הצגת המקור של הדף "בית אגיון"

{{מבנה
| תמונה = Beit Aghion during construction.jpg
| כיתוב = בית אגיון בזמן בנייתו (בשמאל הצילום), 1938
| כתובת = סמולנסקין 9, [[טלביה]]
| עיר = {{סמל|ירושלים|15|+}}
| תאריך התחלה = 1936
| תאריך סיום = 1938
| מפה = {{מיקום מפורט בישראל|כיוון כתב=שמאלה}}
}}
'''בֵּית אַגיוֹן ('''מכונה גם '''בית ראש הממשלה''' או '''הבית בבלפור''') הוא מבנה בשכונת [[טלביה]] ב[[ירושלים]] המשמש כביתו של [[ראש ממשלת ישראל]] החל משנת [[1974]]. הבית נמצא ברחוב סמולנסקין 9, פינת רחוב בלפור, על גבול שכונת רחביה. 

המבנה מחופה ב[[אבן ירושלמית]], ומורכב ממספר גושים רבוּעים, המחוברים יחדיו. במרכזו חדר מדרגות בעל טור חלונות, אשר פונים לחזית המבנה. לבית אגף בעל צורה מעגלית דמוית ספינה, הבולטת מחזיתו (עיצוב אופייני ל[[הסגנון הבינלאומי|סגנון הבינלאומי]]), וכן [[חצר פנימית]] ([[פטיו]]; אלמנט שאינו מקובל בסגנון הבינלאומי, אולם מקובל [[אדריכלות אסלאמית|בבנייה המוסלמית]]). על פי ההערכות, החצר נוספה לבית לבקשת משפחת אגיון.

מאז שנת 2021 ראשי ממשלות ישראל לא גרים במעון הרשמי<ref>{{ערוץ7||בנט ימשיך לגור ברעננה|494788|3 ביוני 2021}}</ref><ref>{{ynet|איתמר אייכנר|ליד המעון הרשמי: לפיד יתגורר במתחם מאובטח בבלפור|news/article/hy11hkn00qc|28 ביוני 2022}}</ref><ref>{{וואלה|ביני אשכנזי|השיפוץ על חשבונכם: 10 שנות חידלון בפרויקט מעון רה"מ עלו לציבור כ-56 מיליון שקלים|3654969|2 באפריל 2024}}</ref>.

== היסטוריה ==
המבנה נבנה עבור סוחר [[יהדות יוון|יהודי-יווני]] בשם [[אדוארד אגיון]], מעשירי [[אלכסנדריה]] באותם הימים. הוא תוכנן על ידי האדריכל [[ריכרד קאופמן]] ונבנה בין השנים [[1936]]–[[1938]]. המבנה המקורי היה בית דו קומתי ובו תריסר חדרים. בשנת 1941 התגורר בבית [[פטר השני, מלך יוגוסלביה|פטר השני מלך יוגוסלביה]] לכחודשיים. בשנת [[1947]] נדרשה המשפחה על ידי השלטונות הבריטים לפנות זמנית את ביתה, בשל הקמת אזור ביטחון בסביבה. בזמן [[מלחמת העצמאות]] איפשר אגיון להשתמש במקום כ[[בית חולים]] ללוחמי ה[[אצ"ל]].

בשנת [[1952]] רכשה מדינת ישראל את הבית כדי שישמש כמעונו הרשמי של [[שר החוץ]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.archives.gov.il/archives/#/Archive/0b07170680014dab/File/0b07170680e9ec92|כותרת=רכישת בתים של ה"ה אגיון ושוקן בירושלים|אתר=ארכיון המדינה|מידע נוסף=מזהה פיזי ג-5439/17|תאריך=}}}}. אדוארד אגיון עבר עם משפחתו להתגורר ב[[חיפה]]. השר [[משה שרת]] היה הבכיר הראשון שהתגורר בו{{הערה|{{מעריב||מיומנו של משה שרת ראש הממשלה ושר החוץ|19740424|118|מעריב של חג}}}}. לאחר המעבר של משה שרת אל הבית, בוצעו בפנים המעון עבודות חידוש ושיפוץ, אותן תכננו האדריכלים [[דורה גד]] ו[[יחזקאל גד]]{{הערה|{{צ-ספר|שם=דורה גד - הנוכחות הישראלית באדריכלות פנים|מחבר=[[רן שחורי]]|מו"ל=אדריכלות ישראלית|שנת הוצאה=1997|עמ=54-55}}}}.

