שיחה:ברית המועצות

חסר בערך פירוט איזה רפובליקות השתייכו בעבר לברית המועצות80.178.115.131 20:39, 30 מרץ 2005 (UTC)

זהו אחד הערכים המבישים בויקיפדיה העברית. ShrimpEr 11:54, 31 מרץ 2005 (UTC)

ואין טוב ממך לתיקון המעוות. דוד שי 12:14, 31 מרץ 2005 (UTC)

בתור התחלה אפשר להעתיק כמה קטעים מערכים על סטלין ולנין. כתבתי בינתיים קצרמר על מלחמת האזרחים. גילגמש • שיחה 12:20, 31 מרץ 2005 (UTC)

טופל! Ramiy 20:35, 4 אפר' 2005 (UTC)

על צצ'נים לא כתוב מילה. מיכאלי 15:04, 31 מרץ 2005 (UTC)

נכון מאוד. למה שלא תמלא את החסר? כולנו נסמך לסייע לך. גילגמש • שיחה 15:11, 31 מרץ 2005 (UTC)

הייתי כותב על צ'צנים אבל זה לא הנושא העיקרי בערך הזה. עכשיו נראה לי שיותר חשוב להרחיב על ההיסטוריה של ברית המועצות ויחסי החוץ שלה מאשר על קבוצת עמים זו או אחרת. אגב תמיד תוכל להיכנס לערך צ'צ'ניה, שם חייבים להתייחס ליחס של השלטון הסובייטי לעם הצ'צ'ני בתקופת ברה"מ. Ramiy 20:35, 4 אפר' 2005 (UTC)

שנת ההקמה של ברה"מ

אם אני לא טועה, באופן רשמי הוקמה ברה"מ רק לאחר סיום מלחמת האזרחים - כלומר, בשנת 1920 או 1921. לפני כן, היתה, וגם נקראה, רוסיה (זאת בניגוד למה שרשום עכשיו, 1917). אבדוק את זה ואתקן בהתאם. וולנד 13:36, 6 אפר' 2005 (UTC)

בדקתי ותיקנתי, למרות תבנית ה{בעבודה} שהיתה. מצטער בפני מי שפרסם אותה. וולנד 12:57, 7 אפר' 2005 (UTC)

שלטון חד מפלגתי

אם אינני טועה, בסובייטים היו מס' מפלגות המועמדות. רובן הוצאו מחוץ לחוק משום שתמכו בלבנים במלחמת האזרחים, וכשחושבים על זה, הדבר הגיוני לחלוטין, הרי גם מדינת ישראל הייתה מוציאה מפלגות מחוץ לחוק אם היו תומכים בפלישה אירנית לישראל.--שה 12:43, 28 אוקטובר 2005 (UTC)

בהתחלה באמת היו כמה מפלגות וכולן עד האחרונה שבהן הוצאו מחוץ לחוק או לכל הפחות לא הורשו לקחת חלק בפוליטיקה. זה לא המצב בישראל כמובן. גילגמש • שיחה 12:45, 28 אוקטובר 2005 (UTC)

אם כך הדבר, יש לציין זאת (כמדומני, סטלין החליט להקים משטר חד מפלגתי, בתקופת לנין היו מפלגות מתחרות למפלגה הבולשביקית. לנין אכן הוציא מפלגות שתמכו בלבנים, באופן הגיוני).--שה 12:52, 28 אוקטובר 2005 (UTC)

נדמה לי אבל שהוא הגדיר את כל המפלגות כתמוכות בלבנים. כך או כך הוא נפטר תוך פרק זמן קצר אחרי מלחמת האזרחים ובשנתיים האחרונות לחייו לא היה בשלטון בשל מחלה שסבל ממנה. גילגמש • שיחה 12:54, 28 אוקטובר 2005 (UTC)

כדאי לברר את המידע ולהוסיף לערך. נדב 13:09, 28 אוקטובר 2005 (UTC)

אם אינני טועה, לא לנין הוציא את שאר המפלגות אלא סטלין וטרוצקי. בכ"מ אני אבדוק את הדבר, ואחזור אליכם עם המידע.--שה 13:36, 28 אוקטובר 2005 (UTC)

כן, זה באמת מעניין. אני יכול לבדוק ב"אנציקלופדיה הסובייטית הגדולה" בספריה העירונית, אם לא תמצא מקור אחר. גילגמש • שיחה 17:55, 28 אוקטובר 2005 (UTC)

