הצגת המקור של הדף "ברית המועצות"

{{פירוש נוסף|נוכחי=מדינה שהנהיגה את הגוש הקומוניסטי|אחר=ארגון שמכונה בטעות "חבר העמים" וכולל 9 מדינות דוברות-רוסית|ראו=[[חבר המדינות]]}}
{{מדינה
| שם = ברית המועצות
| מדינה = ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות
| שם בשפת המקור = Союз Советских Социалистических Республик
Союз Радянських Республік
| סוג מדינה = לשעבר
| מוטו לאומי = "פועלי כל הארצות - התאחדו!" {{ש}} "Пролетарии всех стран, соединяйтесь!"
| המנון = [[המנון ברית המועצות]]
| קובץ המנון = Soviet Union national anthem (instrumental), 1977.oga
| יבשת = [[אירואסיה]]
| שפה רשמית = [[רוסית]], [[אוקראינית]]
| עיר בירה = [[מוסקבה]]
| קואורדינטות של הבירה = {{Coord|55|45|8|N|37|37|56|E|type:city|display=inline,title}}
| העיר הגדולה ביותר = [[מוסקבה]]
| רשות מחוקקת = [[הסובייט העליון]]
| חגים לאומיים = [[חג הפועלים]]
| משטר = [[משטר חד-מפלגתי|מדינה חד-מפלגתית]] [[לניניזם|לניניסטית-מרקסיסטית]]
| אירועי הקמה = [[מהפכת אוקטובר]] {{ש}} האמנה להקמת ברית המועצות
| תאריכי הקמה = [[7 בנובמבר]] [[1917]] {{ש}} [[30 בדצמבר]] [[1922]]
| אירועי פירוק = [[סתיו העמים]], [[התפרקות ברית המועצות]]
| תאריכי פירוק = [[26 בדצמבר]] [[1991]]
| ישות קודמת = {{דגל|רוסיה הסובייטית (1918-1954)}} [[רוסיה הסובייטית]] {{ש}} {{דגל|רפובליקת עבר הקווקז}} [[הרפובליקה הסוציאל-פדרטיבית הסובייטית של עבר הקווקז|רפובליקת עבר הקווקז]] {{ש}} {{דגל|אוקראינה הסובייטית (1919-1927)}} [[אוקראינה הסובייטית]] {{ש}} {{דגל|בלארוס הסובייטית (1919–1937)}} [[בלארוס הסובייטית]]
| ישות יורשת = {{דגל|רוסיה (1991-1993)}} [[הפדרציה הרוסית]] {{ש}} {{דגל|לטביה||+}} {{ש}} {{דגל|ליטא||+}} {{ש}} {{דגל|אסטוניה||+}} {{ש}} {{דגל|בלארוס (1991–1995)}} [[בלארוס]] {{ש}} {{דגל|אוקראינה||+}} {{ש}} {{דגל|מולדובה||+}} {{ש}}
[[קובץ:Flag of Georgia (1990–2004).svg|23px]]  [[גאורגיה]] {{ש}} {{דגל|ארמניה||+}} {{ש}} {{דגל|אזרבייג'ן||+}} {{ש}} {{דגל|קזחסטן||+}} {{ש}} {{דגל|אוזבקיסטן||+}} {{ש}} {{דגל|טורקמניסטן||+}} {{ש}} {{דגל|קירגיזסטן||+}} {{ש}} {{דגל|טג'יקיסטן||+}} {{ש}} {{דגל|חבר המדינות||+}}
| שליטים בולטים = [[לנין]] ,[[יוזף סטלין]], [[מיכאיל גורבצ'וב]]
| שטח בעבר = 22,402,200
| תאריך שטח בעבר = 1991
| אוכלוסייה בעבר = 293,047,571
| תאריך אוכלוסייה בעבר = 1991
| מטבע = [[רובל|רובל סובייטי]]
| מפה = [[קובץ:Soviet Union on the globe (Soviet Union centered).svg|250px]]
| דגל = Flag of the Soviet Union.svg
| סמל = State Emblem of the Soviet Union.svg
}}
'''ברית המועצות''' (ב[[רוסית]]: (סוֹיוּז סוֹבְיֶטסקִיך סוֹצִיאָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק), ידועה גם ב[[ראשי התיבות]] '''СССР''', '''USSR''' או '''סססר'''. בתרגום ל[[עברית]]: '''ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות{{הערה|קרי, המועצתיות.}}''') הייתה [[מעצמת על]] שהשתרעה על פני כ-17% מכלל היבשה ב[[כדור הארץ]], על פני [[צפון אירופה]], [[מזרח אירופה]] ו[[מרכז אסיה]].

לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] הייתה, לצד [[ארצות הברית]], אחת משתי מעצמות-העל החזקות בעולם. בברית המועצות שלטה [[המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות|המפלגה הקומוניסטית]] ושיטת ה[[ממשל]] הייתה [[שלטון ריכוזי|ריכוזית]], אף כי ניתנו סמכויות מסוימות גם ל-15 ה[[רפובליקות ברית המועצות|רפובליקות]] דוברות-הרוסית שמהן הורכבה המדינה.

ברית המועצות הייתה למנהיגת [[הגוש המזרחי|הגוש המזרחי-סובייטי]] בעולם. היא הוקמה ב-[[30 בדצמבר]] [[1922]] בעקבות ניצחון [[הצבא האדום]] ב[[מלחמת האזרחים ברוסיה]], כאיחוד בין [[הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית|רוסיה הסובייטית]] לרפובליקות הסובייטיות של [[הרפובליקה הסובייטית הפדרלית הסוציאליסטית עבר-הקווקז|עבר הקווקז]], [[הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית|אוקראינה הסובייטית]], ו[[הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית|בלארוס הסובייטית]], שהוקמו אף הן בזמן המלחמה,{{הערה|{{הארץ1||בחוץ לארץ|19230101|4}}}} והתקיימה עד להתפרקותה הסופית ב-[[25 בדצמבר]] [[1991]]. בשטחים שהשתייכו לברית המועצות חיו כ-100 [[עם|עמים]] שונים.

==היסטוריה==
{{הפניה לערך מורחב|היסטוריה של ברית המועצות}}
===ממהפכת פברואר ועד תום מלחמת העולם השנייה===
ברית המועצות נחשבת כיורשת [[האימפריה הרוסית]], שהשליט האחרון שלה, הצאר [[ניקולאי השני]], הודח ב-[[1917]]. ברית המועצות נוסדה ב-[[30 בדצמבר]] [[1922]].

הקמתה של המדינה החדשה הייתה שיאה של ההרפתקה הפוליטית, שרוסיה עברה מהפלת המלוכה ועד ניצחון הקומוניסטים ב[[מלחמת האזרחים ברוסיה]]. המשטר המלוכני הופל בהתקוממות עממית ספונטנית בבירה, שנודעה בשם [[מהפכת פברואר]]. התקוממות זו אירעה בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]], בשנת 1917. היא נגרמה עקב הירידה במוראל החיילים בחזית ותנאי המחיה הקשים ברחבי האימפריה הרוסית. ה[[אוטוקרטיה]] הוחלפה בידי [[ממשלת המעבר הרוסית]], שמנהיגיה התכוונו לייסד ברוסיה [[דמוקרטיה]] בנוסח המערב ולהמשיך במלחמה לצד [[מדינות ההסכמה]].