בשנת [[1974]] החליטה ממשלת ישראל להעביר את בית ראש הממשלה מ[[בית יוליוס ג'ייקובס]], שהיה באותה עת במצב תחזוקתי רעוע, לבית אגיון, כאשר ראש הממשלה הראשון להתגורר בבית זה היה [[יצחק רבין]] ב[[יוני]] של שנת 1974 ועד התפטרותו ב-1977. בהמשך התגוררו בבית ראשי הממשלה הבאים: [[מנחם בגין]], [[יצחק שמיר]] ו[[שמעון פרס]]. לאחר פרישתו של בגין עמד הבניין ריק כשנה, במהלכה ביצעה דורה גד עבודות נוספות לרענון פנים הבית{{הערה|עליזה וולך, לקנות מיטה לראש הממשלה, [[דבר (עיתון)|דבר]], 5.11.1984, עמוד 9}}. ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20]] נבנתה [[חומה]] סביב הבית משיקולי אבטחה, וחלק מרחוב בלפור נסגר לתנועה. במהלך שנות ה-90 שופץ המקום לאורך מספר חודשים, ועל כן התגורר ראש הממשלה דאז, [[בנימין נתניהו]], ברחוב רחל המשוררת בשכונת בית הכרם.

בעקבות עלייה בעומס התנועה באזור, בהוצאות הנסיעה והאבטחה, בכוח האדם שיש לשכן, ובהיעדר אולם כנסים בבית אגיון, אישרה [[ממשלת ישראל]] את [[פרויקט אלמוג]] להקמת מעון חדש לראש הממשלה בשנת 2009. ההחלטה בוטלה לאחר כחודשיים, בעקבות ביקורת ציבורית על עלות הפרויקט. ב-[[15 בדצמבר]] [[2013]] הוחלט להקים ועדה שתבחן שוב את האפשרות להקמת המבנה{{הערה|{{ynet|מורן אזולאי|ועדה תקבע אם יוקם "בית לבן" ישראלי|4465785|15 בדצמבר 2013}}}}. במאי 2014 אישרה הממשלה את הפרויקט מחדש{{הערה|{{TheMarker|צבי זרחיה, מוטי בסוק|הממשלה אישרה רכישת מטוס לראש הממשלה ולנשיא ובניית מעון לראש הממשלה|1.2312607|4 במאי 2014}}}}, אך ביצועו מתעכב.

בשנת 2013 סופח למתחם המאובטח של מעון ראש הממשלה [[בית זלמן שוקן]] הסמוך{{הערה|{{זמן ישראל|תני גולדשטיין|כך השתלט מעון ראש הממשלה על מבנה היסטורי השוכן לצידו|57721|25 בנובמבר 2019}}.}}. רחוב סמולנסקין נחצה לשניים, כשחציו הקרוב יותר לבית ראש הממשלה סגור לכניסה, מגודר ומאובטח.[[קובץ:PikiWiki Israel 4872 Support demonstration Menachem Begin.jpg|ממוזער|250px|שמאל|הפגנת תמיכה ב[[מנחם בגין]], ליד בית אגיון]]

ב-2017 נבנתה סככה בין חומת הבית לחומת [[קולג' טרה סנטה]], כאמצעי אבטחה נוסף. הסככה נבנתה בלא היתר, שטחה 312 מ"ר וגובהה כ-6 מטר, ולא ניתן להיכנס לרחוב סמולנסקין מבלי לעבור מתחתיה{{הערה|{{TheMarker|נמרוד בוסו|השכנים של נתניהו: "בית ראש הממשלה משתלט באופן לא חוקי על הרחוב"|1.4304777|1 באוגוסט 2017}}}}.

