הצגת המקור של הדף "גאורגיה"

{{אין לבלבל עם|ג'ורג'יה}}
{{מדינה
| שם = גאורגיה
| מדינה = גאורגיה
| שם בשפת המקור = საქართველო
| דגל = [[קובץ:Flag of Georgia.svg|100x80px|גבול]]<!-- חובה להשתמש בתבנית כדי לתחום בגבול את הדגל הלבן -->
| סמל = Greater_coat_of_arms_of_Georgia.svg
| מוטו לאומי = הכוח באחדות
| המנון = [[המנון גאורגיה|חירות]]
| קובץ המנון = Tavisupleba vocal.ogg
| יבשת = [[אסיה]], [[אירופה]]
| שפה רשמית = [[גאורגית]]
| עיר בירה = [[טביליסי]]
| קואורדינטות של הבירה = {{coord|41|43|N|44|48|E|display=inline|type:city}}
| העיר הגדולה ביותר = [[טביליסי]]
| משטר = [[רפובליקה פרלמנטרית]]
| אירועי הקמה = [[יום העצמאות (גאורגיה)|הכרזת העצמאות]]{{הערה|הקמתה של [[הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה]]. [[26 במאי]] הוא [[חג לאומי]] המציין את עצמאותה של גאורגיה {{אנ|Independence Day (Georgia)}}.}} {{ש}} [[פלישת הצבא האדום לגאורגיה|סיפוח סובייטי]] {{ש}} [[פירוק ברית המועצות]]{{הערה|שם=עצמאות|{{חדשות||הפרלמנט בגרוזיה אישר הכרזת העצמאות, וברחובות התנשקו|19910410|35}}}}
| תאריכי הקמה = [[26 במאי]] [[1918]] {{ש}} [[25 בפברואר]] [[1921]] {{ש}} [[9 באפריל]] [[1991]]
| ישות קודמת = {{דגל|גאורגיה הסובייטית||+}}
| אחוז מים = זניח
| דת = [[הכנסייה הגאורגית האורתודוקסית|נצרות אורתודוקסית גאורגית]]
| מטבע = [[לארי גאורגי]]
| סימון מטבע = GEL
| אזור זמן = +4
| סיומת אינטרנט = ge
| קידומת טלפון = 995
| מפה = {{מפת איתור/אירופה|מדינה=גאורגיה}}
| מפה נוספת = {{מפת מיקום|מדינה=גאורגיה|שם=גאורגיה|אורך=39.8|רוחב=43.7|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=ריק}}
| שם ראש הרשות המושלת = [[איראקלי קובאחידזה]]
}}
[[קובץ:St George, Georgia (15th c).jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור פלק מצופה [[זהב]] מ[[המאה ה-15]]: [[גאורגיוס הקדוש|גיאורגי הקדוש]] הורג [[דרקון]]]]
[[קובץ:Tbilisi Sioni Cathedral-old (A).jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[קתדרלת סיוני]] מ[[נהר הקורה]], בשנות ה-70 של המאה ה-19]]
[[קובץ:Red_Army_in_Tiflis_Feb_25_1921.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[הצבא האדום]] ב[[טביליסי]]]]
'''גֵּאוֹרְגִיָה''' (ב[[גאורגית]]: {{שמע|קובץ=Sakartvelo.ogg|תיאור='''საქართველო'''}}, תעתיק עברי: סַכָּרְתְבֵלוֹ, כתיב מלא: גאורגייה), המוכרת גם כ'''גְּרוּזְיָה''' על פי השם הנהוג ב[[רוסית]], היא [[מדינה]] ב[[אירואסיה|מזרח אירופה]], לחופו המזרחי של [[הים השחור]] ב[[דרום הקווקז]]. למדינה גבולות עם [[רוסיה]] מצפון, עם [[אזרבייג'ן]] במזרח, עם [[ארמניה]] ו[[טורקיה]] בדרום, ובמערבה הים השחור. גאורגיה היא חלק ממדינות הקווקז, והעם ה[[גאורגי]] הוא קבוצה אתנית [[קווקז]]ית.

גאורגיה היא [[מדינת לאום]] [[דמוקרטיה ליברלית|ליברל-דמוקרטית]], בעלת מסורת ותרבות עתיקות הקשורות באופן הדוק למדינות ה[[קווקז]] עליהן היא נמנית. ההיסטוריה הגאורגית משתרעת על פני כ-3,000 שנים, ועל פי האמונה היא הייתה יעדו של [[יאסון (מיתולוגיה)|יאסון]] במסעו להשבת [[גיזת הזהב]]. גאורגיה נחשבת כמדינה המשתרעת ביבשת [[אירואסיה]], אולם במקורות שונים שיוך המדינה לעיתים הוא ליבשת [[אסיה]] בלבד או אירופה בלבד. גאורגיה, או בשמה ברוסית "גרוזיה", הייתה חלק מ[[ברית המועצות]] וב-[[9 באפריל]] [[1991]], מועד ההכרזה הרשמי על פירוק הברית, היא זכתה בעצמאות מלאה.

בשנת [[327]] הוכרזה ה[[נצרות]] כדת הרשמית של המדינה בממלכה הגאורגית העתיקה של [[ממלכת איבריה]], וכך הפכה גאורגיה לממלכה השלישית שקיבלה את הנצרות כדת מדינה (אחרי [[ארמניה הארטאשסית]] ו[[קיסרות אקסום]] האתיופית). הממלכה הגאורגית הייתה ממלכה כלל-[[קווקז]]ית שהשתרעה בשיאה מ[[צפון הקווקז]] ועד לחלקים הצפוניים של [[איראן]] ו[[אסיה הקטנה]], והייתה ממלכה בולטת ב[[נצרות אורתודוקסית|נצרות המזרחית]], והמבשר ההיסטורי העיקרי של גאורגיה של ימינו.

גאורגיה השתמשה ב[[אלפבית יווני|אלפבית היווני]] וב[[אלפבית ארמי|אלפבית הארמי]] לפני שאימצה את ה[[אלפבית גאורגי|אלפבית הגאורגי]], שאינו משויך ישירות לשום אלפבית אחר בעולם. ספרות גאורגית כתובה מתועדת מהמאה החמישית. תרגומי ה[[ביבליה]] (ה[[תנ"ך]] הנוצרי) הראשונים הופיעו בגאורגיה, ככל הנראה לאחר הפצת הנצרות – במאה החמישית{{הערה|גרשון בן אורן, [http://www.jstor.org/stable/23428569 שלושה תרגומי התנ"ך האחרונים לגרוּזית: בגרוּזיה, בשוודיה ובישראל], פעמים 84 עמ' 78.}}.

גאורגיה, ששטחה הררי ברובו, משופעת במשאבים טבעיים. תערובת של אזור [[הרי האלפים|אלפיני]] ב[[הרי הקווקז]], ו[[חוף ים]] בעל [[אקלים סובטרופי]] של [[הים השחור]], המושך אליו תיירים רבים, כך שבגאורגיה יש גם אתרי [[ספורט חורף]] וגם אתרי נופש ימי.

== אטימולוגיה ==
{{הפניה לערך מורחב|השם של גאורגיה}}
השם "גאורגיה" {{ללא גלישה|(Γεωργία),}} נהוג בשפות רבות. "גֶאוֹרגֶה" {{ללא גלישה|(Γεωργ)}} ה[[התרבות ההלניסטית|הלניסטי]] נובע מ"גאורגיוס" {{ללא גלישה|(Γεώργιος),}} שמשמעותו "[[איכר]]", ולפיכך גאורגיה משמעותה "אדמה חקלאית".

הגאורגים מכנים את עצמם "כּארתבֶלֶבּי" {{ללא גלישה|(ქართველები),}} לארצם הם קוראים "סַכּארתבֶלוֹ" {{ללא גלישה|(საქართველო),}} ושפתם נקראת בפיהם "כּארתוּלי" {{ללא גלישה|(ქართული).}} מקור המילה הוא משמו של גיבור מה[[מיתולוגיה גאורגית|מיתולוגיה הגאורגית]] בשם [[כרתלוס]] שנחשב לאבי הגאורגים. על פי ה[[מיתוס]]ים הגאורגיים, כרתלוס היה בנו של [[תוגרמה (דמות מקראית)|תוגרמה]] (מצאצאיו של [[יפת]] בנו של [[נח]]).

חוץ מהשם גאורגיה ידועים הגאורגים גם בשם "גורג'ים" על פי השפה ה[[ערבית]]: "גוּרג'" וה[[פרסית]]: "גוּרג'י" {{ללא גלישה|(گرگون),}} שפירושה "[[זאב]]" (گرگ – ''gurğ/gurğān''). אם כי ב[[יוונית]], הפירוש הוא "[[חקלאי]]" ושם המדינה "גוּרגֶ'סטַן". הכינוי הפרסי לגאורגים, גורג'י, הוא גם המקור לשמם של גאורגים ב[[טורקית]] "גוּרג'וּ" {{ללא גלישה|(Gürcü),}} ומכאן שם המדינה "גוּרג'יסטַן" {{ללא גלישה|(Gürcüstan).}} בנוסף לשם "גורג'ים" ידועים הגאורגים כ"גרוּזין" {{ללא גלישה|(Грузин)}} ב[[רוסית]] ושם המדינה "גרוּזיה", והיה נפוץ בקרב [[העמים הסלאבים]], ב[[מדינות ברית המועצות לשעבר]], וגם במקומות אחרים בעולם כמו [[ישראל]] ו[[יפן]].

