צפון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

צפון הוא אחת מארבע רוחות השמים. הוא הפוך לדרום ונמצא בזווית ישרה למזרח ולמערב. בתרבות המערבית הצפון נחשב לכיוון הראשי ומשמש כדי להגדיר את שאר הכיוונים. הצפון נמצא באזימוט 0 מעלות.

ישנם שלושה סוגי צפון עיקריים:

  1. צפון אמיתי - הוא המשך ישיר מנקודה מסוימת לכיוון ציר הסיבוב של כדור הארץ בקוטב הצפוני.
  2. צפון מגנטי - הוא הכיוון אליו מצביע המצפן. צפון זה אינו זהה לצפון האמיתי והוא סוטה ממנו במעלות בודדות (תלוי במיקום על כדור הארץ).
  3. צפון רשת - הצפון השלישי מתייחס לקריאת מפות. רשת הקואורדינטות במפות היא בעצם יישור של מקטע בכדור הארץ, וצפון רשת מצביע על כיוון קווי האורך. מכיוון שהמפה יושרה, יש סטייה בינו לבין סוגי הצפון האחרים, גם היא במעלות ספורות.

תפקיד הצפון ככיוון הראשי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיבוב שמי הלילה סביב הקוטב השמימי מאפשר לחוות באופן בלתי אמצעי את הכיוון "מעלה". לכן, בחירת הצפון כמתאים לכיוון "מעלה" בחצי הכדור הצפוני, או דרום באותו תפקיד בחצי הכדור הדרומי, הוא, בטרם קיום תקשורת כלל-עולמית, שרירותי למדי. הסינים, למשל, בחרו דווקא את הדרום ככיוון "מעלה" של מפותיהם, למרות שסין היא בחצי הכדור הצפוני. וגם למזרח היה תפקיד ככיוון ראשי (צפון בערבית - "שמאל"; הצפנת מפה - אורינטאציה; בתנ"ך מזרח-קדמה, צפון=שמאלה; מפת מדבא המזרח כלפי מעלה; ועוד.).

הצפון בתרבות המערבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתרבות המערבית המודרנית:

  • "מעלה" היא מטאפורה לצפון.
  • מפות מצוירות כיום כך שהצפון האמיתי או הצפון המגנטי נמצא למעלה, על הדף (במפות קדומות היה המזרח בחלק העליון כלומר המפות צוירו כשהאדם עומד ופניו מזרחה).
  • גלובוסים נבנו כך שהקוטב הצפוני נמצא למעלה או, אם הגלובוס נטוי, בחצי העליון.
  • במפות מצוין בהדגשה איזה כיוון הוא הצפון. מכאן משתמשים בעברית במונח "להצפין" כדי לציין את הנחת המפה כך שהיא תואמת את הכיוון בשטח.
  • לעתים משתמשים בחץ יחיד כדי לסמן במפה את הצפון האמיתי, ולעתים משתמשים בשני חיצים כדי לציין את הצפון האמיתי והצפון המגנטי. ישנן גם מפות המציגות את שושנת הרוחות, אך גם בה בדרך כלל הצפון בולט יותר משאר הכיוונים, אם על ידי איור או על ידי הדגשה אחרת.

ההטיה התרבותית והעדפת הצפון במפות אותגרו החל מאמצע המאה ה-20. האדריכל והפילוסוף האמריקאי ריצ'רד באקמינסטר פולר פיתח את מפת דימקסיון שאחד ממאפייניה הוא העדר הטיה תרבותית בין צפון לדרום היות שבמפה זו הצפון איננו למעלה והדרום אינו למטה ( יצויין שקיימות מפות, בעיקר במספר מדינות בחצי הכדור הדרומי, בהן הדרום נמצא למעלה ).

