ג'ון קווידור
 | |
| לידה |
26 בינואר 1801 טאפן, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
14 בדצמבר 1881 (בגיל 80) ג'רזי סיטי, ארצות הברית |
| תחום יצירה |
ציור |
| הושפע על ידי |
ג'ון ווסלי ג'רוויס |
  | |
ג'ון קווידור (באנגלית: John Quidor; 26 בינואר 1801 – 13 בדצמבר 1881) היה צייר אמריקאי בנושאים היסטוריים וספרותיים.[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'ון קווידור נולד בשנת 1801 בטאפן, ניו יורק. משפחתו עברה לניו יורק בשנת 1810. בשנת 1818, בגיל 17, החל להתמחות אצל ג'ון ווסלי ג'רוויס (שם הוכשר גם האמן הנרי אינמן), שהייתה ההכשרה האמנותית היחידה שקיבל. החניכה שלו לא זכתה להצלחה. קווידור הרגיש שג'רוויס לא הקדיש לו תשומת לב מספקת, והעדיף את אינמן על פניו, והוביל את קווידור בשנת 1822 לתבוע את ג'רוויס בגין הפרת הסכם, וזכה לפיצויים בסך 251.35 דולר. מכיוון שהיה עליו להודות שקיבל הכשרה לא מספקת, התביעה פגעה במוניטין שלו יותר מבג'רוויס.
ניו יורק
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות התמחותו התפרנס קווידור מצביעת כרזות וביצוע עבודות צביעה על סירות קיטור וכבאיות עבור חברות הכיבוי בניו יורק.[2] לא ידוע על שום יצירה דקורטיבית ששרדה. משנת 1823, החל ליצור ציורים המבוססים על נושאים ספרותיים, כולל שתי העבודות הראשונות שלו, "דורותיאה" ו"דון קישוט מדמיין את הצלתה של מליסנדרה על ידי מור", שניהם ציורים המבוססים על הרומן של מיגל דה סרוואנטס, "דון קישוט".
לאחר מכן צייר בעקבות סיפוריהם הקצרים של וושינגטון אירווינג וג'יימס פנימור קופר "ספר החלוצים". במהלך חלק זה בקריירה שלו, הוא לקח על עצמו את תומאס באנגס ת'ורפ וצ'ארלס לורינג אליוט כחניכיו. על תקופת עבודתו עם קווידור, נזכר ת'ורפ כי "כל הזמן שהיינו עם קווידור, חודשים רבים, אני לא זוכר שהוא נתן לנו דבר מלבד חדר ציור ותחריטים שכיחים מאוד להעתקה. הוא נעדר מהסטודיו שלו במשך ימים ושבועות. כשהוא וכח, אם לא צייר על כרזה הוא בדרך כלל היה שוכב באורך מלא על הספסל הארוך."
עזיבת ניו יורק
[עריכת קוד מקור | עריכה]שרפה הרסה את הסטודיו של קווידור, ב־16 בדצמבר 1835. אירוע זה, בשילוב עם שתי התפרצויות כולרה גדולות באזור ומיתון כלכלי בסוף שנות ה-30 של המאה ה-19, הובילו את קווידור לנטוש את ניו יורק. הוא עבר לקווינסי, אילינוי, בשנת 1837,[3] ובשנת 1844, רכש חווה עליה שילם על ידי צביעת שמונה בדים גדולים דתיים המבוססים על חריטות של עבודות של בנג'מין וסט. בדים אלה הוצגו בניו יורק בשנת 1847, אך מקום הימצאם הנוכחי אינו ידוע.
חזרה לניו יורק
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1851 חזר קווידור לניו יורק שם שהה עד פרישתו בשנת 1869. בתקופה זו הסגנון שלו השתנה. הוא יצר קומפוזיציות פשוטות והשתמש במגוון צבעים צר יותר, שאותם דילל בלכה כך שדמויותיו המסוגננות והמעוצבות נעלמות בתוך רקעים מעורפלים. ככל הנראה הוא הפסיק לצייר בשנת 1868.
הוא התגורר בג'רזי סיטי, ניו ג'רזי, שם התגוררה בתו הבכורה, משנת 1869 ועד מותו בשנת 1881.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קווידור לא הוערך בתקופתו, אך התגלה מחדש כדמות חשובה באמנות האמריקאית לאחר תערוכה של עבודותיו ב-1942 במוזיאון ברוקלין לאמנות.[4]
ציוריו יוצרים תצוגה רומנטית מסתורית לסצינות בהן הוא מערבב אלמנטים מקאבריים בהומור ארצי. רבות מיצירותיו, כמו "פרש בלי ראש", במוזיאון האמריקאי לאמנות סמית'סוניאן, קיבלו השראה מכתבי וושינגטון אירווינג, שהיה חבר אישי שלו. סיפוריו של אירווינג מההיסטוריה של ניו יורק העניק לקווידור את הנושאים לארבעת הציורים במוזיאון ברוקלין לאמנות, אלה מציגים את הצבע הרך וההרמוני האופייני של קווידור, דמיון פיוטי והומור נאיבי.
לפעמים הוא צייר נושאים דתיים, כמו ישו מברך את החולים.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'ון קווידור, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ John Quidor | Smithsonian American Art Museum, americanart.si.edu (באנגלית)
- ^ John I. H. Baur, Margaret Barlow, Quidor, John, Oxford Art Online, Oxford University Press, 2003
- ^ Roger Panetta, ed. (2009). Dutch New York: the roots of Hudson Valley culture. Hudson River Museum. pp. 223–235
- ^ Brooklyn Museum, www.brooklynmuseum.org