תוספת של אלמוני

אלמוני הוסיף את התוכן הלא-ערוך הבא. אם מישהו רוצה לערוך ולשלב בערך, בבקשה:

הקומוניזם בתקופת שלטונו של סטלין על פי המודל של פרידריך ובז'ז'ינסקי: אידיאולוגיה מפותחת: אידיאולוגית סטלין מבוסס על תורת לנין שמבוססת על תורת קרל מרקס. קרל מרקס כותב את תורתו בלונדון כאשר הוא כותב את תורתו הוא מתייחס לחברה והכלכלה בבריטניה כלומר הוא כותב את תורתו על המציאות הבריטית. לפי המרקסיזם המהפכה התעשייתית הולידה 2 מעמדות חברתיי: בורגנות, פורלטריון (בורגנות-בעלי מפעלים-מיעוט, פולטריון-פועלים-רוב) קרל מרקס כותב בתורתו כי תקרה מהפכה אלימה בין הפרולטריון לבורגנות וכי הפרולטריון ינצח. אך כדי שהמהפכה תקרה חייבת להיות לפרולטריון תודעה מעמדית כלומר: 1- הפרולטריון ידע שהוא מנוצל בידי הבורגנות 2- הפרולטריון ידע שיש לו כוח 3- השלטון יפול בגלל שהפרולטריון רוצה שינוי לפי תורת קרל מרקס אסור שמתוך הפרולטריון תקום קבוצה שתהיג את הפרולטריון כיוון שהמאבק של כולם והתוצא של אותה מהפכה היא חברה על-מעמדית כלומר חסרת מעמדות לכולם מעמד אחד לכן אסור שמישהו ינהיג אותה כיוון שאותה קבוצה שמנהיגה אותם תמיד תיהיה מעליהם. לנין קורא את תורת קרל מרקס ומשנה את המרקסיזם בכמה פרטים שתתאים להתקיים ברוסיה. תחילה לנין חוזר מהגלות מחוץ לשטחי רוסיה, וכאשר הוא חוזר הוא חושב על המהפכה בין הפרולטריון לבורגנות אך כשהוא מגיע למוסקבה מגלה לניין כי אין פרולטריון ואין בורגנות כיוון שרוב האוכלוסיה הם חקלאים בורים וחסרי יכולת לכן גרס לנין כי לאור המצב הכלכלי הקשה ובהיעדר מסורת פרלמנטרית לא יהיה אפשר להגיע ברוסיה להשגים במסגרת הדמוקרטיה לכן המהפכה הסוציאליסטית היא תקוותו היחידה של הפרולטריון. לנין טען כי אין לסמוך על הספונטניות של מעמד הפועלים אלה יש לתכנן את המהפכה לפרטיה ולבצעה בעזרת ארגון מהפכני. סטלין ביצעה שינוים ופיתח את תורתו של לנין גם כן והם: - למהפכה האלימה שכוננה את המשטר ולהמשך קיומו המבודד מן העולם החיצוני - לסמכותיו הבלתי מוגבלות של המשטר - למטרות הכוללות של המשטר- פיתוחה המזורז של המדינה ותיעושה. - לשליטה של המפלגה למבנה העצמה הפנימי שלה ולמערכת יחסיה עם כלל האוכלוסיה אפשר לומר כי האידיאולוגיה של סטלין היא דטרמיניזם כלומר הן פעולות התנהגויות ותהליכים פוליטים גזורים מראש מכוח חוק היסטורי/חברתי מפלגת המונים יחידה שמנהיג אותה בדרך כלל אדם אחד-דיקטטור: אפשר לומר כי המפלגה הקומוניסטית היא מפלגת המונים יחדיה אפשר לקבוע עמדה זו על ידי דרך עליתה לשלטון- על ידי הפלת שלטון הצאר ועליית הקומוניזם לשלטון. סטלין שלל את ההשקפה שתפקיד המפלגה לייצג את האינטרסים של המוני העובדים. המפלגה לדעתו צריכה להנהיג את ההמונים להובילם ולא להיות מובלת על ידם. עליה לקבץ את המובחרים ואת הטובים שבמעמד הפועלים ולשמש מעין "חיל חלוץ". סטלין הדגיש כי אל למפלגה המגלמת את המיעוט המובחר של מעמד הפועלים להיות תלושה מן ההמונים ולפעול בחלל ריק אלה עלייה להניע ולהפעיל, להדריך ולכוון את המכלול הגדול של ארגוני הפרולטריון הנסחפים אליה. המפלגה אינה אמורה להיות ארגון ייד של המעמד לצדה פועלים ארגונים אחרים ובהם: איגודים מקצועיים ארגוני נשים ונוער ועוד רבים אחרים. על חברי