באותו זמן, [[מעמד הפועלים]] החל להתארגן במסגרת מועצות הפועלים (ה[[סובייטים]]) במטרה להגן על זכויותיו. מועצות אלו קמו בכל רחבי רוסיה. חלקם נשלטו על ידי ה[[בולשביקים]] – חברי הפלג הקיצוני בתנועה [[סוציאליזם|הסוציאליסטית]]. בראש הבולשביקים עמד [[ולדימיר איליץ' לנין]], שהוביל אותם למהפכה קומוניסטית נגד הממשלה הזמנית. הבולשביקים הפילו את הממשלה הזמנית בנובמבר 1917 בהפיכה שנודעה לימים כ[[מהפכת אוקטובר]]. לאחר תפיסת השלטון, הקומוניסטים [[הלאמה|הלאימו]] את אמצעי הייצור. רק לאחר [[מלחמת האזרחים ברוסיה]] ([[1918]]- [[1921]]), שהתערבו בה גם מספר מדינות זרות, הממשל הקומוניסטי התייצב. ב"[[הסכם ריגה]]" ב-1921 רוסיה הסובייטית נאלצה לוותר על שטחים ב[[מערב אוקראינה]] ובלארוס לטובת [[פולין]].{{הערה|{{הצפירה||חתימת השלום בריגה|19210320|16}}}} בדצמבר [[1922]] ברית המועצות נוסדה באופן רשמי.

[[קובץ:Eastern Front 1941-06 to 1941-12 He.png|ממוזער|300px|התקדמות הגרמנים ב[[מבצע ברברוסה]], יוני-דצמבר 1941. התנופה הגרמנית הראשונית הביאה את הוורמאכט עד פאתי מוסקבה ולנינגרד]]
לאחר מותו של לנין התרחשה מלחמת ירושה בין [[לאון טרוצקי]] – היורש המקובל יותר, לבין [[יוסיף סטלין]]. באמצעות תככים פוליטיים ובידולו של טרוצקי, סטלין השתלט בסופו של דבר על [[המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות|המפלגה הקומוניסטית]] ונהיה לשליטה של ברית המועצות. ב-1928 הגה סטלין את [[תוכנית חומש (ברית המועצות)|תוכנית החומש]] שהביאה לתיעוש מהיר של המדינה ולהפיכת החוות החקלאיות הפרטיות ל[[קולחוז]]ים שיתופיים או ל[[סובחוז]]ים בשליטת המדינה. בעקבות מהלך זה עשרות מיליוני חקלאים איבדו את רכושם במסגרת מדיניות [[חיסול מעמד הקולאקים]], חלקם נשלחו לעבודת כפייה ב[[גולאג]]ים בסיביר ומיליונים נוספים (בעיקר בדרום-[[מרכז אוקראינה]]) [[הולודומור|מתו מרעב]]. במשך 5 שנים אלו אוכלוסיית אוקראינה קטנה במספר מיליוני אנשים. התפוקה התעשייתית עלתה באותו זמן ב-400% והאוכלוסייה בערים וב[[סיביר]] גדלה מאוד.

ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] החל סטלין ב"[[הטיהורים הגדולים|טיהור]]" של מפלגתו; בתהליך זה החלה מערכה של [[טרור]], שהביאה ל[[הוצאה להורג]] או ל[[מאסר]] של מיליונים רבים מכל שדרות החברה. מוערך, כי סטלין הביא למותם של כ-20 מיליון בני אדם ב"גולאג". אך למרות כל זאת, ברית המועצות פיתחה כלכלה תעשייתית חזקה בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה.

סטלין פעל לדחיית המלחמה עם [[גרמניה]] על ידי [[הסכם ריבנטרופ–מולוטוב]] מ-[[1939]]{{הערה|{{דבר||ברית אי התקפה בין רוסיה לגרמניה|19390824|8}}}} ובעקבות כך [[פלישת ברית המועצות לפולין|פלשה ברית המועצות למזרח פולין]] תוך תאום עם הגרמנים.{{הערה|{{הצופה||הצבא הרוסי פולש לפולין|19390918|15}}}} בשנת [[1940]] סיפחה ברית המועצות את ה[[כיבוש המדינות הבלטיות|מדינות הבלטיות]]{{הערה|{{הארץ1||גמר סיפוח הבאלטיקום לרוסיה|19400807|15}}}} למרות הסכמי ידידות שהיו בינה וביניהן.

ב-[[22 ביוני]] [[1941]] פלש הצבא הגרמני במפתיע לברית המועצות, במבצע שנקרא [[מבצע ברברוסה]].{{הערה|{{הארץ1||החזית החדשה|19410623|5}}}} תחילה נחלו הפולשים הצלחות והתקדמו במהירות, אך [[הצבא האדום]] עצר את ההתקפה ב[[קרב מוסקבה]] בשלהי 1941, הגן על לנינגרד מכיבוש חרף [[המצור על לנינגרד|מצור שהוטל עליה]] מסתיו 1941, ונחל ניצחון ב[[קרב סטלינגרד]] בשלהי [[1942]]. הסובייטים הצליחו להעביר את רוב [[תעשיית הנשק]] מעבר ל[[הרי אורל]], והודות לכושר הייצור העודף וליתרון בכוח אדם החלו יחסי הכוחות לנטות בהדרגה לטובתם. ב-[[1943]] ניצח הצבא האדום את הגרמנים ב[[קרב קורסק]], והוא המשיך להתקדם דרך [[מזרח אירופה]] עד [[ברלין]] לפני [[כניעת גרמניה הנאצית]] במאי [[1945]]. אף על פי שהמלחמה גרמה להרס עצום בברית המועצות, היא יצאה ממנה כמעצמת על, שנייה רק לארצות הברית. במדינות מזרח אירופה ומרכזה שעליהן השתלט הצבא האדום במלחמה הונהגו בתוך שנים אחדות משטרי חסות קומוניסטיים.

===לאחר מלחמת העולם השנייה ועד התפרקות ברית המועצות===
בתקופה שלאחר המלחמה, ביססה ברית המועצות את מעמדה בזירה הבינלאומית כמעצמת-על לצדה של ארצות הברית. המאבק בין השתיים קיבל את השם "[[המלחמה הקרה]]", מכיוון שכוחותיהן הצבאיים של שתי המעצמות לא תקפו במישרין אלה את אלה. במקום זאת, נאבקו המעצמות כדי להגביר את השפעתן במדינות [[העולם השלישי]], על ידי שילוב של תעמולה, חתרנות, סיוע כלכלי ומדעי ומעורבות צבאית ישירה ועקיפה. זירות נוספות של המאבק התנהלו בתחומי כל צד ובתוך אזור השליטה שלו, על ידי פעולות של ריגול וערעור המשטר בידי הצד שכנגד. צד נוסף של המאבק היה [[מרוץ חימוש]], שבמסגרתו חתרה כל אחת מהמעצמות להשיג עליונות מדעית וצבאית, ובכלל זה [[נשק בלתי קונבנציונלי]].

בשנת 1946 בצורת כבדה שפקדה את ברית המועצות גרמה למותם של מ־800,000 עד 2 מיליון בני אדם.{{הערה|http://demoscope.ru/weekly/knigi/modern/modernizacija_ch5.pdf {{רוסית}}}} הבצורת הייתה הגורם שהניע את הממשלה הסובייטית להציע את [[התוכנית הגדולה לשינוי הטבע]], אך התוכנית בוטלה עם מותו של סטלין.

בשנת [[1953]] מת יוסיף סטלין, ואת מקומו כמזכ"ל המפלגה הקומוניסטית תפס [[גאורגי מלנקוב]].{{הערה|{{דבר||מרשל סטלין מת - מלנקוב ראש ממשלת ססס"ר|19530308|1}}}} מלנקוב היה [[ראש ממשלת ברית המועצות]] לתקופה קצרה לאחר מותו של סטלין (מרץ 1953 – פברואר [[1955]]), והוחלף על ידי [[ניקיטה חרושצ'וב]].{{הערה|{{שערים||חרושצ'וב - הכוכב הפוליטי החדש בשמי רוסיה|19530916|23}}}}{{הערה|{{חרות||עולה כוכבו של ניקיטה חרושצ'ב|19530914|13}}}} האחרון הנהיג שורת רפורמות בברית המועצות והדהים את העולם לאחר שחשף את פשעיו של סטלין בתקופת [[הטיהורים הגדולים]], וגינה את [[פולחן האישיות של יוסיף סטלין|פולחן האישיות אשר יצר לעצמו]].{{הערה|{{חרות||גופתו של סטאלין תסולק מהמוזיליאום|19560607|39}}}} עם זאת, המתח עם ארצות הברית לא פסק, והגיע לשיאו ב[[משבר הטילים בקובה]] בשנת [[1962]], שהביא את העולם אל סף [[מלחמה גרעינית]]. חרושצ'וב גם היה אחראי לחיזוק "[[מסך הברזל]]" בין המזרח למערב, לאחר שדיכא ביד קשה את [[המרד ההונגרי|המרד בהונגריה]] ב-[[1956]] ובנה בשנת [[1961]] את [[חומת ברלין]].