עם סיום כהונתו של [[בנימין נתניהו]] כראש הממשלה ביולי 2021, נסגר הבית לדרישת [[השב"כ]] לערוך בו שיפוץ נרחב לצורכי אבטחה. בשל כך התגורר ראש הממשלה [[נפתלי בנט]] בביתו הפרטי ברעננה.{{הערה|{{הארץ|מיכאל האוזר טוב|שב"כ: ביקשנו מבנט שלא לעבור למעון בבלפור כדי לבצע בו התאמות ביטחוניות|1.10688550|21 במרץ 2022}}}} עם כניסתו של [[יאיר לפיד|לפיד]] לתפקיד הוחלט להשתמש בבית [[וילה חנא סלאמה]] הסמוך, כמעונו של ראש הממשלה כיוון שמרבית הליקויים התשתיתים בבית אגיון שצוינו בדוח מבקר המדינה טרם תוקנו.{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|לפיד כבר בדירה במתחם בבלפור: תיעוד מבפנים, ומה מצפה לו בשבוע הקרוב?|news/article/rybbf11ac5|2 ביולי 2022}}}}<ref>{{ערוץ7||המעון החלופי: יאיר לפיד יתגורר 200 מטרים מבלפור|569900|28 ביוני 2022}}</ref> עם חזרתו של נתניהו לתפקיד ראש ממשלת ישראל בסוף שנת [[2022]], הוחלט כי ימשיך להתגורר בביתו הפרטי ב[[דרך עזה (ירושלים)|רחוב עזה]], הסמוך לבית אגיון, כיוון שבית אגיון היה בשיפוצים מקיפים.<ref>{{כיכר השבת|[[כיכר השבת (אתר)|כיכר השבת]]|מסתמן: נתניהו ורעייתו לא יוכלו לחזור לבית בבלפור|431037|13 בנובמבר 2022}}</ref>

==מעמדו הרשמי של בית ראש הממשלה==
בית ראש הממשלה הוא [[המעון הרשמי]] של [[ראש ממשלת ישראל]], המנוהל על ידי [[משרד ראש הממשלה]]. מלבד מגורים לראש הממשלה ומשפחתו, משמש המקום כ[[משרד]] ונערכים בו אירועים ממשלתיים שונים, כדוגמת פגישות עבודה ואירוח מנהיגים זרים הבאים לביקור בישראל.

על פי החלטת [[הכנסת]], המדינה מממנת את הוצאות בית ראש הממשלה, כמו גם את הוצאות בית המגורים הפרטי של [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]], כדוגמת ראש הממשלה הנוכחי [[בנימין נתניהו]] והוצאות ביתו הפרטי ב[[קיסריה]], וגם במקרה של ראש הממשלה לשעבר [[נפתלי בנט]], לו בית פרטי ב[[רעננה]], הכוללות את כל ההוצאות הנדרשות לתפקודו התקין לצורך מילוי תפקידו כ[[ראש ממשלה]], בתקופת כהונתו. לבית המגורים הפרטי, ניתן מימון להוצאות [[אבטחה]] בלבד. מימון ההוצאות נעשה בהתאם להוראות נוהל פנימי של משרד ראש הממשלה, בהתאם למסגרת המוגדרת ב[[תקציב המדינה (ישראל)|תקציב המדינה]].

החוק אינו קוצב את משך הזמן הנדרש לפינוי המעון על ידי ראש ממשלה המסיים את תפקידו. בשנת 1999, כאשר [[אהוד ברק]] החליף את [[בנימין נתניהו]] בתפקיד, נתניהו מסר את המעון למחליפו כשישה שבועות לאחר חילופי התפקידים. בשנת 2009 ראש הממשלה היוצא [[אהוד אולמרט]] פינה את הבית כשבוע וחצי לאחר שהוחלף בתפקיד ראש הממשלה{{הערה|{{ynet|אטילה שומפלבי|מתי עזב אולמרט את המעון בבלפור ב-2009?|59537180|19 ביוני 2021}}}}. בשנת 2021 מסר בנימין נתניהו את הבית כארבעה שבועות מכינון הממשלה החדשה{{הערה|{{הארץ|מיכאל האוזר טוב|משפחת נתניהו עזבה את מעון ראש הממשלה בבלפור בתום 12 שנים|1.9989162|11 ביולי 2021|מנויים=לא}}.}}.

