חבר המדינות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Emblem of CIS.svg
דגל חבר המדינות העצמאיות
מפת המדינות החברות בחבר המדינות. גאורגיה בכתום, אוקראינה בוורוד, טורקמניסטן בירוק
מפגש ראשי המדינות החברות בחבר המדינות בבישקק, 2008
הבנק הבין מדינתי של חבר המדינות העצמאיות
סמל המטה ללוחמה בטרור של חבר המדינות העצמאיות

חבר המדינות או (בתרגום מדויק) חבר המדינות העצמאיותראשי תיבות: חמ"ע; ברוסית: Содружество Независимых Государств,‏ СНГ; באנגלית: (Commonwealth of Independent States,‏ CIS; לעתים משתמשים בשם "חבר העמים", אך זוהי טעות שמקורה הן בתרגום שגוי של המונח Государство - שפירושו הנכון הוא מדינות ולא עמים, והן בהשפעת הביטוי השגור חבר העמים הבריטי) הוא ארגון המאגד 10 מדינות, מתוך 15 שהיו כלולות בברית המועצות וזכו לעצמאות ושלטון חופשי לאחר התפרקותה. בחבר המדינות חברות רוסיה, אוקראינה, בלארוס, מולדובה, קירגיזסטן, קזחסטן, אוזבקיסטן, טג'יקיסטן, ארמניה ואזרבייג'ן.

הארגון אינו כולל את המדינות הבלטיות - ליטא, לטביה, ואסטוניה שהעדיפו להיות חברות באיחוד האירופי ולא רצו כל קשר עם רוסיה. גאורגיה הייתה חברה בחבר המדינות ופרשה פורמלית ב-17 באוגוסט 2009. טורקמניסטן היא "חברה נלווית" משנת 2005 ואוקראינה היא "חברה בפועל".

מטה חבר המדינות ממוקם במינסק, בירת בלארוס. יושב ראש חבר המדינות הנוכחי הוא סרגיי לבדב, לשעבר מנהל הסו"ר, שירות הביון הנגדי והחיצוני של רוסיה. המדינות החברות משתפות פעולה בנושאי סחר, ביטחון, לחימה בפשיעה, מדיניות חוץ ורישוי קניין רוחני.

מוסדות הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגוף העליון הגבוה ביותר בארגון הוא מועצת ראשי מדינות חבר העמים, מועצה שבה חברים כל ראשי המדינות החברות בארגון, נשיאים בעיקר. המועצה מתכנסת פעמיים בשנה.

מועצת ראשי הממשלות של חבר המדינות העצמאיות מתכנסת ארבע פעמים בשנה ומגבשת החלטות לתיאום בין החברות בארגון בנושאי כלכלה ורווחה ועניינים הנוגעים לפנים המדינה.

ועד ההוצאה לפועל של הארגון הוא ארגון הניהול של חבר המדינות העצמאיות.

הבנק הבין-מדינתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבנק הבין-מדינתי של חבר המדינות העצמאיות הוא המוסד הפיננסי הבכיר בארגון. מטרותיו השתנו אומנם לאורך השנים, אך הוא נותר כארגון פיננסי בין-מדינתי בכיר האחראי לגיבוש החלטות בנושאי מימון בין מדינות חבר העמים.

האסיפה הבין-פרלמנטרית של חבר המדינות העצמאיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האסיפה הבין-פרלמנטרית של חבר המדינות העצמאיות היא האסיפה הכללית של הארגון, העצרת המרכזית הנחשבת לפרלמנט המרכזי של הארגון. מקום מושבה בארמון טבריצ'סקי שבסנקט פטרבורג. יו"ר האסיפה הוא סרגיי מירונוב, יושב ראש הבית העליון בפרלמנט הרוסי.

המרכז ללוחמה בטרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז למלחמה בטרור של חבר המדינות העצמאיות (Антитеррористический Центр государств-участников СНГ) הוקם במוסקבה, רוסיה ב-21 ביוני 2000 ונועד לתאם את פעילויות ומבצעי המלחמה בטרור בשטחי חבר המדינות העצמאיות בין ארגוני המודיעין וביטחון פנים של המדינות החברות בארגון.

הלשכה לתיאום המאבק בפשע המאורגן ופשעים מסוכנים אחרים בשטחי חבר המדינות העצמאיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשמו כן הוא, ארגון תיאום מודיעיני המופקד על העברת נתוני מידע בין סוכנויות אכיפת החוק של מדינות חבר העמים.

