הצגת המקור של הדף "ארץ ישראל"

{{פירוש נוסף|נוכחי=חבל ארץ|אחר=תיאור ה[[תנ"ך|תנ"כי]]|ראו=ארץ ישראל (יהדות)}}{{מדינה
| שם =
| שם בשפת המקור =
| מדינה = ארץ ישראל
| סוג מדינה = לשעבר
| תמונה = קובץ:Satellite image of Israel in January 2003.jpg
| כיתוב = [[תצלום לוויין]] של ארץ ישראל וסביבתה משנת [[2003]]
| שפה רשמית = [[עברית]], [[ערבית]]
| העיר הגדולה ביותר = [[ביירות]], [[עמאן]], [[ירושלים]]
| יבשת = [[אסיה]]
| ישות יורשת = {{דגל|ישראל}} [[ישראל]]{{ש}}{{דגל|ירדן}} [[ירדן]]{{ש}}{{דגל|לבנון}} [[לבנון]]
| דת = [[יהדות]], [[נצרות]], [[אסלאם]]
}}
'''ארץ ישראל''' (ב[[ראשי תיבות]]: '''א"י''', נקראת ב[[לועזית]]: '''פָּלֶשְׂתִּינָה''', וב[[ערבית]]: '''فلسطين''', בתעתיק ל[[עברית]]: '''פָלַסְטִין''') היא [[חבל ארץ]] הנמצא בדרום-מערב יבשת [[אסיה]], ב[[אגן הים התיכון]] ובחלק של [[המזרח התיכון]] המכונה ה[[לבנט]] ומחולק כיום בין מדינת [[מדינת ישראל|ישראל]] וממלכת [[ירדן]] לפחות, ולפי גבולות רחבים יותר אף בין [[סוריה]], [[לבנון]] ואולי [[מצרים]].{{הערה|ראו להלן [[ארץ ישראל#תחומי ארץ ישראל|בפסקה זו]].}} המינוח המתייחס לשטח בו [[התנחלות השבטים|נחלו]] [[שבטי ישראל]] משני עברי הירדן או ל[[גבולות ההבטחה]] ו[[ארץ ישראל השלמה]]. ארץ ישראל המערבית חופפת בקירוב לחלק המערבי של [[המנדט הבריטי|פלשתינה-א"י המנדטורית]]. ארץ ישראל ממזרח ל[[נהר הירדן]] בה נחלו [[שניים וחצי השבטים]] ובכללה [[הגולן]] מכונה בשם [[עבר הירדן המזרחי]]. ב-[[1921]] הוציאה [[בריטניה]] (שקיבלה מנדט על שני עברי הירדן) את רובו הגדול של עבר הירדן המזרחי מתחום ארץ-ישראל (פלשתינה),{{הערה|למעט חלק קטן מן השטח שממזרח לירדן ומצפון לירמוך, שנכלל בגבולות שטח המנדט של פלשתינה (א"י) ובו מספר קיבוצים.}} וייסדה בו את [[אמירות עבר הירדן]] לימים ממלכת ירדן. שטחי [[רמת הגולן]] נכבשו על ידי מדינת ישראל מסוריה, ב[[מלחמת ששת הימים]].

לארץ ישראל, השוכנת במיקום אסטרטגי בין מצרים, סוריה ו[[חצי האי ערב]], נודעה חשיבות רבה מבחינה דתית, תרבותית, מסחרית ופוליטית. מ[[האלף ה-2 לפנה"ס]] ועד לימינו, אוכלסה הארץ על ידי עמים שונים וקבוצות אתניות שונות, בהם [[כנען|כנענים]], [[עברים]] ([[יהודים]]), [[פלשתים]], [[אדום (עם)|אדומים]], [[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|יוונים]] ו[[ערבים]], וחלקים ממנה היו תחת שלטונן של אימפריות ומדינות שונות, בהן [[מצרים העתיקה]], ממלכות [[ממלכת ישראל|ישראל]] ו[[ממלכת יהודה|יהודה]], [[אשור]], [[האימפריה הנאו-בבלית|בבל]], [[התקופה הפרסית בארץ ישראל|פרס]], [[מצרים התלמיית]], [[הממלכה הסלאוקית]], [[ממלכת החשמונאים|יהודה החשמונאית]], [[התקופה הרומית בארץ ישראל|האימפריה הרומית]], [[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|האימפריה הביזנטית]], [[התקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל|הערבים המוסלמים]], [[ממלכת ירושלים|הצלבנים]], [[התקופה הממלוכית בארץ ישראל|הממלוכים]], [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|העות'מאנים]], [[המנדט הבריטי|בריטניה]], [[ישראל]], [[ירדן]] ו[[מצרים]]. כיום, בתחום ארץ ישראל המערבית חיים מספר כמעט שווה של יהודים ומוסלמים.{{הערה|{{ynet|מורן אזולאי ואליאור לוי|שוויון במספר היהודים והמוסלמים בין הירדן לים|5197827|26 במרץ 2018}}}}

בארץ ישראל התחולל חלק ניכר מן ה[[היסטוריה של עם ישראל]], ועל פי ה[[תנ"ך]] היא הארץ אותה הבטיח [[אלוהים (יהדות)|אלוהים]] לזרעם של [[אברהם]], [[יצחק]], ו[[יעקב]], הקרוי גם בשם "ישראל". לכן [[יהודים|העם היהודי]], "{{פירושון|בני ישראל}}", רואים בה מרכז [[לאומיות|לאומי]] יהודי. כמו כן, ה[[אסלאם]] וה[[נצרות]] רואות בארץ ישראל מרכז דתי בעל חשיבות היסטורית רבה.

החל מסוף [[המאה ה-19]] ותחילת [[המאה ה-20]] האזור עומד במוקד סכסוך לאומי בין [[ציונות|התנועה הציונית]] ל[[התנועה הלאומית הפלסטינית|תנועה הלאומית הפלסטינית]]. כיום, למעט רצועת עזה, כל שטחה של הארץ, שהיה לפני [[הכרזת העצמאות|קום המדינה]] תחת שלטון [[המנדט הבריטי]], נשלט על ידי מדינת ישראל. [[הקו הירוק]] הוא [[גבולות מדינת ישראל|גבול המדינה]] המוכר על ידי [[הקהילה הבין-לאומית]],{{הערה|מדינת ישראל החילה את חוקיה על [[מזרח ירושלים]] ו[[רמת הגולן]], מהלכים שלא הוכרו על ידי הקהילה הבין-לאומית}} בעוד [[בקעת הירדן]] וחלקים מ[[יהודה (חבל ארץ)|יהודה]] ומ[[השומרון]], השוכנים בליבה של הארץ, [[השלטון הישראלי ביהודה ושומרון|מוחזקים צבאית]] על ידי ישראל מאז [[מלחמת ששת הימים]], ומיושבים חלקית בישראלים ש[[התנחלות|התנחלו]] באזור. המחלוקת על מעמדו של שטח זה מהווה את אחד מנושאי הליבה של [[הסכסוך הישראלי-פלסטיני]].

על פי נתוני [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]] ו[[המנהל האזרחי]], בשנת 2022 יהודים ו"אחרים"{{הערה|״אחרים״ הם זכאי [[חוק השבות]] שיהדותם טרם אושרה}} היוו 49.84% מהאוכלוסייה בארץ ישראל, לעומת 50.16% [[פלסטינים]].{{הערה|{{הארץ|גלעד הירשברגר, סיון הירש־הפלר ושאול אריאלי|בזמן שישנתם היהודים הפכו למיעוט בא"י|00000182-6875-d9c2-afa6-fffd49130000|4 באוגוסט 2022}}}} עם זאת, ה[[דמוגרפיה|גיאודמוגרף]] [[ארנון סופר]] ציין כי מדדים אלה אינם מביאים בחשבון קבוצות רבות של מי שאינם יהודים,{{הערה|למשל: עובדים זרים באישור או בלי אישור, זרים בלא היתר שהייה (סטודנטים, אנשי דת ומתנדבים), מהגרים מאפריקה וילדיהם שנולדו בישראל, תיירים בלא רישיון, שוהים פלסטינים מתוקף איחוד משפחות ושוהים פלסטינים שלא כחוק.}} אשר מספרם הכולל מגיע לכ-650 אלף נפש, וכי עובדה זו מורידה את שיעור היהודים בארץ ישראל ל-46%–47% בלבד.{{הערה|{{הארץ|ארנון סופר|בעיה דמוגרפית? פשוט נגרש את כל הערבים, הם אומרים|00000182-e452-d73b-a3b3-f573c3530000|28 באוגוסט 2022}}}}

==שמה של הארץ==
[[קובץ:NLI Quarta Asie tabula.jpg|ממוזער|טקסט=מפת ארץ ישראל והסהר הפורה לפי הגאוגרף היווני תלמי. הוצאה מהמאה ה-15. מתוך אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית|מפת ארץ ישראל ו[[הסהר הפורה]] לפי הגאוגרף היווני [[תלמי (אסטרונום)|תלמי]]. הוצאה מהמאה ה-15. מתוך אוסף המפות ע"ש [[ערן לאור]], [[הספרייה הלאומית]]]]
השם המקובל בלשונות אחרות לאזור הגאוגרפי המכונה בעברית "ארץ ישראל" הוא '''פלשתינה''' (על גרסאותיו בשפות השונות). אף בעברית, השם הרשמי שנתנה [[הממלכה המאוחדת|בריטניה]] לשטח [[המנדט הבריטי]], שכלל בעיקר שטחים מארץ ישראל, היה "פַּלֶשְׂתִינָה (א"י)", וכיום בפי ה[[ערבים]] הוא מכונה "פָלַסְטִין". אצל היהודים מקובל לכנותה בשם "ארץ הקודש", בפי נוצרים מקובל לכנות את הארץ גם בשם "[[הארץ המובטחת]]" ו"הארץ הקדושה". כינויים אלה קיימים כמעט בכל השפות שבהן מדברים נוצרים או יהודים בהתייחס לארץ ישראל.