== היסטוריה ==
{{הפניה לערך מורחב|היסטוריה של גאורגיה}}

=== העת העתיקה ===
על פי העדויות ה[[ארכאולוגיה|ארכאולוגיות]] הייתה גאורגיה מיושבת כבר מתחילת [[תקופת האבן]]. גילוי טכניקות עיבוד הברזל ב[[אנטוליה]] וב[[קווקז]] היו תחילת [[תקופת הברזל]]. בתקופה זו החלו לצמוח הממלכות הגאורגיות המוקדמות: [[ממלכת קולכיס]] (ו[[אגריסי]] אחריה) במערב גאורגיה ו[[ממלכת איבריה]] במזרחה. תושבי ממלכות אלה היו השבטים הפרוטו-גאורגים הראשונים המופיעים בהיסטוריה הכתובה מ[[המאה ה-12 לפנה"ס]]. העדויות הארכאולוגיות מאופיינות באלמנטים של כלי מתכת וצורפות שיוצרו בטכניקות עיבוד מתקדמות, ומאששות קיום ישות מדינית של ממלכה. ב[[המאה ה-4 לפנה"ס|מאה הרביעית לפנה"ס]] הייתה הממלכה הגאורגית המאוחדת, ממלכת [[איבריה הקווקזית|איבריה]], דוגמה מוקדמת לארגון מדינה מתקדם בימי שלטון מלך אחד והיררכיה של [[אצולה]].

הכרזת ה[[נצרות]] כדת-הממלכה בשנת [[337]] השפיעה על התפתחות הספרות והאמנות, והביאה לאיחוד הממלכות הגאורגיות. העובדה כי גאורגיה ניצבה בתווך בין [[אסלאם בגאורגיה|העולם המוסלמי]] לעולם הנוצרי הפכה את האזור למוקד מאבקים וחילופים דינמיים בין העולמות שהגיעו לשיאם בסביבות [[המאה ה-12|המאה השתים-עשרה]] ו[[המאה ה-13|השלוש-עשרה]] ברנסאנס של האומה הגאורגית.

=== ימי הביניים ===
ב[[ראשית ימי הביניים|תחילת ימי הביניים]] השתלטה האימפריה הערבית על הממלכות הגאורגיות. הממלכה הערבית שהוקמה נקראה [[אמירות טביליסי]] והשתרעה על כמחצית שטח גאורגיה כיום. ברבות הימים פרשה האמירות מהאימפריה הערבית, דבר שהביא לחורבנה של העיר טביליסי. במהלך תקופה זו גיאורגים רבים נחטפו ונמכרו בטורקיה, איראן, אירופה, וארצות המזרח וערב כחיילים לוחמים, [[ממלוכים]]. הגאורגים השתחררו מעול הערבים רק ב[[המאה ה-11|מאה ה-11]], לאחר 400 שנות שלטון זר, על ידי ה[[מלך הממלכה הגאורגית המאוחדת|מלך]] [[דוד הבנאי]]. תור הזהב של גאורגיה היה ב[[המאה ה-12|מאה ה-12]], אז הייתה המעצמה החזקה ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]]. תקופה זו התאפיינה בפריחה תרבותית ו[[דת]]ית, כפי שבאה לידי ביטוי ביצירת המופת הספרותית של [[שותא רוסתאוולי]] ובניית האקדמיות התאולוגיות ב[[מנזר]]י [[מנזר גלאתי|גלאתי]] ו[[מנזר איק'לתו|איק'לתו]]. לפסגה [[תרבות]]ית ו[[פוליטיקה|פוליטית]] זו גאורגיה האמירה במלכותה של [[המלכה תמר]] ([[1184]]–[[1210]]). למרות מלחמות ההישרדות התכופות נגד שכניה המוסלמים, הייתה זו גם תקופת [[סובלנות]] דתית כלפי נתיניה ה[[מוסלמים]] ו[[יהדות גאורגיה|היהודים]] של הממלכה הגאורגית.

ב[[המאה ה-13|מאה ה-13]] [[הפלישה המונגולית לגאורגיה|פלשה מונגוליה לגאורגיה]]. ה[[האימפריה המונגולית|מונגולים]] שלטו בגאורגיה כשהם מותירים את המלוכה הגאורגית על כנה. כתוצאה מסכסוכים בין [[האצולה הגאורגית]] לשלטון המרכזי ובינם לבין עצמם, התפרקה הממלכה הגאורגית למספר נסיכויות ([[כארתלי]], [[קאחתי]], [[אימרתי]], [[סמגרלו]], [[גוריה]], [[סוואנתי]] ו[[אבחזיה]]) ב[[המאה ה-15|מאה ה-15]], דבר שנוצל היטב על ידי שכנותיהן, [[האימפריה העות'מאנית]] ו[[ממלכת פרס|האימפריה הפרסית]] ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]]. ה[[כיבוש]] הזר, שלווה במסעות-עונשין אכזריים בעקבות המרידות הגאורגיות התכופות, רושש את האוכלוסייה ושיעבד אותה עוד יותר לאדוניה ה[[פאודליזם|פיאודליים]].

בתחילת [[המאה ה-18]] ניסה המלך [[וחטנג השישי, מלך כארתלי|וחטנג השישי]] לשקם את השלטון המרכזי בעזרת רפורמה חוקית וסיוע לתרבות. בהוראתו נוסד בשנת [[1709]] בית הדפוס הגאורגי הראשון ב[[עיר בירה|בירה]] [[טביליסי]], אך [[שמרנות]]ו הפוליטית הייתה בעוכריו, והכשילה את ניסיונותיו לחלץ את ארצו מן הקיפאון הכלכלי-חברתי.

=== ההשתלטות הרוסית ===
בשנת [[1783]] חתמו רוסיה והממלכה הגיאורגית [[כארתלי-קאחתי]] על [[חוזה גאורגייבסק]], שלפיו הפכה כארתלי-קאחתי למדינת חסות של רוסיה, דבר שלא מנע את ביזת טביליסי, בעקבות [[קרב קרצניסי]] בשנת [[1795]].

ב-[[8 בינואר]] [[1801]] חתם ה[[צאר]] [[פאבל הראשון]] על צו המספח את ממלכת כארתלי-קאחתי ל[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]], צו שאושר גם על ידי בנו [[אלכסנדר הראשון קיסר רוסיה]] ב-[[12 בספטמבר]] של אותה שנה. השליח הגאורגי ב[[סנקט פטרבורג]] הגיב במכתב מחאה, שנשלח ל[[נסיך]] קורקין, שהיה סגן ה[[שגריר]]. במאי של אותה שנה, הגנרל הרוסי [[קארל קנורינג|קארל היינריך קנורינג]], שמונה ל[[מלכות המשנה של הקווקז|מלך המשנה של הקווקז]] מטעם הצאר, הדיח את היורש הגאורגי המיועד לכס המלכות, [[דוד בטונישווילי]] וייסד ממשלה בראשות הגנרל איוון פטרוביץ' לסרייב.

האצולה הגאורגית לא קיבלה את ההדחה עד אפריל [[1802]], כאשר גנרל קנורינג הקיף את האצילים ב[[קתדרלת סיוני]] שבטביליסי והכריח אותם להישבע אמונים לאימפריה הרוסית. אלה שלא הסכימו נעצרו באופן זמני. בקיץ [[1805]] הנחיל הצבא הרוסי מפלה בנהר אסקרני ליד זגם לצבא הפרסי, ובכך הציל את טביליסי מהכיבוש.

בשנת [[1810]], אחרי קרב קצר, נכבשה הממלכה הגאורגית המערבית, [[ממלכת אימרתי]], על ידי הצאר אלכסנדר הראשון. המלך האימרתי האחרון, והשליט האחרון לבית [[בגרטיוני]], [[סולומון השני מלך אימרתי|סולומון השני]], מת בגלות בשנת [[1815]]. משנת [[1803]] ועד שנת [[1878]], בעקבות מספר רב של מלחמות רוסיות נגד ה[[האימפריה העות'מאנית|טורקים]] וה[[פרסים]], סופחו מספר מחוזות נוספים של גאורגיה לאימפריה הרוסית ([[מחוז בתומי]], [[נפת ארטווין|ארטווין]], [[אחלציחה]], [[פותי]] ו[[אבחזיה]]).

נסיכות [[גוריה]] בוטלה בשנת [[1828]], ונסיכות [[סמגרלו|מגרליה]] בשנת [[1857]]. מחוז [[סוואנתי]] סופח בהדרגה בשנים 1857–[[1859]].

=== הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה 1918–1921 ===
{{הפניה לערך מורחב|הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה}}
אחרי [[מהפכת פברואר]] ב-[[1917]], [[ממשלת המעבר הרוסית]] כוננה ועדה טרנס-[[קווקז]]ית מיוחדת כדי שתשלוט באזור. ועדה זו הוחלפה אחרי [[מהפכת אוקטובר]], בקומיסריון של עבר-הקווקז שנועד לשלוט באופן רשמי באזור. ועדה טרנס קווקזית, בראשות ה[[מנשביקים|מנשביק]] הגאורגי, [[ניקולאי צ'לידזה]], הכריזה ב-[[24 בפברואר]] [[1918]], על הקמת פדרציה [[דמוקרטיה|דמוקרטית]] ו[[עצמאות|עצמאית]] שנקראה [[הרפובליקה הדמוקרטית הפדרטיבית של עבר הקווקז]].

הרפובליקה התפרקה עם הכרזתה של גאורגיה על [[עצמאות]] ב-[[26 במאי]] 1918, באמצע [[מלחמת האזרחים ברוסיה]]. הרפובליקה החדשה הייתה [[דמוקרטיה פרלמנטרית]], וב[[בחירות]] היחידות שהתקיימו ל[[פרלמנט]] ניצחה המפלגה הגאורגית הסוציאל-דמוקרטית, שנחשבה למפלגה של ה[[מנשביקים]]. מנהיגם [[נואה ז'ורדניה]], הפך ל[[ראש ממשלה|ראש הממשלה]] הגאורגית. הממשלה החדשה ניסתה לשקם את גאורגיה, והחלה ברפורמות כוללות במדינה.