==יחסי העבודה בבית אגיון==
בבית אגיון הועסקו עובדי משק בית אחדים. בתקופה שבה התגוררה במעון משפחת נתניהו הוגשו תביעות אחדות ל[[בית הדין לעבודה]] שעניינן הפרה של [[דיני עבודה|דיני העבודה]] ובפרט [[התעמרות בעבודה]], ובחלק מהתביעות נפסקו פיצויים לעובדים:
* בפברואר 2016 קיבל [[בית הדין האזורי לעבודה]] בירושלים בראשות השופטת דיתה פרוז'ינין את תביעתו של [[מני נפתלי]] נגד משרד ראש הממשלה ופסק פיצויים לנפתלי בסך 170 אלף שקל, כולל [[הוצאות משפט]], בין השאר בגין [[העסקה פוגענית]]. בפסק הדין נכתב, בין השאר: "העדויות הרבות שהוצגו בפני בית הדין מצביעות על כך שבמעון שררו תנאי העסקה פוגעניים בגין התנהגותה של נתניהו ויחסה אל העובדים שכלל דרישות מוגזמות, העלבות, השפלות והתפרצויות זעם"{{הערה|{{גל"צ||"תביעתו של מני נפתלי נגד שרה נתניהו התקבלה: יפוצה ב-170 אלף ש"ח"|1064-76633|10 בפברואר 2016}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.nevo.co.il/psika_html/avoda/A-14-03-38335-444.pdf|הכותב=בית דין אזורי לעבודה בירושלים|כותרת=סע"ש 38335-03-14 מנחם נפתלי נגד משרד ראש הממשלה ואחרים|תאריך=ניתן ב-10 בפברואר 2016}}}}.
* במאי 2016 פסק בית הדין האזורי לעבודה בירושלים שעל משרד ראש הממשלה לשלם לגיא אליהו פיצוי בסך 120 אלף ש"ח, מהם 65 אלף ש"ח עקב העסקה פוגענית ועוד 55 אלף ש"ח עקב הפרות שונות של דיני העבודה{{הערה|{{גלובס|[[חן מענית]]|משפחת נתניהו במתקפה על השופטת: "פוגענית, מוטה וחד-צדדית"|1001128583|31 במאי 2016}}}}.
* ביוני 2024 פסק בית הדין האזורי לעבודה בירושלים שעל משרד ראש הממשלה לשלם פיצויים לשלושה עובדים לשעבר במעון ראש הממשלה:{{הערה|{{הארץ|יעל פרידסון|שלושה עובדים לשעבר במעון רה"מ יפוצו במאות אלפי שקלים בגין התעמרות והפרת זכויות|00000190-3b2e-da42-a1ba-7f6e0a880000|21 ביוני 2024|מנויים=לא}};{{ש}}סע"ש 64556-02-23 יוסף (ג'ו) קורסון ואחרים נגד משרד ראש הממשלה, ניתן ב-16 ביוני 2024}}
**ליוסף קורסון, שף המעון בשנים 2015–2020, נפסקו פיצויים בסך 380 אלף ש"ח.
** ליאיר יצחקי, שעבד במעון בשנים 2015–2021, נפסקו פיצויים בסך 265 אלף ש"ח.
** לאהרון נאור, שעבד במעון בשנים 2015–2021, נפסקו פיצויים בסך 250 אלף ש"ח.

== לקריאה נוספת ==
* [[אמנון רמון]], '''"דוקטור מול דוקטור גר" שכונת רחביה בירושלים''', ירושלים: [[יד בן צבי]], 2006
* [[דוד קרויאנקר]], '''טלביה, קטמון והמושבה היוונית''', [[כתר הוצאה לאור]], 2002
* משה חננאל, '''הירושלמים''', הוצאת ארץ הצבי, תשס"ז
* [[דותן גורן]], '''אדוני בית ראש הממשלה''', [[סגולה (מגזין)|סגולה]] 136, אוקטובר 2021, עמ' 49-38

== ראו גם ==

* [[מיזם שירה]]
* [[פרויקט אלמוג]]
* [[בית הנשיא]]
* [[כנף ציון]]

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{הארץ|עופר אדרת|אף שנאסרו לפרסום בארכיון הציוני, שרטוטים של מעון ראש הממשלה זמינים לכל דורש בספר עיון|1.2568757|18 בפברואר 2015}}
* [http://www.mevaker.gov.il/he/Reports/Report_278/d1f7904d-cb78-4b95-948a-0ea22cb07524/roham-10.pdf דוח מבקר המדינה על הוצאות בית ראש הממשלה], 2015
* {{TheMarker|שוקי שדה|"הבית עצום ורב, נפשי עודנה סולדת בו, אך הפור נפל"|1.2570067|20 בפברואר 2015}}
* {{הארץ||משפחת נתניהו יוצאת לקרב על הבית: המעון הרשמי בירושלים "מיושן ורעוע"|0000017f-ea09-d639-af7f-ebdf62880000|15 בפברואר 2015}}
* {{הארץ|נעמה ריבה|היופי וההיסטוריה שמסתתרים מאחורי הווילון השחור במעון ראש הממשלה|1.9052064|9 באוגוסט 2020}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}

[[קטגוריה:מעון ראש הממשלה|*]]
[[קטגוריה:מבנים ואתרים שתכנן ריכרד קאופמן|אגיון]]
[[קטגוריה:ירושלים: בתי מגורים]]
[[קטגוריה:הסגנון הבין-לאומי בארץ ישראל]]