ב[[תנ"ך|מקרא]] מכונה ארץ ישראל בשמות רבים בהם: '''ארץ כנען''',{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|מז|א}}}} '''[[ארץ זבת חלב ודבש]]''',{{הערה|{{תנ"ך|שמות|ג|ח}}; התיאור "זבת חלב ודבש" מופיע גם בסיפור [[שנים עשר המרגלים]].}} '''הארץ הטובה''',{{הערה|{{תנ"ך|דברים|א|לה}}, {{תנ"ך|דברים|ג|כה}}, {{תנ"ך|דברים|ח|י}}, ועוד.}} '''[[ארץ הצבי]]''',{{הערה|{{תנ"ך|דניאל|יא|טז}}}} '''[[ארץ חמדה]]''',{{הערה|{{תנ"ך|ירמיהו|ג|יט}}}} '''ארץ העברים''',{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|מ|טו}}}} או בכינוי '''הארץ''' ללא כל תוספת.{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|יט|כג}}}} הצירוף המקראי '''ארץ ישראל''' מתייחס לרוב לשטחי [[ממלכת ישראל]], ומופיע ב[[ספר שמואל]],{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|יג|יט}}}} ב[[ספר מלכים]],{{הערה|{{תנ"ך|מלכים ב|ה|ב}}}} ב[[ספר יחזקאל]]{{הערה|{{תנ"ך|יחזקאל|מ|ב}}.}} וב[[דברי הימים|ספר דברי הימים]].{{הערה|{{תנ"ך|דברי הימים ב|ב|טז}}.}}

===ארץ כנען===
ב[[תורה]] נקראת ארץ ישראל לעיתים רבות גם בשם ארץ כנען, על שם העמים צאצאי [[כנען (דמות מקראית)|כנען]] בנו של [[חם בן נח|חם]] בן [[נח]], שעל פי המסופר במקרא,{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|י|יט}}.}} ישבו בארץ זו בטרם כיבושה בידי עם ישראל בהובלת [[יהושע בן נון]] בראשית [[התנחלות השבטים|תקופת ההתנחלות]]. ארץ כנען המקראית אינה כוללת את עבר הירדן המזרחי, [[פרשת בני גד ובני ראובן|שאותו ביקשו שבטי ראובן וגד לנחול]] בניגוד לתוכנית החלוקה המקורית.

פירוש אפשרי נוסף למקור השם "[[כנען]]" הוא גוון אדום מסוג "[[ארגמן]]",{{הערה|1=[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=12329 כנענים], באתר [[הספרייה הווירטואלית של מטח]]}} שכן באותה תקופה נודעו תושבי המקום בהפקה ו[[מסחר]] של צבע זה אותו ייצרו מחלזון ממין [[ארגמון קהה קוצים]] שנמצא בחופי הארץ,{{הערה|מאותה הסיבה קיבלה [[פיניקיה]] את שמה, אשר אף הוא משמעותו ארגמן ביוונית.}} ולפיכך ייתכן ונגזר גם שמם של העמים שישבו בה באותה עת בשם "הכנענים".{{הערה|עמי כנען הם שכבה ההיסטורית נוספת של עמים אשר ישבו באזור והחליפו אלה את אלה בנסיבות גאופוליטיות שונות לאורך השנים.}} השם כנען מופיע אצל [[מצרים העתיקה|המצרים]] כשם חבל הארץ שנשלט על ידם ב[[תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל|תקופת הברונזה המאוחרת]].

===ארץ ישראל===
לאחר כיבוש ארץ כנען בידי בני ישראל בהנהגת [[יהושע בן נון]], נקרא חבל הארץ שבשליטת בני ישראל "ארץ בני ישראל".{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|יא|כב}}.}} בספר [[שמואל]] נקראת הארץ לראשונה "ארץ ישראל".{{הערה|"וְחָרָשׁ לֹא יִמָּצֵא בְּכֹל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל" ({{תנ"ך|שמואל א|יג|יט}}). גם במקרה זה נראה כי הכוונה לחלק הארץ שהיה בשליטת בני ישראל – ראו הערה קודמת}} השם "ישראל" עצמו הוא קדום מאוד, ומופיע, מלבד ב[[תנ"ך|מקרא]], גם ב[[אסטלה|אַסְטֵלה]] [[מצרים|מצרית]] שמתארת את ניצחונותיו של [[פרעה]] [[מרנפתח]] ("[[מצבת ישראל]]") משנת 1230 לפנה"ס (על פי התארוך המקובל). באסטלה זו מופיעים שמות של אזורים ויישובים קדומים בארץ ישראל, אולם השם "ישראל" עצמו מופיע בה כשמו של עם ולא כשם של ארץ או של אזור גאוגרפי.

===ארץ יהודה===
לאחר ש[[פילוג ממלכת ישראל המאוחדת|נחלקה ממלכת ישראל המאוחדת]], עליה מלכו [[דוד]] ו[[שלמה]], לשתי מלכויות נפרדות, ציין השם "ישראל" רק את תחומי [[ממלכת ישראל|מלכות אפרים]] (הצפונית), ואילו תחומה של [[ממלכת יהודה|מלכות בית דוד]] (הדרומית) נקרא "יהודה" על שם השבט המרכזי בה. במשך הזמן, למשל בתקופת [[גלות בבל]], חזר לשמש השם "ארץ ישראל" (או "הר/אדמת ישראל" וכיוצא בזה) כשם כללי לכל הארץ,{{הערה|למשל: {{תנ"ך|יחזקאל|מ|ב}}.}} בעוד שטחה ההיסטורי של ממלכת יהודה (למשל בתקופת [[שיבת ציון]]) עדיין כונה "יהודה".{{הערה|למשל: {{תנ"ך|עזרא|א|ב|ג}}; {{תנ"ך|עזרא|ב|א|ללא=ספר}}.}}

ב[[התקופה הפרסית בארץ ישראל|תקופה הפרסית]], לאחר [[הכרזת כורש]] שאִפשרה ליהודים לשוב לארץ ישראל מגלות בבל, התקיימה בארץ ישראל אוטונומיה יהודית בשם "[[יהוד מדינתא]]" (מדינת יהודה, ב[[ארמית]]), שהייתה יחידה מנהלית עצמאית, אשר הנפיקה מטבעות קטנים עם האותיות "יהֻד". ראשית ההתיישבות היהודית בארץ בימי שיבת ציון התרכזה בשטח ממלכת יהודה הקדומה, וגם מוצאם של רוב השבים מגלות בבל היה משבט יהודה, על כן כונו מחדשי ההתיישבות בארץ 'יהודים',{{הערה|הכינוי 'יהודים' לחלקים מעם ישראל מופיע לראשונה רק לאחר גלות בבל, אליה גלתה [[ממלכת יהודה]] בלבד.}} והאוטונומיה שלהם 'מדינת יהודה'.

ב[[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|תקופה ההלניסטית]] לא הייתה הארץ יחידה מוגדרת מבחינה מדינית-מנהלית או בתודעה של תושביה הלא-יהודים, אלא חלק בלתי נפרד בתוך גופים כוללים יותר. ב[[ספר מקבים א|ספר מקבים]] מ[[חשמונאים|תקופת החשמונאים]] נעשה שימוש רב בשם "ארץ יהודה", המתייחס לטריטוריה בה התקיים ריכוזו הגדול של היישוב היהודי בארץ ישראל, וזאת בנפרד מ"ארץ [[הגליל]]" למשל. אולם עם כינונה של [[ממלכת החשמונאים|מדינת "יהודה" החשמונאית]] והתפשטותה על פני ארץ ישראל כולה, הפך השם '''יהודה''' לשמה הרשמי של הארץ.{{הערה|[[מנחם שטרן]], '''ההיסטוריה של ארץ־ישראל''', כרך שלישי: התקופה ההלניסטית ומדינת החשמונאים, חלק א, עמ' 11–12.}} גם ב[[התקופה הרומית בארץ ישראל|תקופה הרומית]] נקראה הארץ, כמו גם ממלכת [[הורדוס]] וה[[פרובינקיה יודיאה|פרובינקיה]] שהוקמה אחריה, בשם "יהודה" (ב[[לטינית]]: Iudae). לפעמים נעשתה הבחנה בין "יהודה" בדרום הארץ, לבין "הגליל" בצפון הארץ,{{הערה|למשל ב{{משנה|תרומות|י|ח}}, ועוד מקומות רבים במקורות [[חז"ל]] ועוד.}} כך שתושבי הדרום כונו "יהודים" ותושבי הצפון "גליליים".{{הערה|ראו למשל ב[[הברית החדשה|ברית החדשה]], "מעשי השליחים" פרק 2, שם מכונים תלמידי ישו "בני הגליל" לעומת תושבי ירושלים המכונים "אנשי יהודה" (תרגום דעליטש).}} אולם השם "יהודה" כשמה של הארץ כולה נותר כך עד לתחילת [[המאה ה-2]] לספירה.

