אתאנתיול
שם סיסטמטי | Ethanethiol |
---|---|
שמות נוספים | Ethyl mercaptan |
כתיב כימי | C₂H₆S |
מסה מולרית | 62.134 גרם/מול |
מראה | נוזל שקוף |
מספר CAS | 75-08-1 |
צפיפות | 0.8315 גרם/סמ"ק |
מצב צבירה | נוזל |
טמפרטורת היתוך |
148- °C -125.15 K |
טמפרטורת רתיחה |
35 °C 308.15 K |
מקדם שבירה | 1.431 |
חומציות | 10.6 pKa |
נקודת הבזק |
-48 °C 225.15 K |
NFPA 704 | |
אתאנתיול (Ethanethiol), או בשמו האחר, אתיל מרקפטאן, הוא תרכובת אורגנית שנוסחתו הכימית היא C2H6S או בכתב מורחב CH3CH2SH ומסתו המולרית היא 62.1 גרם למול. שימוש האתאנתיול הוא למתן ריח לתערובות גז טבעי ופרופאן, שהן נטולות ריח במצבן הטהור.
האתאנתיול מתמוסס במידה מועטה במים, אך מתמוסס במידה רבה בממסים אורגניים. האתאנתיול נמצא על ידי ד"ר מאסוול בורווס. האתאנתיול הוא נוזל חסר צבע בעל ריח חזק, שדומה לריח של ביצים רקובות. האף האנושי יכול לקלוט את ריחו של האתאנתיול בריכוזים נמוכים עד כדי 0.02 חלקים למיליון (ppm) (חלק 1 של אתאנתיול לכל 50 מיליון חלקים של אוויר). לכן, מוסיפים אתאנתיול בכמויות קטנות לתערובות הגז הטבעי המשמשות לחימום ובישול כדי לתת ריח, לתערובות חסרות הריח, כך ניתן לחוש מקרים של דליפה וסכנה להתלקחות. האתאנתיול הוא גם המרכיב העיקרי בנוזל אשר אותו מתיז הבואש במצבים של סכנה.
רעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בכמויות גדולות האתאנתיול הוא רעיל וחשיפה לכמויות כאלו גורמת לכאב ראש, טשטוש, ופגיעה בקואורדינציה, נזק לכליות ולכבד. הוועידה האמריקאית לחומרים תעשייתיים (ACGIH) קבעה את רמת החשיפה לתערובות הגז הטבעי ופרופאן שחשיפה לכמויות קטנות יותר אינו גורם נזק.
הרמה שנקבעה על ידי הוועידה היא חשיפה לריכוז של 5 חלקים למיליון (ppm) במשך שמונה שעות כאשר הכמות המספיקה כדי להרגיש את ריחו של האתאנתיול הוא, כאמור, 0.02 חלקים למיליון. לכן, הריכוז שדרוש כדי להריח את הגז הטבעי והפרופאן הוא אחד חלקי 250 (0.004) מהריכוז שבמשך שמונה שעות נחשב למסוכן.
לפי ספר השיאים של גינס לשנת 2000, אתאנתיול הוא "החומר המסריח ביותר" שקיים[דרוש מקור].
שימוש
[עריכת קוד מקור | עריכה]שימושו העיקרי של האתאנתיול הוא בהוספה מכוונת לגז טבעי ולחומרים מסוכנים אחרים נטולי ריח, על מנת לשמש אזהרה מפני דליפת גז.
האתאנתיול הוא גם חומר גלם לייצור סוגים של פלסטיק, חומרי הדברה ואנטי מחמצנים.