מדיניות דיכוי זו לא פסקה גם לאחר הדחתו של חרושצ'וב ועלייתו לשלטון של [[ליאוניד ברז'נייב]] (מנהיג המדינה בין השנים [[1964]]-[[1982]]), והתבטאה בין היתר באירועי [[האביב של פראג]] ב-[[1968]], שהביאו ל[[הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה|פלישה סובייטית לצ'כוסלובקיה]]. ברז'נייב חיזק בצורה משמעותית את [[הצבא האדום|הצבא הסובייטי]] והגביר את ההגמוניה והיוקרה של ברית המועצות בעולם, אך שלטונו התאפיין ב[[שחיתות]] מתגברת ו[[מיתון כלכלי]], שנגרם בין היתר בגלל [[מרוץ החימוש]] עם ארצות הברית, וההוצאות הרבות שנכרכו ב[[המרוץ לחלל|מרוץ לחלל]], שהחל כבר בתקופת חרושצ'וב עם שיגור ה[[לוויין]] הראשון בעולם [[ספוטניק 1]], באוקטובר [[1957]]. לאחר מות ברז'נייב בנובמבר 1982 ידעה ברית המועצות חילופי שלטונות מהירים עם [[יורי אנדרופוב]] (1982-1984) ו[[קונסטנטין צ'רניינקו]] (1984-1985). השניים האחרונים כבר היו חולים מאוד בהיכנסם לתפקיד ולא הספיקו להותיר את חותמם על מדיניות ברית המועצות.

===התפרקותה של ברית המועצות===
{{ערך מורחב|התפרקות ברית המועצות}}
[[קובץ:Lenin and stalin crop.jpg|ממוזער|250px|[[ולדימיר לנין]] ו[[יוסיף סטלין]] — המנהיגים הראשונים של ברית המועצות.]]
[[קובץ:1990 01 12 GorbačiovasŠiauliuose10.jpg|20px|ממוזער|250px|מפגינים נגד ברית המועצות ובעד עצמאות ליטא, לקראת ביקורו של גורבצ'וב, ינואר 1990]]
בסוף שנות ה-70, תחת הנהגתו של ליאוניד ברז'נייב, נכנסה ברית המועצות למיתון כלכלי שהלך והחריף. בשנת [[1985]], לאחר מותם של יורי אנדרופוב וקונסטנטין צ'רניינקו, מונה [[מיכאיל גורבצ'וב]] למזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית בברית המועצות. בשלב זה הייתה הכלכלה הסובייטית ב[[מיתון]] עמוק ועמדה בפני התמוטטות יתרות מטבע החוץ שלה. מצב זה הניע את גורבצ'וב לבדוק צעדים להחיות את הכלכלה החולה.

לאחר ניסיון ראשון בו לא הצליח לשנות דבר, הגיע גורבצ'וב למסקנה כי דרושים שינויים מבניים עמוקים. ביולי [[1987]] הכריז גורבצ'וב על תוכנית הרפורמה הכלכלית, [[פרסטרויקה]] (בנייה מחדש), ובמקביל על תוכנית ה[[גלאסנוסט]] (פתיחות) במטרה להגביר את השקיפות בניהול המדינה. הרפורמות לא הבריאו את הכלכלה הסובייטית ומצבה הלך והתדרדר. במקביל נקלע הממשל הסובייטי לקשיים בעקבות גורמים אחרים – [[מלחמת אפגניסטן (ברית המועצות)|המלחמה באפגניסטן]], שבה תמכה ארצות הברית במורדים המוסלמים וכן [[אסון צ'רנוביל]] שגרם לבעיות חמורות באוקראינה ובסביבתה.

המתיחות בין מזרח-למערב שככה במהירות בין אמצע לסוף שנות ה-80, ואווירה זו הגיעה לשיאה בפסגה שנערכה ב[[מוסקבה]] בשנת [[1989]] בין [[מנהיגי ברית המועצות]] וארצות הברית, כאשר מיכאיל גורבצ'וב והנשיא [[ג'ורג' הרברט ווקר בוש]] חתמו על הסכמי סטארט 1 – [[האמנה לצמצום הנשק האסטרטגי]] (שהביאו עד לסוף שנת 2001 להפחתת 80% ממאגרי הנשק הגרעיני שהיו קיימים באותה התקופה, וחודשו על ידי הסכם [[סטארט החדש]] ב-[[2010]]).{{הערה|Gaddis, John Lewis (2005), The Cold War: A New History, p. 255, Penguin Press, {{ISBN|1594200629}}}} בשנה שלאחר מכן הודיעה ברית המועצות כי שטח הביטחון (בדמות מדינות הגוש המזרחי באירופה) אינו רלוונטי, ואין בכוונתה להתערב בענייני הפנים של בנות בריתה במזרח אירופה{{הערה|Gaddis, John Lewis (2005), The Cold War: A New History, p. 248, Penguin Press, {{ISBN|1594200629}}}} ([[דוקטרינת סינטרה]]).

ב-[[7 בפברואר]] [[1990]] התכנסה הוועדה המרכזית של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות והסכימה לוותר על מונופול הכוח השלטוני שלה. במשך השבועות שבאו לאחר מכן 15 הרפובליקות המרכיבות את ברית המועצות ערכו בחירות רב-מפלגתיות, רבים מהמושבים בבתי ה[[פרלמנט]] של מדינות אלה נכבשו בידי לאומנים אתניים. הרפובליקות החלו לעמוד על הריבונות שלהן והחלה "מלחמת חוקים" עם הממשלה המרכזית במוסקבה. הרפובליקות השתלטו על הכלכלות המקומיות שלהן והפסיקו להעביר את כספי המיסים לקופתה של ברית המועצות, דבר שגרם לפגיעה נוספת בכלכלה הסובייטית והעמיק את המשבר הכלכלי במדינה.{{הערה|Acton, Edward, (1995) Russia, The Tsarist and Soviet Legacy, Longmann Group Ltd (1995) {{ISBN|0-582-08922-0}}}}

בעקבות ביקורו של גורבצ'וב ב[[וילנה|ווילנה]] בירת [[ליטא]], בחודש ינואר 1990, יצאו המונים אל רחובות העיר כדי להפגין בעד עצמאותה של המדינה. ב-[[11 במרץ]] [[1990]] הכריזה המועצה העליונה בליטא על החזרת עצמאותה של המדינה. ב-[[30 במרץ]] 1990 הכריזה המועצה העליונה של [[אסטוניה]] כי השליטה הסובייטית במדינה אינה חוקית עוד, והחלה בתהליך הקמתה מחדש של המדינה האסטונית. תהליך הקמתה מחדש של [[לטביה]] החל ב-[[4 במאי]] 1990, כאשר המועצה העליונה ב[[רפובליקה]] נקבה תאריך יעד להשלמתו.

