לדלג לתוכן

ג'יימס הארווי מקדונלד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'יימס הארווי מקדונלד
James Hervey MacDonald
לידה 12 במאי 1873
דרהאם, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 בנובמבר 1932 (בגיל 59)
טורונטו, קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה James Edward Hervey MacDonald עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Prospect Cemetery Toronto עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה חבר האקדמיה הקנדית המלכותית לאמנויות עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Thoreau MacDonald עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'יימס הארווי מקדונלדאנגלית: James Edward Hervey MacDonald;‏ 18731932) היה אמן אנגלי-קנדי ואחד מקבוצת השבעה שיזמה את תנועת האמנות הלאומית הקנדית הראשונה.[1] הוא היה אביו של המאייר תורו מקדונלד.

שנים מוקדמות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקדונלד נולד ב-12 במאי 1873 בדרהאם, אנגליה, לאם אנגלית, מרגרט, ולאב קנדי,[2] ויליאם מקדונלד. בשנת 1887 בגיל 14 היגר עם משפחתו להמילטון, אונטריו. באותה שנה החל את הכשרתו הראשונה כאמן בבית הספר לאמנות במילטון, שם למד אצל ג'ון אירלנד וארתור המינג. בשנת 1889 הם עברו לטורונטו, שם למד אמנות מסחרית והיה פעיל בליגת הסטודנטים לאמנות בטורונטו. הוא המשיך את הכשרתו בבית הספר לאמנות ועיצוב במרכז אונטריו.

בשנת 1895, מקדונלד נכנס לתפקיד כמעצב מסחרי בחברת Grip Ltd, חברת אומנות מסחרית חשובה, שם פיתח את כישורי העיצוב שלו. מקדונלד עבד כמעצב בחברת גריפ בע"מ עד שנת 1903, אז עבר לסטודיו קרלטון בלונדון בין השנים 1903 ל-1907, וחזר לגריפ בע"מ בשנת 1907.

בשנים הבאות הוא עודד את עמיתיו - כולל האמן טום תומסון - לפתח את כישוריהם כציירים.

בשנת 1899 התחתן מקדונלד עם ג'ואן לאוויס, וכעבור שנתיים נולד להם בן, ת'ורו.

קריירה מוקדמת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1911 התפטר מקדונלד מתפקידו כמעצב בחברת גריפ בע"מ ועבר עם אשתו וילדו לתורנהיל, אונטריו, כדי להמשיך בקריירה כאמן נוף. כדי להשלים את הכנסתו, עבד מדי פעם כמעצב עצמאי עד 1921. לאחר שפיתח סגנון משלו כצייר, הוא ארגן תערוכה של עבודתו במועדון האמנויות בטורונטו בנובמבר 1911.[3]

האמן העמית לורן האריס התרשם כל כך מעבודתו של מקדונלד, עד ששאל אם יוכלו לעבוד יחד. האריס עודד את מקדונלד להמשיך לצייר ולהציג את עבודותיו במידת האפשר. בשנה שלאחר מכן הם ארגנו את התערוכה המשותפת הראשונה שלהם. בשנת 1912, מקדונלד זכה להכרה רחבה בזכות תרומתו לתערוכה בחברת האמנים באונטריו.

בינואר 1913 נסעו מקדונלד והאריס לגלריית האמנות אולברייט, בבאפלו, ניו יורק, שם הם השתתפו בתערוכת האמנות הסקנדינבית וראו ציורי נוף פוסט-אימפרסיוניסטים ואקספרסיוניסטים.[4]

שני האמנים הרגישו כי הציירים הקנדים יכולים לאמץ את הגישה הסקנדנבית לשממה כדי ליצור וראציה קנדית ייחודית של אמנות נוף. מאוחר יותר באותה שנה, אמנים מסחריים שבסיסם בטורונטו החלו לגלות עניין בפוטנציאל הביטוי הקנדי המקורי. אמנים אלה החלו להתכנס סביב מקדונלד והאריס. באביב 1913 כתב מקדונלד לאלכסנדר יאנג ג'קסון והזמין אותו להגיע לטורונטו.

במרץ 1916 הציג מקדונלד את "הגן הסבוך" באגודת האמנים אוטווה. אף על פי שמבקרי האמנות לעגו לו, היה זה ציור פוסט-אימפרסיוניסטי קונבנציונלי למדי של חמניות - ציור שמזכיר את הטיפול של וינסנט ואן גוך בנושא כמעט ארבעים שנה לפני כן, אך בו מקדונלד הסתמך על רישומי חמניות שעשה בגן שלו בת'ורנהיל, אונטריו.[5]

בסתיו 1918, מקדונלד, האריס ואמנים אחרים שהתעניינו בגישתם החדשה לציור נסעו למחוז אלגומה מצפון לאגם סופריור.

הקבוצה נסעה בקרון רכבת ששימש אותם כסטודיו נייד. מקדונלד חזר לאלגומה עם עמיתיו בשנים הבאות. נסיעות אלה הניבו כמה מציוריו המוערכים ביותר, כולל פנטזיית הערפל, נהר החול, אלגומה (1920) והארץ החגיגית (1921).

קבוצת השבעה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1920 מקדונלד הקים את קבוצת השבעה, שהקדישה את עצמה לקידום אמנות קנדית שפותחה באמצעות מגע ישיר עם הנוף הקנדי.[5] החברים המייסדים האחרים היו פרדריק וארלי, אלכסנדר יאנג ג'קסון, לורן האריס, פרנק ג'ונסטון, ארתור ליסמר ופרנקלין קרמייקל. מקדונלד עבד עם ליסמר, וארלי, ג'ונסטון וקרמייקל בחברת העיצוב Grip Ltd. בטורונטו. יחד הם יזמו את תנועת האמנות הלאומית הגדולה הראשונה בקנדה, והפיקו ציורים בהשראת הנוף הקנדי.[6]

בכל קיץ החל משנת 1924, מקדונלד נסע לרוקי הקנדיים כדי לצייר את הנופים ההרריים ששלטו ביצירתו המאוחרת. בשלב זה הוא התנכר מעט לשאר חברי קבוצת השבעה, מכיוון שרבים מהחברים הצעירים החלו לצייר בצורה מופשטת יותר.

שנים מאוחרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 1928 ועד מותו כיהן מקדונלד כמנהל מכללת אונטריו לאמנות, והוא צייר בתדירות פחותה ובהצלחה עקבית פחות.

מקדונלד לקה בשבץ מוחי בשנת 1931, והעביר את הקיץ שלאחר מכן בהחלמה בברבדוס.

הוא נפטר בטורונטו ב-26 בנובמבר 1932 בגיל 59. הוא נקבר בבית העלמין פרוספקט בטורונטו.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Murray, Joan (2008). "J. E. H. MacDonald". The Canadian Encyclopedia.
  2. ^ McMichael Canadian Art Collection > Group of Seven, archive.is, ‏2014-02-01
  3. ^ "J. E. H. MacDonald"
  4. ^ "Exhibition of Scandinavian Contemporary Art"
  5. ^ 1 2 Bradfield, Helen (1970). Art Gallery of Ontario: the canadian collection. Toronto: McGraw-Hill Company. pp. 272–273.
  6. ^ Chilvers, Ian; Glaves-Smith, John (2010). A Dictionary of Modern and Contemporary Art. New York: Oxford University Press.