הצגת המקור של הדף "בלגים"

{{הפניה לערך מורחב|Culture of Belgium}}{{קבוצה אתנית
| שם בשפת המקור = Belgen (הולנדית){{ש}}Belges (צרפתית){{ש}}Belgier (גרמנית)
| תמונה = Map of the Belgian Diaspora in the World.svg
| אוכלוסייה = 11–12 מיליון
| ריכוזי אוכלוסייה = {{דגל|בלגיה||+}} 10,839,905{{ש}}{{דגל|ארצות הברית||+}} 352,630{{ש}}{{דגל|קנדה||+}} 176,615{{ש}}{{דגל|צרפת||+}} 133,066{{ש}}{{דגל|הולנד||+}} 117,495{{ש}}{{דגל|ספרד||+}} 52,000{{ש}}{{דגל|איטליה||+}} 46,000{{ש}}{{דגל|גרמניה||+}} 20,000–50,000{{ש}}{{דגל|הממלכה המאוחדת||+}} 31,000{{ש}}{{דגל|לוקסמבורג||+}} 22,000{{ש}}{{דגל|שווייץ||+}} 17,000{{ש}}{{דגל|טורקיה||+}} 12,000{{ש}}{{דגל|דרום אפריקה||+}} 10,000{{ש}}{{דגל|אוסטרליה||+}} 8,000{{ש}}{{דגל|פולין||+}} 7,000{{ש}}{{דגל|ברזיל||+}} 6,000{{ש}}{{דגל|ישראל||+}} 6,000{{ש}}{{דגל|פורטוגל||+}} 5,183{{ש}}{{דגל|רומניה||+}} 5,000{{ש}}{{דגל|יוון||+}} 5,000{{ש}}{{דגל|בולגריה||+}} 3,000{{ש}}{{דגל|אוסטריה||+}} 3,000{{ש}}{{דגל|הונגריה||+}} 3,000{{ש}}{{דגל|שוודיה||+}} 3,000{{ש}}{{דגל|דנמרק||+}} 2,000{{ש}}{{דגל|נורווגיה||+}} 2,000{{ש}}{{דגל|אירלנד||+}} 2,000{{ש}}{{דגל|מרוקו||+}} 2,000{{ש}}{{דגל|מקסיקו||+}} 1,000{{ש}}{{דגל|סלובקיה||+}} 1,000{{ש}}{{דגל|מלטה||+}} 1,000{{ש}}{{דגל|צ'כיה||+}} 1,000
| שפות = [[הולנדית]], [[צרפתית]], [[גרמנית]], [[פלמית]], [[ולונית]]
| דת = [[נצרות קתולית]], [[אי-דת]], [[אסלאם]]
| קבוצות = {{דגל|פלנדריה}} [[פלמים]], {{דגל|ולוניה}} [[ולונים]], [[יהדות בלגיה]]
}}
'''בלגים''' ([[הולנדית]]: '''Belgen'''; [[צרפתית]]: '''Belges'''; [[גרמנית]]: '''Belgier''') הם אנשים המזוהים עם [[בלגיה|ממלכת בלגיה]], [[מונרכיה]] [[פדרציה|פדרלית]] ב[[מערב אירופה]]. מכיוון שבלגיה היא [[מדינה רב-לאומית]], הקשר הזה עשוי להיות קשור למגורים, חוק, [[היסטוריה של בלגיה|היסטוריה]] או [[תרבות]], ולא [[אתניות]]. רוב הבלגים, לעומת זאת, שייכים לשתי קבוצות [[שפה|לשוניות]] או קהילות (הולנדית: gemeenschap; צרפתית: communauté) באזורים ההיסטוריים שלה: [[ולונים]] ב{{ו|ולוניה}}, דוברי [[צרפתית]] או [[ולונית]], ו[[פלמים]] ב[[פלנדריה]], דוברי [[הולנדית]]. יש גם [[האימפריה הבלגית|פזורה בלגית]] משמעותית, שהתיישבה בעיקר ב[[ארצות הברית]], [[קנדה]], [[צרפת]] ו[[הולנד]].