המפלגה לתפוס עמדות מנהיגות בארגוני הלווין, ולהקרין דרכם את השפעת המפלגה על המונים. לפי סטלין המפלגה הייתה אפוא הכוח המניע את הדיקטטורה של הפרולטריון תפקידה הייה לנהל את מדיניות הפנים של המשטר בתחום החינוך, הכלכלה והחברה וכך לקבוע את מדיניות החוץ כלומר לכוון את המשטר בכל תחום פעילותו ובכל תחומי חדירתו ועל המפלגה לקבץ את הטובים והמובחרים. הדיקטטור: סמכותם של כל גופי ההנהגה המפלגתיים היתה מעוגנת בתקנון המפלגה שנת 1919. אך באותו תקנון לא הייתה שום החלטה או תקנה חוקית כי מזכיר המפלגה הוא המנהיג הבכיר. עם זאת משנת 1922 שימש סטלין בתפקיד המזכיר הכללי של המפלגה הבולשוויקית ועם הזמן היה למנהיג עליון והבלעדי של המשטר ושל המפלגה. על פי התקנון היה אפוא ריכוז העצמה בידיו של סטלין לא חוקית. כשמת לנין בתחילת 1924 נוצר במשטר הסוביטי מה שאפשר לכנות "משבר סמכיות" שכן אף שלהלכה הגופים הקולקטיביים היו מופקדים על קבלת ההחלטות הביצועיות למעשה היתה זו מערכת היררכית-ריכוזית שתפקדה על עקרונות כמו-צבאיים ולכן נזקקה לסמכות עליונה אחת-של אדם אחד סמכות זו הייתה נחצוה אפוא אך לא חוקית לכן נוצרה סתירה בין המבנה הפורמלי של הגופים הבכירים במפלגה לבין צורכי המשטר המפלגתי. סטלין ניצל סירה זו כדי לרכז בידיו כוח אדיר שעשה אותו לשליט כול יכול בברית המוצעצות. ומשנת 1929 היה אפוא סטלין המנהיג הבכיר הבלעדי בפוליטביורו ושליטה היחיד של ברה"מ. מערכת של טרור פיזי או פסיכולוגי: בברה"מ הטרור במערת הסטליניסטית הייתה אמצעי לשמירה על השלטון - מעליית סטלין לשלטון דואג סטלין להשאר בשלטון ולשמור עליו-כול האמצעים כשרים כלומר סטלין יעשה הכל כדי להשאיר את השלטון בידיו למשך זמן בליתי מוגדר. תחילה סטלין חיסל כול מועמד פוליטי שיכול לערער את שלטונו של סטלין. חיסול המועמדים התבצע במשפטי ראווה כלומר עשיית משפט שהתוצא ידוע מראש כך בשנת 1936 במשפט ראווה הועמדו לדין שישה עשר מחשובי האופוזיציונרים לשעבר. כלום הואשמו בעברות דימיוניות של בגידה במהפכה והוצאו להורג. כך המשיך סטלין והחל להוציא להורג רבים אחרים ממתנגדיו הפוליטים. תוך כדי רציחת מתנגדים פוליטים החלה התנועה האן-ק-וו-ד שהיא אירגון שפעל בלא כל מגבלה חוקית וביכולתו היה להתערב בכל תחום שנראה למפעיליו. תפקידו היו להבטיח את הסדר המהפכני, ביטחון המדינה, להגן על רכוש הסוציאליסטי ולנהל רישומים אזרחים לדוגמא גירושים. האן-ק-וו-ד קיים רשת מודיעין ופיקוח שחדר לכל פינה ולכל רמת פעילות בחברה בכל מפעל, משרד, ארגון, בכל יחידה צבאית, בתי ספר וכו' היתה מחלקה מיוחדת של האן-ק-וו-ד שתפקידה היה לפקח באורח שוטף על כל פעילות במסגרות אלה. האן-ק-וו-ד ביצע מאסרים המוניים בלא צו חוקי ובלא משפט. את "אשמת" העצורים הוכיחו בעזרת "הודאות" שהכתיבה המשטרה החשאית. לא רק האן-ק-וו-ד החל במבצעי מאסרים והגליותת המוניים של מיעוטים אתניים לאזורים מרוחקיים. הטרור כוון הן נגד האוכלוסייה בכלל והן נגד אנשי מנגנן המפלגה ובפועל לא הצטמצם בחיסול מתנגדי סטליין אלה היה למהלך גורף של השלטון נגד האוכלוסיה. מונופולין כמעט מושלם על כל אמצעי התקשורת ההמונים: במשטר הקומוניסטי הייתה שליטה על אמצעי התקשורת לדוגמא: שמרו העיתונים בכל הרמות החל בעיתונות המרכזית