ב-[[17 במרץ]] [[1991]] נערך משאל-עם בברית המועצות, וכ-76.4% מכלל המצביעים תמכו בהמשך קיומה.{{הערה|{{קישור שבור|2.10.2021}}[http://soviethistory.org/index.php?page=subject&SubjectID=1991march&Year=1991&Theme=4e6174696f6e616c6974696573&navi=byTheme 1991: March Referendum] SovietHistory.org|כיוון=שמאל}} הרפובליקות הבלטיות, [[ארמניה]], [[מולדובה]] וגאורגיה החרימו את משאל-העם.
ב-[[12 ביוני]] 1991, נבחר [[בוריס ילצין]] לנשיא [[הרפובליקה הסובייטית הסוציאל-פדרטיבית של רוסיה]]. בחודש אוגוסט אותה השנה נעשה ניסיון [[הפוטש של אוגוסט|הפיכה]] קצר במטרה להפיל את משטרו של גורבצ'וב, לאחר מאבק קצר חוסל ניסיון ההפיכה והקושרים נעצרו. בין ההחלטות שהתקבלו כתוצאה מניסיון ההפיכה, הייתה אחת בעלת חשיבות סמלית רבה – הסובייט העליון של הפדרציה הרוסית החליט להחליף את הדגל האדום הקומוניסטי בדגלה ההיסטורי של רוסיה, בצבעי לבן-כחול-אדום.

מהפכה זו זירזה את מה שנראה כתהליך בלתי נמנע, ב-[[24 באוגוסט]] 1991 התפטר גורבצ'וב מתפקיד המזכיר הכללי של [[המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות]]. בעקבות זאת הואץ תהליך פירוקה של ברית המועצות ללא מעצור. עוד באותו היום הכריזה אוקראינה על עצמאותה{{הערה|{{חדשות||אוקראינה הכריזה עצמאות⁩|19910825|21}}}}; ב-[[27 באוגוסט]] הייתה זו מולדובה; וב-30 וב-31 באותו החודש עשו זאת [[אזרבייג'ן]] ו[[קירגיזסטן]].{{הערה|{{חדשות||גם הן עצמאיות: קירגיזיה אוזבקיסטאן ואזרביג׳אן⁩|19910901|34}}}} ב-[[6 בספטמבר]] הכירה מוסקבה בעצמאותן של אסטוניה, לטביה וליטא. ב-[[9 בספטמבר]] הכריזה [[טג'יקיסטן]] על עצמאותה, וב-[[21 בספטמבר]] הייתה זו ארמניה, ב-[[27 באוקטובר]] הכריזה [[טורקמניסטן]] על עצמאות.

ב-[[8 בדצמבר]] נפגשו מנהיגי רוסיה, אוקראינה ובלארוס ב[[מינסק]], בירתה של האחרונה והקימו את [[חבר המדינות]], אליהן הצטרפו כמה שבועות לאחר מכן הרפובליקות המרכז-אסייתיות, ארמניה ואזרבייג'ן.{{הערה|{{חדשות||11 מנהיגי חבר העמים נתנו לילצין את "הכפתור הגרעיני"|19911222|23}}}} גאורגיה הצטרפה בשנת [[1993]], אך פרשה מחבר המדינות ב-[[2009]], לאחר עימות מזוין עם רוסיה; שלוש המדינות הבלטיות מעולם לא הצטרפו.

ב-[[25 בדצמבר]] [[1991]] התפטר גורבצ'וב מתפקידו כנשיא הסובייטי; [[דגל ברית המועצות|דגל הפטיש והמגל]] הורד מבניין הסנאט ב[[קרמלין]] והוחלף על ידי [[דגל רוסיה|דגל שלושת הצבעים של רוסיה]], ברית המועצות חדלה מלהתקיים.{{הערה|{{חדשות||שלום למהפכן|19911226|2}}}}

==פוליטיקה וממשל==
{{הפניה לערך מורחב|פוליטיקה של ברית המועצות}}
הממשלה הסובייטית הייתה כלי שלטוני בידיה של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית, ששלטה על החברה והכלכלה במדינה. הממשלה יישמה את ההחלטות שהתקבלו על ידי המפלגה היחידה במדינה.

להלכה, היה דמיון רב בין הממשלה של ברית המועצות לבין מערכות פוליטיות מערביות [[דמוקרטיה|דמוקרטיות]]. לדוגמה, [[חוקה]] מיסדה את כל זרועות השלטון והעניקה ל[[אזרח]]ים מגוון רחב של זכויות פוליטיות ואזרחיות. בית המחוקקים, [[הסובייט העליון]], ייצג את העיקרון של ממשל עצמי עממי. הסובייט העליון, שהיו"ר הנבחר שלו היה ראש המדינה, פיקח על מועצת השרים, שפעלה כרשות המבצעת. יושב ראש מועצת השרים, שבחירתו אושרה בידי הגוף המחוקק, פעל כ[[ראש ממשלה|ראש הממשלה]]. בחוקה היה מעוגן גם גוף שיפוטי, הכולל מערכת [[בית משפט|בתי משפט]] ובראשה בית משפט עליון לחוקה, שהיה אחראי על כך שהגופים הממשלתיים יפעלו על פי [[חוק]]. על פי החוקה הסובייטית מ-[[1977]] (החליפה [[חוקת ברית המועצות (1936)|חוקה שהתקבלה בשנת 1936]]), לברית היה מבנה [[פדרליזם|פדרלי]], דבר שנתן לרפובליקות סמכות מסוימת ביחס ליישום מדיניות, וכן איפשר ל[[מיעוטים]] להרגיש כי הם משתתפים בניהול של ענייניהם.

למעשה, היה הבדל רב בין הממשלה הזו לבין מערכות מערביות. המפלגה הקומוניסטית הייתה אחראית על פונקציות רבות שבארצות אחרות הממשלה בדרך כלל אחראית עליהם. לדוגמה, המפלגה היא שהחליטה על המדיניות שהממשלה לבסוף יישמה. הממשלה פשוט אישרה את ההחלטות של המפלגה כדי שיראו כלגיטימיות יותר. המפלגה השתמשה במגוון של שיטות כדי להבטיח שהממשלה דבקה במדיניותה. המפלגה הציבה את הנאמנים לה בעמדות שליטה בממשלה. המפלגה עקבה בדריכות אחר הפעולות של משרדי הממשלה והגופים המחוקקים שלה.

היו הבדלים רבים בין החוקה הסובייטית לבין חוקות מערביות טיפוסיות. היא בדרך כלל תיארה את היחסים הפוליטיים הקיימים, כפי שהמפלגה קבעה אותם, במקום לקבוע את היחסים הפוליטיים האידיאליים. החוקה הייתה ארוכה ומפורטת, וכללה פירוט טכני של גופי הממשלה השונים. החוקה כללה הצהרות פוליטיות, כמו מטרות מדיניות חוץ, וכן סיפקה הגדרה תאורטית של המדינה במסגרת ה[[אידאולוגיה]] ה[[מרקסיזם|מרקסיסטית]]-[[לנין|לניניסטית]]. המפלגה יכלה לשנות את החוקה או לנסח אותה מחדש, כפי שעשתה מספר פעמים.

מועצת השרים פעלה כגוף הביצועי של הממשלה. התפקידים החשובים ביותר היו קשורים לניהול הכלכלה. המועצה הייתה תחת שליטתה של המפלגה, ויושב ראש שלה – ראש הממשלה הסובייטי – היה תמיד חבר ב[[הפוליטביורו של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות|פוליטביורו]]. המועצה, שב-[[1989]] כללה יותר ממאה חברים, הייתה גדולה מכדי לפעול כגוף מאוחד. נשיאות המועצה, שהורכבה מהשרים הכלכליים הראשיים ובראשה היושב ראש, היא ששלטה למעשה במועצת השרים.

על פי תיקון לחוקה משנת [[1988]], הגוף המחוקק הגבוה ביותר בברית המועצות היה הקונגרס של נציגי העם, שהתכנס בפעם הראשונה במאי 1989. המשימות העיקריות של הקונגרס היו בחירה בגוף מחוקק קבוע, הסובייט העליון, ובחירה של יושב ראש לסובייט העליון, שפעל כראש המדינה. מבחינה תאורטית, לגופים אלה היו סמכויות חקיקה רבות; למעשה, הקונגרס של נציגי העם התכנס רק למספר ימים ב-1989 על מנת לאשר החלטות שנעשו בידי המפלגה, מועצת השרים, והסובייט העליון. לסובייט העליון, לנשיאות מועצת השרים, וליושב ראש של הסובייט העליון, הייתה סמכות רבה בביצוע וחקיקת חוקים, החלטות, ופקודות שניתן היה לכפות על האזרחים. לקונגרס היה הסמכות לאשר את ההחלטות האלה. משרת [[נשיא ברית המועצות]] נוצרה בתיקון לחוקה משנת [[1990]]. הנשיא היה אמור להיבחר ב[[בחירות ישירות]] על ידי העם, אך ברית המועצות פורקה לפני שנערכה מערכת בחירות לנשיאות, ובפועל, בבחירות היחידות לנשיאות, הקונגרס של נציגי העם בחר במיכאיל גורבצ'וב כנשיא.