===פלשתינה===
השם '''פלשׂתינה''', שנעשה מקובל מאוד בשפות זרות, מופיע לראשונה אצל ההיסטוריון היווני [[הרודוטוס]], שחי ב[[המאה ה-5 לפנה"ס|מאה ה-5 לפנה"ס]], כ[[שם תואר]] גזור מהשם "[[פלשתים]]" לחלק מ[[סוריה הגדולה|סוריה]]: Συρία ἡ Παλαιστίνη, כלומר "סוריה הפלשתית".{{הערה|שם=כתבי הירודוטוס|כתבי הירודוטוס: ספר I סעיף 105; ספר II סעיף 104; ספר II סעיף 106; ספר III סעיף 5; ספר III סעיף 91; ספר IV סעיף 39; ספר VII סעיף 89.}}<ref name=":0">[[האנציקלופדיה העברית]], [[iarchive:2_20200322_20200322_1243/Encyclopaedia_Hebraica_Vol6/page/n11/mode/1up|כרך ו' עמ' 27]]</ref> השם פלשתים מופיע ב[[תנ"ך|מקרא]] ובמקורות מצריים {{אנג|Peleset|pwrꜣsꜣtj}}, ושהתייחס בדרך-כלל רק לאזור ה[[חוף]] הדרומי,{{הערה|ראו למשל [[s:שמות יג יז|שמות יג יז]].}} אך לעיתים נקראה הארץ כולה כך היות שבמספר תקופות היה השלטון בארץ פלשתי, כפי שניתן ללמוד מכמה עדויות מקראיות.{{מקור|סיבה=זה שהארץ הייתה בשלטון פלשתי לא אומר שנקראה פלשת}}{{הערה|{{תנ"ך|שופטים|יג|א}}, {{תנ"ך|שמואל א|יג|יט}}–כ', ועוד.}} לאחר ימי הרודוטוס קוצר השם, והתואר "פּלאיסטיני" הפך לשם עצם בפני עצמו של חבל ארץ ב[[סוריה (אזור)|ארץ סוריה]].<ref name=":0" />

השם שבו השתמש הרודוטוס נזכר גם אצל [[אריסטו]] ומופיע בספרות ה[[התקופה ההלניסטית|הלניסטית]] בהתייחס לחופה הדרום-מערבי של הארץ. ה[[משורר]]ים הרומיים [[טיבולוס]] ו[[אובידיוס]] היו הראשונים שהשתמשו בו ב[[ספרות לטינית|ספרות הלטינית]] (בלטינית: Palaestina). ב[[המאה ה-1|מאה ה-1]] לספירה, הסופרים היהודים [[פילון האלכסנדרוני|פילון]] ו[[יוסף בן מתתיהו]]{{הערה|תרגום ליזה אולמן ל'''תולדות מלחמת היהודים ברומאים''', הערה לספר חמישי, פרק ט, סעיף 384: יוספוס משתמש בשם "פלאיסטינה" פעם אחת ב"[[מלחמת היהודים]]", 11 פעמים ב"[[קדמוניות היהודים]]" ושלוש פעמים ב"[[נגד אפיון]]", בכל הפעמים במשמעות "ארץ פלשתים".}} כבר השתמשו בחיבוריהם ביוונית בשם "פלשתינה" או "סוריה-פלשתינה" כדי לציין את ארץ ישראל כולה, לצורך הבחנה נוחה בין "יהודה", שמה הרשמי של הארץ בתקופתם, לבין חבל יהודה גופא.{{הערה|[[מנחם שטרן|Menahem Stern]], '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Jerusalem, 1976, Vol. I: II: Aristotle, pp. 6–7; XLIX. Ovid, p. 349}}
[[קובץ:Dioecesis Orientis 400 AD.png|ממוזער|חלוקת [[דיוקסיה|דיוקסיית]] המזרח {{אנ|Diocese of the East}}, בדרום שלוש הפלשתינות]]
השם "פלשתינה" הפך רשמי באימפריה הרומית רק ב[[המאה ה-2|מאה ה-2]] לספירה, כש[[פרובינקיה יודיאה|פרובינקיית יהודה]] בוטלה בידי ה[[קיסרי רומא|קיסר]] [[אדריאנוס]], בעקבות [[מרד בר כוכבא]], ותחתיה הוקמה הפרובינקיה של "[[סוריה פלשתינה|סוריה הפלשׂתינאית]]", או בקיצור "פלשתינה".{{הערה|אדריאנוס גם שינה את שמה של [[ירושלים]] ל"קולוניה אילייה קפיטולינה", שם שהיה בשימוש במשך 500–600 שנה (כפי שעולה מכתבי היסטוריונים מוסלמיים), אך לא התקבל בסופו של דבר בשום שפה.}} שינוי השם מ"יודאיה" (יהודה) ל"פלשתינה" נועד לטשטש את הקשר בין היהודים לארצם ולבטל את זכותם על מולדתם.<ref name=":0" /> לעיתים שולבו המונחים – למשל, [[תלמי (אסטרונום)|פתולמאיוס הגאוגרף]] התייחס לאזור כ"פלשתינה יודאה" (פלשתינה־יהודה).<ref>{{קתדרה|[[יורם צפריר]]|אילת ומפרץ אילת במקורות היווניים והרומיים – מן האונומסטיקון של ארץ-ישראל|53.10|53, ספטמבר 1989, עמ' 158}}</ref> ב[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|תקופה הביזנטית]] חולקה הארץ לשלושה מחוזות: פלשתינה [[פלשתינה פרימה|פרימה]], [[פלשתינה סקונדה|סקונדה]] ו[[פלשתינה טרטיה|טרטיה]] (הראשונה, השנייה והשלישית). בספרי ה[[משנה]] וה[[תלמוד]] (שנערכו בתקופה הרומית-ביזנטית) לעומת זאת, הרבו להשתמש בשם "ארץ ישראל". השימוש בשם זה נפוץ ביותר בספרות ההלכה ואגדות חז"ל, המדרשים, הפרשנויות, התפילות והפיוטים.{{הערה|1=פנחס נאמן, אנציקלופדיה גאוגרפית מקראית, וכן ב [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=3567 אנציקלופדיה יהודית דעת] המבוסס על מקור זה.}}[[קובץ:Palestinae.jpg|ממוזער|מפת "פלשתינה" של [[אברהם אורטליוס|אורטליוס]], 1570]]לאחר [[הכיבוש הערבי של ארץ ישראל|הכיבוש הערבי]], נשמרה החלוקה המנהלית הביזנטית ושטחה של "פלשתינה פרימה" הפך ל"[[ג'ונד פלסטין]]", כלומר: המחוז הצבאי של פלסטין.<!-- גם הצלבנים השתמשו בשם Palaestina, בלי קשר לשימוש המוסלמי במונח הערבי שהתגלגל ממנו, רצוי להביא לכך מקור ולהזכיר זאת --> במרוצת המאות ה-12 וה-13 נזנח המונח "פלסטין" כשמו של המחוז. המחוז המשיך להתקיים עד [[הפשיטות המונגוליות על ארץ ישראל|הפלישה המונגולית]] במאה ה-13, ותחת [[התקופה הממלוכית בארץ ישראל|שלטון הממלוכים]] נתחלק שטחו למספר מחוזות.{{הערה|[[יהושע פורת]], '''[[צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית (ספר)|צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1918–1929]]''', מבוא, עמ' 4: אף על פי שמחוז "פלסטין" נעלם מהחלוקה המנהלית, השם הזה שרד כמציין את התחום הקודם של המחוז. בסוף [[המאה ה-15]] תיאר ה[[גאוגרף]] הממלוכי [[מוג'יר א-דין]] את הנפות הכלולות ב"ארד פלסטין", ואלו חפפו בקירוב את שטחם של "פלשתינה פרימה" ו"ג'ונד פלסטין".}} בתקופה הממלוכית (1260–1517) השם "פלסטין" היה מקובל רק בקרב חוגים משכילים מצומצמים.{{הערה|'''ההיסטוריה של ארץ ישראל''', כרך 9, חלק ג, פרק 1 ([[יעקב שמעוני]]), עמ' 264.}} במהלך [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל]] הארץ הייתה חלק מ[[סוריה (איילט)|סוריה (איאלת או וילאית)]] וחולקה ל[[סנג'ק (האימפריה העות'מאנית)|סנג'קים]] שנקראו על שם [[ערים]]. באמצע ה-19 שונתה החלוקה המנהלית והפלכים נקראו לפי ערים.