במוסקבה ועד לכתי עט של זרועות שלטוניות אחרות שמרו על נימה אחידה וכתבו על כל נושא לפי נוסח אחת ומחייבת. ההקפדה על אחידות באמצעי התקשורת היתה חמורה בנושאים ספרותיים, תרבותיים ומדעיים. כל מחזה שהוצג, כל ספר שנכתב, כל יצירה אמנותית היו מחויבים להתאים לסגנון האחיד שהוכתב מלמלעה. הצנזורה פעלה נגד כל ביטוי שנחשד כהטפה או כתמיכה בנורמות בגישות ובערכים שלא עלו בקנה אחד עם אללה שהמשטר הטיף להם. חברי הסגל המנהלי, המדעי, התרבותי והאמנותי בכל רחבי ברה"מ ובכלל זאת נשיאי האקדמיות והאוניברסיטאות ועוד רבים אחרים מונו כולם למעשה לפי המלצת הגיטפרופ כך יכלה המנהיגות לשלוט שליטה גמורה בחיי הרוח התרבות והמדע לכוונם לכפות עליהם אחידות מירבית ולהטיל פיקוח מלא על הפעילות האינטלקטואלית, התרבותי והמדעית בברה"מ. מונופולין על השימוש המעשי בכל כלי הנשק הצבאיים: כדי למנוע מהצבא להיות עצמה חילופית פותח מנגנון פיקוח כפול פנימי וחיצוני. על הפיקוח החיצוני הופקדו הקומיסרים הפוליטיים, אילו המפלגה והמשטרה החשאית שחדרו לצבא היו אחרים על הפיקוח החיצוני. תפקיד הפיקוח הפנימי הופקד על המינהל הפוליטי המרכזי של הכוחות המזוינים. למעשה פעל המינהל כשלוחה של המפלגה בתוך הצבא. בראש המינהל עמד חבר הוועד המרכזי. בכל דרג צבאי עד ליחידה הקטנה ביותר הוצב קומיסר. הקומיסרים הפוליטיים הופקדו על איסוף מידע פוליטי בצבא. תפקידם הייה לדווח באופן שוטף למזכירות המפלגה על השקפותיהם ועל התבטאויותיהם ועל הרגשתם על נאמנותם ועל השכלתם הפוליטית של הקצינים והחיילים. סטלין לא הסתפק בפיקוח פוליטי של הצבא מבפנים ולכן פרס עליו במקביל גם את רשת הפיקוח של המשטרה החשאית. המפקחים מטעם המשטרה החשאית לא היו כפופים לאף אחד ודיווחו ישירות לממונים עליהם. תפקידם הייה לבדוק גם את נאמנותם הפוליטית של המפקדים ולפקח על המפקחים עצמם רשת זו מילא כנראה תפקיד מרכזי בטיהרים שנערכו בצא בשנות ה-30. פיקוח וניהול מרכזיים של הכלכלה כולה: מלכתחילה ראתה אפוא המנהיגות הסובייטית בכלכלה ציבורית מפותחת יעד של המשטר המהפכני ולא רק מטעם האידיאולוגיה או בשל הצורך להדביק את קצב ההתפתחות בעולם הקפיטליסטי ריכוזיות השליטה בכלכלה- בעיר ובכפר כאחד- היתה גם אחת הדרכים להאדרת עצמתו של המשטר ולחיזוק שליטתו החברה. משנות ה-30 היו 3 מגזרים עיקריים בכלכלה הסוביטית: - מגזר התעשייה הכבדה והביטחונית שזכה לעדיפות בכל הנוגע למשאבים ותקציביים - מגזר התעשייה הקלה - המגזר החקלאי הכלכלה התבססה על מדרג מינהלי שבקודקודו עמדו מיניסטריונים ריכוזיים במוסקבה. הכלכלה נוהלה באמצעות תכנית ייצור לחמש שנים שקבעה רמות תפוקה לכול מגזר. כל ענף תעשייתי היו מאורגנים לפי ענפים וכפופים למדרג טכנוקרטי-ביוקרטי של מיניסטריונים תעשייתיים וכלכליים. הגוף הממונה על המערכת הכלכלית ביוקרטית הזאת הייה מועצת התכנון הממלכתיתשהכינה את התוכנית לייצור ופיתוח כלכלילפי הנחיות המפלגה . השמטר שלט בכלכלה לא רק באמצעות הביוקרטיה התעשיתית. גם אירוגני המפלגה המקומיים עזרו. באמצעות הסקציות הכלכליות של ועדי המפלגה המקומיים השגיח המנגנון המפלגתי בכל רמותיו על תפקודם של המפעלים, של בתי החרושת ושל שאר הארגונים היצרנים.הם גם קימו בקרה מתמדת על עבודת הייצור.