הגוף השיפוטי לא היה עצמאי. בית המשפט העליון לחוקה פיקח על בתי המשפט הנמוכים יותר ויישם את החוק על פי החוקה או כפי שהסובייט העליון פירש אותו. ועדת החוקה החליטה האם חוקים תואמים לחוקה או לא. על פי החוק הסובייטי, שמוצאו ב[[המשפט הרומי|חוק הרומאי]], ה[[קטגור]] פעל יחד עם השופט וה[[סניגור]] על מנת להבטיח שהמשפט מצליח לגלות את האמת; זאת בניגוד לשיטה הנהוגה במערב, שבה יש [[פרקליט]]ים בעד ונגד הנאשם.

ברית המועצות הייתה מדינה [[פדרליזם|פדרלית]] שחמש עשרה הרפובליקות הכלולות בה היו, באופן תאורטי, מאוגדות יחד מרצון. ברפובליקות התקיימו מערכות משפט שהותאמו לבני ה[[לאום|לאומים]] המקומיים. לרפובליקות גם היו חוקות משלהן, שיחד עם החוקה הכללית, ביזרו באופן תאורטי את ה[[כוח חברתי|כוח]] בברית המועצות. למעשה, עד [[1989]] המפלגה והממשלה המרכזית שלטו ללא עוררין, כשהן קובעות את המדיניות שיושמה על ידי הממשלות של הרפובליקות, המחוזות והנפות.

===יחסי חוץ===
[[קובץ:Predsednik Jugoslavije Tito in sovjetski premier Hruščov v Kopru 1963.jpg|ממוזער|שליט ברית המועצות [[ניקיטה חרושצ'וב|חרושצ'וב]] סוקר מסדר של ימאים יחד עם שליט [[יוגוסלביה]], [[יוסיפ ברוז טיטו]], 1963. יוגוסלביה, על אף היותה קומוניסטית, לא נכללה באזור ההשפעה הסובייטי, ויחסיה עם ברית המועצות ידעו עליות ומורדות.]]
{{הפניה לערך מורחב|יחסי החוץ של ברית המועצות}}
בראשיתה ברית המועצות הייתה מדינה מנודה, שלא זכתה להכרה [[דיפלומטיה|דיפלומטית]] מרוב המדינות. היא גם לא זכתה להיות חברה בארגונים בינלאומיים רבים, אלא הסתפקה בתפקיד הצד המפשר ביחסים שבין מדינות אחרות. כל זה השתנה עם תום מלחמת העולם השנייה, כאשר ברית המועצות החלה לקבוע את עתידה של [[אירופה]]. [[ברית המועצות באומות המאוחדות|ברית המועצות גם הייתה חברה בארגון האומות המאוחדות]] עם ייסודו ב-[[1945]]; היא אף זכתה להיות אחת מחמש החברות הקבועות ב[[מועצת הביטחון]] של ה[[או"ם]], מה שהעניק לה זכות [[וטו]] בהחלטות הבינלאומיות. עד [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]], כבר היו לברית המועצות [[יחסים דיפלומטיים]] עם רוב מדינות העולם.

ברית המועצות נעשתה לאחת משתי המעצמות העולמיות בזכות היותה אחת המנצחות הגדולות במלחמת העולם השנייה. היא החזיקה במעמד זה למשך ארבעה עשורים על ידי ההגמוניה שלה ב[[מזרח אירופה]], [[יחידות צבאיות|כוחה הצבאי]], פטרונותה על [[מדינה מתפתחת|המדינות המתפתחות]] שנזקקו לעזרתה והמחקר ה[[מדע]]י, בעיקר בתחומי [[טכנולוגיית חלל|טכנולוגיית החלל]] ו[[כלי נשק|כלי הנשק]]. ניסיונה של ברית המועצות להרחיב את השפעתה או שלטונה על מדינות ועמים רבים הביאה להיווצרותה של מערכת מדינות סוציאליסטיות. [[המועצה לסיוע כלכלי הדדי]] הוקמה ב-[[1949]] על מנת להוות גוש חוסם של מדינות קומוניסטיות, והיוותה מסגרת לשיתוף פעולה בין הכלכלות המתוכננות של ברית המועצות, בעלות בריתה במזרח אירופה, ולאחר מכן עם בעלות בריתה ב[[העולם השלישי|עולם השלישי]] (הקומיקון). המקבילה הצבאית לקומיקון הייתה [[ברית ורשה]].

בשנות ה-70, ברית המועצות הצליחה להגיע לשיווי משקל [[נשק גרעיני|גרעיני]] עם ארצות הברית, ועד סוף אותו עשור אף עברה אותה עם פריסתם של [[טיל]]י ה-[[R-36|18-SS]]. ברית המועצות ראתה כהכרחית את מעורבותה בכל בעיה בינלאומית. בינתיים, המלחמה הקרה פינתה את מקומה ל"[[דטאנט]]" ולדפוס מורכב יותר של יחסים בינלאומיים, שבה העולם כבר לא היה מחולק לשני גושים מנוגדים ברורים. למדינות חלשות יותר היה יותר מקום להפעיל את השפעתן, ושתי המעצמות הכירו באינטרס ההדדי שלהן בניסיון להפסיק את התפשטות הנשק הגרעיני.

עד תחילת [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]], ברית המועצות כבר הגיעה להסכמי שלום ושיתוף פעולה עם כמה מדינות בעולם הלא-קומוניסטי, במיוחד בעולם השלישי ו[[המדינות הבלתי-מזדהות|במדינות הבלתי מזדהות]]. למרות כמה מכשולים אידאולוגיים, מוסקבה הצליחה לקדם את האינטרסים שלה על ידי רכישת מאחזים צבאיים בכמה אזורים חשובים בעולם השלישי. מעבר לכך, ברית המועצות המשיכה לספק סיוע צבאי לתנועות מהפכניות בעולם השלישי. בשל כל הסיבות האלה, מדיניות החוץ הסובייטית הייתה בעלת חשיבות רבה לעולם הלא-קומוניסטי, והיה לה חלק חשוב בקביעת המגמה ביחסים הבינלאומיים.

אם כי מערכות [[בירוקרטיה|בירוקרטיות]] רבות היו מעורבות בגיבוש ובביצוע של מדיניות החוץ הסובייטית, הקווים העיקריים נוסחו בידי הפוליטביורו של המפלגה הקומוניסטית. המטרות העיקריות של מדיניות החוץ הסובייטית היו לשמור ולהגביר את הביטחון הלאומי ולשמור על ההגמוניה במזרח אירופה. היחסים עם ארצות הברית ועם אירופה המערבית היו גם הם בעלי חשיבות רבה לקובעי מדיניות החוץ, והיחסים עם מדינות עולם שלישי נקבעו (לפחות בחלקם) לפי קרבת המדינה לגבול הסובייטי, ועל פי הערכות סובייטיות של החשיבות ה[[אסטרטגיה (מדע המדינה)|אסטרטגית]] שלה.

[[קובץ:1975 CPA 4448.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בול לרגל 20 שנה ל[[ברית ורשה]]]]
עלייתו של מיכאיל גורבצ'וב כיושב ראש המפלגה ב-[[1985]] סימנה שינוי משמעותי במדיניות החוץ הסובייטית. גורב'צוב ניסה ליישם מדיניות פייסנית עם המערב במקום לשמור על ה[[סטטוס קוו]] של המלחמה הקרה. ברית המועצות סיימה את השלטון הצבאי שלה ב[[אפגניסטן]], חתמה על [[אמנה (הסכם)|אמנות]] להשמדת נשק גרעיני עם ארצות הברית, ואפשרה למדינות הלוויין שלה במזרח אירופה לשלוט בענייניהן.

