אנטוניו קנובה
 | |
| אנטוניו קנובה, דיוקן עצמי, 1792 | |
| לידה |
1 בנובמבר 1757 Possagno, איטליה  |
|---|---|
| פטירה |
13 באוקטובר 1822 (בגיל 64) ונציה, האימפריה האוסטרית |
| מקום קבורה |
Tempio Canoviano |
| לאום |
איטלקים |
| מקום לימודים |
האקדמיה לאמנויות יפות בוונציה |
| תקופת הפעילות |
? – 13 באוקטובר 1822 |
| תחום יצירה |
פיסול |
| זרם באמנות |
נאו-קלאסיציזם |
| הושפע על ידי |
ג'וזפה ברנרדי, ג'ובני פרארי |
| יצירות ידועות |
The Three Graces, Hercules and Lychas, פסיכה מתעוררת מנשיקת קופידון, ונוס המנצחת, George Washington |
| פרסים והוקרה |
אזרחות כבוד של אסולו (1822) מסדר הדרבן המוזהב |
  | |
אנטוניו קנובה (באיטלקית: Antonio Canova; 1 בנובמבר 1757 - 13 באוקטובר 1822) היה פסל שיש פיגורטיבי איטלקי ונציגו הידוע ביותר של הסגנון הניאו קלאסי.
נושאי פסליו לקוחים בעיקר מן המיתולוגיה.
בין תלמידיו: ג'ון גיבסון, רינלדו רינלדי.
יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פסיכה מתעוררת מנשיקת קופידון - גרסה אחת מוצגת בארמיטאז' והגרסה השנייה מוצגת בלובר. היצירה דרשה תכנון מדויק בהתחשב בכובד המשקל של השיש ובהתחשב בחופש התנועה שקנובה לקח לעצמו, דבר אשר אינו מותיר מקום לטעויות.
- שלוש הגראציות
- הרקדנית
- אורפיאוס
- פאריס
- נפוליאון
- מריה מגדלנה
- פאולין בורגזה
- פרסאוס עם ראשה של מדוזה
- הבה.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
שלוש הגראציות בארמיטאז'
-
-
קופידון ופסיכה בארמיטאז'
-
אורפיאוס בארמיטאז'
-
הרקדנית במוזיאון בודה
-
בלרינה בגלריה הלאומית לאמנות בוושינגטון
-
פרסאוס עם ראשה של מדוזה במוזיאון הוותיקן
-
פאריס בארמיטאז'
-
הבה בארמיטאז'
-
-
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אנטוניו קנובה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אנטוניו קנובה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