מידע על הביקורת.

האם ראוי להוסיף בערך מידע או קישור, על הביקורת -באופן מסוים- על המשטר הסובייטי בספרות (ג'ורג' אורוול)? BlackDragon 23:51, 5 אוגוסט 2006 (IDT)

תבנית: המלחמה הקרה

עודדי, שמתי לב שהסרת את התבנית. האם היא לא מתאימה לערך ברית המועצות? אלדד • שיחה 22:08, 11 בדצמבר 2006 (IST)

לא. ברה"מ קשורה לדברים לא מעטים אחרים, ואפשר להעמיס על הערך עוד כמה עשרות תבניות ניווט. הוא אינו יוצא נשכר מכך. ישנו כבר קישור למלחמה הקרה, ומי שפן זה בהיסטוריה של ברה"מ מעניין אותו, ידע להגיע לשם. חבל להעמיס ערכים בתבניות ענק שכאלה. גם מארצות הברית הורדתי אותה. ‏odedee • שיחה 22:25, 11 בדצמבר 2006 (IST)

תודה על תשובתך. אלדד • שיחה 22:27, 11 בדצמבר 2006 (IST)

בקשר למשטר.

המשטר בברית המועצות לא היה קומוניסטי,הוא היה סוציאליסטי.אתם (הישראלים) הולכים עם הבחירה ה"מערבית" שהיה קומוניזם בברית המועצות,ואני מצטער,אבל זה לא נכון.לא היה שם קומוניזם,היה שם סוציאליזם.אף אחד לא הצליח לקומוניזם,רק סוציאליזם.אם היה קומוניזם,אזרחי המדינה היו מתים מזמן (לא 2 מיליון,אלא כולם).הטעות הישראלית נובעת מהשפעה "מערבית",וזו טעות מחרידה.אם אפשר,תתקנו.רולאנדו 22:24, 6 בפברואר 2007 (IST)

================

מצטער לומר לך אבל אכן היה קומוניזם. לא מתו 2 מיליון,אלא מעל ל30 מיליון,ואם היית טיפה יותר חכם ובודק במקומות היית מוצא שאכן מדובר בקומוניזם. אני אצטט לך מהמנון ברית המועצות - "פארטיה לנינה-סילה נרודניה,נאס קה טארז'סבו קמוניזמה וודות!" שזה אומר - "המפלגה של לנין-כוח העם,מובילה אותנו לניצחון הקומוניזם!"

יחסים דפלומטים עם ישראל

האם מישהו יכול להרחיב על היחסים הדיפלומטים שהיו לברית המועצות עם ישראל? 89.138.162.169 02:41, 23 בדצמבר 2007 (IST)

ממצאים חדשים על פירוק ברות המועצות

בשנים אחרונים היסטוריונים חדשים מצאו הוכחות, שהסכם על התפרקות ברית המועצות היה נחתם עוד בשנת 1989. זה היה הסכם סודי, כי רוסיה לא רצתה להארות לכל העולם שברית המועצות כבר לא קיימת.כמו כן רוסיה רצתה לשמור על כוח שלה באזור ולא רצתה שעולם מערבי יכנס לאזור הזה מייד אחרי התפרקות. ב1991 ראשי של המדינות ברית המועצות שעבר הבינו שכבר אי אפשר להסתיר אמת מכל העולם וחתמו עוד פעם על הסכם, אבל בעצם זאת הייתה רק הצגה.

ומי הם אותם היסטריונים ואיפה הם פרסמו את דעתם? גילגמש • שיחה • הרשמו למפגש! 09:37, 8 באפריל 2008 (IDT)

תוספת חשובה

בסעיף בו מפורטות הישויות היורשות חסרה רפובליקה אחת - טדג'יקיסטאן.