לאחר התפרקותה של ברית המועצות ב-[[1991]], הפדרציה הרוסית ראתה את עצמה כיורשת החוקית של ברית המועצות בזירה הבינלאומית, אף על פי שאיבדה את מעמדה כמעצמה. רוסיה העצמאית ביטלה את השפעתה של האידאולוגיה המרקסיסטית-לניניסטית על עיצוב מדיניות החוץ שלה; היא אף ביקשה סיוע מערבי בעת ביצוע רפורמות [[ליברליזם|ליברליות]] בכלכלתה.

=== רפובליקות סובייטיות ===
{{הפניה לערך מורחב|רפובליקות ברית המועצות}}
ברית המועצות הייתה פדרציה של '''רפובליקות סוציאליסטיות סובייטיות'''. הרפובליקות הראשונות נוסדו זמן קצר לאחר מהפכת אוקטובר. באותו זמן, הרפובליקות היו עצמאיות אחת מהשנייה מבחינה עקרונית, אך למעשה ממשלותיהן פעלו בתיאום, כפי שהמפלגה המרכזית הורתה להן. ב-[[1922]], ארבע רפובליקות (הרוסית, האוקראינית, הבלארוסית והטרנס-קווקזית) הצטרפו לברית המועצות. בין 1922 ל-[[1940]], מספר הרפובליקות גדל ל-16. כמה מהרפובליקות החדשות נוצרו מהשטחים שנכבשו בידי ברית המועצות, ואחרות על ידי חלוקה של רפובליקה אחת לכמה חלקים. הקריטריונים לייסוד רפובליקה חדשה היו כדלהלן:
# שתהיה על גבולה של ברית המועצות, כך שתוכל לפרוש אם תרצה,
# שתהיה חזקה מספיק מבחינה כלכלית לפרוש אם תרצה בכך,
# שתיקרא על שם הקבוצה האתנית הדומיננטית ברפובליקה, שתהיה בת מיליון אנשים לפחות.

המערכת נותרה כמעט ללא שינוי לאחר [[1940]]. לא נוספו רפובליקות חדשות. רפובליקה אחת, הקרלו-פינית, פורקה ב-[[1956]]. שאר 15 הרפובליקות שרדו עד ל-[[1991]]. פרישה נותרה אופציה תאורטית, ולא מסתברת במיוחד בהתחשב במרכוז הסובייטי, עד להתפרקות ב-1991. באותו זמן, הרפובליקות נעשו למדינות עצמאיות, שחלקן עדיין היו מאורגנות תחת "חבר העמים של המדינות העצמאיות".

כמה רפובליקות חלקו [[היסטוריה]] ואזור [[גאוגרפיה|גאוגרפי]] משותף, ולכן נקראו לפי שמות קבוצתיים. אלה היו הרפובליקות ה[[הים הבלטי|בלטיות]], הרפובליקות הטרנס-קווקזיות, וה[[מרכז אסיה|מרכז אסייתיות]].

{| class="wikitable" style="text-align:center;"
|- bgcolor="#f0f0f0"
! colspan="6" | רפובליקות ברית המועצות
|-
!
! דגל
! רפובליקה
! עיר בירה
! מדינה עצמאית יורשת
|width="220px" rowspan="16"|<imagemap>
קובץ:USSR_Republics_Numbered_Alphabetically.png|500px|

poly 197 698 205 647 239 641 241 629 247 631 249 615 239 607 239 600 259 570 319 576 332 603 393 632 393 617 414 607 417 585 510 592 536 625 573 627 680 731 737 697 770 710 793 705 790 690 798 670 841 683 842 695 897 692 912 700 1017 656 1019 605 1010 595 1048 570 1102 607 1142 607 1158 617 1187 586 1198 590 1202 693 1222 673 1239 622 1290 536 1193 459 1325 370 1197 17 249 312 236 327 190 364 202 392 180 442 180 464 171 490 186 507 198 547 119 570 134 620 183 703 [[רוסיה הסובייטית]]
poly 247 632 242 592 266 578 315 580 339 615 407 649 424 595 493 593 532 642 566 634 602 697 670 729 576 836 466 809 427 827 408 807 408 781 400 761 363 756 342 707 298 698 275 749 254 724 246 725 244 685 283 683 290 649 [[קזחסטן הסובייטית]]
poly 478 846 473 831 463 839 454 820 473 807 581 844 480 871 427 856 [[קירגיזסטן הסובייטית]]
poly 447 842 446 837 407 858 400 892 444 880 447 903 495 905 497 893 483 893 480 875 420 858 442 839 [[טג'קיסטן הסובייטית]]
poly 271 756 302 703 346 709 368 761 400 763 407 785 407 815 422 827 453 822 473 849 449 851 451 839 398 846 397 886 341 798 329 783 324 761 317 754 283 758 [[אוזבקיסטן הסובייטית]]
poly 125 612 122 654 142 675 168 688 [[גאורגיה הסובייטית]]
poly 220 803 246 727 263 737 264 759 285 766 293 759 314 758 322 785 331 800 370 871 308 890 302 858 263 809 227 805 [[טורקמניסטן הסובייטית]]
poly 147 727 154 688 164 702 175 693 178 709 185 705 180 747 [[אזרבייג'ן הסובייטית]]
rect 127 678 147 727 [[ארמניה הסובייטית]]
poly 46 397 85 393 103 381 139 437 161 436 180 458 166 492 192 536 163 551 108 537 97 559 86 551 78 524 97 524 88 498 54 498 54 481 73 490 86 473 83 444 51 425 [[אוקראינה הסובייטית]]
poly 76 444 86 463 54 485 [[מולדובה הסובייטית]]
poly 100 375 125 361 147 370 188 370 200 393 178 436 141 437 107 380 [[בלארוס הסובייטית]]
poly 137 319 149 315 170 339 173 359 134 358 [[ליטא הסובייטית]]
poly 153 310 171 303 171 329 192 325 197 349 175 359 173 332 [[לטביה הסובייטית]]
circle 124 325 15 [[רוסיה הסובייטית]]
poly 190 317 202 298 231 329 202 342 [[אסטוניה הסובייטית]]