במאה ה-19 המונח "פִלסטין" היה שגור כציון גאוגרפי לחלק נרחב מארץ ישראל, כפי שמעידים על כך ספרי נוסעים ערבים ותעודות רבות. אולם המונח החל לקבל משמעות פוליטית לאומית רק בשלהי [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|התקופה העות'מאנית]], ככל הנראה במקביל לראשית ההתעוררות הלאומית הערבית בארץ בסוף המאה.{{הערה|'''ההיסטוריה של ארץ ישראל''', כרך 8, חלק ב, פרק 4 ([[עאדל מנאע]]), עמ' 188.}}
בתקופה זו החלו משכילים "מתמערבים" מבין [[ערביי ארץ ישראל]] (במיוחד נוצרים-אורתודוקסים) להשתמש בשם "פלסטין", ובשנת 1911 אף נוסד [[פלסטין (עיתון)|עיתון בשם זה]]. בתהליך גיבוש הזהות ה[[פלסטינים|פלסטינית]] שלהם, אימצו בסופו של דבר ערביי ארץ ישראל את השם "פלסטין" כשמה של הארץ.{{הערה|{{העין השביעית|שמעון שמיר|נוח בשבע שגיאות|27274|1 במרץ 2005}}}}

שלטון [[המנדט הבריטי]], שהוקם בארץ ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20]], הכיר ב[[עברית]] כאחת השפות הרשמיות, אך עמד על כך ששם הטריטוריה שתחת המנדט יהיה "פלשתינה". [[היישוב|היישוב העברי]] בארץ התנגד לכך בתוקף, ודרש ששם הארץ בעברית יהיה "ארץ ישראל". הפשרה שהושגה בסופו של דבר הייתה, ששם ארץ המנדט ייכתב בעברית "פלשתינה (א"י)", ותושבי הארץ היהודים והערבים נקראו על ידם: "פלשתינאים".

===ארץ הקודש===
בהקשר הדתי, בשל היותה קדושה הן ב[[יהדות]] והן ב[[נצרות]] ובשל כך שגם ב[[אסלאם]] מיוחסת לה קדושה מסוימת,{{הערה|שתי הסיבות העיקריות הן 1) בשל היותה קדושה ל[[שבטי ישראל|בני ישראל]] בעבר 2)בשל קידושה על ידי המאמינים באמצעות [[הכיבוש המוסלמי]].}} נקראת ארץ ישראל "ארץ קדושה" בשפות רבות.

למשל ב[[לטינית]]: Terra Sancta, (הארץ הקדושה)
ב[[קוראן]]: الْأَرْضَ الْمُقَدَّسَةَ ("אל-ארצ׳ אל-מוקדסה"),{{הערה|{{קוראן|5|24}}: "ועתה עברו '''בארץ הקדושה''', אשר הנחיל ד' אתכם". אזכור נוסף לארץ (ללא אזכור קדושתה) מופיע ב{{קוראן|17|106}}: "אמרנו אל בני ישראל: גורו בארץ הזאת". (תרגום רקנדורף)}}
ב[[אנגלית]]: The Holy Land (וגם: "[[הארץ המובטחת]]" – The Promised Land), ואילו אצל היהודים מקובל לכנותה בשם "ארץ הקודש", או לרוב בקיצור: "הארץ", כאשר כל מקום אחר בעולם נקרא בהתאם – [[חוץ לארץ|חוץ-לארץ]].

===כינויים נוספים===
בתקופת הגלות, לעיתים נקראה ארץ ישראל על פי מיקומה הפיזי ביחס לפונה אליה: ב[[תלמוד בבלי]] נקראה "[[מערב]]א",{{הערה|למשל {{בבלי|נדרים|מ|א}}}} וה[[ראשונים]] כינו את [[תלמוד ירושלמי]] "תלמוד המערב".{{הערה|{{אתר ישיבה1|הרב אחיקם קשת|מבוא לירושלמי|21391|תשע"ג}}}}

== פרה-היסטוריה והיסטוריה==
{{הפניה לערך מורחב|היסטוריה של ארץ ישראל}}{{תקופות בארץ ישראל}}
ארץ ישראל מיושבת ברציפות מן התקופה ה[[פרהיסטוריה|פרה-היסטורית]]. בשל מיקומה הגאוגרפי סמוך ליבשת [[אפריקה]], אשר בה התרחשה ה[[אבולוציה של האדם]], שימשה ארץ-ישראל כפרוזדור טבעי ל[[נדידת האדם הקדמון|נדידת בני-אדם קדמונים]] ל[[אסיה]] ו[[אירופה]]. כמה מן ה[[אתר ארכאולוגי|אתרים הארכאולוגים]] העתיקים בעולם מחוץ לאפריקה, בגיל של עד מיליון וחצי שנים לפני זמננו, התגלו בארץ-ישראל. תושבי אתרים אלו היו [[ציידים-לקטים]] שהשתייכו ככל הנראה למין [[הומו ארקטוס]], והותירו אחריהם כלי-אבן רבים מן [[התרבות האשלית]]. ב[[התקופה הפלאוליתית|תקופה הפלאוליתית התיכונה]], כ-250 עד 45 אלף שנים [[לפני זמננו]], חי בארץ-ישראל [[אדם|האדם המודרני]] לצד [[האדם הניאנדרטלי]]. בתקופה זאת [[נחל מערות|מערות הכרמל]] ו[[הגליל]] היו תחום התפוצה הצפוני ביותר בעולם של הראשון והדרומי ביותר של האחרון.

לפני כ-15,000 שנים, בסוף [[התקופה האפיפלאוליתית]], הופיעו בארץ ישראל כפרי הקבע הראשונים של [[התרבות הנאטופית]]. מיד לאחר מכן, ב[[התקופה הנאוליתית|תקופה הנאוליתית]], הייתה ארץ ישראל מהאזורים הראשונים בעולם בהם הופיעה [[חקלאות]]. בה תורבתו ה[[חיטה]] כ-10,000 שנה [[לפני זמננו]], ועץ ה[[זית אירופי|זית]] לפני כ-6,000 שנה. הערים הראשונות ב[[ארץ ישראל בעת העתיקה|תקופת הברונזה הקדומה]] (האלף השלישי לפנה"ס) היו קטנות יחסית וגודלן לא עלה על כמה עשרות [[דונם]]. עם הזמן התפתחו הערים הקטנות ליישובים גדולים ואף שידעו עליות ומורדות, נוצרו בה בסופו של דבר [[עיר-מדינה|ערי מדינה]] משגשגות בעלות קשרי מסחר עם [[הסהר הפורה]], [[מצרים]] ואזורים אחרים.

ב[[ארץ ישראל בעת העתיקה#תקופת הברונזה|תקופת הברונזה הבינימית]], בסוף האלף השלישי לפני הספירה, הייתה אוכלוסיית ארץ ישראל [[נוודים|נוודית]].{{מקור|סיבה=אז איך יש יישובי קבע מתקופה זאת? לא כל האוכלוסיה הייתה נוודית, וקשה (אף שיש מחקרים העוסקים בכך) להעריך את פילוחי האוכלוסיה}} [[רועה צאן|רועי צאן]] שהשקיעו מעט ב[[בית מגורים|בתים]] והרבה מאוד ב[[קבורה|קברים]]. בראשית האלף השני לפני הספירה, ב[[ארץ ישראל בעת העתיקה|תקופת הברונזה התיכונה]] החלה מגמת עיור במערך יישובי מפותח ובהם אף יישובים מבוצרים כדוגמת בית אל, גבעון, ירושלים ובית צור. עד המאה ה-12 לפני הספירה סוף [[תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל|תקופת הברונזה המאוחרת]] גרו בשטחי ארץ ישראל [[כנען|כנענים]], שעסקו בגידול עצי פרי, צאן ובקר, דיג, חיטה ושעורה. בנוסף, על שפת הים היו מפעלי [[זכוכית]] ומצבעות [[ארגמן]]. באותה תקופה שלטה על הממלכות המקומיות בארץ ל[[מצרים העתיקה|אימפריה המצרית]], ובצפון הארץ לעיתים גם [[האימפריה החתית]]. בשל מיקומה האסטרטגי כחבל ארץ המחבר בין [[אסיה]], [[אירופה]] ו[[אפריקה]], האימפריות הגדולות לטשו אליה עיניים וניסו לבסס את אחיזתם בה.{{מקור|סיבה=מי מלבד המצרים והחתים בתקופת הברונזה ניסה לשלוט בארץ ישראל? אולי רק סרגון הראשון}} סוף תקופה זאת מתועדת היטב ב[[מכתבי אל-עמארנה]], שרובם מכנען.

החל מהמאה ה-12 לפני הספירה (יש המקדימים למאה ה-14{{מקור|מי?}}) החלה [[תקופת ההתנחלות|התגבשות הברית הישראלית]] בהר. במהלך [[תקופת הברזל]] התחלק האזור לממלכות כגון [[ממלכת יהודה|יהודה]], [[ממלכת ישראל|ישראל]], [[ממלכת אדום|אדום]], [[מואב]], [[עמון]], ממלכות עירוניות [[פיניקים|פיניקיות]], ממלכת [[ארמים|ארמיות]] וממלכות אזוריות של ה[[פלשתים]] הפולשים, כולן נכבשו בהדרגה על ידי [[האימפריה האשורית החדשה]], שאת שטחיה ירשה [[האימפריה הבבלית החדשה]], ואותה ירשה [[האימפריה הפרסית האחמנית|האימפריה הפרסית]] (586–332 לפנה"ס), שהייתה סובלנית במיוחד. האימפריה הפרסית נכבשה על־ידי [[אלכסנדר הגדול]], וכך החלה תקופה של [[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|שלטונות הלניסטיים]] (332–167 לפנה"ס) שכנגדם התמרדו [[החשמונאים]] וקיבלו [[ממלכת החשמונאים|עצמאות]]. לאחר מכן שלטה [[האימפריה הרומית]] (63 לפנה"ס – 324 לספירה) בארץ, וידעה כמה עימותים קשים עם יהודי הארץ ([[המרד הגדול]] ו[[מרד בר כוכבא]]) [[מרד התפוצות|והתפוצות]], שאחריהם אבדה האחיזה הלאומית של היהודים בארץ, ו[[האימפריה הביזנטית]] (324–638) שבתקופתה הידלדל היישוב היהודי שרובו היה ב[[הגליל|גליל]], בעוד השומרון מלא ב[[שומרונים]]<!-- פלוס-מינוס, ולא רק בשומרון -->.