== אטימולוגיה ==
[[המהפכה הבלגית]] ב-[[1830]] הובילה להקמת [[מדינה עצמאית]] תחת ממשלה זמנית וקונגרס לאומי.<ref name="Dobbelaere-VoyE">
 {{Cite journal|last=Dobbelaere, Karel|author-link=Karel Dobbelaere|last2=Voyé, Liliane|year=1990|title=From Pillar to Postmodernity: The Changing Situation of Religion in Belgium|url=http://socrel.oxfordjournals.org/content/51/Special_Issue/S1.full.pdf|url-status=dead|publisher=[[Oxford Journals]], [[Oxford University Press]]|page=S1|archive-url=https://web.archive.org/web/20131102040246/http://socrel.oxfordjournals.org/content/51/Special_Issue/S1.full.pdf|archive-date=2 November 2013|access-date=25 February 2011}}</ref><ref name="Gooch">
 {{Cite book|last=Gooch, Brison Dowling|url=https://www.questia.com/read/3461234|title=Belgium and the February Revolution|publisher=[[Martinus Nijhoff Publishers]], [[The Hague]], [[Netherlands]]|year=1963|page=112|author-link=Brison D. Gooch|access-date=18 October 2010}}</ref> השם "בלגיה" אומץ למדינה, ונגזר משמה של [[פרובינקיה גאליה בלגיקה]], [[פרובינקיה רומית]] בצפון [[גאליה]] שלפני פלישת [[האימפריה הרומית]] בשנת [[100 לפנה"ס]] היה מיושב על ידי ה[[בלגים (עם עתיק)|בלגים]], תערובת של [[שבטים גרמאניים]] ו[[קלטים]].<ref>{{Cite book|last=Bunson, Matthew|title=[[Encyclopedia of the Roman Empire]]|publisher=Facts on File, New York|year=1994|isbn=978-0-8160-4562-4|edition=Hardcover 352pp|page=169}}</ref>

השם ה[[לטיני]] קם לתחייה בשנת [[1790]] על ידי [[המדינות הבלגיות המאוחדות]], המדינה קצרת המועד שנוצרה לאחר מהפכה נגד השלטון האוסטרי ב-[[1789]]. מאחר שלא הייתה קיימת אז מקבילה של [[שם תואר]] ל"בלגי", שם העצם הצרפתי "Belgique" אומץ כ[[שם עצם]] וגם כשם תואר, תופעה שנשאלה מלטינית.<ref>{{Cite web|title=un peu d'histoire: la révolution belgique|url=http://www.canaris1790.be/fr/index.php?id=12|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20160311192953/http://canaris1790.be/fr/index.php?id=12|archive-date=11 March 2016|access-date=28 June 2013|publisher=Canaris1790.be}}</ref> מ[[המאה ה-16]] כונו [[ארצות השפלה]] ו[[הרפובליקה ההולנדית]] בלטינית "Belgica".
{{הפניה לערך מורחב|Culture of Belgium}}

== יחסים בין קהילות לשוניות בלגיות ==
הבלגים הם בעיקר [[לאום אזרחי]] {{אנ|Nationality}} לפי [[דין הקרקע]],<ref>[http://www.merriam-webster.com/dictionary/jus%20soli jus soli], definition from [http://www.merriam-webster.com merriam-webster.com].</ref> הידועה גם זכות כ[[אזרחות]] מלידה, ואינם [[אתניות|קבוצה אתנית]] [[הומוגניות והטרוגניות|הומוגנית]].<ref>Hobsbawm and Ranger (1983), ''The Invention of Tradition'', Sider 1993 ''Lumbee Indian Histories''</ref><ref>Seidner,(1982), ''Ethnicity, Language, and Power from a Psycholinguistic Perspective'', pp. 2–3</ref><ref name="Smith">Smith 1987 pp.21–22</ref> הבלגים מורכבים משתי קבוצות לשוניות ואתניות עיקריות: דוברי ה[[הולנדית]] (הנקראים ה[[פלמים]]) ודוברי ה[[צרפתית]] (בעיקר ה{{ו|ולונים}}), וכן קבוצה שלישית זעירה אך מוכרת חוקתית משני אזורים קטנים דוברי [[גרמנית]]. העדיפויות האתניות והלשוניות המתחרות הללו נשלטות על ידי "אזורים או קהילות" המוגדרים חוקתית, בהתאם לתחום החוקתי של הנושא, מבנה פוליטי בלגי מורכב וייחודי. מכיוון שבלגים רבים הם לפחות דו-לשוניים, או אפילו תלת-לשוניים, מקובל שרשתות עסקיות, חברתיות ומשפחתיות כוללות חברים מהקבוצות האתניות השונות המרכיבות את בלגיה.{{מקור|נושא=מדינות אירופה}}

[[בריסל (מחוז)|אזור הבירה בריסל]] תופס עמדה פוליטית ותרבותית ייחודית, שכן מבחינה גאוגרפית ולשונית הוא מהווה [[מובלעת]] [[דו-לשונית]] בתוך [[פלנדריה|האזור הפלמי]] החד-לשוני. עם הקמתה של ממלכת בלגיה ב-1830 החלה [[עליית השפה הצרפתית בבריסל]], והיא הפכה מעיר דוברת הולנדית כמעט כולה לעיר רב לשונית עם צרפתית כשפת הרוב ו[[לינגואה פרנקה]].<ref>{{Cite book|last=Levinson|first=David|url=https://archive.org/details/ethnicgroupsworl00levi|title=Ethnic Groups Worldwide: A Ready Reference Handbook|publisher=Oryx Press|year=1998|isbn=1-57356-019-7|location=Phoenix, AZ|page=[https://archive.org/details/ethnicgroupsworl00levi/page/14 14]|url-access=registration}}</ref>

