גידור
במימון, גידור היא אסטרטגיית השקעה שבאמצעותה ניתן לנטרל, לצמצם או לבקר הפסדים פוטנציאלים העלולים להיווצר מההשקעות השוטפות. המקור הלשוני הוא במילה האנגלית hedge – 'גדר'; ואכן הגידור הוא למעשה הצבת גבולות ברורים וידועים מראש לסיכון. גרסה נוספת למקור המונח היא המשפט "hedge your bets", הקשור להימורי רולטה, והמתייחס להנחת ז'יטונים בגבול שבין שני מספרים כדי לפזר את הסיכון.
תחום זה התפתח כבר במאה ה-19 ובמקור נועד להגן מפני התנודות במחירי הסחורות. עם השנים התרחב תחום הגידור להגנה מפני שינויים בשוקי המתכות, הריביות ומטבע חוץ.
קיימים מכשירים פיננסים רבים בהם ניתן לגדר: חוזים, אופציות, חוזים עתידיים, סוואפ, מניות ועוד. הסיכונים השכיחים להפחתה הם סיכוני שוק וסיכוני מטבע. קיימת אוכלוסייה מגוונת העשויה להשתמש בגידור: חברות עסקיות, המעוניינות להקטין את רמת אי הוודאות בניהול העסקי, עבורן הגידור הוא חלק ממכלול ניהול סיכונים פיננסיים; גופים מוסדיים המנהלים השקעות עבור אחרים, שלהם עניין בהפחתת רמת הסיכון; קרנות השקעה, קרנות גידור ואנשים פרטיים.
באמצעות הגידור ושימוש במכשירים הפיננסים הנכונים, ניתן להגן על השקעה בעולם הסחורות, המניות, הריביות ועוד.
מדינת ישראל, שהנפיקה בעבר איגרות חוב בדולרים, ניצלה במהלך שנת 2008 את שערו הנמוך של הדולר, וביצעה מהלך של רכישת הגנה כנגד החוב. הגידור נעשה על ידי עסקאות עתידיות (פורווארד) ועסקאות החלף (סוואפ).
דוגמה לצורך בשימוש בגידור
[עריכת קוד מקור | עריכה]חברת "חומוס 166" מייצרת חומוס במפעל, אי שם בצפון הארץ, ומייצאת אותו לארצות הברית במחיר 10$ לקופסה. אין אפשרות להעלות את המחיר כיון שאז יעדיפו הצרכנים בארצות הברית את תוצרת המתחרים: "חומוס זה הכי אחי" המיוצר בארצות הברית או את "אכבר חומוס" המיוצר בלבנון. החברה מעסיקה עובדים בארץ וחומרי הגלם כולם נרכשים בארץ. לפיכך, העלויות המשמעותיות הן בשקלים ואילו ההכנסות בדולרים. עלות היצור של קופסת חומוס היא 45 ש"ח. שער הדולר שקל עומד כיום על 5 שקלים לדולר. מכאן שההכנסות מכל קופסה הם 50 ש"ח והרווח עבור כל קופסת חומוס עומד על 10% שהם 5 שקלים.
בעקבות העלאת הריבית בישראל, התחזק השקל וכעת דרושים 4 ש"ח בלבד לרכישת 1 דולר. נתון חיצוני זה השפיע על רווחיה של חברת "חומוס 166". עלות הייצור נשארה 45 ש"ח, המחיר לקופסה נשאר 10$ (אי אפשר להעלות את המחיר) אך כעת ההכנסות בשקלים הן 40 ש"ח בלבד ומכל קופסה נוצר הפסד של 12.5%.
במצב בו לחברה הוצאות בשקלים (כוח אדם, חומרי גלם וכדומה) והכנסות בדולרים, נוצרת חשיפה לשער הדולר-שקל וכל שינוי בו משפיע על רווחי החברה. גידור הסיכון על ידי שימוש באופציות, חוזים עתידיים וכדומה ימנעו או יצמצמו הפסדים העלולים להיגרם מחשיפה זו. כך, למשל, חוזה עתידי הוא התחייבות לספק או לרכוש נכס כלשהו (כלומר, לקיים חוזה) במועד עתידי, כאשר המחיר (או שער חליפין במקרה של מטבע חוץ) נקבע מראש והתשלום מתבצע במועד מסירת הנכס או הסחורה. במקרה בו הצדדים קבעו מראש כי התשלום לא יהיה צמוד לשער החליפין, אלא ייקבע בהתאם לשער חליפין קבוע מראש, שינויים בערך הדולר לא ישפיעו על הסכום אותו תקבל החברה. כלי זה מאפשר לחברה להתנהל באופן יציב ומבלי לחשוש משינויים בשוק המטבע חוץ.
אמצעי גידור
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשלבים המוקדמים היה הגידור צורה פשוטה להגנה על השקעה. אולם, עם הזמן הפכו המכשירים הפיננסים למתוחכמים יותר ומורכבים יותר עם אסטרטגיות שונות, והשוק נפתח לספקולנטים המפיקים רווח מהתנודות בשווקים. ישנן שתי צורות לקנייה של מכשירים פיננסים: בבורסה בה מתנהל מסחר על פי ביקוש והיצע על ניירות המקנות זכויות לרכש/מכר במחירים משתנים ו"מעבר לדלפק" (OTC) בה נתפרים עבור הלקוחות מכשירים בהתאם לדרישה.
