ארגון טודט
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
גרמניה הנאצית  |
| סוכנות אם |
כוחות היבשה של הוורמאכט |
| תאריך הקמה | 1933 |
| תאריך פירוק |
10 באוקטובר 1945 |
| ראש | פריץ טודט (1933-1942), אלברט שפר (1942-1945) |
| מטה מרכזי |
ברלין |
  | |
ארגון טודט (בגרמנית: Organisation Todt, או בראשי תיבות OT; שמו של הארגון נהגה טוֹט; השם מופיע בעברית גם בכתיב ארגון טוט) היה ארגון ממשלתי בגרמניה הנאצית, שהוקם בשנת 1933. הארגון תכנן, ניהל ובנה מיזמי בנייה גדולים, בעלי חשיבות אסטרטגית. הארגון נקרא על שם מייסדו, פריץ טודט, המפקח על הדרכים ושר החימוש והתחמושת בגרמניה הנאצית. לאחר מותו של המייסד ב-1942, בהתרסקות מטוסו, מונה אלברט שפר לתפקיד. פרנץ זאבר דורש היה מהנדס ראשי של הארגון.
הארגון השתמש בפועלי כפייה, אסירים ממחנות ריכוז ושבויי מלחמה משטח הכיבוש הנאצי. בשיא פעילותו היה הארגון אחראי ל-1,300,000 איש שפעלו במסגרתו, מתוכם מיליון עובדי כפייה. ב-1941 עקב קשיים שהתגלו במהלך מבצע ברברוסה הוקמו יחידות ניידות של הארגון שליוו את הכוחות הלוחמים.
מבנה הארגון
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הארגון היה בנוי כגוף צבאי. בראש כוחות המשימה עמדו מפקדים שנקראו "פרונטפירר". בראש היחידות הבסיסיות שהרכיבו כוח משימה יחיד, עמד מפקד שתוארו היה "באופירר". אנשי הארגון לבשו מדים. רק לאזרחים גרמנים שהוגדרו על פי חוקי הגזע כטהורים מותר היה ללבוש את מדי הארגון. לארגון התגייסו אף עובדים זרים (Frontarbeiter) שנשבעו אמונים לגרמניה הנאצית ומנהיגה. עובדים אלו לבשו סרט דרגה על זרועם וסמל נאצי על כובעם. קבוצה נוספת שלא נדרשה להישבע אמונים הייתה מורכבת מבני עמים אחרים (Einsatzarbeiter). עובדים אלו הוכנסו ליחידה שהוגדרה כיחידת מתנדבים. קבוצה זו לבשה סרט זרוע חום בלבד. מעבר לכך השתמש הארגון בפועלי כפייה.
מיזמי בנייה עיקריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפני המלחמה סייע הארגון מ-1933 ועד 1941 בהקמת הרייכסאוטובאן (Reichsautobahn), מערכת הכבישים המסועפת בגרמניה. בין השנים 1938 ועד 1942 הארגון הקים בין השאר את מערכת הביצורים בגבול גרמניה-צרפת, ששמה "החומה המערבית" ומאוחר יותר, החל משנת 1942, את "החומה האטלנטית". הארגון אף בנה את "החומה הדרומית-מזרחית".
הארגון הקים את המפעל התת-קרקעי הענק בו ייצרו ציוד צבאי חשוב ("המיטלוורק") ושדות תעופה תת-קרקעיים (שדות יגר). מיזמי הבנייה התת-קרקעיים היו חשובים עד מאוד ליציבות המאמץ המלחמתי הגרמני שנפגע מהפצצות אוויריות של בעלות הברית. בעת מבצע ברברוסה בנה הארגון את התשתית התחבורתית שהיוותה בסיס לוגיסטי למבצע. לצורך המבצע הוקמו 20 כוחות משימה (Einsatzkommando) ניידים. לתוכנית להקמת יחידות ניידות חמושות ניתן השם "מבצע יעקב" (Einsatz jacob). היחידות היו אמורות לשפץ ולבנות מחדש את מערכת הכבישים והרכבות ההרוסה, בשטח שנכבש. מבצע זה נחל קשיים רבים ונחשב לכישלון יקר.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בלה גוטרמן, יהודים בשורות ארגון טודט במסע לכיבוש ברית המועצות. יד ושם קובץ מחקרים, 29, 2001. עמ' 53 - 83.