מאז עצמאותה של בלגיה ב-1830 התואר החוקתי של [[ראש מדינה|ראש המדינה]] הבלגי הוא "[[המלוכה הבלגית|מלך הבלגים]]" ולא "מלך בלגיה".<ref>Ramon Arango, ''Leopold III and the Belgian Royal Question'', p.9.</ref><ref>Raymond Fusilier in ''Les monarchies parlementaires en Europe'', Editions ouvrières, Paris, 1960, p. 350, wrote the Belgian regime of 1830 was also inspired by the French Constitution of the [[Kingdom of France (1791-1792)]], the [[United States Declaration of Independence]] of 1776 and the old political traditions of both Walloon and Flemish provinces.</ref>

=== פלמים ===
[[קובץ:Quad_Flandria.jpg|שמאל|ממוזער| מפה של [[רוזנות פלנדריה|מחוז פלנדריה]] מימי הביניים.]]
בתוך [[בלגיה]] מהווים הפלמים, כ-60% מהאוכלוסייה, קבוצה מובחנת המופרדת על ידי שפתם ומנהגיהם. עם זאת, בהשוואה ל[[הולנד]] מתפוררים רוב הגבולות התרבותיים והלשוניים הללו, מפני שהפלמים חולקים את אותה שפה, מנהגים דומים (אם כי רק עם [[דרום הולנד]]) ודת מסורתית עם ה[[הולנדים]].<ref>National minorities in Europe, W. Braumüller, 2003, page 20.</ref>

=== ולונים ===
[[קובץ:Cheering_crowds_greet_British_troops_entering_Brussels,_4_September_1944._BU483.jpg|ממוזער|המונים מריעים מקבלים את פני חיילי [[הצבא הבריטי]] [[בלגיה במלחמת העולם השנייה#השחרור|הנכנסים לבריסל]], [[1944]]]]
[[קובץ:DSCN6503.JPG|ממוזער|[[סטודנט]]ים בלגים באירוע]]
[[ולונים]] הם עם דובר [[צרפתית]] שחי בבלגיה, בעיקר ב{{ו|ולוניה}}. הוולונים הם קהילה ייחודית בבלגיה,<ref>Ethnic Groups Worldwide, a ready reference Handbook, David Levinson, ORYX Press, ({{מסת"ב|1-57356-019-7}}), p. 13 : « Walloons are identified through their residence in Wallonia and by speaking dialects of French. </ref> וקריטריונים [[היסטוריה|היסטוריים]] ו[[אנתרופולוגיה|אנתרופולוגיים]] חשובים ([[דת]], [[שפה]], [[מסורת|מסורות]], [[פולקלור]]) קושרים את הוולונים ל[[צרפתים]].<ref>''Ethnic Groups Worldwide, a ready reference Handbook'', David Levinson, ORYX Press, {{מסת"ב|1-57356-019-7}}, p.13 : "Walloon culture was heavily influenced by the French"</ref><ref>The Encyclopedia of the Peoples of the World, A Henri Holt Reference Book, page 645 : « Culturally there is continuity between the French and the Walloons, Wallon culture consisting mainly of dialect literary productions. </ref> הם עשויים לדבר שפות אזוריות כמו [[ולונית]] או [[פיקארדית]], וגם [[צרפתית]].

אף על פי שכשלושה רבעים מדוברי הצרפתית בבלגיה חיים בוולוניה, תושבי בריסל דוברי הצרפתית נוטים שלא להזדהות כוולונים.

=== קהילה דוברת גרמנית ===
הקהילה דוברת ה[[גרמנית]] בבלגיה היא אחת משלוש הקהילות הפדרליות המוכרות חוקתית במדינה.<ref>{{Cite web|title=DGlive FR, NL, EN – the German-speaking Community|url=http://www.dglive.be/en/desktopdefault.aspx/tabid-1263//2264_read-27181/|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20140504234715/http://www.dglive.be/en/Desktopdefault.aspx/tabid-1263/2264_read-27181/|archive-date=4 May 2014|access-date=2014-06-11}}</ref> שטח הקהילה, המכסה פחות מ-1,000 [[קילומטר רבוע]] ב[[מחוזות בלגיה|מחוז]] [[מחוז לייז'|לייז']] בוולוניה, הוא כולל תשע מתוך אחת עשרה הרשויות של מה שנקרא הקנטונים המזרחיים. האוכלוסייה המקומית מונה למעלה מ-73,000 איש – פחות מ-1% מהאוכלוסייה הכללית. לאזור, הגובל ב[[הולנד]], [[גרמניה]] ו[[לוקסמבורג]], יש [[פרלמנט]] ו[[ממשלה]] משלו ב[[אויפן]].