[[קובץ:Patriarchatus Hierosolymitani geographica descriptio.jpg|ממוזער|ימין|מפה של ארץ ישראל משנת 1729]]בתקופה [[התקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל|הערבית הקדומה]] (638–1099) חזר המרכז היהודי לירושלים למרות האיסור הערבי, יהודים התיישבו גם ב[[רמלה]], וחוקים שהקשו את החיים של [[אהל אל-כתאב|יהודים ונוצרים כאחד]] היו דבר מקובל. תחת ה[[ממלכת ירושלים|צלבנים]] (1099–1260) ביצעו הנוצרים לעיתם טביחות בתושבים הלא נוצריים בערים, והיהודים שרדו הודות לכך שיישבו גם בכפרים. ה[[ממלוכים]] (1260–1517) כבשו את הארץ מידי הצלבנים, הרסו את היישובים הצלבניים ובנו מבני דת אסלאמיים.

[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|האימפריה העות'מאנית]] (1517–1917) שלטה בתקופה הבאה בארץ ישראל, אך ארץ ישראל נחשבה ל"חצר האחורית" שלה. [[המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה|כיבוש הארץ בידי הבריטים]] הושלם בסוף שנת 1917 ובתחילת שנת 1918. בשנת 1922 קיבלה [[הממלכה המאוחדת]] [[מנדט חבר הלאומים|מנדט]] מידי [[חבר הלאומים]] לשלוט בארץ בשני עברי הירדן. בשנת 1923 הפרידה בריטניה את עבר הירדן המזרחי מארץ-ישראל המערבית. בשנת 1947 התקבלה ב{{ה|עצרת הכללית של האומות המאוחדות}} [[החלטת החלוקה]] של ארץ ישראל המערבית בגבולות המנדט לשתי מדינות, יהודית וערבית. בשנת [[1948]] ([[ה'תש"ח]]), במהלך [[מלחמת העצמאות]], הוקמה [[ישראל|מדינת ישראל]] על רוב השטח שבין הירדן לים, ומאז סיום [[מלחמת ששת הימים]] ב-1967 היא שולטת על כל ארץ ישראל המערבית. חלקים מ[[יהודה ושומרון]] נמצאים כיום בתחומי [[הרשות הפלסטינית]], וגם [[רצועת עזה]] נמצאת תחת שלטון פלסטיני.

==תחומי ארץ ישראל==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[הארץ המובטחת]], [[ארץ ישראל השלמה]]}}
[[קובץ:Early-Historical-Israel-Dan-Beersheba-Judea-Corrected.png|שמאל|ממוזער|250px|ארץ ישראל המקראית]]
[[קובץ:IsraelMapByRabbiJosephSchwarzAt1847.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[מפה|מפת]] ארץ ישראל [[שרטוט טכני|ששורטטה]] על ידי הרב [[יהוסף שוורץ]] ופורסמה בשנת [[1847]]]]
תחומי ארץ ישראל נדונים מהיבטים שונים בתחומים שונים – כגון [[גאוגרפיה פיזית]], [[ביוגאוגרפיה]], [[היסטוריה מדינית]], מחקר [[הלכה|הלכתי]] ועוד – ובכל אחד מהם מותווים גבולות מעט שונים. באופן גס כוללת הארץ את בקע ים-המלח ([[בקעת הירדן]] ו[[הערבה]]) ואת רצועות ההרים משני עבריו, מזרחה עד למדבר הסורי-ערבי ומערבה עד ל[[הים התיכון|ים התיכון]]. השטחים שממזרח לירדן מכונים ב[[תנ"ך]] על שם הממלכות ששלטו בהם: אדום, [[מואב]], [[עמון]] ועוד, והשטחים ממערב לירדן מכונים [[הנגב]], [[יהודה (חבל ארץ)|יהודה]], [[השומרון]] ו[[הגליל]].

במהלך תולדות האזור קמו בשטח ארץ ישראל בזו אחר זו מדינות שונות, אשר גבולותיהן המדויקים נבדלו במידה רבה אלה מאלה. התנ"ך מתאר שתי ממלכות עבריות – אפרים ויהודה, או [[ממלכת ישראל]] ו[[ממלכת יהודה]], שהתפצלו מ[[ממלכת ישראל המאוחדת]] אחרי מותו של [[שלמה|שלמה המלך]]. בתקופת ממלכת ה[[חשמונאים]] השתרעה ממלכת יהודה על רוב שטח ארץ ישראל. ברוב התקופות שלאחר מותו של המלך [[הורדוס]] (4 לפני הספירה) ועד לתקופת [[המנדט הבריטי]] (החל משנות ה-20 של המאה ה-20), הייתה ארץ ישראל חלק של מדינות או אימפריות שהשתרעו על שטחים נרחבים יותר – לעיתים כמחוז בפני עצמו, ולעיתים מחולקת על פני כמה מחוזות. יוצא דופן בולט הוא [[ממלכת ירושלים]] ה[[מסעי הצלב|צלבנית]] שהתקיימה בארץ ישראל במאה ה-11.

שדרת ההר המערבית, ובמיוחד [[הרי יהודה]] ושומרון, היו בדרך-כלל הגרעין של המדינות שקמו בארץ ישראל, ולעיתים נכללה בהן גם שדרת ההר המזרחית, במיוחד מואב וגלעד. לגבי הגבולות המפורטים בדרום ובצפון יש שינויים גדולים מאוד מתקופה לתקופה. נקודות צפוניות ודרומיות, כגון [[נהריה]] או [[אילת]], היו בתקופות רבות מחוץ לתחומי המדינה שקמה בארץ ישראל; זאת בניגוד ל[[ירושלים]], [[בית לחם]], שכם ו[[השומרון|שומרון]], למשל, שהיו ברוב התקופות בבחינת ליבה של המדינה שקמה בארץ ישראל. בכמה תקופות היה מרכז המדינה (הפלשתית, הצלבנית) באזור החוף, בעוד ששדרת ההר המערבית הייתה בשולי המדינה או אף בידי מדינה אחרת, עוינת. כיום נמצאת רובה של ארץ ישראל המזרחית ([[עבר הירדן]]) בשטח ממלכת [[ירדן]], ואילו ארץ ישראל המערבית מחולקת בין שטחה הריבוני של מדינת ישראל לבין שטחי [[יהודה ושומרון]] ו[[רצועת עזה]], הנתונים להסדרי שלטון מיוחדים.

חלוקת שטחי ארץ ישראל כיום (כל המספרים מעוגלים):
* עבר הירדן המזרחי מדרום ל[[ירמוך]] – כפי שהגדיר [[מנדט חבר הלאומים]] – 1922, (שטח [[המנדט הבריטי]] לשעבר) – כ-50,000 קמ"ר. רובם בשטח ממלכת [[ירדן]], ששטחה כ-70,000 קמ"ר, והיתרה בשטח סוריה.
* עבר הירדן המערבי – כפי שהגדיר מנדט חבר הלאומים, (שטח המנדט הבריטי לשעבר) – כ-27,000 קמ"ר. מתוכם כ-21,000 קמ"ר ב[[ריבונות]] מדינת ישראל, כ-800 קמ"ר ב[[הגליל העליון|גליל העליון]] ה[[לבנון|לבנוני]]{{מקור}} והיתר מוחזק על ידי [[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] (מאז מלחמת ששת הימים) או על ידי [[הרשות הפלסטינית]] (שהוקמה ב-1994). הריבונות על חלק זה נמצאת במחלוקת בין ישראל ל[[פלסטינים]].
* עבר הירדן המזרחי מצפון לירמוך – כפי שהגדיר מנדט חבר הלאומים, (שטח המנדט הצרפתי לשעבר) – כ-8,500 קמ"ר, רובם בשטח סוריה. כ-1,200 קמ"ר מתוכם נכבשו על ידי מדינת ישראל ב[[מלחמת ששת הימים]], וסופחו ב[[חוק רמת הגולן]]-1981. עתידם שנוי במחלוקת. (ראו [[רמת הגולן]])
{{-}}

== גאוגרפיה ==
{{תמונות קולאז'
|כותרת=נופי ארץ ישראל
|כותרת משנה=
|תמונה1=גבעות יצהר.JPG
|תמונה2=Mount-Arbel-189.jpg
|תמונה3=JerusalemMountains.jpg
|תמונה4=Israel-2013-Aerial_00-Negev-Makhtesh_Ramon.jpg
|כיתוב אמצעי=למעלה: שומרון והגליל
{{ש}}למטה: הרי יהודה והנגב
|תמונה רחבה=
|כיתוב תחתון=
|יישור=שמאל
|גודל=150
|גודל2=
|ללא מסגרת=
}}
[[קובץ:Kinnereth-Panorama-01s.jpg|ממוזער|310px|[[הכנרת]]]]
[[קובץ:Jordan Valley tango7174.jpg|ממוזער|310x310 פיקסלים|דרום [[בקעת הירדן]] והרי עבר הירדן]]
[[קובץ:Ness Ziona Hills.jpg|ממוזער|[[גן לאומי גבעות הכורכר נס ציונה|גבעות הכורכר]], בין [[מישור החוף הדרומי]] ל[[שפלת יהודה]]]]
[[קובץ:احد وديان جبال عجلون.jpg|ממוזער|הרי [[עג'לון]] שב[[הגלעד|גלעד]]]]
{{הפניה לערך מורחב|גאוגרפיה של ארץ ישראל}}
ארץ ישראל מוגדרת מבחינה [[גאוגרפיה|גאוגרפית]] כחלקו הדרומי של ה[[לבנט]]. הלבנט (Levant, "מזרח" ב[[צרפתית]]) הוא רצועה יבשתית המשתרעת מצפון לדרום לחופו המזרחי של הים התיכון.