מדוע חסר? הנה: הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הטג'יקית: טג'יקיסטן. יניב - שיחה 12:26, 1 ביולי 2008 (IDT)

כנראה שהכוונה הייתה לפירוט המדינות היורשות בתבנית המדינה, תיקנתי. Apollo 11 • שיחה 14:15, 4 ביולי 2008 (IDT)

תוספת-צבא

לא כדאי להוסיף קישור לערך הצבא האדום,בכל ערך על מדינה קיימת לרוב גם פסקה על צבאה...

אכן כדאי. גילגמש • שיחה 21:00, 19 בפברואר 2009 (IST)

פסקה בגודל משמעותי בוודאי שכדאי. אבל אין טעם בהוספת כותרת ריקה. ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 21:03, 19 בפברואר 2009 (IST)

אכן אין צורך בכותרת ריקה, אך ללא ספק יש צורך בפרק אודות הצבא. אולי אתפנה לכך. גילגמש • שיחה 10:23, 21 בפברואר 2009 (IST)

כדאי להוסיף קטע על התרבות וחיי היום יום והחברה בברית המועצות

מה היה האירוע

מה היה האירוע שסימל רשמית את התפרקותה של ברית המועצות, ומה היה התאריך? (אם היה אירוע בודד שאפשר להצביע עליו כאירוע המכונן). אלדד • שיחה 00:21, 12 בינואר 2011 (IST) אלדד, באופן רשמי ב-25 בדצמבר 1991 גורבצ'וב התפטר מתפקיד נשיא ברית המועצות והעביר שליטה על הנשק הגרעיני לבוריס ילצין שהיה נשיא הרפובליקה הרוסית. למחרת, 26 בדצמבר 1991, הסובייט העליון (פרלמנט) של ברית המועצות החליט על פיזורו וקיבל החלטה על סיום תפקוד בית המשפט העליון, פרקליטות של ברית המועצות ומסודות שלטון נוספות. כך שבאופן רשמי זה המועד. דוד א. - שיחה 14:56, 12 בינואר 2011 (IST)

משוב מ-31 בינואר 2012 B

דף קצר צריך להרחיב יותר COKA הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
77.127.153.137 19:51, 31 בינואר 2012 (IST)

מלחמת העולם הראשונה

יש טעות, האימפריה רוסית וממשלת המעבר לחמו לצד מדינות ההסכמה(בעלות הברית במלחמת העולם הראשונה)ולא בעלות הברית. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
79.182.4.181 20:59, 4 ביולי 2012 (IDT)

תודה תוקן גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 23:16, 4 ביולי 2012 (IDT)

ומה על הניסיונות להפיץ ולכפות את המהפכה על העולם כולו והחתרנות תחת תרבות ומשטרי המערב?

האוכרנה - שיחה 06:52, 12 בספטמבר 2012 (IDT)

אתה מוזמן להוסיף דוד א. - שיחה 13:40, 12 בספטמבר 2012 (IDT)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://geocities.com/deweytextsonline/isr.htm
  • In ברית המועצות on 2011-11-22 21:02:52, 410 Gone
  • In ברית המועצות on 2011-11-27 23:19:01, 410 Gone
  • In ברית המועצות on 2012-01-20 02:51:28, 410 Gone
  • In ברית המועצות on 2013-05-03 18:29:02, 410 Gone

--Matanyabot - שיחה 21:29, 3 במאי 2013 (IDT)

תודה

תודה על המידע עזרתם לי מאוד!!!!!!!!!!! במבחן!!!!!!!! הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
84.109.224.46 14:19, 2 באוגוסט 2014 (IDT)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

מה עם החיסול שהם עשו לאנשי דת? דווח על ידי: מתניה סעיד 213.151.56.140 14:43, 28 ביולי 2015 (IDT)

קובץ מוויקישיתוף שנמצא בשימוש בדף מועמד למחיקה

קובץ מוויקישיתוף שבשימוש בדף זה הועמד למחיקה:

• Boris Yeltsin 19 August 1991-1.jpg

להשתתפות בדיון המחיקה יש לעיין בדף הצעת המחיקה. —Community Tech bot - שיחה 22:21, 7 באוקטובר 2018 (IDT)

עדכון צבע דגל רוסיה

בבקשה לעדכן את הדגל של רוסיה. היום יש בדגל צבע כחול ולא תכלת. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
31.168.182.210 09:44, 7 בדצמבר 2022 (IST)

הדגל בערך הוא הדגל כפי שהיה כשרוסיה ירשה את ברית המועצות ולא הדגל הנוכחי. אמיר מלכי-אור - שיחה 10:07, 7 בדצמבר 2022 (IST)