בשנת 1918 אף ייסדו [[אוניברסיטה]] בטביליסי. אבל ממשלה זו נתקלה בקשיים מבית ומחוץ כבר מתחילתה. בשנת 1918 התחוללה [[מלחמת גאורגיה-ארמניה|מלחמה גאורגית-ארמנית]] ב[[מחוזות גאורגיה|מחוזות הגאורגיים]] שאוכלסו ברוב ארמני, שהסתיים בהתערבות ישירה של ה[[בריטים]]. בשנים 1918–[[1919]], הגנרל הגאורגי [[גיאורגי מזניאשווילי|מזניאשווילי]] הנהיג את ההתקפה הגיאורגית כנגד [[הצבא הלבן]], שהונהג על ידי מויסייב ו[[אנטון דניקין|דניקין]] במטרה לתבוע את [[עיר|ערי]] החוף [[טואפסה]] [[סוצ'י]] ו[[אדלר (עיר)|אדלר]], לגאורגיה.

עצמאות המדינה לא האריכה ימים, ובפברואר [[1921]] [[פלישת הצבא האדום לגאורגיה|תקף הצבא האדום את גאורגיה]]. הצבא הגאורגי שמנה רק 30 אלף חיילים לא הצליח לעמוד מול צבא של כ-200 אלף חיילי הצבא האדום ולאחר שהפסיד בקרב, נאלצו חברי הממשלה הסוציאל-דמוקרטית לברוח מהמדינה. ב-[[25 בפברואר]] 1921 נכנס הצבא האדום בראשות ה[[קומיסר]] [[סרגו אורדז'וניקידזה]] לבירת גאורגיה, [[טביליסי]], וכונן [[ממשלת בובות]] קומוניסטית, שנקראה "[[הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של גאורגיה]]" והונהגה על ידי ה[[בולשביקים|בולשביק]] הגאורגי [[פיליפ מחרדזה]]. החל מ-[[12 במרץ]] [[1922]] ועד [[5 בדצמבר]] [[1936]] הייתה חלק מ[[הרפובליקה הסוציאל-פדרטיבית הסובייטית של עבר הקווקז]], שכללה גם את [[ארמניה]] ו[[אזרבייג'ן]]. הרפובליקה הסוציאל-פדרטיבית הסובייטית של עבר הקווקז לא הצליחה להתגבש ליחידה אחת, וגאורגיה הפכה לרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של גאורגיה.

הממשלה הגאורגית, שנמלטה על אונייה צרפתית, [[ממשלת הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה בגלות|המשיכה לתפקד כממשלה גולה]], ניסתה לערער את השלטון בגאורגיה הסובייטית, ותמכה בהתארגנויות אנטי-סובייטיות בגאורגיה ומחוצה לה. קבוצת [[גרילה]] קטנה השם "הקושרים של גאורגיה", בראשות קולונל [[ככוצה צ'ולוקאשווילי]], התארגנה באותם ימים במטרה להילחם בשלטון הבולשוויקי. העניין עורר רגשות פטריוטיים, וה[[מרד]], שתפס תאוצה, הגיע לשיאו בקרב שהתרחש ב[[אוגוסט]] [[1924]] ונקרא "[[מרד אוגוסט בגאורגיה]]". קרב זה נסתיים ללא הכרעה. בסופו של דבר הוכרעו המורדים ונמלטו מהמדינה.

=== גאורגיה תחת השליטה הסובייטית 1921–1990 ===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[הרפובליקה הסוציאל-פדרטיבית הסובייטית של עבר הקווקז|הרפובליקה הפדרטיבית של עבר הקווקז]], [[הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של גאורגיה|גאורגיה הסובייטית]]}}
תחת משטרו של [[סטלין]] (שהיה גאורגי בעצמו) נרצחו כ-100,000 [[גאורגים]] ב[[הטיהורים הגדולים|טיהורים פוליטיים]]. ב[[מלחמת העולם השנייה]] כ-700,000 גאורגים נלחמו בשורות [[הצבא האדום]] כנגד ה[[נאצים]]. כ-350,000 מתוכם נפלו ב[[החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה|חזית המזרחית]]. היה זה הגאורגי [[מליטון כנתריה]], שהניף את דגל הניצחון על ה[[בניין הרייכסטאג|רייכסטאג]]. חלק קטן מהגאורגים נלחם במסגרת [[הלגיון הגאורגי (1943)|הלגיון הגאורגי]] של ה[[ורמאכט|וורמאכט]], וחלק [[ההתקוממות הגאורגית בטסל|מרד]]. אחרי המלחמה עברה גאורגיה תהליכי [[תיעוש]] ו[[עיור]]. בבירה [[טביליסי]], שמספר תושביה עלה על מיליון, נחנכה ב-[[1966]] [[רכבת תחתית]].

לאחר [[טבח טביליסי (1956)|טבח טביליסי]] בשנת [[1956]], התפתחה תנועת מחתרת של צעירים גאורגים בראשות [[מרב קוסטבה]] ו[[זוויאד גמסחורדיה]] בשם "גורגסליאני" (על שם [[וחטנג גורגסלי]]), שנעצרו מספר פעמים על ידי השלטונות הסובייטים. שר החוץ הסובייטי, [[אדוארד שוורדנדזה]], היה "ארכיטקט" ה[[פרסטרויקה]] של [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]]. במהלך אותה תקופה התפתחה בגאורגיה שיטה רב-מפלגתית שהעדיפה עצמאות. המדינה ערכה את הבחירות הדמוקרטיות הרב-מפלגתיות הראשונות ב[[ברית המועצות]] ב-[[28 באוקטובר]] [[1990]]. החל מנובמבר 1990 ועד מרץ [[1991]] היה אחד ממנהיגי תנועת השחרור הלאומית ד"ר זוויאד גמסחורדיה, נשיא [[המועצה העליונה של הרפובליקה של גאורגיה]] (הפרלמנט של גאורגיה).

=== עצמאות ===
ב-[[9 באפריל]] [[1989]], בשיא המאבק האזרחי לעצמאות, ביצע [[הצבא האדום]] טבח בעצרת שקטה במרכז הבירה – 20 בני-אדם נרצחו – מרביתם נשים צעירות – ועשרות נפצעו. האירוע כונה "[[הטרגדיה של 9 באפריל]]", והיה אבן דרך במאבק הגאורגי לעצמאות. בדיוק כעבור שנתיים, ב-9 באפריל 1991, הכריזה גאורגיה על [[עצמאות]]ה והקימה את '''הרפובליקה של גאורגיה'''{{הערה|שם=עצמאות}}, לא לפני הבחירות הדמוקרטיות הראשונות במרחב הסובייטי ב-28 באוקטובר 1990.

ב-[[26 במאי]] 1991 נבחר [[זוויאד גמסחורדיה]] לנשיאה הראשון של גאורגיה העצמאית. עם זאת, גמסחורדיה לא הצליח להתמודד עם הבעיות הכלכליות והאתניות של גאורגיה, והודח ב[[הפיכה צבאית]] ב-[[22 בדצמבר]] [[1991]]. הפיכה זו היוותה חלק מ[[מלחמת האזרחים הגאורגית]], שכללה מאבק פוליטי בין תומכי גמסחורדיה, שכונו "[[זוויאדיסטים]]" לתומכי הנשיא שתפס את מקומו של גמסחורדיה, [[אדוארד שוורדנדזה]], וכן מאבק בין הממשל המרכזי לשלושה חבלים בדלנים, שביקשו לפרוש מגאורגיה – [[אבחזיה]], [[דרום אוסטיה]] ו[[אג'ריה]]. המלחמה נמשכה עד שנת [[1995]] והסתיימה בתבוסת הזוויאדיסטים, בפרישתם של החבלים המורדים והכרזתם על עצמאות [[דה פקטו]]. עצמאותם של החבלים המורדים, שנתמכה על ידי [[הפדרציה הרוסית]] אך לא הוכרה על ידי הקהיליה הבין-לאומית, הביאה ל[[טיהור אתני]] בו גורשו כרבע מיליון גאורגים מאבחזיה ומדרום אוסטיה, וכן היגרו אוסטים מתחומי גאורגיה.

ב-[[2003]] הודח שוורדנדזה (שנבחר בבחירות דמוקרטיות ב-1995 וב-[[2000]]) באירוע שכונה "[[מהפכת הוורדים]]", והיה בעיקרו מחאה עממית שהיוותה דוגמה ל"[[המהפכה הכתומה|מהפכה הכתומה]]" ב[[אוקראינה]], ואירועים דומים במרחב הפוסט סובייטי. המפגינים, שמחו על זיופים בבחירות לפרלמנט, העלו לשלטון באופן זמני את הנשיאה [[נינו בורג'נדזה]], אך לאחר קיום בחירות דמוקרטיות נבחר לנשיא [[מיכאיל סאקשווילי]].

הנשיא החדש פתח בשורת רפורמות שמטרתן לחזק את צבאה וכלכלתה של גאורגיה, ולהשליט את מרותה של גאורגיה בחבלים הבדלניים. הצלחה ראשונה נחל סאקשווילי כאשר הצליח לאחד את מחוז אג'ריה עם גאורגיה. אך הצלחה זו לוותה בהחרפת העימות בדרום אוסטיה, שהדרדר לחילופי אש בשנת [[2004]] שאיימו על יציבות הסדר הפסקת האש שהושג בחבל בשנת [[1992]]. אירועים אלו הביאו להחרפת היחסים עם רוסיה, שסייעה לבדלנים באוסטיה ובאבחזיה באופן גלוי כמעט.