במזרחה ובדרומה מוגבלת הארץ על ידי המדבר הסורי-ערבי. בצפון היא גובלת ב[[סוריה]] ([[לבנון]] כלולה לעניין זה בסוריה). במערב גובלת ב[[הים התיכון|ים התיכון]] ובמדבר [[סיני]].

במרכזה של ארץ ישראל עובר לכל אורכה [[הבקע הסורי-אפריקני|השבר הסורי אפריקני]] (בקע ים המלח, [[בקעת הירדן]] ו[[הערבה]]), החוצה אותה לשני חלקים סימטריים במידת-מה: עבר הירדן המערבי (היא גם "ארץ ישראל במובנה המצומצם") ועבר הירדן המזרחי. רוב ה[[נחלים בישראל|נחלים בארץ ישראל המערבית]] זורמים משדרת ההר מערבה לים התיכון (ניקוז מערבי), או מזרחה לבקעת הירדן או לערבה (ניקוז מזרחי).

ארץ ישראל הוא מונח מתחומי ה[[גאוגרפיה]], הגאוגרפיה ההיסטורית והמדיניות. תחומי ארץ ישראל אינם חופפים את תחומי [[ישראל|מדינת ישראל]]. ה[[היסטוריה של ארץ ישראל]] רצופה מלחמות וחילופי שלטון, שבעקבותיהם הוגדרו מחדש פעמים רבות גבולותיהן של המדינות ששכנו בה. חלוקת השטח הגאוגרפי למדינות וטריטוריות מתבססת במידה רבה על הסכמים בין [[האימפריה העות'מאנית]] ל[[הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד|בריטניה]] (1906), על הסכם [[הסכם סייקס–פיקו|סייקס-פיקו]] בין [[צרפת]] ל[[הממלכה המאוחדת|בריטניה]] (1916) שאושר ב[[ועידת סן רמו|וועידת סן רמו]] (1920), על [[הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות|הסכמי רודוס]] (1949) ועל קווי הפסקת האש לאחר [[מלחמת ששת הימים]] (1967).

מאגר [[מים מתוקים|המים המתוקים]] העיקרי של ארץ ישראל הוא [[הכנרת|ים כנרת]] הנמצא בצפון, ב[[בקעת הירדן]], מערבית ל[[רמת הגולן]] ובקצה המזרחי של [[הגליל]]. הכנרת ניזונה ממספר רב של [[נחל]]ים ובעיקר מ[[נהר הירדן]] שגם מנקז מים ממנה ל[[ים המלח]], הנמצא בבקעת הירדן בדרום.

===סכנות טבע===
אסונות הטבע העיקריים שעלולים לפקוד את הארץ הם [[בצורת|בצורות]] ו[[רעידת אדמה|רעידות אדמה]].

משק ה[[מים]] של ארץ ישראל תלוי במידה רבה במי [[גשם|גשמים]]. מאגרי המים המתוקים מועטים (העיקרי שבהם הוא [[הכנרת]]), ואף הם תלויים כמעט לגמרי במים שמקורם במשקעים כגון גשמים ו[[שלג]]ים. ארץ ישראל נמצאת בשולי אזור ה[[אקלים ים-תיכוני|אקלים הים תיכוני]], על סף [[חגורת המדבריות]], ולפיכך גשמים משמעותיים יורדים בה רק בשיא החורף (נובמבר–מרץ). בצורת, כלומר חורף שבו הגשמים מועטים במיוחד, אינה [[תופעה]] נדירה, והיא עלולה לגרום ל[[מחסור]] חמור ב[[מי שתייה]] ובנזק לגידולים [[חקלאות|חקלאיים]].

ארץ ישראל נמצאת במוקד של פעילות טקטונית. סימנים בולטים לפעילות זאת הם [[הבקע הסורי-אפריקני|השבר הסורי אפריקאי]] ו[[הר געש|הרי געש]] (רובם כבויים) ברמת הגולן ובאיים באגן המזרחי של [[הים התיכון]]. לפיכך ארץ ישראל מועדת לרעידות אדמה, ואף לגלי [[צונאמי]] (במקרה שרעידת האדמה מתרחשת בלב הים התיכון). רעידות אדמה חמורות מתרחשות בארץ מדי כמה עשורים. יש עדויות לגלי צונאמי שפקדו את הארץ בתקופות קדומות, אולם לא בעת האחרונה.

על אף הטמפרטורה הגבוהה של מימי הים התיכון בתקופת הקיץ, לא נוצרות [[סופה טרופית|סופות טרופיות]] מול חופי הארץ, זאת בשל לחץ האוויר הגבוה ששורר באזור בתקופת הקיץ.

הצפות ומפולות בוץ אפשריות רק בשיא החורף, והן נדירות ברוב חלקי הארץ, למעט אזורי [[הערבה]] ו[[מדבר יהודה]]. באזורים אלה כמות המשקעים נמוכה, אולם הם יורדים בבת-אחת וגורמים הצפות ומפולות ב[[ואדי|וואדיות]].

===אקלים===
{{הפניה לערך מורחב|אקלים ארץ ישראל}}
אקלימה של ארץ ישראל הוא מגוון (יחסית לשטח שעליו היא נמצאת) ונחלק לשלושה אזורים:
* [[אקלים ים-תיכוני|אקלים ים תיכוני]] – רוב חלקה המרכזי והצפוני של ארץ ישראל נמצאים באזור של האקלים. האקלים הים תיכוני מאופיין בקיץ [[חום (פיזיקה)|חם]] ודל ב[[משקעים אטמוספיריים|משקעים]], עונות מעבר הפכפכות ו[[חורף]] גשום (לעיתים אף מושלג) וקר. באזורי האקלים הים תיכוני יורדים יותר מ-400 מ"מ של משקעים בשנה.
* אקלים ערבתי – האקלים הערבתי הוא מעין אקלים מעבר בין האקלים הים תיכוני לבין האקלים המדברי. אי אפשר להגדיר במדויק היכן עובר הגבול בין סוגי האקלים, מפני שהשוני בין שנה לשנה בכמות המשקעים באזורי האקלים הערבתי הוא גדול מאוד. [[באר שבע]] לדוגמה, נמצאת באזור של אקלים ערבתי. באזורי האקלים הערבתי יורדים בין 200 ל-400 מ"מ של משקעים בשנה.
* [[אקלים צחיח|אקלים מדברי]] – רוב דרום הארץ נמצא באזור של אקלים מדברי ומהווה חלק מרצועת המדבריות הסובטרופיים העולמית. זהו אזור צחיח ודל במשקעים במשך כל השנה, ולא יורדים בו יותר מ-200 מ"מ של משקעים במהלך השנה.

ישנם המחשיבים את [[הר חרמון|הר החרמון]] כנהנה מאקלים אחר: "אקלים הרים רמים", מפני שכמות המשקעים בו היא גדולה מאוד והוא מכוסה מעטה שלג במשך רוב ימות החורף.

נהוג לחלק את השנה ל-4 עונות, אולם מבחינה [[מטאורולוגיה|מטאורולוגית]] ארץ ישראל, כמו שאר [[אגן הים התיכון]], מתאפיינת בשתי עונות עיקריות – עונה קרירה וגשומה ועונה חמה ויבשה. בין שתי העונות האלה שוררות עונות מעבר קצרות שמתאפיינות בשינויים קיצוניים במזג האוויר ובתופעות מטאורולוגיות ייחודיות כגון [[שרב]].