הקהילה דוברת הגרמנית מורכבת מהחלקים דוברי הגרמנית של האדמות שסופחו ב-[[1920]] מ[[רפובליקת ויימאר]] בעקבות [[חוזה ורסאי]]. בנוסף, בבלגיה של ימינו יש גם כמה אזורים דוברי גרמנית נוספים שהיו שייכים לבלגיה עוד לפני 1920, אך הם אינם נחשבים כיום רשמית לחלק מהקהילה דוברת הגרמנית בבלגיה: בלייברג-ולקרנאט-באאלן בצפון-מזרח מחוז לייז' וארלרלנד (העיר [[ארלון]] וכמה מהכפרים הסמוכים לה בדרום-מזרח [[לוקסמבורג (בלגיה)|מחוז לוקסמבורג הבלגית]]). עם זאת, ביישובים אלה השפה הגרמנית נמצאת בסכנת הכחדה רבה עקב אימוץ הצרפתית.<ref>{{Cite web|last=Vieste|first=Associazione per i popoli minacciati – Sudtirolo, Gesellschaft fuer bedrohte Voelker – Suedtirol, Lia por i popui manacià, Society for Threatened Peoples (APM/GfbV/LPM/STP). Webdesign Mauro di|title=Gefaehrdete Vielfalt – Kleine Sprachen ohne Zukunft. Ueber die Lage der Sprachminderheiten in der EU. Ein Ueberblick der GfbV-Suedtirol. 8.11.2000|url=http://www.gfbv.it/3dossier/vielfalt-dt.html|access-date=12 December 2017|website=Gfbv.it}}</ref>

== דת ==
[[הכנסייה הרומית-קתולית]] הייתה באופן מסורתי [[דת]] הרוב בבלגיה, כאשר כ-65% מהבלגים מצהירים על עצמם כקתולים.<ref name="EUROBAROMETER">{{Citation|title=Discrimination in the EU in 2012|journal=[[Eurobarometer|Special Eurobarometer]]|year=2012|series=383|page=233|url=http://ec.europa.eu/public_opinion/archives/ebs/ebs_393_en.pdf|access-date=14 August 2013|publisher=[[הנציבות האירופית]]|place=[[האיחוד האירופי]]}} The question asked was "Do you consider yourself to be.</ref> עם זאת, עד [[2004]], הנוכחות בכנסייה של [[יום ראשון]] הייתה רק כ-4 עד 8% (9% בפלנדריה בלבד). מחקר משנת [[2006]] ב[[פלנדריה]], שנחשבה זה מכבר יותר דתית מאזור [[בריסל (מחוז)|בריסל]] או [[ולוניה]], הראתה ש-55% מתושביה מכנים את עצמם דתיים, ו-36% אמרו שהם [[אמונה|מאמינים]] ש[[אלוהים]] [[בריאת העולם|ברא את העולם]].<ref>Inquiry by 'Vepec', 'Vereniging voor Promotie en Communicatie' (Organisation for Promotion and Communication), published in [[Knack (magazine)|Knack magazine]] 22 November 2006 p. 14 (The Dutch language term 'gelovig' was translated in the text as 'religious', more precisely it is a very common word for believing in particular in any kind of god in a [[מונותאיזם|monotheistic]] sense or in some [[חיים לאחר המוות|afterlife]].</ref>

== דמוגרפיה ==
בבלגיה חיו 10,839,905 תושבים ב-[[1 בינואר]] [[2010]], עלייה של 601,000 בהשוואה לשנת [[2000]] (10,239,085 תושבים). בין [[1990]] (9,947,782 תושבים) ל-2000 הגידול היה 291,000 בלבד. אוכלוסיות [[פלנדריה]], [[ולוניה]] ו[[בריסל (מחוז)|בריסל]] ב-1 בינואר 2010 עמדו על 6,251,983 (57.7% מאוכלוסיית בלגיה), 3,498,384 (32.3%) ו-1,089,538 (10.1%), בהתאמה.

== בלגים בולטים ==
{{הפניה לערך מורחב|:קטגוריה: בלגים}}

== ראו גם ==
* [[בלגיה]]
* [[בלגים (עם עתיק)]]
* [[יהדות בלגיה]]
* [[ולונים]]
* [[פלמים]]

== הערות שוליים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
{{הערות שוליים}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:בלגים|*]]
[[קטגוריה:עמי אירופה]]