מפות העולם הנפוצות עד שנות השבעים של המאה הקודמת נערכו ברובן על פי היטל מרקטור. במפות אלה שיטחן של מדינות אירופה ואמריקה הרחוקות מקו המשווה גדול ביחס - פי כמה מאשר במציאות - משטח המדינות הקרובות אליו כמו רבות ממדינות אפריקה, אסיה ודרום ומרכז אמריקה. השימוש בהיטל גל-פטרס מבטל את העיוות בגדלים, אך במתכונתו המקורית הותיר יתרון למדינות האקלים הממוזג בכך שצורתן על המפה נותרה ללא שינוי ניכר בניגוד למדינות האזור הטרופי שצורתן במפה שונתה.

הצפון בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצפון מתואר לעתים בתנ"ך ככיוון מאיים, נקודת התורפה של ירושלים הייתה תמיד גבולה הצפוני, שכן בחלק זה נפתח מישור רחב, המאפשר הצבת כוחות צבא ללא קושי. לא בכדי הקבילו יושבי ירושלים את נבואת ירמיהו: "מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ" (ירמיהו פרק א', יד) על עירם, שכן לאורך כל ההיסטוריה נכבשה העיר תמיד מצפון. וכך גם תושבי ארץ ישראל היו תחת איום מתמיד מצפון אשר אכן ממנו הגיעו האשורים בעת שכבשו את הארץ בתקופת הבית הראשון.

אחד ההסברים לכינוי רוח השמים של הצפון בשם זה היא מפני שהוא צפוּן מן האור שבו לא עוברת החמה והאור שמגיע ממנו הוא אור חוזר.

עוד אומרים חז"ל: "אמר רבי יצחק: הרוצה שיחכים - ידרים, ושיעשיר - יצפין, וסימנך: שולחן בצפון ומנורה בדרום. (בבא בתרא, כ"ה ע"ב).

הצפון בפוליטיקה ובדיפלומטיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח הצפון משמש כדי לציין את המדינות העשירות והמתקדמות מבחינה טכנולוגית, בניגוד לדרום, שהן המדינות העניות והמפותחות-פחות. חלוקה זו אינה מתאימה בהכרח למצב בשטח שכן אוסטרליה למשל נמצאת בדרום (מדרום לקו המשווה) אך נחשבת, במובן זה, מדינה צפונית. הצפון מחליף לאחרונה את המונח המערב בחקר פוליטיקה ויחסים בינלאומיים.

הצפון משמש גם לעתים כדי לציין את החלק הצפוני של מדינה או אזור גאוגרפי. לדוגמה, בישראל הצפון מציין את האזור שנמצא מצפון לקו דמיוני הנמתח מצפון לעיר חדרה.

דוגמאות נוספות:

  • באנגליה, לעומת זאת, הצפון הוא דווקא החלק העני יותר. בצפון אנגליה נמצאות התעשיות הכבדות שנחלשו בשנים האחרונות.

הצפון במילון[1][עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צָפוֹן אֲמִתִּי (צָפוֹן גֵּיאוֹגְרָפִי): בטופוגרפיה - הכיוון אל הקוטב הצפוני הגאוגרפי.
  • צִפּוּן-הַמַּפָּה: בטופוגרפיה - הנחת מפה באופן שקוויה יהיו מקבילים לקווים המתאימים להם בשטח. ציפון מפה נעשה בדרך כלל על ידי הקבלת קווי האורך של המפה לכיוון הצפון בעזרת מצפן.
  • צְפוֹן-הַמַּצְפֵּן: בטופוגרפיה - הכיוון שהמחוג המגנטי של המצפן מורה אליו.
  • צִפּוּן-הַמַּצְפֵּן: הנחת מצפן באופן שהקו צפון-דרום שלו יופנה בכיוון המחוג המגנטי. במצפני שבהם צמוד המגנט ללוח השנתות (כגון: מצפן מנסרתי), נעשה הציפון מאליו.
  • צְפוֹן-הָרֶשֶׁת: בטופוגרפיה - כיוון הצפון, שמראים קווי-רשת הקואורדינטות של המפה.
  • צָפוֹן מָגְנֵטִי: בטופוגרפיה - הכיוון אל הקוטב המגנטי הצפוני, הנמצא בקרבת הקוטב הצפוני הגאוגרפי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המונחים להלן על פי "מילון מונחים צבאיים", הוצאת צה"ל אג"ם מה"ד, 1980