=== פלישת רוסיה לגאורגיה ===
[[קובץ:Georgia, Ossetia, Russia and Abkhazia (he).svg|שמאל|ממוזער|250px|המחוזות הבדלניים [[אבחזיה]] ו[[דרום אוסטיה]]]]
{{הפניה לערך מורחב|המלחמה בדרום אוסטיה}}
ב-[[7 באוגוסט]] [[2008]] נכנסו כוחות גאורגיים ל[[דרום אוסטיה]], ופתחו ב[[המלחמה בדרום אוסטיה|מבצע בדרום אוסטיה]], שמטרתו כיבוש [[צחינוואלי]] והשתלטות על החבל הבדלני. בתגובה ביצעו הרוסים ב-[[8 באוגוסט]] 2008 שורה של תקיפות אוויריות נגד [[מטרות צבאיות]] ואחרות בגאורגיה. גם לאחר נכונותה של ממשלת גאורגיה לסגת מהחבלים הבדלניים במדינה ולחתום על הפסקת האש המוצעת של [[האיחוד האירופי]], המשיכה המתקפה הרוסית, אשר כללה פלישה לשטחי גאורגיה עצמה, הן מכיוון דרום אוסטיה והן מכיוון [[אבחזיה]], הפגזת [[נמל התעופה הבין-לאומי טביליסי]], הטלת מצור על נמלי הים של גאורגיה (הופסקה לאחר לחץ [[אוקראינה|אוקראיני]]), כיבוש העיר [[גורי (עיר)|גורי]] ופגיעה ב[[סכרתוולוס רקיניגזה|עורק התחבורה הראשי]] המחבר בין [[מזרח גאורגיה]] למערבה, מתוך כוונה לערער את משטרו הפרו-מערבי של סאקשווילי. צעדים אלה גרמו לפי הערכות [[האו"ם]] לכ-115 אלף פליטים גיאורגיים{{הערה|1={{ynet|AP|יותר מ-100 אלף פליטים: "איפה אלוהים?"|3582890|15 באוגוסט 2008}}}}.

ממשלות [[ארצות הברית]], [[בריטניה]] ו[[צרפת]] דרשו מ[[ממשלת רוסיה]] לסגת משטחיה של גאורגיה וגינו את [[מוסקבה]] על הפעלת הכוח המאסיבית נגד גאורגיה. ממשלת גאורגיה ביקשה סיוע מממשלות המערב ומ[[נאט"ו]]{{הערה|1={{ynet|דיווח מיוחד ל-ynet מגורי:|נשיא גאורגיה: רוסיה כבשה את רוב חלקי המדינה|3581094|11 באוגוסט 2008}}}}. לבסוף, לאחר חמישה ימי [[לחימה]], הודיע נשיא [[רוסיה]] [[דמיטרי מדבדב]] כי הכוחות הרוסיים נסוגים משטחי גאורגיה, אך בפועל לא התבצעה נסיגה, דבר שהביא ב-19 באוגוסט להודעה חריפה מצד נאט"ו ולטיוטת החלטה במועצת הביטחון של האו"ם נגד רוסיה.

בעקבות הפלישה הצביע הפרלמנט הגאורגי פה אחד לא לחדש את חברות גאורגיה ב[[חבר המדינות]], וזו הסתיימה ב-17 באוגוסט 2009.

=== בחירות 2019 ומשבר פוליטי ===
{{להשלים|נושא=מדינות אירופה|נושא2=מדינות אסיה}}

== גאוגרפיה ==
[[קובץ:Georgia, Khevi, Suatisi Valley - Village Suatisi.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נוף הררי בגאורגיה]]
{{הפניה לערך מורחב|גאוגרפיה של גאורגיה}}

שטחה של גאורגיה, כ-69,700 קמ"ר, ומשתרע ב[[יבשת|יבשות]] [[אסיה]] ו[[אירופה]]. גבולה הצפוני באורך של 723 ק"מ הוא עם רוסיה. המחוזות הרוסיים הגובלים בגאורגיה הם: המחוז הפדרלי [[מחוז קרסנודר]] והרפובליקות [[קאראצ'אי-צ'רקסיה]], [[קברדינו-בלקריה]], [[צפון אוסטיה - אלניה]], [[אינגושטיה]], [[צ'צ'ניה]] ו[[דאגסטן]]. בדרום מזרחה היא חולקת גבול באורך 322 ק"מ עם [[אזרבייג'ן]], וגבול באורך 164 ק"מ עם [[ארמניה]] ובדרום עד דרום מערב גבול באורך 252 ק"מ עם [[טורקיה]]. יתרת הגבול המערבי הוא חופי [[הים השחור]].

[[הרי הקווקז]] הגדולים שמצפונה מקושרים בשרשרת [[הרי סוראמי]] או [[הרי ליחי]] שבמרכזה להרי [[הקווקז הקטן]] שבדרומה. הרי סוראמי מחלקים את גאורגיה לשני אזוריה הגאוגרפיים העיקריים – מזרח ומערב גאורגיה:
* [[מזרח גאורגיה]] – (להוציא מורדות הרי הקווקז) הוא אזור של עמקי נהרות רחבים, המופרדים בהרים נמוכים יחסית. באזור זה האקלים יבש יותר מאשר במערב בגלל ניתוקו הטופוגרפי מן הים והיותו חשוף לרוחות מזרחיות. האזור מושקה ב[[נהר מטקווארי]] (קורה), שיובליו העיקריים הם [[אראגווי (נהר)|אראגווי]], [[ליאחווי (נהר)|ליאחווי]], [[יורי (נהר)|יורי]], [[אלזני (נהר)|אלזני]] ו[[כסאני (נהר)|כסאני]].
* מערב גאורגיה – (להוציא מורדות הרי הקווקז) הוא אזור מישורי יחסית, המתחבר להרי הקווקז הקטן בהרים נמוכים שבדרומו. באזור זה האקלים ברובו [[אקלים סובטרופי|סובטרופי]] לח עקב הקרבה לים השחור והיותו חשוף לרוחות מערביות, הגורמות לריבוי משקעים. בחורף יורד כאן (חוץ מבמישור החוף) שלג רב. [[מישור קולכתי]], המהווה את ליבתו המאוכלסת, מושקה על ידי הנהר [[ריוני]], שיובליו העיקריים הם [[צחניסצקאלי]] ו[[קווירילה]].

=== אקלים ===
ה[[אקלים]] של גאורגיה מגוון מאוד יחסית לגודלה. ישנם שני אזורי אקלים עיקריים המזרחי והמערבי. רכס הרי הקווקז הגדול משחק תפקיד חשוב במיתון אקלימה של גאורגיה, ומגן על המדינה מחדירה של אוויר קר יותר מצפון. [[רכס הרי הקווקז המשני]] מגן על האזור מהשפעת אוויר חם ויבש מדרום.

רוב חלקה המערבי של גאורגיה שוכנת באזור [[אקלים סובטרופי]] לח עם כמות [[משקעים]] שנתית הנעה בין 1,000–4,000 מ"מ. כמות המשקעים מתחלקת בצורה אחידה בין כל עונות השנה, אף על פי שירידת הגשמים יכולה להיות כבדה במיוחד במהלך ה[[סתיו]]. האקלים של האזור משתנה באופן משמעותי באזורים הגבוהים של גאורגיה, וכאשר האזורים הנמוכים של מערב גאורגיה הם חמים יחסית במשך השנה, אזורי ההרים ומרגלות ההרים (כולל את הקווקז הגדול והקווקז המשני) קרים, ה[[קיץ|קייצים]] רטובים ו[[שלג|מושלגים]] ב[[חורף]] (השלג נערם לעיתים לגובה של שני מטרים במחוזות רבים). [[אג'ריה]] הוא המחוז בעל כמות המשקעים הרבה ביותר ב[[קווקז]], כאשר [[יער גשם ממוזג|יער הגשם הממוזג]] מטירַלה, מזרחית ל[[כובולתי]] מקבל בסביבות 4,500 מ"מ [[גשם]] בשנה.

ל[[מזרח גאורגיה]] יש אקלים הנע בין מאקלים סובטרופי לח לאקלים ים תיכוני. מזג האוויר באזור מושפע מאוויר יבש הנע מאזור [[הים הכספי]]/[[מרכז אסיה]] ממזרח ואוויר לח המושפע מ[[הים השחור]] ממערב. חדירת האוויר הלח מהים השחור נחסמת לעיתים קרובות על ידי מספר רכסי הרים ([[רכס ליחי]] ו[[רכס מסחתי]]) שמפרידים את החלק המזרחי והמערבי של המדינה. כמות המשקעים השנתית נמוכה בהרבה ממערב גאורגיה ונעה בין 400–1,600 מ"מ. התקופה הרטובה ביותר מופיעה בדרך כלל ב[[אביב]] ובסתיו, כאשר חודשי החורף והקיץ נוטים להיות היבשים יותר. הקיץ ברוב מזרח גאורגיה חם (במיוחד במישורים ובאזורים הנמוכים), והחורפים קרים יחסית. כמו בחלקה המערבי של גאורגיה החלקים הגבוהים של גאורגיה משחקים תפקיד חשוב והתנאים האקלימיים מעל לגובה 1,500 מטרים מעל פני הים קרים יותר בהרבה מהחלקים הנמוכים של גאורגיה. האזור השוכן מעל לגובה של 2,000 מטרים מעל פני הים קפוא ומושלג לעיתים קרובות גם בחודשי הקיץ.

