אסכולת נוריץ'

אסכולת נוריץ' (באנגלית: Norwich School of painters) הייתה תנועת האמנות האזורית הראשונה שהוקמה בבריטניה.

אמני האסכולה (בית הספר) קיבלו השראה מהסביבה הטבעית של נוף נורפוק והושפעו במידה מסוימת מעבודתם של ציירי הנוף של תור הזהב של הולנד כמו מיינדרט הובמה ויאקוב ואן רויסדאל.^[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגודת האמנים נוריץ' הוקמה בשנת 1803 על ידי ג'ון כרום ורוברט לדברוק כמועדון בו יכלו אמנים להיפגש כדי להחליף רעיונות. מטרותיה היו "לחקור את ההתפתחות, ההתקדמות והמצב הנוכחי של הציור, האדריכלות והפיסול, במטרה להצביע על שיטות הלימוד הטובות ביותר להשגת השלמות הגדולה יותר באמנויות אלה."

הפגישה הראשונה של החברה הייתה בבית המרזח "החור שבקיר". שנתיים לאחר מכן הם עברו למקום שאיפשר להציע לחברים שטח עבודה ותצוגה. התערוכה הראשונה של האגודה נפתחה בשנת 1805 וזכתה להצלחה רבה עד שהפך לאירוע שנתי עד שנת 1825. הבניין הקודם נהרס, אך האגודה נפתחה מחדש שלוש שנים מאוחר יותר, בשנת 1828, בשם: "מכון נורפוק וסופוק לקידום אמנות יפה", במקום אחר. התערוכות נמשכו עד 1833.^[2]

מורה הדרך של האסכולה היה ג'ון כרום, שמשך אליו חברים ותלמידים מובילים רבים עד למותו בשנת 1821. עומס ההנהגה נפל אז על ג'ון סל קוטמן, חבר החברה מאז 1807, שהמשיך לשמור על החברה מאוחדת ופעילה עד שעזב את נוריץ' ללונדון בשנת 1834. למעשה, החברה הפסיקה להתקיים מאותו מועד.

ההישג הגדול של אסכולת נוריץ' היה שקבוצה קטנה של אמנים ממעמד הפועלים, אוטודידקטים, הצליחה לצייר בחיוניות את האזור שמסביב לנוריץ' ובסיוע חסות מקומית דלה.^[3]

רחוק מיצירת פסטיש (חיקוי) של המאה ה-17 ההולנדית, כרום וקוטמן הקימו יחד עם ג'וזף סטנארד אסכולת ציור נוף שראויה לתהילה גדולה יותר. ציורי צבעי המים של ג'ון סל קוטמן מנבאים את אימפרסיוניזם צרפתי.

אחת הסיבות שאמני אסכולת של נוריץ' אינם ידועים כל כך כציירים אחרים בני אותה התקופה, בעיקר ג'ון קונסטבל וויליאם טרנר, היא מכיוון שרוב הבדים שלהם נאספו על ידי התעשיין ג'יי ג'יי קולמן (תעשיין החרדל) והוצגו בתצוגה קבועה במוזיאון טירת נוריץ' מאז שנות השמונים של המאה ה-19.

היעדר החשיפה תוקנה בשנת 2001, כאשר רבות מיצירותיהם הגדולות של אמני אסכולת נוריץ' הוצגו לראשונה מחוץ למקום, בגלריית טייט בלונדון בשנת 2000.