מועצת ראשי ארגוני הביטחון והמודיעין של חבר המדינות העצמאיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועצת ראשי ארגוני הביטחון והמודיעין של חבר המדינות העצמאיות (Совет руководителей органов безопасности и специальных служб государств – участников СНГ) הוא ארגון המאגד את ראשי כל שירותי הביטחון וסוכנויות הביון של מדינות ברית המועצות לשעבר, הארגון מנהל פורום בין ראשי הארגונים על תיאום מודיעיני וביטחוני בנושאים שונים. הלכה למעשה מאגדת המועצה את כל הארגונים, יורשי הקג"ב שהוקמו לאחר פירוקו.

הקמת הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

חבר המדינות העצמאיות הוקם על ידי שלוש הרפובליקות הסובייטיות: הרפובליקה של בלארוס, הרפובליקה הסובייטית הסוציאל-פדרטיבית הרוסית והרפובליקה של אוקראינה. שלושתן חתמו ב-8 בדצמבר 1991 בוויסקולי (בבלארוסית: белор. Віскулі) שבבלארוס על ההסכם להקמת חבר המדינות העצמאיות.

המדינה תאריך אישור כתב הזכויות של הארגון תאריך אישור מסמך ההסכמה על הקמת הארגון
(החל מ-21 בדצמבר 1991)
תאריך אשרור ההסכמה על הקמת הארגון
(החל מ-8 בדצמבר 1991)
Flag of Azerbaijan.svg אזרבייג'ן 14 בדצמבר 1993 24 בספטמבר 1994 לא חתום
Flag of Armenia.svg ארמניה 16 במרץ 1994 18 בפברואר 1992 18 בפברואר 1992
Flag of Belarus.svg בלארוס 18 בינואר 1994 10 בדצמבר 1991 10 בדצמבר 1991
Flag of Kazakhstan.svg קזחסטן 20 באפריל 1994 23 בדצמבר 1991 23 בדצמבר 1991
Flag of Kyrgyzstan.svg קירגיזסטן 12 באפריל 1994 6 במרץ 1992 לא חתום
Flag of Moldova.svg מולדובה 27 ביוני 1994 8 באפריל 1994 8 באפריל 1994
Flag of Russia.svg רוסיה 20 ביולי 1993 12 בדצמבר 1991 12 בדצמבר 1991
Flag of Tajikistan.svg טג'יקיסטן 4 באוגוסט 1993 26 ביוני 1993 לא חתום
Flag of Turkmenistan.svg טורקמניסטן לא חתום 26 בדצמבר 1991 לא חתום
Flag of Uzbekistan.svg אוזבקיסטן 9 בפברואר 1994 4 בינואר 1992 4 בינואר 1992
Flag of Ukraine.svg אוקראינה לא חתום 10 בדצמבר 1991 10 בדצמבר 1991

בינואר 1993 נחתמה אמנת הארגון (ברוסית: Устав, אוסטב). באמנה הוגדרה המשמעות והתנאים לחבירה בחבר המדינות. מדינה חברה הוגדרה ככזאת אם אשררה את האמנה (סעיף 2, פסקה 7).

התפתחויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאורגיה הצטרפה לארגון כחברה מלאה ב-1993. משנת 2006 לא השתתפה עוד בדיונים, ובעקבות המלחמה בדרום אוסטיה באוגוסט 2008 פרשה למעשה מחבר המדינות. הפרישה הפורמלית, על פי האמנה, נעשתה ב-17 באוגוסט 2009.

טורקמניסטן, שביקשה לשמור על מעמד בינלאומי נייטרלי, לא אשררה את האמנה והפכה באוגוסט 2005 לחברה נלווית.

באוגוסט 2008 טען ראש לשכת הנשיא האוקראיני שארצו אינה חברה בחבר המדינות כיוון שאמנת הארגון לא אושררה בפרלמנט האוקראיני.

שר החוץ האוקראיני טען באותה עת שאוקראינה אינה "חברה מלאה" אלא "חברה בפועל".

ב-18 באוקטובר 2011 נחתם על ידי 8 מחברי הארגון הסכם סחר חופשי.

מזכירי חבר המדינות העצמאיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינות חבר המדינות
אוזבקיסטן · אוקראינה · אזרבייג'ן · ארמניה · בלארוס · טג'יקיסטן · מולדובה · רוסיה · קזחסטן · קירגיזסטן חברות חבר המדינות