== פוליטיקה וממשל ==
[[קובץ:Bridge over Choloki Adzharia.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הגשר שפוצץ על [[נהר הצ'לוכי]]]]
[[קובץ:Flag of the Georgian Armed Forces.svg|שמאל|ממוזער|200px|דגל קרב של [[צבא גאורגיה]]]]
{{הפניה לערך מורחב|פוליטיקה של גאורגיה}}
מעצמאותה בשנת [[1991]] עד אוקטובר [[2012]] גאורגיה הייתה [[דמוקרטיה נשיאותית]] נוסח [[צרפת]] (שבה הנשיא וראש הממשלה יכולים להיות ממפלגות יריבות). ב[[ראש המדינה|ראשה]] של גאורגיה עמד [[נשיא]], אשר נבחר לקדנציה של חמש שנים והיה בעל סמכויות רבות. הנשיא מינה את [[ראש ממשלה|ראש הממשלה]] בכפוף לאישור ה[[פרלמנט]], שנבחר כל ארבע שנים ומונה 150 חברים.

המשבר שפרץ, בעקבות הטענה להונאה בפתקי ה[[הצבעה]] ב[[בחירות]] ל[[הפרלמנט של גאורגיה|פרלמנט]] בשנת [[2003]], גרם ל[[מהפכת הוורדים]], שהביאה ל[[התפטרות]] הנשיא המכהן, [[אדוארד שוורדנדזה]], ב-[[23 בנובמבר]] 2003. בעקבות המהפכה, שנסתיימה ללא שפיכות דמים, מונתה נשיאה זמנית, מי שהייתה יושבת ראש הפרלמנט, [[נינו בורג'נדזה]]. ב-[[4 בינואר]] [[2004]] זכה בבחירות לפרלמנט [[מיכאיל סאקשווילי]] הפרו מערבי, מנהיג ה[[מפלגה|מפלגת]] [[התנועה הלאומית-דמוקרטית]] ונכנס לתפקידו ב-[[25 בינואר]] של אותה שנה. בית המשפט קבע שתוצאות הבחירות זויפו ולכן מבוטלות. בבחירות שנערכו מחדש ב-[[28 במרץ]] 2004 ניצחה מפלגתו של סאקשווילי ברוב גדול של המושבים (כ־75%), עם מפלגה אחת נוספת שהשיגה 7.5% מהמושבים ([[האופוזיציה הימנית]]) כאשר [[אחוז החסימה]] עומד על 7% מקולות הבוחרים. בחירות אלה נחשבות לחופשיות ביותר בהיסטוריה ה[[עצמאות|עצמאית]] של גאורגיה. למרות המתיחות הגוברת בין השלטון המרכזי למנהיג ה[[אג'ריה|אג'רי]], [[אסלן אבשידזה]], השפיעו הבחירות על המחוז. בתקופת כהונתו של סאקשווילי הונהגו רפורמות שהובילו לשיפור משמעותי בשקיפות המערכות, מיגור השחיתות, במדד הדמורקטיה ובמצב הכלכלי. רוסיה התנגדה מאוד לתהליך זה של דמוקרטיזציה וליברליזציה ולהתקרבות למדינות המערב.

בפרלמנט הראשון של סאקשווילי נכללו בין היתר: [[סלומה זוראבישווילי]] כ[[שר חוץ|שרת חוץ]], שהייתה [[שגריר]]ת [[צרפת]] בגאורגיה, בהסכמתו של [[ז'אק שיראק]] לאחר בקשה של סאקשווילי. סאקשווילי גם כופף את החוק הגאורגי ונתן לזורבישווילי [[אזרחות]] גאורגית בנוסף לזו הצרפתית, בניגוד לחוק הגאורגי שלא מאפשר אזרחות כפולה. כמו כן כיהנו בפרלמנט גם [[יהודי]]ות: ננה פטרקצישווילי, כנציגת העיר [[קווארלי]]. מזיה פטרקצישווילי תורתלדזה נכנסה לפרלמנט ברשימה הפרופורציונית והייתה התשיעית ברשימה בגוש של האופוזיציה הימנית.
אלנה תבדורדזה – יהודיה למחצה ומגינה על [[זכויות האדם]].

המתיחות בין הממשלה הגאורגית לשלטון באג'ריה התפתחה במהירות הולכת וגוברת לאחר הבחירות בסוף אפריל. המתיחות הגיעה לשיאה ב-[[1 במאי]] 2004, כאשר אבשידזה הגיב לתמרונים הצבאיים של ה[[צבא גאורגיה|צבא הגאורגי]], שהתקיימו ליד אג'ריה, בפיצוץ שלושת הגשרים המחברים את אג'ריה לגאורגיה על [[נהר הצ'לוכי]]. ב-[[5 במאי]] הוכרח אבשידזה לגלות מאג'ריה בעקבות הפגנות סוערות ב[[בתומי]] שקראו להתפטרותו, ורוסיה הגבירה את הלחץ על ידי שר החוץ שלה [[איגור איוונוב]].

ב-[[3 בפברואר]] [[2005]], ראש הממשלה [[זוראב ז'ווניה]] מת, לכאורה מהרעלת [[פחמן חד-חמצני]] מדליפה שנגרמה מצינור גז חשוף, בביתו של [[ראול אוסופוב]], סגנו של מושל [[מחוזות גאורגיה|מחוז]] [[כארתלי תחתית]]. מאוחר יותר, חברו הקרוב של ז'ווניה ובעל בריתו משכבר הימים, שר האוצר [[זוראב נור'אידלי]], נתמנה על ידי סאקשווילי למחליפו בתפקיד ראש הממשלה.

מאז שעלה לשלטון, בשנת 2003, נתן סאקשווילי דחיפה להתפתחות [[צבא גאורגיה]], והגדיל את היקפו ב-26,000 חיילים. בכלל זה נכללים 5,000 חיילים שאומנו בטכנולוגיות מתקדמות על ידי [[צבא ארצות הברית]]. חלק מיחידות אלה הועברו לבסיסים ב[[עיראק]] כחלק מהקואליציה הבין-לאומית באזור, כשהם משרתים בבעקובה, ב[[האזור הירוק|אזור הירוק]] של [[בגדאד]] (מיקומה של מפקדת הקואליציה במרכז בגדד). במאי 2005, הגדוד ה-13 של חיל הרגלים ("שַבנַבַּדה") היה לגדוד הראשון שמשרת במלואו מחוץ לגאורגיה. יחידה זו אחראית לשתי נקודות ביקורת בכניסות לאזור הירוק, ומספקת [[אבטחה]] לפרלמנט העיראקי. באוקטובר 2005, היחידה הוחלפה בגדוד ה-21 של חיל הרגלים במדי הקרב של יחידה אמריקאית; הם שירתו ב[[הדיוויזיה השלישית (ארצות הברית)|דיוויזיה השלישית]].

בשנת [[2006]] התפרץ [[משבר קודורי (2006)|משבר קודורי]], כאשר מנהיג המיליציה המקומית ב[[עמק קודורי]] (החלק היחיד של [[אבחזיה]] שנמצא בשליטת גאורגיה באותם ימים), הכריז על אי ציות לשלטון הגאורגי. הממשלה הגאורגית השתלטה על האזור במבצע משולב של משטרת גאורגיה והצבא הגאורגי.

ב-2008 רוסיה פלשה לשתי מחוזות בגאורגיה אפחזיה ודרום אוחזיה ויצאה אחרי חודשיים. הפלישה נחוותה על ידי אזרחי גאורגיה כטראומטית.

בשנת 2012, לפני הבחירות לפרלמנט באוקטובר של אותה שנה, הנשיא [[מיכאיל סאקשווילי|סאקשווילי]] יזם שינוי בחוקה; מטרת השינוי הייתה שימור שלטונו גם אחרי סוף תקופת כהונתו השנייה והאחרונה כנשיא. על-פי השינוי בחוקה, הפרלמנט ממנה את ראש הממשלה וראש [[הרשות המבצעת]] הוא ראש הממשלה ולא הנשיא.

בבחירות אוקטובר [[2012]] לפרלמנט, האופוזיציה ניצחה. תקוותו של הנשיא [[מיכאיל סאקשווילי|סאקשווילי]] להנהיג את המדינה כראש הממשלה נכזבה. סאקשווילי כיבד את החוק החדש והעביר את סמכויות השלטון אל ראש הממשלה שנבחר על ידי הפרלמנט – [[בידזינה איוואנישווילי]], מיליונר פרו רוסי, בכך גאורגיה הפכה ל[[דמוקרטיה פרלמנטרית]], שבה לנשיא תפקיד ייצוגי-סמלי בלבד. צמצום סמכויות הנשיא הוביל לריכוז הכוח בידי ראש הממשלה ומפלגת השלטון<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://podcastim.org.il/חוץ-לארץ/|הכותב=Tal|כותרת=חוץ לארץ|אתר=פודקאסטים|תאריך=2021-06-17|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2024-06-01}}</ref>. גם לאחר סיום כהונתו ב-2013 איוואנישווילי המשיך להיות דמות מרכזית המשפיעה מאחורי הקלעים על המדיניות{{הערה|{{mako|אלעד שמחיוף|החוק הרוסי שמסעיר את גיאורגיה {{!}} אחד ביום|a2d59112013af81026|news-podcast_n12/one_a_day|23 במאי 2024}}}}. [[בידזינה איוואנישווילי|איוואנישווילי]] עצר את הרפורמות שיזם [[מיכאיל סאקשווילי|סאקשווילי]] והנהיג מדיניות שמטרתה לא להרגיז את רוסיה.