==החי והצומח של ארץ ישראל==
{{תקציר פורטל|החי והצומח בארץ ישראל}}
{{הפניה לערך מורחב|צמחיית ארץ ישראל}}
[[קובץ:Flowers-of-Israel-ver006.jpg|ממוזער|350px|[[פרח]]י בר שונים בארץ ישראל]]
[[צמחיית ארץ ישראל]] ובלשון מדעית '''פלורה פלשתינה''' (Flora Palaestina) כוללת כ-2,600 מינים של ה[[צומח]], הפזורים בין 130 משפחות, וזאת מחוץ לצמחי התרבות שהאדם מגדל אותם.{{הערה|1=מקור: [[מיכאל זהרי]], '''נופי הצומח של ארץ ישראל – סיורים מונחים ללימוד האקולוגיה של הצומח בארץ'''}} יש המונים את מספר המינים ב-2,800. מבין הצמחים הללו 264 הוגדרו כ[[צמחים מוגנים בישראל|צמחים מוגנים]] על פי חוק.
הצומח בארץ מתאפיין בגיוון רב עקב ריבוי אזורי ה[[אקלים]] השונים של ארץ ישראל. החל מ[[האזור האירנו-טורני]] המאפיין את צפון ישראל וכלה באקלים המדברי של [[הנגב]]. צורות הצומח הנפוצות בארץ ישראל הם ה[[חורש ים-תיכוני|חורש הים-תיכוני]], הבתה וה[[הצומח הים-תיכוני בישראל|גריגה]]. העצים האופייניים לארץ ישראל הם ה[[זית אירופי|זית]], ה[[אלון]], ה[[אלה (עץ)|אלה]], ה[[תאנה]], ה[[חרוב]] וה[[שיטה]]. בארץ ישראל מספר עצים עתיקים, שנשמרו הודות ל[[פולחן]] מקומות וקברים קדושים וכן [[חקלאות]] מצד תושבי הארץ לאורך ההיסטוריה. עם הקמת מדינת ישראל החלה [[קרן קיימת לישראל]] בנטיעת [[יער]]ות רבים, רובם הם יערות [[מחטניים]].

בארץ ישראל פרחים רבים, כאשר האהובים והידועים ביותר ביניהם הם [[כלנית מצויה]]{{כ}},{{הערה|שם=הפרח-האהוב-ביותר|סקר שערכה [[החברה להגנת הטבע]] ב-[[2007]] מצא שהכלנית היא הפרח המוכר והאהוב ביותר בקרב ה[[ישראלים]].{{ש}}{{NFC|מירב לוי|פרח הבר האהוב ביותר על הישראלים: כלנית|122746|11 בפברואר 2007}}{{ש}}[http://www.epochtimes.co.il/news/content/view/4587/92/ הפרח האהוב ביותר על הישראלים: כלנית], [[אפוק טיימס]], 16 בפברואר 2007.}} [[רקפת מצויה]], [[אירוסי ההיכל]], [[צבעוני]], [[נרקיס]], [[תורמוס ההרים]] ו[[שושן צחור]] – כולם [[צמחים מוגנים בישראל]]. לצידם פורחים בשפע גם [[חרצית עטורה|חרציות]], [[סביון (סוג)|סביונים]], [[לוטם (צמח)|לוטם]], [[פרג אגסי|פרג אגסני]], [[חרדל השדה]], [[פשתה שעירה]], [[מרגנית השדה]] ומספר [[מין פולש|מינים פולשים]] בהם [[חמציץ נטוי|החמציץ הנטוי]], [[לנטנה ססגונית]] ו[[טיונית החולות]].
{{הפניה לערך מורחב|החי בארץ ישראל}}
[[קובץ:Animals-of-Israel-ver004.jpg|ממוזער|350px|חיות בר שונות בארץ ישראל]]
עולם [[החי בארץ ישראל]] עשיר כמו [[צמחיית ארץ ישראל|עולם הצומח]] על אף שטחה המצומצם של הארץ. לחי המגוון שתי סיבות:
* מיקומה של ארץ ישראל הנמצאת בין [[אקלים ממוזג|האזור הממוזג]] מצפון לה ובין [[אקלים טרופי|האזור הטרופי]] והמדברי מדרום לה, כן הארץ גובלת במערב עם [[הים התיכון]] ובמזרח עם ה[[מדבר]]. מכל האזורים האלו השתלבו [[בעלי חיים]] רבים בארץ. גיוון זה בארץ אפשר את ההתפתחות של בעלי חיים רבים.
* במהלך עשרות מילוני שנים השתנה [[אקלים]] הארץ פעמים רבות, וכך השתלבו בארץ גם בעלי חיים מאזורים רחוקים וקרובים.

ארץ ישראל הייתה מאז ומעולם ארץ המגשרת בין [[אפריקה]], [[אסיה]] ו[[אירופה]]; ועל כן גם מיני החי הם מארצות שונות. נוסף על כך, שינויי הנוף: המדבר, השדות, הביצות, הנוף העירוני וההרים הגבוהים (דוגמת החרמון) הם גורם חשוב במפגש מינים שונים. בין מיני המדבר (רובם מאפריקה) ניתן למנות את ה[[שרקרק ירוק|שרקרק הירוק]], ה[[יעל]], ה[[צבי]], [[ישימונית מצויה|ישימונית]], ה[[ראם לבן|ראם הלבן]], [[תנין היאור]], [[נמר המדבר]],
[[צבוע מפוספס]], [[יחמור]], [[יחמור פרסי]], [[ארבע-קו מובהק|ארבע קו מובהק]] ו[[עקצן צהוב|עקרב צהוב]]; מבין מיני השדות ניתן למנות את [[מושית השבע]], [[פרחית נעמי]], [[דבורת הדבש]], [[שבלול השדה]] ה[[עגור אפור|עגור האפור]], [[אנפית בקר|אנפית הבקר]] ו[[אדום-החזה]]; מבין מיני הביצות ניתן למנות את ה[[סיקסק]] וה[[לוטרות|לוטרה]]; מבין מיני ההרים ניתן למנות את [[שבלול החרמון]], [[צפע החרמון]] ו[[ירגזי חרמון|ירגזי החרמון]]; ומבין מיני הנוף העירוני ניתן למנות את [[חתול הבית]], [[חולדה מצויה]], [[שבלול הגינה]], [[עטלף פירות מצוי]], ה[[עורב אפור|עורב האפור]], ה[[דרור הבית|דרור]] וה[[עורבני שחור-כיפה|עורבני]]. כמו כן יש מספר מינים המזדמנים לישראל לעיתים כגון ה[[פלמינגו מצוי|פלמינגו המצוי]], שניתן לראותו בבריכות המלח שליד אילת, וה[[פלמינגו זוטר|פלמינגו הזוטר]] שנצפה בפעם האחרונה בישראל ב-2006. בישראל מצויים 33 מיני [[עטלפים]]: מהם 32 מיני [[עטלפים אוכלי חרקים|עטלפי חרקים]] בסכנת הכחדה ואחד עטלף פירות מצוי הנפוץ בכל הארץ. מדי פעם נראים גם [[לווייתנאים]] מול [[חופי ישראל]], בעיקר [[דולפינן ים-תיכוני]] ולעיתים נדירות [[לווייתן מצוי]]. ב[[מפרץ אילת]] קיימים מעל 5,000 מינים של בעלי חיים. קיומם מתאפשר בגלל הימצאותה של [[החי במפרץ אילת|שונית אלמוגים]] עשירה במפרץ.

ישראל נמצאת על נתיב ה[[נדידת עופות|נדידה]] של [[עופות]] רבים, בהם [[עגור (סוג)|עגור]]ים, [[חסידה|חסידות]], [[שקנאי]]ם ומיני [[ברווז]]ים. רבים מהם עוצרים בישראל לנוח ולאכול, בעיקר ליד מקווי מים כמו [[אגמון חולה]]. מסיבה זו הפכה ישראל ליעד [[צפרות]] עולמי חשוב.{{הערה|{{ynet|ארז ארליכמן|תצפית בין-לאומית: הכרה עולמית לאגמון חולה|3677276|25 בפברואר 2009}}}} [[ציפור לאומית|הציפור הלאומית]] של ישראל היא ה[[דוכיפת]]. בארץ התרבו [[מינים פולשים]], בעיקר [[עורב אפור]], [[מיינה מצויה]] ו[[דררה מצויה]], הפוגעים באוכלוסיית העופות המקומית וב[[חקלאות]] עקב אופיים האגרסיבי.

מספר רב של מינים נכחדו או שנמצאים על סף הכחדה בגלל הרס [[בית גידול]]; דוגמאות לכך: [[ייבוש החולה]], כריית חול על חופי ישראל (המפריעה לצבים להטיל ביצים) ובניית ערים, כפרים וקיבוצים למיניהם. כמו כן, בעלי החיים נעלמים גם מסיבות אחרות: ציד בלתי חוקי, סחר, והשתלטות של [[מין פולש|מינים פולשניים]] אשר לא אמורים להיות בארץ וברחו מגני חיות ומחזיקי סחר בלתי חוקי. מינים אלה דוחקים את שאר המינים לצד; חלקם אוכלים אותם, פוצעים אותם או נושכים אותם (דוגמת ה[[נוטרייה|נוטריה]]), את חלקם מהססים לאכול מאי ידיעה, וחלקם פשוט אוכלים על חשבון מינים אחרים. בנובמבר 2011 נתגלתה מחדש הצפרדע [[עגולשון שחור-גחון|עגלשון שחור גחון]], שנכחדה בעת ייבוש החולה.
מינים רבים (כגון [[אריה|אריות]] או [[דוביים|דובים]]) [[בעלי חיים שנעלמו מארץ ישראל|נכחדו מארץ ישראל]] וזאת בעיקר כתוצאה מציד לא מבוקר או אובדן שטחי מחיה.

