוראנט סובל משבר מאמץ ברגלו, עלול להיעדר כחודשיים, וואלה, 12 באוקטובר 2014
  38. ^ עוד מכה קשה לת'אנדר: ראסל ווסטברוק ייעדר 4-6 שבועות, וואלה, 31 באוקטובר 2014
  39. ^ אור זיו, רשמית: בילי דונובן מונה למאמן אוקלהומה סיטי, אתר ערוץ הספורט, 30 באפריל 2015
  40. ^ בלקבורן נתן לסוניקס קול
  41. ^ 41.0 41.1 הנתונים מעודכנים לתאריך: 15.12.15