desc bottom-left
</imagemap>
|-
| '''1''' || [[קובץ:Flag of Armenian SSR.svg|50px]] || " |[[הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הארמנית]] || [[ירוואן]] || [[ארמניה|רפובליקת ארמניה]]
|-
| '''2''' || [[קובץ:Flag of Azerbaijan SSR.svg|50px]] || [[הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האזרית]] || [[באקו]] || [[אזרבייג'ן|הרפובליקה של אזרבייג'ן]]
|-
| '''3''' || [[קובץ:Flag of Byelorussian SSR.svg|50px]] || [[הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית]] || [[מינסק]] || [[בלארוס|רפובליקת בלארוס]]
|-
| '''4''' || [[קובץ:Flag of Estonian SSR.svg|50px]] || [[הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האסטונית]] || [[טאלין]] || [[אסטוניה|רפובליקת אסטוניה]]
|-
| '''5''' || [[קובץ:Flag of Georgian SSR.svg|50px]] || [[הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הגאורגית]] || [[טביליסי]] || [[גאורגיה|הרפובליקה של גאורגיה]]
|-
| '''6''' || [[קובץ:Flag of Kazakh SSR.svg|50px]] || [[הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הקזחית]] || [[אלמטי]] || [[קזחסטן|רפובליקת קזחסטן]]
|-
| '''7''' || [[קובץ:Flag of Kyrgyz SSR.svg|50px]] || [[הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הקירגיזית]] || [[בישקק]] || [[קירגיזסטן|הרפובליקה הקירגיזית]]
|-
| '''8''' || [[קובץ:Flag of Latvian SSR.svg|50px]] || [[הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הלטבית]] || [[ריגה]] || [[לטביה|הרפובליקה של לטביה]]
|-
| '''9''' || [[קובץ:Flag of the Lithuanian Soviet Socialist Republic (1953–1988).svg|50px]] || [[הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הליטאית]] || [[וילנה]] || [[ליטא|רפובליקת ליטא]]
|-
| '''10''' || [[קובץ:Flag of Moldavian SSR.svg|50px]] || [[הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית המולדובנית]] || [[קישינב]] || [[מולדובה|רפובליקת מולדובה]]
|-
| '''11''' || [[קובץ:Flag of Russian SFSR.svg|50px]] || [[הרפובליקה הסובייטית הסוציאל-פדרטיבית הרוסית]] || [[מוסקבה]] || [[רוסיה|הפדרציה הרוסית]]
|-
| '''12''' || [[קובץ:Flag of Tajik SSR.svg|50px]] || [[הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הטג'יקית]] || [[דושנבה]] || [[טג'יקיסטן|רפובליקת טג'יקסיטן]]
|-
| '''13''' || [[קובץ:Flag of Turkmen SSR.svg|50px]] || [[הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הטורקמנית]] || [[אשגבאט]] || [[טורקמניסטן|רפובליקת טורקמניסטן]]
|-
| '''14''' || [[קובץ:Flag of Ukrainian SSR.svg|50px]] || [[הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית]] || [[קייב]] || [[אוקראינה]]
|-
| '''15''' || [[קובץ:Flag of the Uzbek SSR.svg|50px]] || [[הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוזבקית]] || [[טשקנט]] || [[אוזבקיסטן|רפובליקת אוזבקיסטן]]
|}

==כלכלה==
{{הפניה לערך מורחב|כלכלה של ברית המועצות}}
לפני התמוטטותה, ברית המועצות הייתה המדינה עם ה[[כלכלה מתוכננת|כלכלה המתוכננת]] הגדולה ביותר בעולם. השלטון קבע את סדר הקדימויות הכלכלי שלו בתכנון מרכזי, כך שהחלטות מנהליות הן שקבעו את חלוקת המשאבים ואת המחירים, ולא [[כוחות השוק]].

מאז המהפכה הבולשביקית ב-1917, המדינה גדלה מכלכלה חקלאית בעיקרה עם מגזר תעשייתי מצומצם, למעצמה התעשייתית השנייה בגודלה בעולם. לפי ה[[סטטיסטיקה]] הסובייטית, החלק של ברית המועצות בייצור התעשייתי העולמי גדל מ-4 אחוזים ל-20 אחוזים בין 1913 ל-1980. אם כי אנליסטים מערביים רבים חושבים כי טענות אלה מוגזמות, ההצלחה הסובייטית היא עדיין מרשימה. לאחר האירועים הקשים של מלחמת העולם השנייה, כלכלתה של המדינה המשיכה לגדול, אם כי בשיעור לא אחיד. מדדי [[איכות חיים]], אם כי עדיין צנועים יחסית למערב, השתפרו, ולאזרח הסובייטי בסוף שנות ה-80 היה ביטחון כלכלי מסוים.

אף על פי שההישגים האלה היו מרשימים, בשנות ה-80 מנהיגים סובייטים עמדו בפני בעיות רבות. הייצור של [[מוצרי צריכה]] במגזרי ה[[חקלאות]] והצריכה לא היה תמיד מספיק. משברים במגזר החקלאי הביאו לאסון ב[[שנות השלושים של המאה העשרים]], כאשר [[קולקטיביזציה]] נתקלה בהתנגדות של הקולאקים, דבר שהביא למאבק של [[איכר]]ים רבים כנגד השלטונות, לרעב, ול[[מוות]] של כ-5–10 מיליון איש, בעיקר באוקראינה, אך גם באזור [[נהר הוולגה]] ובקזחסטן. במגזרי השירותים והצריכה, חוסר בהשקעות הביא ל[[שוק שחור]] באזורים מסוימים.
[[קובץ:25roubles1947b.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פניו של [[ולדימיר איליץ' לנין|לנין]] על שטר של 25 רובל]]

בנוסף, מאז שנות ה-70, שיעור הצמיחה פחת באופן ניכר. פיתוח כלכלי רחב, המבוסס על שימוש בכמות גדולה של עובדים וחומרים כבר לא היה אפשרי, והפריון של הנכסים הסובייטיים היה עדיין נמוך יחסית למדינות מתועשות אחרות. מנהיגים סובייטיים עמדו בפני דילמה משמעותית: השליטה המרכזית החזקה שהדריכה את הפיתוח הכלכלי זה זמן רב לא הצליחה להביא ל[[יצירתיות]] ולפריון, שכלכלה מפותחת ומודרנית כה צריכה.

המנהיגים של סוף שנות ה-80 של המאה ה-20 הודו בכך שהגישות הכלכליות הישנות לא מועילות לפתרון בעיות חדשות, והם ביקשו ליצור תוכנית של רפורמה כלכלית על מנת לעורר את הכלכלה מחדש. המנהיגות, שבראשה מיכאיל גורבצ'וב, ניסתה פתרונות חדשים לבעיות הכלכליות באופן פתוח ("גלאסנוסט"), דבר שמעולם לא נעשה בברית המועצות. שיטה אחת לשיפור הפריון הייתה להגדיל את כוחם של כוחות השוק. אך רפורמות שיגדילו את השפעתן של כוחות השוק יסמנו פיחות בסמכות והשליטה של ה[[היררכיה]] התכנונית.

[[הבנה]] של התפתחויות בכלכלה היה תפקיד מסובך עבור משקיפים מערביים. במדינה היו פערים כלכליים ואזוריים גדולים מאוד, וניתוח של מידע סטטיסטי לפי אזור היה תהליך איטי ומסורבל. מעבר לכך, הסטטיסטיקה הסובייטית לא הייתה תמיד בת [[השוואה]] לסטטיסטיקה המערבית, שכן הם השתמשו ב[[מושג]]ים סטטיסטיים וכלכליים שונים. רוב האנליסטים המערביים, וגם חלק מהסובייטיים, הטילו ספק בדיוקם של הסטטיסטיקות שפורסמו, ואמרו כי שיעורי הגדילה התעשייתית היו בדרך כלל גדולים יותר משהיו באמת.

==גאוגרפיה==
{{הפניה לערך מורחב|גאוגרפיה של ברית המועצות}}
ברית המועצות השתרעה בחלק המזרחי של היבשת ה[[אירופה|אירופאית]], ובחלק הצפוני של [[אסיה]]. רוב המדינה הייתה ממוקמת צפונית ל-50 מעלות צפון, והקיפה שטח של 22,402,200 קמ"ר. בשל גודלה העצום, ה[[אקלים]] בה היה מגוון – ונע מ[[אקלים סובטרופי|אקלים תת-טרופי]] ו[[אקלים יבשתי|קונטיננטלי]] ל[[אקלים סוב-ארקטי|תת-ארקטי]] ו[[האזור הארקטי#אקלים|קוטבי]]. 11 אחוז מה[[אדמה]] הייתה ראויה לעיבוד, 16 אחוז ראויה ל[[רעיית צאן|מרעה]], 41 אחוז [[יער]]ות, ו-32 אחוז אחרים, כולל [[טונדרה]].

==דמוגרפיה==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[דמוגרפיה של ברית המועצות]], [[יהדות רוסיה]], [[יהדות ברית המועצות]]}}
ברית המועצות הייתה אחת המדינות המגוונות ביותר מבחינה אתנית, עם יותר ממאה לאומים אתניים שונים. האוכלוסייה הכללית הוערכה ב-293 מיליון נפש ב-[[1991]]. רוב האוכלוסייה הייתה רוסית (כ-53.4 אחוז, מפקד 1970), וכן היו [[אוקראינים]] (16.9 אחוז), [[אוזבקיסטן|אוזבקים]] (3.8 אחוז), ולאומים רבים אחרים. רוסיה גדולה, הן בשטחה והן באוכלוסייתה, מכל יתר הרפובליקות של ברית המועצות שקיבלו עצמאות גם יחד, והיא עדיין מגוונת למדי מבחינה אתנית, וכוללת מיעוטים של [[טטרים]], אודמורטים וקבוצות אתניות רבות אחרות. כל אלה הוגדרו בעבר כ"[[סובייטים]]".

