גזה מנספלד
 | |
| לידה |
26 בפברואר 1882 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
11 בינואר 1950 (בגיל 67) ז'נבה, שווייץ |
| מדינה |
הונגריה |
| השכלה |
|
| תפקיד |
פרופסור |
  | |
גזה מנספלד (בהונגרית: Mansfeld Géza; בודפשט, 26 בפברואר 1882[1] - ז'נבה, 11 בינואר 1950) היה רופא, פיזיולוג, בקטריולוג, פרמקולוג יהודי-הונגרי, פרופסור באוניברסיטה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גזה מנספלד נולד במשפחה יהודית כבנם של פאל מנספלד (1845–1922)[2] סוחר, תעשיין ושל קורנליה שנאַאוּג (Schönaug). סבו וסבתו מצד אביו היו מור מנספלד ופאולה פליישנר. הוא סיים את האוניברסיטה ב-1905 בבודפשט, ואחר כך משנת 1905 עד שנת 1907 עבד במכון לפרמקולוגיה. בין 1907 לבין 1909 התמחה במרפאות בערים ווינה, לונדון וברלין. משנת 1910 הוא היה מרצה בכיר לפרמקולוגיה ניסויית באוניברסיטת בודפשט ומ-1915 היה פרופסור חבר. משנת 1918 התמנה לפרופסור מן המניין באוניברסיטת ארז'בט בעיר פץ' ולראש המחלקה לרוקחות בברטיסלאבה. בין השנים 1923–1944 היה מנהל המכון לרוקחות והמכון לפתולוגיה בפץ'.
ב-27 במאי 1911 התחתן בבודפשט עם המורה מאריה גראנר, בתם של ארנה גראנר ושל גיזלה פיק.[3]
בשנים 1930–1931 היה דיקן הפקולטה לרפואה ורקטור האוניברסיטה בין השנים 1934–1935. בגלל מוצאו היהודי הוא פוטר בשנת 1944 וגורש למחנה השמדה. מנספלד הצליח לשרוד וחזר מאושוויץ ביוני 1945. הוא חזר למחלקה הישנה לתקופה קצרה: 1945–1946 כדיקן הפקולטה לרפואה. בשנת 1947 עבר לגור בבודפשט.
חברויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חבר Gesellschaft Biologische בווינה מאז 1928
- בשנת 1931 היה ממייסדי החברה הפיזיולוגית ההונגרית
- חבר באקדמיה לאופולדינה הגרמנית למדעי הטבע משנת 1932
- חבר מן המניין של האקדמיה ההונגרית למדעים מאז 1946
עבודותיו העיקריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרמקולוגיה ( 1912 )
- Die Hormone der Schilddrüse und ihre Wirkungen ( 1943)
- The Thyroid Hormones and their action (1949)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Benke József: Az Erzsébet Tudományegyetem rektorai és dékánjai. Pécs, 1998, Agora ny.
- Sziklay János: Dunántúli kulturmunkások. A Dunántúl művelődéstörténete életrajzokban. Bp., Dunántúli Közművelődési Egyesület, 1941
- A m[agyar] kir[ályi] Erzsébet Tudományegyetem és irodalmi munkássága. Az egyetem 25 éves fennállása alkalmából írta, szerk. és kiad. vitéz Szabó Pál. Pécs, 1940, Dunántúli ny.
- Gergely András: Jeles magyar zsidó orvosok lexikona. Budapest, Makkabi, 2001
- Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái – új sorozat I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–1944., 1990–2002., a VII. kötettől (1990–) sajtó alá rendezte: Viczián János
- Magyar életrajzi lexikon II. (L–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1969.
- Magyar nagylexikon I–XIX. Főszerk. Bárány Lászlóné et al. Budapest: Akadémiai; (hely nélkül): Magyar Nagylexikon. 1993–2004. ISBN 963-05-6611-7
- A Magyar Tudományos Akadémia tagjai 1825-2002. Szerzők: Markó László, Burucs Kornélia, Balogh Margit, Hay Diana. Bp., MTA Társadalomkutató Központ, 2003
- Magyar tudóslexikon. Főszerk. Nagy Ferenc. Bp., Better-MTESZ-OMIKK, 1997
- Palatinus József: A szabadkőművesség bűnei. 4. kiad. Bp., 1938-1939. Budai-Bernwaliner József ny.
- Révai új lexikona XIV. (Mah–Nel). Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd: Babits. 2004. ISBN 963-955-616-5
- Uj Idők lexikona I–XXIV. Budapest: Singer és Wolfner Irodalmi Intézet Rt. 1936–1942.
- Uj lexikon. A tudás és a gyakorlati élet egyetemes enciklopédiája. Szerk. Dormándi László, Juhász Vilmos. [Bp.], Dante-Pantheon, 1936
- Új magyar életrajzi lexikon IV. (L–Ő). Főszerk. Markó László. Budapest: Magyar Könyvklub. 2002. ISBN 963-547-414-8