גוף העובדים הלגיונרי

גוף העובדים הלגיונרי (ברומנית: Corpul Muncitoresc Legionar) הוא ארגון עובדים רומני שנוצר על ידי התנועה הלגיונרית ופעל בכפוף לה.

בשנות השלושים של המאה העשרים חל גידול רב בתעשייה הכבדה ברומניה ובעיקר בתעשייה המטלורגית. בתקופה שבין 1933 לבין 1938 גדל מספר העובדים בה ב-197%, כשהעובדים החדשים מגיעים מהתחום החקלאי.

ב-1936 ייסד קורנליו זליה קודריאנו את גוף העובדים הלגיונרי במטרה לחזק אחיזה לתנועה הלגיונרית בקרב עובדי התעשייה ברומניה. בראש הארגון הוצב המהנדס גאורגה קלימה (Gheorge Clime) ונפתחו סניפים, בנוסף לעיר הבירה, בוקרשט, גם בערי רומניה התעשייתיות האחרות. הגוף התבסס על תשתית הקינים הלגיונרים הקיימים. התארגנות הפועלים עלתה באיכותה על פני התארגנות המגזרים האחרים - ביולי 1937 היו לגוף העובדים הלגיונרי 60 סניפים מחולקים ל-1,130 יחידות.

גוף העובדים הלגיונרי יזם, הקים וניהל קנטינות וחנויות עבור העובדים החברים בגוף.

בתקופה בה הוצאה התנועה הלגיונרית מחוץ לחוק (1938 - 1940) הגוף פעל והתארגן לפי הוראותיו של הוריה סימה. עם הקמת המדינה הלאומית-לגיונרית בספטמבר 1940 גוף העובדים הלגיונרי התארגן מחדש תחת הנהגתו של דומיטרו גרוזה. חברי גוף העובדים הלגיונרי לקחו חלק בפעולות לגיונריות אלימות, כמו מרד הלגיונרים ופרעות בוקרשט. לאחר מרד הלגיונרים הגוף התארגן מחדש תחת הנהגתו של טיבי תאודורסקו ואחרי 1 ביוני 1941 ההנהגה עברה לפופה יון. הגיוס והמלחמה פגעו קשה בגוף ולאחר 15 בספטמבר 1943 השלטונות חשפו את הפיקוד של תאופנסקו קונסטנטין.

עם התפרקות הגוף חלק מאנשיו מצאו את הדרך למפלגה הקומוניסטית הרומנית.

קישורים חיצוניים

• O structură mai putin cunoscută a Mişcării Legionare: Corpul Muncitoresc Legionar (אורכב 12.07.2015 בארכיון Wayback Machine) (ברומנית)