במרץ 2023 פרצו מחאות עקב חשש מהשפעות אנטי דמוקרטיות רוסיות, אשר עלה בעקבות הצעת החוק "חוק הסוכנים הזרים". עוצמת המחאה הושפעה מכך שהציבור הגאורגי היה מודע לכך חוק כזה התקבל ברוסיה ב-2012 והיווה ברוסיה פתח לדיקטטורה. בעקבות המחאה משכה הממשלה את הצעת החוק{{הערה|{{ynet||ניצחון למחאת הדמוקרטיה בגאורגיה: הממשלה מושכת את "חוק הסוכנים של פוטין"|news/article/rkjclzvy3|9 במרץ 2023}}}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/news/world-news/europe/article/13783596|כותרת=ניצחון למחאה בגיאורגיה: הממשלה ביטלה את החקיקה האנטי דמוקרטית}}</ref>. במאי 2024 עבר החוק בפרלמנט במחטף, דבר שהוביל למחאות ולהטלת וטו של נשיאת גיאורגיה [[סלומה זוראבישווילי|סלומה זורבישווילי]] על החוק{{הערה|{{כאן|אלכס נירנבורג ורם ברנדס|החוק שמטלטל את גאורגיה: הנשיאה הטילה וטו, האם הוא יבוטל?|750731|18 במאי 2024}}}}{{הערה|{{ynet||אגרוף על דוכן הנואמים: קטטה בפרלמנט של גאורגיה בזמן סערת "החוק הרוסי"|news/article/b1nnjj5xc|15 באפריל 2024}}}}{{הערה|{{ynet||פצועים ועשרות עצורים במחאת "החוק הרוסי" בגאורגיה: "לא רוצים שלטון סובייטי"|news/article/s1ustfkfa|1 במאי 2024}}}}, אך הטלת הוטו אינה מספיקה לביטולו<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.news1.co.il/Archive/0026-D-165595-00.html|כותרת=גאורגיה: הנשיאה הטילה וטו על חוק סוכנים זרים|אתר=www.news1.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2024-05-21}}</ref>. נכון ל-2024 הסנטימנט בציבור הגיאורגי הוא אנטי רוסי וקיים אצל רובו רצון לקדם ערכים מערביים דמוקרטיים ולהצטרף לאיחוד האירופי.

=== שלטון מקומי ===
{| class="infobox bordered" style="width:250px; font-size:95%;" cellpadding="4" cellspacing="0"
|-----
! bgcolor="#8b864e" colspan="6" | <font size="+1" color=white>מחוזות גאורגיה</font>
|-----
| '''מס.''' || '''[[מחוז]]''' || '''בירת המחוז'''
|-----
| 1 || [[אבחזיה]] || [[סוחומי]]
|-----
| 2 || [[סמגרלו וסוואנתי עילית]] || [[זוגדידי]]
|-----
| 3 || [[גוריה]] || [[אוזורגתי]]
|-----
| 4 || [[אג'ריה]] || [[בתומי]]
|-----
| 5 || [[רצ'ה-לצ'חומי וסוואנתי תחתית]] || [[אמברולאורי]]
|-----
| 6 || [[אימרתי]] || [[כותאיסי]]
|-----
| 7 || [[סאמצחה-ג'אוואחתי]] || [[אחלציחה]]
|-----
| 8 || [[כארתלי הפנימית]] || [[גורי (עיר)|גורי]]
|-----
| 9 || [[מצחתה מתיאנתי]] || [[מצחתה]]
|-----
| 10 || [[כארתלי תחתית]] || [[רוסתווי]]
|-----
| 11 || [[קאחתי]] || [[תלאווי]]
|-----
| 12 || [[טביליסי|טביליסי רבתי]] || טביליסי
|-----
|}
{{הפניה לערך מורחב|מחוזות גאורגיה}}
גאורגיה מחולקת לשתי [[רפובליקה|רפובליקות]] [[אוטונומיה|אוטונומיות]] ועשרה [[מחוזות גאורגיה|מחוזות]], הנקראים "מחַרֶה". מחוזות אלה מחולקים ל-73 [[נפות גאורגיה|נפות]] או תת-מחוזות, שמתוכן 13 [[נפה (פרובינציה)|נפות]] הן בשטח שתי הרפובליקות האוטונומיות (שש באג'ריה ושבע ב[[אבחזיה]]), ובהן אין ל[[גאורגים]] שליטה [[דה פקטו]]. נפות אלה נקראות ראיוֹני.

אזור נוסף שאינו נמצא בשליטה גאורגית הוא [[דרום אוסטיה]], שבעבר נחשבה לאדמיניסטרציה אוטונומית (מוכרת גם כ[[סמצ'אבלו]]): בשנים האחרונות היא נמצאת במגעים עם [[רוסיה]] כדי לקבל עצמאות והיא, למעשה, חלק מכארתלי הפנימית.

{| border=1 align=right cellpadding=4 cellspacing=0 style="margin: 0.5em 1em 1em 1em; background: #f9f9f9; border: 2px #aaaaaa solid; border-collapse: collapse; font-size: 95%;" width=20%
|-----
! bgcolor="#8b864e" colspan="6" | <font size="+1" color=white>מחוזות גאורגיה</font>
|-----
| colspan="6" align="center" | [[קובץ:Regions of Georgia.png|350px]]{{ש}}
|-----
|}{{-}}

== כלכלה ==
[[קובץ:100 lari. Georgia, 2004 a.jpg|שמאל|ממוזער|200px|100 [[לארי גאורגי]] עם דיוקנו של [[שותא רוסתוולי]]]]
{{הפניה לערך מורחב|כלכלת גאורגיה}}
מבחינה היסטורית, כלכלת גאורגיה הייתה מבוססת על [[חקלאות]] ו[[תיירות]]. הרבה תרבויות עתיקות עברו דרך גאורגיה, לעיתים העשירו אותה ולעיתים השמידו את כלכלת המדינה. ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]] הוכפפה הכלכלה הגאורגית למשטר התכנון ה[[סוציאליזם|סוציאלי]] ה[[סובייטי]]. החל משנת [[1991]] עמדה גאורגיה בפני שינויים רבים, עם שינוי מבנה המשק מקומוניסטי ל[[קפיטליזם|קפיטליסטי]]. על פי ה[[סטטיסטיקה]] העדכנית, ה[[יבוא]] עולה על ה[[יצוא]], וה[[תוצר מקומי גולמי|תמ"ג]] הצטמצם במעט והיה גידול משמעותי בהשקעות ממשלתיות. למרות זאת, על פי [[הבנק העולמי]], גאורגיה נחשבת למדינה מספר אחת ברפורמות בעולם, כאשר תוך שנה אחת, קפצה ממקום 112 למקום 37 במונחי "קלות עשיית העסקים", כאשר רוב המדינות השכנות נמצאות בסביבות מקום 100 במדד הבנק העולמי.

הכלכלה הגאורגית, באופן מסורתי, סבבה סביב תיירות [[הים השחור]], עיבוד [[הדרים]], [[תה]] ו[[ענבים]]; כריית [[מנגן]] ו[[נחושת]]; וסקטור קטן של תוצרת תעשייתית ב[[יין גאורגי|יצור יין]], [[מתכת|מתכות]], מכונות, [[כימיקלים]] ו[[טקסטיל]]. המדינה מייבאת את רוב צורכי האנרגיה, כולל [[גז טבעי]], ומוצרי [[נפט]]. מקור אנרגיה פנימי גדול למדי הוא [[אנרגיית מים]]. למרות הנזק החמור, שהכלכלה סבלה במהלך הסכסוכים האזרחיים, החל משנת [[1995]] התמ"ג צומח וה[[אינפלציה]] פוחתת. הכלכלה הגאורגית ממשיכה לחוות בעיות תקציב גדולות במהלך רפורמה לצמצום המיסוי והפחתתו. צמיחת כלכלה נפגעה גם מה[[שחיתות שלטונית|שחיתות]] שנפוצה במדינה. שקיפות בין-לאומית, הוכרה באופן בין-לאומי, וכובדה באופן נרחב על ידי ארגונים שהתחייבו למדיניות הדגשת המלחמה בשחיתות בעולם, כאשר היא ממקמת את גאורגיה במקום ה-99 בשנת [[2006]] ב[[מדד תפיסת השחיתות]] (שבו דירוג של 1 הוא השחיתות המעטה ביותר ([[ישראל]] נמצאה בשנה זו במקום 34){{הערה|1=[[מדד תפיסת השחיתות]], [http://archive.transparency.org/policy_research/surveys_indices/cpi/2006 מדד השחיתות (CPI) לשנת 2006]}}. מיקום זה הוא שיפור משמעותי יחסית למדד 2005 שהעמיד את גאורגיה במקום 130. בשנת 2012 הוסיף מעמדה של גאורגיה להשתפר במדד זה, והיא ממוקמת במקום ה-51 (ישראל ממוקמת במקום 39){{הערה|1=מדד תפיסת השחיתות, [http://www.transparency.org/cpi2012/results מדד השחיתות (CPI) לשנת 2012]}}. גאורגיה עדיין סובלת מ[[מחסור]] באנרגיה; היא הפריטה את [[רשת החשמל]] במדינה בשנת [[1998]], ומפיצי החשמל משתפרים עם הזמן. גאורגיה תולה תקוותה בשיקום בזמן הארוך, ובהתפתחות מסדרון תחבורתי בין-לאומי שיעבור דרך נמלי המפתח של הים השחור: [[פותי]] ו[[בתומי]].

ה[[יבול]]ים העיקריים בחקלאות הגאורגית הם [[ענב]]ים, [[תפוח]]ים, [[פרי הדר|פירות הדר]], [[אבטיח]]ים, [[מלון (פרי)|מלונים]] ו[[דלעת|דלעות]]. מענבים מפיקים יינות, לרוב בשיטה מסורתית. משק החי מורכב בעיקר מ[[כבש]]ים, מ[[חזיר הבית|חזירים]], מ[[בקר הבית|פרות]] ומיני עופות.

ה[[תעשייה]] הגאורגית מייצרת [[מתכת|מתכות]], [[מנוע]]ים ו[[טקסטיל]]; בתחום התעשייה הקלה: [[תה]], [[יין גאורגי|יינות]], ריבות ומים מינרליים.

