גבול איראן–פקיסטן
מפת הגבול (בשפה הקרואטית) | |||
| |||
אורך כולל | 909 ק"מ | ||
---|---|---|---|
תאריך קביעה | 1905 |
גבול איראן–פקיסטן (בפרסית: مرز ایران و پاکستان, באורדו: ایران پاکستان سرحد) הוא קו הגבול הבינלאומי המפריד בין איראן לבין פקיסטן. הגבול מפריד בין המחוז האיראני של סיסתאן ובלוצ'סתאן למחוז הפקיסטני של בלוצ'יסטן, ואורכו 909 קילומטרים (565 מיילים).
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]קו הגבול מתחיל במשולש הגבולות עם אפגניסטן בהר Kuh-i-Malik Salih בגובה 1,613 מ' (נ.צ. 29.8583, 60.8731), משם ממשיך בקו ישר לכיוון דרום-מזרח עד לנ.צ. 29.4131, 61.2994. שם עובר לאורך רכסי הרים, נחלי אכזב ונהר תהלאב עד לקרבת אגם חאמון-איי-משקל. לאחר מכן הגבול סוטה בחדות דרומה עד לנ.צ. 27.3645, 62.8023, משם מזרחה עד לנהר משכיל. לאחר מכן דרומה, לנהר נהאנג שלאחריו הוא עוקב מערבה. לאחר מכן קו הגבול עובר מספר רכסי הרים ושוב קטעי קווים ישרים לכיוון דרום עד למפרץ גוואדר במפרץ עומאן.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגבול הנוכחי חוצה את ארץ בלוצ'יסטן, אזור שהפריד אימפריות שונות גם בעבר. מאז המאה ה-18 בריטניה השתלטה בהדרגה על רוב הודו, כולל השטח שהוא כיום פקיסטן, בסמוך לאדמות שנתבעו על ידי פרס. ב-1871 הסכימו הבריטים והפרסים להגדיר את הגבול המשותף; ועדת גבול סקרה את האזור בשנה שלאחר מכן, אך לא סימנה אותו בשטח. מספר בעיות שנבעו מכך סודרו באמצעות אמנה משותפת נוספת ב-1905.
בשנת 1947 עזבו הבריטים ופקיסטן זכתה בעצמאות. איראן ופקיסטן אישרו את הגבול הבינלאומי ביניהן בשנים 1958–1959, כולל מיפוי מלא של אזור הגבול, סימונו בשטח והצבת אבני גבול.
מכשולים בגבול
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרויקט הגידור האיראני (2011)
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2011 מסרה איראן כי בכוונתה להציב קיר הבטון בעובי של 3 רגל (91.4 ס"מ) ובגובה של 10 רגל (3.05 מ'), לאורך 700 ק"מ של קו הגבול המשתרע מהעיר טפטן לעיר מנד. הפרויקט יכלול מכשולי גבול להרתעת סחר בלתי חוקי, הברחת סמים לשני הצדדים וניסיון למניעת מעשי טרור. ב-17 בפברואר 2007, היה פיגוע בעיירת הגבול האיראנית זאהדאן שבה נהרגו 13 אנשים, כולל תשעה בכירים במשמרות המהפכה האיראניים.
כבר עתה, אזור הגבול זרוע במגדלי תצפית ומחנות מאוישים ומבוצרים. לאיראן ולפקיסטן אין סכסוכי גבול ומשרד החוץ של פקיסטן הצהיר, "לפקיסטן אין הסתייגות מכיוון שאיראן בונה את הגדר בשטחה". עם זאת, התנגדות לבניית החומה הועלתה באספה המחוזית של בלוצ'יסטן. נטען שם שהמכשול יצור בעיות עבור הבלוצ'ים שהגבול מסומן על אדמותיהם. מנהיג האופוזיציה חצ'קול עלי אמר שממשלות שתי המדינות לא התחשבו בבלוצ'ים ודרש להפסיק לאלתר את בניית החומה, כמו כן הוא פנה לקהילה הבינלאומית בבקשה לסייע לבלוצ'ים.
פרויקט הגידור הפקיסטני (2019)
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2019, פקיסטן הודיעה על הקמת גדר הגבול עם איראן. במאי 2019 אישרה פקיסטן 18.6 מיליון דולר לצורך זה ובספטמבר 2021 אישרה 58.5 מיליון דולר נוספים.
עד לינואר 2022, פקיסטן גידרה 80% מהגבול והעבודות נמשכות.
מעברי הגבול
[עריכת קוד מקור | עריכה]בצד הפקיסטני, משמר הגבול אחראי לאבטחת הגבול וטיפול בבקשות ההגירה. בצד האיראני, משמרות המהפכה אחראים על אבטחת הגבול.
הנהיגה בפקיסטן היא בצד שמאל של הכביש בעוד שבאיראן בצד ימין. מעברי הגבול הותאמו לכך.
טרור בגבול
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוקטובר 2013 תקף ג'איש אל-אדל (אנ'), ארגון סלפי בדלני את כוחות הביטחון האיראנים בגבול איראן–פקיסטן, כש-14 איש ממשמר הגבול האיראני נהרגו. ב-2019 תקפו פעילי הארגון כוחות של משמרות המהפכה האסלאמית בפיגוע התאבדות, והרגו 27 מהם.[1]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Sushim Mukul, Why Pakistan is a neighbour nobody likes, India Today, 17 בינואר 2024