גבול בלארוס–ליטא
 | |||
| |||
| אורך כולל | 678.8 ק"מ (421.8 מ"ל) | ||
|---|---|---|---|
| תאריך קביעה | צורה נוכחית: 6 בפברואר 1995 | ||
| הסכמים |
הסכם השלום הסובייטי-ליטאי (1920) הסכם בין בלארוס לליטא לגבי גבול בלארוס-ליטא (1995) | ||
| כיוון | צפון-מערב - צפון-מזרח | ||
| תחום | משולש הגבולות בלארוס-ליטא-פולין - משולש הגבולות בלארוס-לטביה-ליטא | ||
  | |||
  | |||
גבול בלארוס–ליטא הוא הגבול הבין-לאומי המפריד בין בלארוס לליטא. אורך הגבול הוא כמעט 678.8 ק"מ (421.8 מ"ל). זהו גבול חיצוני של האיחוד האירופי (שחברה בו ליטא) והגבול המערבי של חבר המדינות (שחברה בו בלארוס). 379.9 ק"מ (236.1 מ"ל) של הגבול הוא ביבשה, בעוד 298.9 ק"מ (185.7 מ"ל) הוא על מים, אגמים חוצים ונהרות, למשל נהר ניימן.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גבולות היסטוריים של הדוכסות הגדולה של ליטא, ומאוחר יותר, בעקבות מחיצות של האיחוד הפולני-ליטאי, נפות של האימפריה הרוסית מגוונות משמעותית לאורך ההיסטוריה בזמנים דמה דמיון לגבולות המודרניים. התצורות המוקדמות של הגבול הנוכחי מקורן לאחר מלחמת העולם הראשונה, בעקבות הקמת הרפובליקה של ליטא והמלחמה הליטאית-סובייטית. הסכם השלום הסובייטי-הליטאית נחתם ב-12 ביולי 1920, שמגדיר ומכיר בגבול המזרחי של ליטא, אף על פי שזה הייתה דה פקטו בשליטת פולין עקב המלחמה הפולנית-ליטאית והמלחמה הפולנית-סובייטית. הגבול דאז דומה הגבול הנוכחי, אך אזור וילנה היה דה פקטו בשליטת פולין. בעקבות מלחמת העולם השנייה וכיבוש המדינות הבלטיות, גבול חדש הוקם בין הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הליטאית לרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית, ששתיהן היו תחת שליטת ברית המועצות. זהו הבסיס לגבול הנוכחי שנותר יציב ברובו מאז 1940.
הגבול מוגדר בהסכם מ-6 בפברואר 1995 בין שתי המדינות. תיחום הגבול של הגבול הושלם בשנת 2007. מאז 2004 הגבול משמש כגבול חיצוני של האיחוד האירופי ומאז 2007 הוא חלק מאזור שנגן. התפתחויות אלו הביאו להגברת בקרת הגבולות ולדרישות ויזה מחמירות יותר למעבר בין שתי המדינות. הסכם שנחתם ב-2010 נועד ליישם נסיעה פשוטה עבור אנשים המתגוררים בטווח של 50 ק"מ (31 מ"ל) מהגבול.
הגדרת הגבול[עריכת קוד מקור | עריכה]
האמנה מגדירה את הגבול כמתחיל בטריפוינט הגבול של ליטא, לטביה ובלארוס, שם יש אנדרטה. הוא עובר לדרום-מזרח על פני אגם דרייסוואטי, ממשיך דרך נהר אפיווארדקה, על פני אגמים אפורדאי ופרוטאס, בהמשך דרך נהר דיסנה מזרחה, ובהמשך לתחנת הרכבת באדוטישקיס. הגבול עוד הולך צפונית לעיירה הבלארוסית לינטופי, ממזרח לעיירה הליטאית שומסקאס, מעבר לכביש וילנה-מלדזייצ'נה, הולך מסביב לאזור ההתיישבות ליטאית דיוויאנישקס ממזרח, מדרום וממערב, עובר דרך צפון אזור ההתיישבות הבלארוסית בניאקוני, חוצה את דרך לידא-וילנה ובהמשך בעקבות נהר סאלצ'יה. הוא ממשיך מדרום לעיר הליטאית איישישוק, עובר דרך נהר נצ'יה, הולך לדרום העיירה הליטאית דוביצ'יאי, מגיע למקור נהר קוטרה ובהמשך עובר דרך הנהר הזה, ואז חוצה דרך אגמי גרודה איר דובאס. הגבול עוד יותר חוצה את מסילת הברזל וילנה-גרודנו ליד תחנת סיינוב, ואת הרכבת דרוסקינינקאי מצפון לתחנת פרקט, מערבה וממשיץ לעבר נהר הניימן, נגד הזרם, ובהמשך בא דרך נהר שבמשולש הגבולות בלארוס-ליטא-פולין.
משבר המהגרים (2021)[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – המשבר בגבול בלארוס–האיחוד האירופי
בחודש יוני 2021, פקידים ליטאים טענו כי רשויות בלארוסית מעודדים הגירה בלתי חוקית מעיראק וסוריה לליטא על ידי ארגון קבוצות של פליטים ולסייע להם לחצות את הגבול הליטאי-בלארוסית. חברת הנסיעות צנטרקורורט (Tsentrkurort) בבעלות המדינה הוכתרה כאחת המבצעות של הגירה בלתי חוקית. ההנחה הייתה שתמיכת המדינה בהגירה בלתי חוקית יכולה להתבצע מסיבות פוליטיות. הגירה בלתי חוקית מבלארוס אילצה את ליטא להכריז על מצב חירום ב-7 ביולי 2021.
ליטא בונה מחסום גבול כדי לעצור את זרימת המעברים הבלתי חוקיים. ב-5 באוגוסט 2021, מפקד שירות משמר הגבול הליטאי הציג פרויקט של המכשול המוצע עבור כל גבול בלארוס–ליטא, אשר יהיה בגובה 4 מ' וישתמש במספר שכבות של חוט הקונצרטינה. עלות הפרויקט מוערכת ב-150 מיליון אירו והפרלמנט הליטאי אישר אותו בדחיפות.