גאורגיה מייבאת: דלק, [[חיטה]], מזון, מכונות, [[חלפים]] וציוד תובלה.
גאורגיה מייצאת מוצרי ברזל ופלדה, מוצרי מזון, טקסטיל, כימיקלים ומכונות. שותפי המסחר העיקריים: [[רוסיה]], [[טורקיה]], אזרבייג'ן ו[[ארמניה]].

אוצרות הטבע של גאורגיה הם: [[נפט]], [[גז טבעי]], אבן בניין, [[ארסן]], [[בהט]], [[ברקת]], [[זהב]], [[חרסיות]], [[כספית]], [[מנגן]] ו[[פחם]].

=== יין גאורגי ===
{{הפניה לערך מורחב|יין גאורגי}}
גאורגיה נחשבת, לצד [[איראן]], לאחת מערשי תרבות היין וזאת על פי [[ממצא ארכאולוגי|ממצאים ארכאולוגיים]] שמעידים על ייצור היין כ-7,000 שנים [[לפני זמננו]]. הזנים ושיטות הייצור של ה[[יין גאורגי|יין הגאורגי]] הם עתיקים ביותר. היין הגאורגי המסורתי מוכר היום כמורשת תרבותית של [[אונסק"ו|UNESCO]]. זאת בזכות שפע של זני מורשת, עשיית יין בכדי חרס מסורתיים הקרויים [[קבאברי]] {{אנ|Kvevri}}, ושימוש בכלים מסורתיים לתפעול וניקוי הקבאברי שעשויים כולם מחומרים טבעיים כמו גזע עץ הדובדבן, דלועיים מיובשים ועוד. במהלך תקופת ברית המועצות נאסרו נטיעה של מרבית זני הענבים המסורתיים לגאורגיה והותרו לנטיעה מתוכם רק ארבעה. במהלך התקופה הזו רוסיה הפכה במידה רבה את גאורגיה ליצרנית יין גדולה עבור כל הגוש. היין שאפיין את התקופה היה יין חצי מתוק. אחד האזורים המסווגים המוכרים עם יין כזה נקרא [https://winesgeorgia.com/appellations/ קינזמאראולי]. אבל מרבית היינות הגאורגיים הם יינות יבשים, והיינות שנעשו בתקופת ברית המועצות אינם מאפיינים היום את תעשיית היין המקומית. יין גאורגי נוחל הצלחה בעולם ומקושר רבות עם עשייה של יינות כתומים, ועם תנועת ה[[Natural wine|יינות הטבעיים]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://asiswines.com/blogs/news/georgian-wine-history|כותרת=יין מגאורגיה, כל ההיסטוריה|אתר=Asis wild wines|תאריך=2020-07-09|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-12-07}}</ref>.

== יחסי חוץ ==
=== יחסי גאורגיה–ישראל ===
{{הפניה לערך מורחב|יחסי גאורגיה–ישראל}}
היחסים בין גאורגיה לישראל מוסדו לראשונה ב-[[1 ביוני]] 1992, לאחר פירוקה של [[ברית המועצות]] והכרזת העצמאות של גאורגיה.
שתי המדינות מחזיקות שגרירויות במדינה השנייה, כאשר שגרירות גאורגיה ממוקמת ב[[תל אביב]] ו[[שגרירות ישראל]] ממוקמת ב[[טביליסי]]. בנוסף קיימת בישראל לשכת מסחר העוסקת בפיתוחם והרחבתם של יחסי הסחר בין ישראל לגאורגיה.

היחסים בין המדינות התפתחו עד כדי יחסי ידידות, ועזרה הדדית בין שתיהן בפן הצבאי, התרבותי, הכלכלי והחינוכי. החל משנת 2013 תושבי גאורגיה זכאים לאשרת כניסה לישראל ללא צורך בהנפקת [[אשרה (ויזה)|ויזה]], מה שהוביל להשקעות רבות מצד ישראלים במסחר גאורגי, כולל רכישת קרקעות לנדל"ן<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.lawguide.co.il/articles/4948/B-24628/|הכותב=עו"ד משה ספיר|כותרת=השקעות בגאורגיה בתחום הנדל"ן – הזווית המשפטית|אתר=LawGuide|תאריך=04 בינואר 2020}}</ref>.

== דמוגרפיה ==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[דמוגרפיה של גאורגיה]], [[גאורגים]], [[אג'רים]], [[סוואנים]], [[מגרלים]], [[אבחזים]]}}
[[קובץ:Georgia demography.png|שמאל|ממוזער|250px|גודל האוכלוסייה של גאורגיה בשנים [[1992]]–[[2003]], באלפים]]
[[קובץ:Raising of Lazarus.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דף מתוך [[תנ"ך]] גאורגי נדיר המתוארך לשנת [[1030]] המתאר את עלייתו של [[לזרוס]]]]
[[קובץ:Tbilisi Synagogue (1).jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת הגדול של טביליסי]]]]
[[אוכלוסייה|אוכלוסיית]] גאורגיה מונה כ-3.6 מיליון בני אדם ([[2022]]). מאז נפילת [[ברית המועצות]], סבלה גאורגיה משינויים משמעותיים בהרכב האוכלוסייה ותפוצתה. המרד באבחזיה, הסכסוך האג'רי והכלכלה השבירה בדרום אוסטיה, שהובילה להתמעטות הזדמנויות ה[[עבודה (כלכלה)|עבודה]], הובילו אלפי גאורגים להגר בחיפוש אחרי עבודה, במיוחד ל[[רוסיה]]. הבעיה החריפה עקב שיעור ילודה נמוך (ממוצע של 2.03 ילדים לאישה) של האוכלוסייה שלא היגרה. בעיה דומה קיימת אצל השכנה [[ארמניה]]. גודל אוכלוסיית גאורגיה מוערך כיום בכשני מיליון איש פחות מגודל האוכלוסייה בשנת [[1990]], וחלק מהמשקיפים טוענים כי המספר האמיתי אף נמוך יותר.

=== הרכב אתני ===
האוכלוסייה מתחלקת לרוב מוחלט של גאורגים המהווים 86.8% מהאוכלוסייה, [[אזרים]] 6.2%, [[ארמנים]] 4.5% מהאוכלוסייה ו[[רוסים]] המהווים 0.7% מהאוכלוסייה (רובם היגרו אחרי הצהרת ה[[עצמאות]] של גאורגיה). האבחזים ב[[אבחזיה]] וה[[אוסטים]] ב[[דרום אוסטיה]] (ומעבר לגבול ב[[צפון אוסטיה]]) מנסים לפרוש מגאורגיה מאז הכרזתה על עצמאות. שתי קבוצות נוספות של [[כרתוולים]] חיים בגאורגיה: הסוואנים מ[[סוואנתי]] והמגרלים מ[[סמגרלו]], ועם קבוצה קטנה יותר של ה[[לאזים]] דוברי ה[[לאז]]ית, שרובם מתגוררים ב[[טורקיה]]. הם נפרדים כקבוצות [[בלשנות|בלשניות]] אבל בעלי קרבה [[אתני]]ת ותרבותית לגאורגים האחרים. ישנן קבוצות אתניות קטנות נוספות, ביניהן [[אשור (עם)|אשורים]], [[צ'צ'נים]], [[יוונים]], [[קברדינים]], [[כורדים]], [[יהודים]], [[טורקים]] ו[[אוקראינים]].

=== דת ===
{{הפניה לערך מורחב|הכנסייה הגאורגית האורתודוקסית-אפוסטלית}}
כיום רוב האוכלוסייה משתייכת ל[[הנצרות האורתודוקסית|נצרות האורתודוקסית]] של [[הכנסייה האורתודוקסית הגאורגית]] (83.4%). גאורגיה היא המדינה השלישית העתיקה ביותר, אחרי [[קיסרות אקסום]] ו[[ארמניה]], שהכריזה על [[המרת דת|התנצרותה]] – הפיכת הנצרות לדת הרשמית של [[כארתלי|כארתלי (איבריה)]]. עם זאת, קהילות נוצריות היו קיימות ב[[אגריסי]] (כיום [[אבחזיה]]) לפני ש[[נינו הקדושה]] {{אנ|Saint Nino}} הטיפה לנצרות. בנוסף, [[פטרוס|שמעון]] ואחיו [[אנדרי הקדוש|אנדרי]] משנים עשר [[שנים-עשר השליחים|השליחים]] של [[ישו]], הטיפו לנצרות בגאורגיה, והדבר הופך את הכנסייה האורתודוקסית הנוצרית לאפוסטולית, ומציין אותה כ[[הכנסייה הגאורגית האורתודוקסית-אפוסטולית|כנסייה הגאורגית האורתדוקסית-אפוסטולית]]. הכנסייה האורתדוכסית הגאורגית זכתה בדרגה גבוהה יותר בהיררכיה ה[[כנסייה|כנסייתית]] ב[[המאה ה-5|מאה החמישית]], בתקופת שלטונו של [[וחטנג גורגסלי]]. ה[[תנ"ך]] והברית החדשה תורגמו לגאורגית במאה החמישית.

דתות ה[[מיעוט]]ים הן: [[אסלאם|מוסלמים]] 10.7%, [[הכנסייה הארמנית האפוסטולית|ארמנים אפוסטולים]] 2.9%, [[נצרות קתולית|נוצרים קתולים]] 0.5%. כמו כן הצהירו באותו מפקד 0.7% על דת אחרת, 0.5% הצהירו כי הם אתאיסטים ו-1.2% לא מגדירים עצמם.