==ארץ ישראל ביהדות==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[ארץ ישראל (יהדות)]], [[מצוות יישוב ארץ ישראל]], [[מצוות התלויות בארץ]], [[שלוש השבועות]]}}
[[קובץ:Rav Kook Letter Regarding Shemitah Observance.jpg|250px|ממוזער|קול קורא מאת הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]] בנוגע לשמירת הלכות [[שמיטה]].]]
ב[[תורה]] ארץ ישראל מוזכרת כמה פעמים בכינוי: "'''הארץ הטובה'''",{{הערה|1=שמות ג, ח. דברים ז, ז. וכן במקומות נוספים}} וכן בשם: "'''[[ארץ זבת חלב ודבש]]'''".{{הערה|1=שמות ג, יז. במדבר יד, ח. וכן במקומות נוספים}} עוד נכתב בתורה על ארץ ישראל:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כי ה' אלוהיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים עיינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר: ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית שמן, ו[[דבש]]: ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם, לא תחסר כל בה, ארץ אשר אבניה ברזל, ומהרריה תחצוב נחושת|מקור=[[דברים]] ז–ט}} ההבטחה של ארץ ישראל לעם ישראל היא מוטיב חוזר בתורה. [[מצווה|מצוות]] רבות מבין [[תרי"ג מצוות]] מתקיימות אך ורק בארץ ישראל ([[מצוות התלויות בארץ]]), כגון: [[ביכורים]], [[שתי הלחם]], [[שמיטה]], [[תרומות ומעשרות]], ועוד. מ[[דאורייתא|התורה]], הן [[חלות]] רק כשעם ישראל בכללו יושב בארץ וכל שבט בנחלתו. לדעת ה[[רמב"ן]], יישוב הארץ היא אף [[מצוות עשה]] בפני עצמה. ישנה דעה שמצווה זו אינה נוהגת בזמן הגלות, אולם זיקת העם היהודי לארץ נשמרה אף בהיותו מפוזר בתפוצות, ובאה לידי ביטוי ב[[תפילה (יהדות)|תפילות]] שבהן מוזכרות ארץ ישראל ו[[ירושלים]] פעמים רבות.

ה[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] מביא את דעתו של [[רב יהודה]], לפיה מי שעולה לארץ ישראל מ[[בבל]] עובר על [[מצוות עשה]] (מכיוון שרק האל רשאי לסיים את [[גלות (יהדות)|הגלות]]), ומצטט את דברי [[רבי יוסי בר חנינא]] על [[שלוש השבועות|שלוש השְׁבוּעוֹת]] שהשביע ה' את עם ישראל ואת אומות העולם: {{ציטוט|מירכאות=כן|תוכן=שלש שבועות הללו למה? – אחת שלא יעלו ישראל בחומה, ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא ימרדו באומות העולם, ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את אומות העולם שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי.|מקור={{בבלי|כתובות|קי}} – {{בבלי|כתובות|קיא|ללא=שם}}}}
פרשנות מקובלת למדרש זה גורסת שהשבועות אוסרות על עם ישראל לעלות בצורה מאורגנת לארץ ישראל או למרוד בשלטון הגויים, והיא הוותה הצדקה [[הלכה|הלכתית]] להמשך הישיבה בגולה במשך כאלפיים שנה, ועומדת עד ימינו בלב המחלוקת בין קבוצות [[יהדות אורתודוקסית|דתיות]] [[אנטי ציונות|אנטי ציוניות]], כגון [[חסידות סאטמר]], שרואות בה ראייה תאולוגית נגד ה[[ציונות]], לבין קבוצות ב[[ציונות דתית|ציונות הדתית]] שסוברות כי כיום אין לשבועות תוקף מחייב.

עם זאת, מזמן לזמן [[עלייה לארץ ישראל|עלו]] יהודים לארץ ישראל, הן בקבוצות והן ביחידים. כך למשל בתחילת [[המאה ה-13]] עלו מאות תלמידי חכמים במסגרת [[עליית בעלי התוספות]] ל[[עכו]], ובראשית [[המאה ה-19]] [[עליית תלמידי הגר"א|עלו מאות תלמידי הגר"א]] והרחיבו את היישוב היהודי ב[[צפת]] וב[[ירושלים]]. לקראת סוף המאה התגברה העלייה של יהודים לארץ, ובשנים [[1881]]–[[1882]] הייתה עלייה גדולה יחסית מקהילת [[יהדות תימן|יהודי תימן]] ("[[עליית אעלה בתמר]]"). הקמת התנועות ה[[ציונות|ציוניות]] ב[[מזרח אירופה]] הובילה ל[[עליות מראשית הציונות ועד קום מדינת ישראל|גלי עלייה המוניים]], בני עשרות ואף מאות אלפי עולים, להקמת יישובים חדשים רבים ולהרחבת "[[היישוב הישן]]" בארץ ישראל.

==ראו גם==
* [[היסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל]]
* [[אקלים ארץ ישראל]]
* [[גאוגרפיה של ארץ ישראל|גאוגרפיה של ישראל]]
* [[היסטוריה של ארץ ישראל]]
* [[קרטוגרפיה של ארץ ישראל]]
* [[עלייה לארץ ישראל|עליות לארץ ישראל]]
* [[ארץ ישראל השלמה]]
* [[נבחרת ארץ ישראל בכדורגל]]

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים
|ויקימילון=ארץ ישראל|שם ויקימילון=אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
|ויקיטקסט=קטגוריה:ארץ ישראל|שם ויקיטקסט=ארץ ישראל
|ויקיציטוט=ארץ ישראל
|ויקישיתוף=Category:Eretz Israel
|ויקיחדשות=קטגוריה:ישראל|שם ויקיחדשות=ישראל
|ויקימסע=ישראל
}}
* [[שמעון שמיר]],, [[העין השביעית]], 1 במרץ 2005
* {{קתדרה|[[שלום רוזנברג]]|הזיקה לארץ ישראל בהגות היהודית – מאבק השקפות|4.9|4, יולי 1977}}
* [http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/pages/viewer.aspx?docid=NNL03_EDU700276181&presentorid=NLI_EDU&searchurl=http://web.nli.org.il/sites/nlis/he/education/pages/results.aspx#?query=lsr16,exact,פר%-19 מפת "חלוקת ארץ ישראל לגבולותיה", המאה ה-19], משאב הוראה מתוך [http://web.nli.org.il/sites/nlis/he/education/Pages/default.aspx אתר חינוך] של [[הספרייה הלאומית]]
* {{קתדרה|[[יוסף סדן]]|שלושה מקורות חדשים מספרות שבחי ארץ-הקודש בערבית במאות הט"ז–הי"ז |11.1|11, אפריל 1979}}
* {{אסיף|סוג=נושא}}
* {{מערכות|[[ארצ'יבלד וייוול]]|הטופוגרפיה של שדה-המלחמה הארץ ישראלי|5/110705|גיליונות 2–3, יולי 1940}}
* [http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main_id.asp?id=1994 מודעה של הרב צבי יהודה הכהן קוק בעניין בעלותנו על ארץ ישראל], שעור מפי הרב [[אורי שרקי]], מתוך אתר [[מכון מאיר]]. {{וידאו}}
* [http://www.snunit.org.il/toshba/ מן המקורות על ארץ ישראל], באתר "סנונית"
* [https://yhb.org.il/shiurim/ארץ-ישראל-היא-ארץ-העדן/ ארץ ישראל היא 'ארץ העדן'], הרב יאיר וייץ, באתר [[ישיבת הר ברכה]]
* {{אתר ישיבה1|5=midrash/category|3=221|2=שיעורים}}
* {{אתר ישיבה1|5=ask/category|3=3|2=שאלות ותשובות}}
* עופרי קרישר, [https://hazmanhazeh.org.il/canaanites/?_atscid=1_137_158181725_15157480_0_Tzfazazdxwd2ududpsc בחזרה לארץ עבר], [[הזמן הזה]], [[מכון ון ליר בירושלים]], מרץ 2024
* [https://web.archive.org/web/20120401015240/http://digitool.haifa.ac.il/R/?func=collections-result&collection_id=1280 תצלומי אוויר של ארץ ישראל 1917–1919], המרכז למדיה דיגיטלית, ספריית יונס וסוראייה נזריאן, [[אוניברסיטת חיפה]]
* [https://web.archive.org/web/20130215030335/http://lib.haifa.ac.il/collections/isratage/ אתר תמונות היסטוריות של ארץ ישראל], ספריית יונס וסוראייה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
* [http://www.daat.ac.il/daat/israel/kdushat1-2.htm קדושת ארץ ישראל, לקט מקורות] אתר דעת
*אתר [https://drive.google.com/open?id=12NGJoCW0b0RQt-hKC9Th1tl15pY63YHP ארץ ישראל], ספרים העוסקים במעלתה ושבחה של ארץ ישראל, מרכז מידע מקוון להיסטוריה וגאוגרפיה של הארץ. מפות, איורים, מאמרים וספרים עתיקים העוסקים בארץ-ישראל ומסמכים מתקופת ראשית הציונות
* מנחם פוזנר, [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/5512186# 25 עובדות שכל יהודי צריך לדעת על ארץ ישראל], לקריאה באתר [[חב"ד אורג]]
* {{בריטניקה}}
* {{אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{ידיעת ארץ ישראל}}
{{ציונות}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:ארץ ישראל|*]]
[[קטגוריה:המזרח הקרוב]]
[[קטגוריה:המזרח התיכון: גאוגרפיה]]
[[קטגוריה:יהדות]]
[[קטגוריה:כינויים למדינת ישראל]]
[[קטגוריה:דברים שנבראו לפני בריאת העולם על פי חז"ל]]
{{ללא בוט|44}}