ג'אנפיליאצי
משפחת ג'אנפיליאצי (באיטלקית: Gianfigliazzi) הייתה משפחה מפורסמת בפירנצה של ימי הביניים. המשפחה עלתה לגדולה בתחילת המאה ה-13 והוכחדה בשנת 1798, עם מותו של בנה האחרון פרנצ'סקו.
סמל המשפחה היה אריה כחול על רקע מגן צהוב.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמה של המשפחה הוא כנראה עיוות וקיצור שמו של אב המשפחה ג'ובאני בן גלצו (Giovanni figlio di Galeazzo).
באזור שנת 1215 המשפחה עלתה לגדולה בעושרה ובמעמדה החברתי באמצעות שורת עסקאות כלכליות שהניבו להם רווחי עתק: כספים שגנבו מדוכסות פייזולה (אנ') הושקעו בדרום צרפת בצורה של הלוואה בריבית מנופחת: על כל שלושה מטבעות שהלוו בני המשפחה, הם דרשו אחד עשר.
המשפחה הוגלתה מפירנצה בעקבות קרב מונטאפרטי (אנ') ב־4 בספטמבר 1260, אך הורשו לחזור זמן קצר מאוחר יותר. הכסף שצברו העלה את קרנם בפירנצה, ובתחילת המאה ה-14 המשפחה קנתה נכסים רבים בפירנצה, לרבות מגדל ג'אנפיליאצי (אנ'), מגדל ידוע בסגנון הרומנסק העומד על תילו עד היום.
בני המשפחה השתייכו למפלגת הגוולפים, ובעת הפיצול בין הפלגים במפלגה הם הצטרפו לפלג השחור.
המשפחה איבדה מכוחה ומחשיבותה עם השנים, וענפה המרכזי הוכחד בשנת 1798 עם מותו של פרנצ'סקו מריה.
בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
דנטה אליגיירי חי בתקופת עלייתם לגדולה והיה ליריב פוליטי להם. דנטה לא ראה בעין יפה את משלח ידם כמלווים בריבית, מכיוון שהתנגד להתעשרות שלא בדרך העבודה. לפיכך בקומדיה האלוהית דנטה הציב אותם בגיהנום לצד מלווים בריבית אחרים, תוך שהוא מזהה אותם באמצעות סמלם בלבד:
מִצַּוַּאר כָּל אִישׁ וָאִישׁ נִתְלֶה לוֹ כִּיס
שֶׁצֶּבַע מְסֻיָּם לוֹ וּמְסֻיָּם לוֹ הַסִּימָן,
וְשֶׁבָּזֶה, דּוֹמֶה, הִשְׁבִּיעוּ אֶת עֵינָם.
וְעֵת כִּי בָּאתִי בֵּינֵיהֶם לְהִסְתַּכֵּל,
בְּתִיק צָהֹב אֶחָד רָאִיתִי תְּכֵלֶת
שֶׁלָּהּ פַּרְצוּף אַרְיֵה וּמַבָּעוֹ.— הקומדיה האלוהית, תופת, שיר 17, שורות 55–60, בתרגום ראובן כהן
צ'יצ'יביו, השף של אחד מבני המשפחה, הוא גיבור אחד הסיפורים של דקאמרון לבוקאצ'ו (יום שישי, סיפור חמישי).
