אפולו בלוודרה
מידע כללי | |
---|---|
תאריך יצירה | המאה ה-4 לפנה"ס |
טכניקה וחומרים | שיש |
ממדים בס"מ | |
גובה | 224 |
נתונים על היצירה | |
זרם אמנותי | Greek late classical period |
מספר יצירה | 1015 (מוזיאון הוותיקן) |
מיקום |
מוזיאון הוותיקן קריית הוותיקן |
קואורדינטות | 41°54′23″N 12°27′16″E / 41.90638889°N 12.45444444°E |
אפולו בלוודרה (באיטלקית: Apollo Belvedere) הוא פֶּסֶל שיש רומי העשוי לפי מקור יווני, ייתכן של הפַּסָּל לאוכארס (אנ') (ביוונית: Λεωχάρης) מן המאה ה-4 לפנה"ס. גובהו של הפסל הוא 2.24 מטרים. הפסל מוצג במוזיאון הוותיקן ברומא.
הפסל מציג את דמותו של האל אפולו. דמותו מעוצבת בסגנון הלניסטי – הדמות נשענת על רגל אחת במצב של בין שני צעדים אולם הידיים אינן נמצאות בתנוחת הקונטרה-פוסטו. ידו האחת פורצת אל החלל (לצידי הגוף וקדימה) ומחזיקה את גלימתו המפוסלת ועשירת הקפלים. ידו השנייה מונחת לצד הגוף. הדמות מפנה את מבטה לימין. שיערה עשוי בעזרת חציבה עדינה במקדח, בסגנון האופייני לתקופה ההלניסטית. הפסל נשען על גזע עץ מפוסל שהוא כנראה תוספת של ההעתק הרומי (הפיסול היווני היה עשיר בפסלי ברונזה, שלא שרדו. העתקיהם הרומיים בשיש נזקקו לתמיכה חיצונית).
הפסל נחשב במשך זמן רב לאחת מן היצירות הידועות ביותר מן הפיסול היווני. הפסל התגלה במאה ה-15 והתפרסם מיד ברחבי העולם על ידי העתקים ותחריטים. בשנת 1504 שימש הפסל את אלברכט דירר לעיצוב דמותו של אדם בתחריט "אדם וחווה" הידוע; הפַּסָּל בונקולסי (Pier Jacopo Alari Bonacolsi) יצר לפסל העתקי ברונזה מוזהבים; שעתוק ידוע אחר הוא תחריט מאזור שנת 1530 מאת רימונדי (Marcantonio Raimondi); הפַּסָּל הניאו קלאסי אנטוניו קנובה (Antonio Canova) השתמש בדמות זו כדי לתאר את דמותו של פרסאוס. גישות מודרניות יותר מתייחסות אל הפסל בביקורתיות ותופסות אותו כ"תאטרלי" כיוון שהן תופסות את אמנות התקופה הקלאסית כשיאה של האמנות היוונית.