לדלג לתוכן

אמנון וולמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמנון וולמן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 20 באפריל 1955 (בן 69)
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אמנון ווֹלמן (נולד ב-20 באפריל 1955) הוא מלחין ומורה ישראלי, אשר שימש בעבר כמנהל האמנותי של אנסמבל מוזיקה נובה.[1] כמו כן הוא פרופסור לקומפוזיציה המלמד באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים.

וולמן מחבר מוזיקה וטקסטים לכלים שונים, לרבות מחשב. מכלול יצירותיו כולל מוזיקה סימפונית, ווקאלית וקאמרית להרכבים שונים לצד מוזיקה ממוחשבת, מוזיקה לסרטים, לתיאטרון ולמחול. יצירותיו שנוגנו לא מכבר בביצועי בכורה כוללות את "אתר פיקניק", לכוריאוגרפיה שיצרו טרישה בראון וסטיב פאקסטון לביאנלה של ליון; "דרך מתפצלת" לחליל ואלקטרוניקה למריו קארולי בפסטיבל TRAIETTORIE בפארמה, איטליה; "הנסיעה אסורה כשהאורות מהבהבים" למקהלת גיי גותאם ב"בית גריניץ'" בניו יורק; ו"ומחשבתה נעה על פני דממה", לצ'מבלו וצלילים אלקטרוניים, לוויויאן ספיטרי בטורונטו, קנדה. היינץ הוליגר, צ'ארלס ניידיץ' והתזמורת הקאמרית הישראלית, בין השאר, הזמינו יצירות אצל וולמן. הפרטיטורות שלו יוצאות לאור במכון למוזיקה ישראלית ובמרכז למוזיקה ישראלית. וולמן לימד באוניברסיטת נורת'ווסטרן, באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטת סטנפורד, בברקלי ובברוקלין קולג', שם היה חבר בסגל המורים להלחנה ומנהל המרכז למוזיקה ממוחשבת של ברוקלין קולג'.

פרסים ואותות הוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • התחרות הבינלאומית של קווינ'ס קולג', אוקספורד לשנת 2000
  • אות כבוד בתחרות מוזיקה נובה בפראג
  • פרס ראשון בתחרות הבינלאומית למוזיקה חדשה (NewComp) לשנת 1988
  • מלגות לימודים מקרנות שונות, בהן קרן איסטמן, רוקפלר, קרן התרבות אמריקה-ישראל ועוד.

פסקולי הסרטים של וולמן הוצגו בפסטיבלי סרטים באירופה ובארצות הברית בין השנים 1981 ל-2000 וזכו במדליות.

במאי 2006 חזר וולמן לישראל והחל לעסוק בהוראה, בין השאר באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים. מאז 2008 הוא עומד בראש אנסמבל מוזיקה נובה הישראלי.[2]

וולמן הוא בנו של הפרופ' משה וולמן ואחיו של הבמאי דן וולמן

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אתר הבמה, כולל דברי הסבר של אמנון וולמן
  2. ^ נעם בן זאב, עכבר העיר, 24.12.08