==== יהדות גאורגיה ====
{{הפניה לערך מורחב|יהדות גאורגיה}}
הקהילה היהודית בגאורגיה עתיקת יומין ויש הסבורים כי ראשיתה עוד מימי [[חורבן בית ראשון]] – גלות [[מסופוטמיה]] ומימי [[נבוכדנצר השני|נבוכדנאצר]]. היהודים הגאורגים חיו באופן מסורתי בנפרד, ברובע היהודי שבכל עיר או כפר, שנקרא "שכונת היהודים". יהדות גאורגיה כוללת גם קהילה קטנה של [[יהדות אשכנז|יהודים אשכנזים]], שברחו ממקום מושבם בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] והתיישבו ב[[טביליסי]].

על פי המסורת של [[יהודי]] גאורגיה, מוצאם הוא מצאצאי [[עשרת השבטים|שבטי ישראל]] שהוגלו על ידי [[שלמנאסר]], מלך [[אשור]], שהושיבם ב"[[חלח]] וב[[חבור]] נהר גוזן וערי [[מדי]]". קשה להחליט אם הדברים מבוססים על מסורת עתיקה או שמדובר בהשפעה מאוחרת של אמונות שרווחו בקרב היהודים ב[[קווקז]]. מבחינה [[גנטיקה|גנטי]]ת יהודי גאורגיה מראים דמיון גנטי לקהילת יהודי [[עיראק]], המעיד על מוצא משותף.

הזדהות יהודי גאורגיה עם [[ישראל|מדינת ישראל]] הגיעה לשיאה לאחר [[מלחמת ששת הימים]] בשנת [[1967]]. בתחילה, השלטונות הסובייטים סירבו לבקשת היהודים לעלות לישראל. באוגוסט [[1969]], [[מכתב ח"י המשפחות|18 משפחות יהודיות]] מגאורגיה שלחו מכתב לוועדה לזכויות האדם של ה[[או"ם]], בתביעה להגר לישראל. המכתב היה התביעה הפומבית הראשונה של יהודים סובייטים ל[[עליה לישראל]]. פעולה זו גרמה למערכה אינטנסיבית של [[ממשלת ישראל]] והעולם היהודי להתיר את עלייתם של יהודי [[ברית המועצות]] לישראל. מכתב שני נשלח בנובמבר 1969 ל[[או תאנט]], המזכיר הכללי של האו"ם. ביולי [[1971]], קבוצה של יהודים גאורגים קיימו [[שביתת רעב]] ב[[מוסקבה]]. מאבקם של יהודי גאורגיה הוביל לשינוי היסטורי ב[[מסך הברזל|עמדת השלטונות הסובייטים]], ובמהלך [[שנות ה-70]] החלה עליה מסיבית לישראל.
כ-30,000 יהודים גאורגים עלו לישראל, וחלקם למדינות אחרות, כ-17% מיהודי ברית המועצות עלתה בתקופה זו. מספר היהודים בגאורגיה ירד מ-28,300 בשנת [[1970]] ל-24,800 ב-[[1989]]. מאז הכרזת העצמאות של גאורגיה ב-1991, אלפי יהודים גאורגים [[עלו לישראל]]. בשנת [[1993]] מספר היהודים בגאורגיה הוערך ל-14,500 איש. יהדות גאורגיה כוללת בתוכה מספר גדול של צאצאי [[גירוש ספרד|מגורשי ספרד ופורטוגל]], אשר התיישבו בתחומי המדינה תחת הכיבוש העות'מאני.

קהילת יהודי גאורגיה פיתחה מימי קדם [[ניב (סיווג שפה)|ניב]] שנשמר עד היום ונקרא "[[גאורגית יהודית]]".

==== אסלאם בגאורגיה ====
{{ערך מורחב|אסלאם בגאורגיה}}
דת ה[[אסלאם]] הגיע לראשונה לגאורגיה בשנת 645, כאשר צבא שנשלח על ידי הח'ליף האיסלמי, עומר, כבש את מזרח גאורגיה וייסד את [[אמירות טביליסי]].

ישנן שתי קבוצות עיקריות של מוסלמים בגאורגיה. המוסלמים שהם אתנית גאורגים הם [[האסכולה החנפית|סונים חניפים]] ומרוכזים ב[[אג'ריה|רפובליקה האוטונומית של אג'ריה]] של גאורגים בגבול טורקיה. הקבוצה השנייה היא מוסלמים שאתנית הם אזרים, שהם [[התריסריים|שיעים תריסריים]] ומרוכזים בגבול אזרבייג'ן.

== תרבות וספרות ==
התרבות הגאורגית המתועדת עתיקת יומין ולה מסורת ספרותית המבוססת על ה[[גאורגית|שפה הגאורגית]] וה[[אלפבית גאורגי|אלפבית הגאורגי]] היחידני. השפה הייחודית הביאה לזהות חזקה מאוד של הגאורגים לעמם ששימרה את הגאווה הלאומית הגאורגית למרות תקופות ארוכות של כיבוש זר וניסיונות התבוללות כפויות.

הסופר המשפיע ביותר על הספרות והתרבות הגאורגית הוא [[שותא רוסתוולי]] עם [[פואמה]] [[שירה אפית|אפית]] בשם [[עוטה עור הנמר]], הנחשבת ל[[אפוס]] הלאומי הגאורגי. הפואמה תורגמה לעברית על ידי [[דב גפונוב]] תוך הקפדה על החריזה והמצלול העתיק. בנוסף ליצירה זו ישנו גם אפוס גאורגי [[פולקלור]]יסטי קדם נוצרי בשם [[אמירני]] המתוארך לסוף ה[[האלף ה-2 לפנה"ס|מיליניום השני לפנה"ס]].

[[חורומי]] הוא [[ריקוד]] [[מלחמה]] גאורגי.

== מטבח ==
[[קובץ:Khevsurian girl.jpg|ממוזער|250px|נערה גאורגית בלבוש מסורתי]]
{{הפניה לערך מורחב|המטבח הגאורגי}}
המאכלים הנפוצים ב[[המטבח הגאורגי|מטבח הגאורגי]] הם שצ'מאדי, [[מטבל טקמאלי|מטבל טחמאלי]]. [[קליה (מאכל)|חליה]], [[טק'לאפי|טחלאפי]], [[חינקלי]], [[באז'ה]], [[צ'אדי]] ו[[מז'אווה לוביו|לוביו]], [[חצ'פורי]], [[שותי]] ו[[צ'ורצ'חלה]].

== ספורט ==
{{הפניה לערך מורחב|גאורגיה במשחקים האולימפיים}}
לגאורגיה אלופי עולם ואלופים אולימפיים, כשההישגים הבולטים הם בענפי ה[[היאבקות]] ו[[הרמת משקולות]], [[טניס]], [[כדורגל]], לרבות זכייה של קבוצת דינמו טביליסי בגביע אירופה למחזיקות גביע בשנת 1981 בהדרכתו של המאמן [[נודאר אחלקצי]] ועוזר המאמן [[אילן מרדכיאשווילי]].

ענפי הספורט הפופולריים בגאורגיה הם כדורגל, כדורסל, [[רוגבי]], היאבקות והרמת משקלות.

בהיבט ההיסטורי, גאורגיה הייתה מפורסמת בחינוך הגופני שבה. ידוע שהרומאים התרשמו מאוד מהתכונות הפיזיות של הגאורגים אחרי שראו את טכניקות האימון שלהם באיבריה העתיקה. ההיאבקות נשארה ספורט היסטורי בגאורגיה, וקיימים היסטוריונים הסבורים שהסגנון היווני-רומי בהיאבקות שילב בתוכו הרבה מרכיבים גאורגיים.
בתוך גאורגיה, אחד הסגנונות הפופולריים ביותר הוא היאבקות בסגנון [[קחטי]]. בעבר היו מספר סגנונות נוספים אך הם לא כה נפוצים היום. למשל, באזור חבצורטי יש שלושה סגנונות נפרדים של היאבקות. ענפי ספורט נפוצים במאה התשע עשרה היו [[פולו]] וללו, ענף ספורט פופולרי שלאחר מכן הוחלף על ידי הרוגבי.

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Georgia|שם ויקישיתוף=גאורגיה|ויקימסע=גאורגיה|ויקימילון=גאורגי|ויקימילון 2=גאורגיה|ויקימילון 3=גרוזיני}}
{{ויקיאטלס|Georgia|גאורגיה}}
{{תקציר פורטל|גאורגיה}}
* [https://www.masa.co.il/location/georgia/ גאורגיה], באתר [[מסע אחר]]
* {{מרחב}}
* [https://www.nli.org.il/he/newspapers/?a=q&hs=1&r=1&results=1&txq=גרוזיה&dafyq=&datyq=&req=&laq=&puq=&ssnip=img&oa=1&e=-------he-20--1--img-txIN%7CtxTI-גיאורגיה-------------1 פרטי עיתונות היסטוריים על גאורגיה], באתר [[עיתונות יהודית היסטורית]]
* {{ynet|[[נינו אבסדזה]]|מדוע לשולחן הגיאורגי קוראים אקדמיה?|4842096|16 באוגוסט 2016}}
* {{בריטניקה}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{מחוזות גאורגיה}}
{{מחוזות היסטוריים של גאורגיה}}
{{מדינות אירופה}}
{{מדינות אסיה}}
{{מדינות ברית המועצות לשעבר}}
{{היסטוריה של גאורגיה}}
{{גאורגיה-אבחזיה}}

{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:גאורגיה|*]]
[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית אתר רשמי אינה מתאימה להוספה אוטומטית]]
[[קטגוריה:מדינות אירופה]]
[[קטגוריה:מדינות אסיה]]
[[קטגוריה:מדינות החברות במועצת אירופה]]
[[קטגוריה:מדינות העולם]]
[[קטגוריה:מדינות טרנסקונטיננטליות]]
[[קטגוריה:קווקז]]
[[קטגוריה:מדינות שהוקמו ב-1918]]
[[קטגוריה:מדינות שהוקמו ב-1991]]
{{ללא בוט|70}}