===דת===
{{הפניה לערך מורחב|דת בברית המועצות}}
המדינה הובדלה מה[[כנסייה]] ב[[צו]] של מועצת הקומיסרים העממיים (ממשלת המהפכנים הזמנית) ב-23 בינואר [[1918]]. נתונים רשמיים על מספר המאמינים בברית המועצות לא היו קיימים עד ל-[[1989]]. אך לפי מקורות סובייטיים ומערביים, מעל שליש מאזרחי המדינה, שרשמית הייתה [[אתאיזם|אתאיסטית]], לא האמינו בדת כלשהי. [[נצרות]] ו[[אסלאם]] היו הדתות הגדולות ביותר. הנוצרים השתייכו לכמה כנסיות: [[נצרות אורתודוקסית|האורתודוקסית המזרחית]] הגדולה ביותר ([[הכנסייה הרוסית הפרבוסלבית]]); ה[[נצרות קתולית|קתולית]]; ה[[בפטיזם|בפטיסטית]] וכמה [[כת]]ות [[נצרות פרוטסטנטית|פרוטסטנטיות]] אחרות. היו כנסיות רבות במדינה (7,500 כנסיות רוסיות אורתודוקסיות ב-[[1974]]). רוב ה[[אמונה|מאמינים]] המוסלמיים היו [[סונה|סונים]], וכן היו [[יהודי]]ם רבים. דתות אחרות, שלהן היו מספר מועט של מאמינים, כללו [[בודהיזם]], [[למאיזם]] ו[[שאמאניזם]], דת שמבוססת על [[ספיריטואליזם]] פרימיטיבי. תפקידה של הדת בחיי היומיום של האזרח הסובייטי השתנה מאדם לאדם. מכיוון שהאמונה והערכים החברתיים המוסלמיים היו קשורים מאוד זה לזה, נדמה שלדת הייתה השפעה גדולה יותר על המוסלמים מאשר על ה[[נוצרים]] או על המאמינים האחרים. אך כשני שלישים מהאוכלוסייה הסובייטית לא היו מאמינים. כחצי מהאוכלוסייה, כולל פקידים גבוהים במפלגה ובממשלה, הצהירו כי הם אתאיסטים. כל חברי המפלגה הקומוניסטית נדרשו, בהתאם לאידאולוגיה הקומוניסטית, שטענה כי "[[האופיום של ההמונים|הדת היא אופיום להמונים]]", להיות אתאיסטים. לפיכך, לרוב האוכלוסייה הסובייטית, הדת הייתה נושא לא רלוונטי.

===לאומים===
{{הפניה לערך מורחב|לאומים בברית המועצות}}
האימפריה הרב-לאומית הגדולה שהבולשביקים ירשו לאחר המהפכה שלהם נוצרה על ידי התפשטות של ה[[צאר]]ים במשך כארבע מאות שנה. כמה קבוצות לאומיות הגיעו ל[[אימפריה]] מרצונם החופשי, אך רובם צורפו אליה בכוח. בצורה כללית, היה מעט מן המשותף לרוסים ולשאר הלאומים באימפריה מבחינה [[תרבות]]ית, [[דת]]ית או [[שפה|לשונית]]. פעמים רבות היו שני לאומים על אותה הטריטוריה. לפיכך, מתיחויות לאומיות נבנו במשך השנים לא רק כנגד ה[[רוסים]] אלא גם בין הלאומים השונים לבין עצמם.

למשך קרוב לשבעים שנה, המנהיגים הסובייטיים טענו כי החיכוכים בין הלאומים הרבים שהרכיבו את ברית המועצות נמחקו, וכי ברית המועצות היא משפחת לאומים שחיים יחד באופן הרמוני. בהתאם לכך, ה[[תעמולה]] הסובייטית ציינה שבמדינה הוקם לאום חדש – "העם הסובייטי".

התסיסה הלאומית שהרעידה כמעט כל פינה מברית המועצות בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 הוכיחה כי שבעים שנה של שלטון קומוניסטי לא הצליחו למחוק את ההבדלים הלאומיים והאתניים, וכי התרבויות והדתות הלאומיות יצוצו מחדש ברגע שיוכלו. משמעותה של המציאות שגורבצ'וב וחבריו עמדו מולה הייתה, שאלא אם כן ישתמשו בכוח, עליהם למצוא פתרונות חלופיים על מנת למנוע את התפרקותה של ברית המועצות.

הוויתורים שניתנו לתרבויות הלאומיות וה[[אוטונומיה]] החלקית שניתנה לרפובליקות ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20]] הביאו להתפתחותן של [[אליטה|אליטות]] לאומיות ול[[תודעה]] לאומית מוגברת. לאחר מכן, דיכוי ו[[רוסיפיקציה]] הביאו להתנגדות להשתלטותה של שלטונות ממוסקבה ולהתפתחות נוספת בתודעה הלאומית. [[רגש]]ות לאומיים גם התפתחו ברפובליקות הסובייטית על ידי תחרות מוגברת על משאבים, שירותים ועבודה. כמו כן, אוכלוסייה של הרפובליקות ה"חזקות" בחלק האירופאי של המדינה טענו שהם מסבסדים את הרפובליקות ה'חלשות' ב[[מרכז אסיה]].

==ראו גם==
* [[סובייטולוגיה]]
* [[מלחמת האזרחים ברוסיה]]
* [[מהפכת אוקטובר]]
* [[הצבא האדום]]
* [[האימפריה הרוסית]]
* [[טוטליטריזם]]
* [[המלחמה הקרה]]
* [[חבר המדינות]]

==לקריאה נוספת==
* א. רוטשטיין, '''היסטוריה של ברית המועצות''', הוצאת [[ספרית הפועלים]], 1951. {{ULI|004221212}}
* ג. ורדנסקי, '''דברי ימי רוסיה''', תרגם מאנגלית: י. סלעי, מו"ל ניומן מ., תש"ו . {{ULI|003642079}}

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיציטוט=ברית המועצות|ויקישיתוף=Category:Soviet Union|שם ויקישיתוף=ברית המועצות}}
* תומר ריבל, [https://web.archive.org/web/20040520090022/http://www.e-mago.co.il/e-magazine/ussrfall.html התפרקות ברית המועצות]
* [http://www.marxists.org/history/ussr/art/photography/index.htm סדרת תצלומים מחיי היומיום בברית המועצות] {{תמונה}}
* [https://web.archive.org/web/20040830200053/http://geocities.com/deweytextsonline/isr.htm התרשמויות מרוסיה הסובייטית, מאת ג'ון דיואי]
* [https://web.archive.org/web/20050527233048/http://plakat.artmam.com/ פוסטרים סובייטיים]
* [[יעקב רועי]], {{אנצ ייווא|Union_of_Soviet_Socialist_Republics|ברית המועצות}}
* {{מערכות|י טהרני|המזרח התיכון הסובייטי|0/110830|10, ינואר 1942}}
* [http://www.maps-world.ru/usssr.htm מפת ברית המועצות, גבולות, רפובליקות וטריטוריה של ברית המועצות]
* {{בריטניקה}}
* {{מרחב}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007559777305171|ברית המועצות}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:ברית המועצות|*]]
[[קטגוריה:מדינות וטריטוריות דוברות רוסית]]
[[קטגוריה:פדרציות לשעבר]]
[[קטגוריה:מדינות לשעבר החברות באומות המאוחדות]]
[[קטגוריה:מדינות שהוקמו ב-1922]]
[[קטגוריה:מדינות שהתפרקו ב-1991]]